14 יולי 2013

לפני:

כב' השופטת עפרה ורבנר

נציג עובדים - מוריס שגיא

נציג מעסיקים - משה וינטראוב

החלטה

1. לפנינו בקשה להפנית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, ד"ר דוד אנג'ל.

הבקשה הועברה לצד שכנגד וזה הסכים להפניית חלק מהן והתנגד ליתר.

2. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות:

א. בהתייחס לתשתית העובדתית שפורטה בהחלטת בית הדין מ-21.2.13, באשר למשקלים ולתדירות ההרמה שביצע התובע במסגרת עבודתו, מתבקש המומחה להסביר, על אילו שיקולים ומה היו העקרונות במסקנתו, שעבודת התובע לא גרמה לנזקים זעירים ובלתי הפיכים בגבו?

ב. המומחה מתבקש להבהיר, האם עבודת התובע גרמה להחמרת מצב פריצת הדיסק אצלו (וזאת בהתחשב בגילו – יליד 1965), גם אם לא העבודה גרמה להופעת פריצת הדיסק, וכן מתבקש המומחה להבהיר, מתי אובחנה אצל התובע פריצת הדיסק?

ג. בחוות דעתך מתאריך 5.3.13, ציינת, כי "יש בהרמת משאות כבדים גרימת נזקים זעירים לגב התחתון".

האם קיימת הגדרה מדויקת למידות המשקל הנחשבות למשקל כבד בהקשר לגרימת נזקים זעירים לגב התחתון?

מה תדירות הפעילות הנחשבת לפעילות הגורמת לנזקים זעירים לגב התחתון?

ד. מה מידת שכיחות בלט דיסק או פריצת דיסק אצל זכרים בגיל 40, והאם לגבי התובע, בגיל בו אובחנה פריצת הדיסק, ניתן לומר כי המדובר בתופעה שכיחה באוכלוסיה הכללית, או בתופעה חריגה לגיל זה?

ה. בכל הקשור למימצאי ה-CT מ-28.10.05, האם סבור המומחה, כי יש לבצע אבחנה בין מבנה עמוד השדרה, שאינו קשור לתעסוקת התובע, לבין קיומו של בלט דיסקלי בין חוליות 4L -5L, והשינויים הספונדילוטים אצל התובע, והאם המומחה סבור, כי האחרונים כן קשורים לתעסוקת התובע?

3. התובע בבקשתו להפניית שאלות הבהרה למומחה ד"ר אנג'ל, ציטט חלק מתשובה שנתן מומחה אחר, ואשר הפנה למאמר בעיתון "הרפואה" כרך 144.

הנתבע התנגד להפניית ציטוט חלקי, וביקש, כי ככל שתופנה למומחה שאלה באשר למאמר בעיתון "הרפואה", יועבר למומחה המאמר במלואו.

אשר על כן, הננו מאפשרים לב"כ התובע להמציא לתיק בית הדין, תוך 30 יום העתק מהמאמר במלואו, או לחילופין, יופנה המומחה, באופן כללי, למאמר בעיתון "הרפואה", וזאת מבלי שיתלווה להפניה ציטוט מהמאמר.

4. ברצוננו לציין כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה, הינה באמצעות שאלות הבהרה.

יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו – 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010)"

לאור הנחיות אלה של בית הדין הארצי ,היה מקום להיעתר לבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ד"ר אנג'ל.

5. אין מקום להפנות למומחה שאלות שהינן תאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעותיו, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (עיין בבר"ע 331/07 יצחק לוי נ. המוסד לביטוח לאומי).

6. "נוסיף כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאיה עבודה. " (עיין בעב"ל 215/05 מוריס מגירה נ. המוסד לביטוח לאומי).

7. על ב"כ התובע להודיע, כמפורט בסעיף 3 להחלטה זו, תוך 30 יום.

כמו כן, ומאחר ומזכירות בית הדין אינה מוצאת, בשלב זה, את הכל החומר הרפואי שהועבר למומחה, ישחזרו הצדדים את החומר הרפואי, ובמידת הצורך יזמינו אותו פעם נוספת, על מנת שכל החומר יהיה לפני המומחה.

על הנתבע לצרף תוך 30 יום את הפרוטוקולים של ועדות רפואיות והחומר הקשור לפגיעת התובע בחודש 11/2005, ומזכירות ביה"ד תוציא, פעם נוספת, הזמנת עדים לחומר רפואי מקופת חולים לאומית, כפי שנתבקש ע"י המוסד לביטוח לאומי.

מזכירות ביה"ד תדאג להוציא הבקשה להזמנת חומר רפואי מקופת חולים לאומית, במהירות האפשרית.

לאחר הגעת כל החומר, תופננה שאלות ההבהרה למומחה.

מעקב 2.9.13.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, (14 יולי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.