לפני:

השופטת עפרה ורבנר

נציג עובדים - מוריס שגיא

נציג מעסיקים - משה וינטראוב

החלטה

1. תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו התחתון, כ"פגיעה בעבודה" בדרך של מיקרוטראומה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 נדחתה על ידי הנתבע.

  במכתב הדחיה מ- 24.12.08 , ציין הנתבע , כי:

" על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, אשר הביאו למיקרו טראומה בגב ...".

 כנגד החלטה זו של הנתבע , הוגשה התביעה בתיק שבפנינו.

בכתב התביעה טוען התובע , כי הוא עוסק שנים רבות בבניית חדרי קירור, ובמסגרת עבודתו זו, הוא מרים פנלים מבודדים במשקל של כ-50 ק"ג, מפזרי קור במשקל של כ-100 ק"ג ומדחסים במשקל של כ-130 ק"ג.

לטענת התובע, בשל הרמת משאות כבדים אלה, הוא נפגע בגבו.

2.        הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה וטען , כי לא הוכחה קיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה וכי כאבי הגב מהם סובל התובע , הינם תוצאה של תהליך תחלואתי טבעי.

הנתבע הוסיף וטען, כי התובע לא הניח תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

3 .        ואלה העובדות הצריכות לעניננו:

א.           התובע יליד 1965, עובד מאז שנת 1992 בבניית חדרי קירור, בחברת סופר קירור בע"מ

(להלן - " החברה ").

ב.             במסגרת תפקידו היה התובע מנהל עבודה של צוות עובדים הבונים חדרי קירור.

                העבודה מתבצעת 6 ימים בשבוע משעה 08:30 בבוקר ועד השעה 17:30.

התובע עבד גם בבית המלאכה של החברה, אך בעיקר ביצע עבודה של התקנות חדרי קירור.

ג.          מנהל החברה בה עבד התובע - מר אדוני, העיד לפנינו ו מעדותו עולה, כי

התובע לא הרים פנלים מהם בונים את קירות חדרי הקירור לבד, אלא בעזרת פועלים, וודאי ככל שהמדובר בפנלים המגיעים למשקל של 40 ק"ג .

באשר למדחס חדר הקירור, מדחס זה מובא ומורם באמצעות אמצעי הרמה, ולא ידנית ע"י הפועלים.

נציין כי בהתייחס למשקל הפנל, הודה התובע כי משקל ו מגיע עד ל-40 ק"ג, כפי שהעיד מר אדוני, ולא כפי שנכתב בתצהירו של התובע (עיין עמ' 10, ש' 26 לפרוטוקול).

ד.         בהתאם לעדות מנהל החברה , מר אדוני, התובע הרים בעצמו פנלים , עד לאירוע בו לקה

בפריצת דיסק, בשנת 2005, אולם לאחר מכן, בעיקר שני העוזרים הבלתי מקצועיים

בצוות שלו, הם אלה שמרימים את הפנלים.

בהתייחס לתקופה שלפני המועד בו לקה התובע בפריצת דיסק - דהיינו, לפני שנת 2005, אישר מר גבי אדוני, כי התובע היה מרים בעצמו את הפנלים, כאשר המדובר בחדרי קירור קטנים המורכבים מ-10-5 פנלים, ועד חדרי קירור גדולים יותר, המורכבים מ- 20-30 פנלים.

             הפנלים מהם מורכבים הקירות, הינם בד"כ במידות ובמשקל שווה, לפי גודל החדר.

התובע הודה, כי כאשר הרים פנלים, עשה זאת ביחד עם עובד נוסף, וכי המדובר ב-30 הרמות ביום, כאשר המדובר בכ-10 פנלים, וכל פנל צריך להיות מורם כ-3 פעמים.

את הפנל מורידים מהמשאית לרצפה, לוקחים מהרצפה ליד המשאית עד למקום שבו בונים את חדר הקירור, ולאחר מכן, מציבים אותו במקום הנכון בתוך חדר הקירור.

  עבודת התובע כללה הרמת פנלים, הרכבתם עם ברגים, עליה על סולם, חיבור צנרת וכד'.

ה.          חדרי קירור גדולים, נבנים ע"י יצרן הפנלים, בעוד שחדרי קירור קטנים, נבנים ע"י החברה

בה עבד התובע.

