1. המבקשת עותרת לעכב ביצועו של פסק-הדין הכספי שניתן נגדה ביום 22.2.2013 (להלן פסק-הדין) עד להכרעה בערעור שהגישה ואשר תלוי ועומד בע"א (מח' חי') 28595-04-13. המשיבים מתנגדים לכך. נתתי את דעתי לטיעוני הצדדים כביטויים בבקשה, בתשובה ובתגובה.

2. בפסק-הדין נדחו תביעותיהם של משיבים 7 ו-9 במלואן. בה בעת התקבלו התביעות שהגישו המשיבים האחרים. המבקשת חויבה לשלם למשיבים 1 עד 6, 8 ו-10 את הסכומים שפורטו בחלק ח(2) לפסק-הדין – כל אחד מהם לפי חלקו האמור שם. הסכום הפסוק הינו סך נומינלי של 541,700 ₪ שאליו מתווספים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעות וכן הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד כקבוע בפסק-הדין.

3. אמות-המידה לפיהן תיבחן בקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דין הן שתיים: ראשית, יש לאמוד את סיכויי הצלחתו של מבקש העיכוב לשנות את תוצאת פסק-הדין בהליך הערעור בו נקט. שנית, יש להראות כי מאזן הנוחות הוא כזה שהוא נוטה בבירור לטובת מבקש עיכוב הביצוע שכן אם יבוצע פסק-הדין על-אתר יגרם לו נזק קשה או בלתי הפיך, בין השאר בשל כך שביצוע מידי ימנע או למצער יקשה עד מאוד על השבת המצב לקדמותו. כשמדובר בפסק-דין כספי חלה בדרך כלל ההנחה שאין בביצועו המידי כדי למנוע את השבת המצב לקדמותו, אפילו יבוטל לאחר מכן [ע"א 8777/08 מריסאת נ' מריסאת, טרם פורסם (8.2.2009)].

4. בעת שמוגשת לערכאה הדיונית בקשה לעכב ביצועו של פסק-דין שניתן על-ידה אין מדרכה להידרש לשאלת סיכוייו של מבקש העיכוב להצליח בהליך הערעור שנסב על פסק-הדין. כלל זה נובע מטעמים שבריסון שיפוטי וכיבוד סמכותה הבכירה יותר של ערכאת הערעור; ביסודו ההבנה שאין זה ראוי שהערכאה דלמטה תידרש להעריך את סיכוייה של השגה על החלטתה להתקבל על-ידי הערכאה דלמעלה [ראו ת"א (מח' חי') 1328/95 בנק לאומי בע"מ נ' עזבון הורביץ ז"ל (לא פורסם, 26.8.2007); ת"א (מח' חי') 248/95 כהן נ' אמסלם (לא פורסם, 3.7.2006)]. לפיכך לא אדרש לשיקול זה.

5. אשר לשיקול מאזן הנוחות, בענייננו יש לו פנים לכאן ולכאן. מחד גיסא, עסקינן בפסק-דין כספי שהכלל לגביו הוא של ביצוע על-אתר. מאידך גיסא יש ממש בטענת המבקשת, אף שלא נתמכה כדבעי בפירוט נדרש, כי תשלום מידי של סכום פסק-הדין יקשה עליה לגבותו מן המשיבים אם יתקבל הערעור ופסק-הדין יבוטל. זאת ועוד, עסקינן בסכום לא מבוטל שאותו נדרשת לשלם רשות הממלאת תפקיד ציבורי על-פי דין מתקציבה שנועד לרווחת כל תושביה.

6. במכלול נסיבות העניין האיזון הראוי בין זכויות הצדדים מוליך לתוצאה שלהלן:

(א) אני מורה על עיכוב ביצועו של סכום בשיעור מחצית הסכום שהושת על המבקשת בפסק-הדין, זאת עד להכרעה בערעור.

(ב) ככל שהמבקשת מעוניינת לעכב את ביצוע פסק-הדין במלוא סכומו תפקיד בקופת בית-המשפט את מחצית הסכום שאותו חויבה לשלם, בין במזומן ובין בערבות בנקאית צמודת מדד שאינה מוגבלת בתאריך. בוצעה ההפקדה, תוגש על כך הודעה מטעמה של המבקשת והעיכוב המלא ביחס לביצוע פסק-הדין יחול ממועד זה.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים.