ס"ע - 10229-03-09

09 ינואר 2013

לפני:

נשיא רמי כהן

החלטה

[החלטה בעניין בקשה להוצאת ראיות חדשות שהוגשו שלא כדין]

1. בפניי בקשת הנתבעים להוצאת ראיות חדשות שהוגשו על-ידי התובע ("הראיות החדשות") מתיק בית-הדין, משאלו הוגשו, לטענתם, שלא כדין.

הבקשה היא למחיקת פרק "השכר הראוי" מתצהירו המשלים של התובע ועל הוצאת חוות דעת המומחה מטעמו בעניין שכר ראוי - שניהם הוגשו ביום 22.10.12 ("התצהיר המשלים" ו"חוות הדעת" בהתאמה).

טענות הצדדים:

2. הנתבעים טוענים כי הטענה בדבר השכר הראוי הועלתה על-ידם בכתב ההגנה המקורי. התובע בחר שלא להתייחס אליה במסגרת תצהירי העדות הראשית שהגיש, משלא עשה כן, אין באפשרותו להידרש אליהן עתה.

אין הנתבעים מתעלמים מהחלטת בית-הדין, מיום 09.07.12 ("ההחלטה") שהתירה לתובע להגיב לתיקונים שנעשו במסגרת כתב ההגנה המתוקן שהוגש ביום 15.08.12 ("כתב ההגנה המתוקן"). אולם טוענים שהתיקון שבוצע בכתב ההגנה המתוקן אינו מתייחס לעצם טענת השכר הראוי או היקפה [טענה, שכאמור, הופיעה כבר בכתב ההגנה המקורי - ר.כ], אלא לזכות לקיזוז והשבה שנטען כי עומדת להם, ורק לטענה אחרונה זו רשאי היה התובע להגיב.

3. מנגד טוען התובע שבמסגרת כתב ההגנה המקורי לא ביקשו הנתבעים מביה"ד הנכבד לקבוע מה היה שכרו הראוי, כביכול, ואף לא עתרו לקיזוז סכומים כלשהם בשל טענת השכר הראוי. כמו כן, לא הוגדרה שום פלוגתא בעניין השכר הראוי בהחלטת בית-הדין בעניין המוסכמות והפלוגתאות (החלטה מיום 11.01.11). לכן, עד להגשת כתב ההגנה המתוקן לא נדרש להבאת ראיות שמטרתן להתמודד עם טענה זו, חרף העובדה שהמונח שכר ראוי הוזכר בסעיפים שונים בכתב ההגנה המקורי. שונים הם פני הדברים לאחר תיקון כתב ההגנה. בכתב ההגנה המתוקן העלו הנתבעים, לראשונה, את הטענה לפיה אם תתקבל טענתם בדבר השכר הראוי, הרי שעל התובע להשיב את מלוא הסכומים ששולמו בפועל העולים על שכר זה או, לחילופין, עומדת לנתבעים זכות קיזוז לסכומים ששולמו ביתר. התובע טוען עוד כי, מכל מקום, התייחסותו לסוגית השכר הראוי במסגרת התצהיר המשלים נעשתה בהתאם להחלטה ועל-פי המתווה שנקבע בה, ולפיכך יש לדחות את בקשת הנתבעים.

הכרעה:

4. הן הנתבעים בבקשה, והן התובע בתגובה, נסמכים על החלטת בית-הדין מיום 09.07.12 ("ההחלטה"), אלו בכה וזה בכה, לכן נפנה להחלטה:

"3. באשר לבקשה לתיקון כתב ההגנה...

ג. 1. ב"כ הנתבעים תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן

(ללא צורך בהגשת בקשה) בשלושת הנושאים עליהם דיברה בדיון: בונוס ארוך הטווח; תביעה לקבל החזר על תשלומים ששולמו ביתר אם תדחה הטענה שלהם בדבר היעדר יחסי עבודה, אולם תתקבל הטענה של הנתבעים לעניין חובתו של בית-הדין לקבוע לתובע שכר ראוי;...

3. ב"כ התובע, ללא צורך בהגשת תשובה לכתב ההגנה המתוקן, יוכל להגיב לתיקונים בתצהיר עדות ראשית, או בתגובה ככל שימצא לנכון...".

5. בכתב ההגנה המקורי שהוגש ביום 23.08.09 ("כתב ההגנה המקורי") העלו הנתבעים טענות בדבר שכרו הראוי של התובע וכי מן הראוי לקבוע כי שיעורו 350,000 $ לשנה (סעיף 565 לכתב ההגנה המקורי). עוד טענו הנתבעים:

"...הנתבעים יטענו שהעמדת שכרו השנתי של התובע על סך 350,000 $ משקפת איזון ראוי של מכלול האינטרסים של הצדדים, וכן היא מגשימה את אומד דעת הצדדים לגבי השכר הכולל הראוי של התובע בתמורה למילוי תפקידיו..." (סעיף 567 לכתב ההגנה המקורי).