ו.            מעבר לעבודה של הצבת הפנלים בקירות חדרי הקירור וגג חדר הקירור,

עסק התובע גם בעבודות חיבורי חשמל, צנרת וגז, תוך שהוא עובד עם מכשירים שונים, וכן נהג על הרכב עמו הגיעו הפועלים לעבודה מאתר עבודה אחד למשנהו.

  ז.        בשנה מרכיבה החברה בה עבד התובע כ-90 חדרי קירור.

4 .      על מנת שנזק מסוים יחשב תוצאה של מיקרוטראומה , יש להוכיח תשתית עובדתית מוגדרת וברורה של פעולות חד גוניות חוזרות ונישנות , לאורך זמן ובדרגת ודאות גבוה.

  הכלל הוא, כי אין מכירים במחלת גב , אשר התפתחה באופן הדרגתי כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה, פרט למקרים של תנועות גב זהות ונשנות, ועבודת סבלות הכרוכה במאמצים פיזיים המצריכים הרמות חוזרות ונשנות של משאות כבדים בתדירות גבוה. (עיין לענין זה בדב"ע תשן / 0/232 המוסד לביטוח לאומי נ. רבוס חסאן , פד"ע כ"ג 31).

בענייננו, מתוך מכלול הפעולות שמבצע התובע, ואשר אינן מהוות תשתית עובדתית בעניין פגיעה בדרך של מיקרוטראומה, ניתן לבודד רק את פעולת הרמת הפנלים, כפי שנעשתה על-ידו עד שנת 2005, כאשר המדובר בהרמה והורדה של פנלים במשקל של עד 40 ק"ג, כ-30 פעם ביום ( כל פנל היה צריך להרים ולהוריד כ-3 פעמים) , כפעולה חוזרת ונישנית, כאשר כל הרמה והורדה דומות במהותן זו לזו.

פעולת ההרמה וההורדה, בוצעה ע"י התובע ביחד עם פועל נוסף.

עיין לעניין זה בעב"ל 465/07 עופר יהודאי נ. המוסד לביטוח לאומי (20.12.07), אשר בו נקבע, כי ניתן לאבחן בנסיבות העניין ולבודד את תנועות גופו של המערער הקשורות בהנחת הפלטות והרמתן, כתנועות חוזרות ונישנות באופן קבוע במהלך יום עבודתו של המערער, וזאת בהשוואה ליתר העבודות אותן ביצע המערער.

5. כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים , ומאחר ולצורך קביעה בדבר קיום פגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה , נדרשת חוות דעת רפואית, הננו ממנים את ד"ר דוד אנג'ל מומחה לאורטופדיה, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין בתיק זה.

בהתאם להנחיות בית הדין הארצי בדב"ע נז / 0/132 ניסים בדש נ. המוסד לביטוח לאומי (21.8.97) , הננו מבהירים , מה משמעות תורת המיקרו טראומה , כדלקמן:

"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

...בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין 'רצף של ארועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן עבודה), אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שבפעולותו נמשכת ללא הפסקה. לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי לאו תאונה" (דב"ע מח / 0/77 מזרחי נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט 538 , 540) .

  לאור הסבר זה על מהות המיקרוטראומה, ישיב המומחה את תשובותיו.

6 .          המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

            א.         מהי המחלה ממנה סובל התובע ב גבו?

  ב.          האם תנאי עבודתו של התובע, כפי שפורטו לעיל גרמו למחלה זו, או שהשפיעו על

הופעתה או החמרתה?

ג.        האם ניתן לומר , כי כל פעולה ופעולה שביצע התובע הכרוכה בהרמת פנלים גרמה

לתובע נזק מזערי, שניתן לאתרו בזמן מסוים, ושתוצאותיו בלתי הפיכות, כך שבהצטבר מקרים רבים של נזק לתובע נגרם מצבו הנוכחי?

ד.         אם לא, היש לראות במצב הקיים , מצב תחלואתי רגיל?

7 .         אל המומחה הרפואי יועברו ביחד עם החלטה זו המסמכים הבאים:

           א.          פרוטוקולים של וועדת רפואיות וחומר הקשור לפגיעת התובע בחודש 11/05.

           ב.          כרטיסיו הרפואיים של התובע מקופת חולים לאומית.

  8 .         המומחה מתבקש להכין את חוות דעת ולהעבירה לבית הדין בתוך 30 יום.

             שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ג, (21 פברואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.