בכתב ההגנה המתוקן ביקשו הנתבעים לתקן, ולמעשה להוסיף, סעיף קיזוז בעניין השכר הראוי, כלהלן:

"46. מבלי לפגוע בטענות הנתבעים, וככל שתתקבל טענת הנתבעים בעניין השכר הראוי, כמפורט בכתב ההגנה העיקרי, יטענו הנתבעים שעל התובע להשיב לנתבעת 1 או לקזז מכל סכום שייפסק (ככל שייפסק) לטובת התובע, את מלוא הסכומים ששולמו בפועל ושעולים על השכר הראוי שיקבע בית-הדין הנכבד..." (ההדגשה בקו תחתון שלי - ר.כ.).

כתב ההגנה המקורי כלל, אפוא, לא רק טענה בעלמה לעניין שכר ראוי אלא הנתבעים כימתו את הסכום וטענו מה לדעתם השכר הראוי שיהיה ראוי שישתלם לתובע, לשיטת הנתבעים, בהתאם לאומד דעת הצדדים ויתר נסיבות העניין.

נכון שלא הועלתה, בכתב ההגנה המקורי, טענת קיזוז או השבה.

היינו - אם עד כה עמדה טענתם של הנתבעים בדבר השכר הראוי לבדה וללא סעד אופרטיבי בצדה, הרי שעתה מבקשים הנתבעים סעד ספציפי נוסף ככל שיקבע כי התובע אכן קיבל כספים ביתר ביחס לשכר הראוי.

לטענת התובע, כאמור לעיל, התיקון שביצעו הנתבעים בכתב הגנתם- הבקשה להשבת או קיזוז סכום הפער [ככל שיהיה כזה] בין השכר שקיבל התובע בפועל לבין השכר הראוי, מחייב התייחסות מפורטת הנתמכת בראיות מצד התובע. כן מחייב הוא הוכחת שיעור השכר הראוי למי שמשמש בתפקיד מסוג זה בו שימש התובע, בהתאם למעמדו והיקף אחריותו בתקופה הרלבנטית לתביעה. וזו הסיבה שהתובע מצא לנכון להגיש חוות דעת מטעמו התומכת בטענותיו בעניין.

6. אין דעתנו כדעת התובע. לו רצה הוא להתמודד עם טענת הנתבעים בעניין גובה השכר ראוי לו היה ראוי; או שסבר הוא שטענת הנתבעים בעניין זה - כפי שעלתה בכתב ההגנה המקורי על ההנמקה שניתנה בה לסכום שקבעו הנתבעים אינו מדויק- היה עליו לכלול טיעוניו אלה בתצהירי העדות מטעמו, ולא להעלותם עתה, כאשר למעשה נוספו "רק" טענו משפטיות היינו קיזוז או השבה. טענות אלה אינן מחייבות תשתית ראייתית אחרת מזו שנטענה על ידי הנתבעים בעתה ההגנה המקורי.

לכן, בכפוף לאמור להלן בסעיף 7, מתקבלת בקשת הנתבעים, והראיות שבתצהיר התובע הנוגעות לשכרו הראוי כולל חוות דעת המומחה יוצאו מתצהירו המשלים.

7. חרף האמור לעיל, מופנית תשומת לב הצדדים לכך, שככל שימצא בית-הדין עת יגיע שלב ההכרעה, שאינו יכול לפסוק בשאלת השכר הראוי - ימונה מומחה מטעם בית-הדין אשר יחווה דעתו מהו השכר שהיה ראוי כי ישתלם לתובע.

8. בקשת הנתבעים בדבר הוצאת נספחי התצהיר המשלים המכונים "פילוסוף-משלים/3-5", שהינם למעשה פרסומים אודות דירוגי השכר בחברות שונות אשר פורסמו באתרים כלכליים שונים, דינה להתקבל. בדיון מיום 18.09.11 ניתנה זה מכבר החלטה בנדון, וזו לשונה:

"2. אין לבית דין זה בפרט, אין זה בבחינת דיינים מה אם בכלל אמינות הדיווח בפרסומים. לכן, לא נוכל להעריך את משקלן של ראיות אלה בבוא העת בבואנו להכריע בשאלות שבמחלוקת.

3. כיוון שכך איננו רואים טעם וצורך בראיות אלה או ברלוונטיות שלהן לענייננו" (החלטה בעמ' 144, פר' 18.09.11).

משכך, יוצאו הנספחים הנ"ל מתיק בית-הדין.

9. סוף דבר - הבקשה מתקבלת, אפוא, כאמור בסעיפים 6-7 לעיל.

הוצאות הבקשה יישקלו במסגרת קביעת ההוצאות בפסק-הדין הסופי.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ג, 09 ינואר 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.