1. לפנינו תובענה מטעם התובע להכיר בפגיעה בידיו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
2. המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום 28.10.2008.

בתיק הוגשו תצהירים ואף התקיים דיון הוכחות בסיומו הסכימו הצדדים על עובדות ועל מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה.

להלן העובדות המוסכמות בהתאם לפרוטוקול מיום 22.6.2011:

1.  התובע יליד 8.8.1966.
2. התובע עבד החל מ-1.1.1996 ועד 8.2.2008 בעבודות קידוח, ניטור וחציבת בטון וקירות בחברת "טל מרסל עבודות ניסור וקידוח בע"מ".
3. התובע עבד במשך 6 ימים שבוע, בימים א'-ה' משעה 06.30 ועד 16.00 ובימי ו' משעה 06:30 ועד 12.00.
4. במסגרת עבודתו השגרתית והיומיומית של התובע ולצורך ביצוע עבודת ניסור, קידוח, חציבה של בטון וקירות, הוא נדרש לעבוד עם מכשירים רוטטים, שהם: קונגו, פטישון, מקדחת בטון הידראולית, דיסק חיתוך/משחזת זווית ומקדחה רוטטת. כמו כן, השתמש התובע במכונת ניסור בטון, שהיא מכונה פחות רוטטת מיתר המכונות הנ"ל.
5. התובע עבד כ-6 שעות נטו עם מכשירים רוטטים במסגרת יום עבודתו.
6. לצורך ביצוע עבודות הניסור נדרש התובע להרים את מכונת הניסור, להלביש אותה על המסילה, לשלוף אותה מהמסילה שוב ושוב, כך שבכל פעולות ההרמה, שליפתה, משיכתה, והלבשתה על המסילה כרוכה בהפעלת מאמץ פיזי ועומס על היד והכתף השמאלית. מכונת הניסור שוקלת 40 ק"ג ועובדת בקצב של 2,000 סל"ד.

במהלך הניסור עצמו, ידו השמאלית של התובע ממוקמת על ידית שמצמידה את המסור לקיר ולוחצת אותו באופן קבוע אל הבטון דבר אשר דורש ממנו להפעיל לחץ ממושך תוך כדי סיבוב הידית וזאת בזווית שונות ובגבהים שונים.

1. לצורך ביצוע עבודות הקידוח השתמש התובע במקדחה שמשקלה נע בין 25 ק"ג – 40 ק"ג .
2. לצורך ביצוע עבודות חציבת הבטון השתמש התובע בפטיש חציבה לבטון – קונגו, בשני סוגים אחד משקלו 10 ק"ג והשני משקלו 29 ק"ג . פטישי החציבה הללו דרשו ממנו הפעלת כח ולחץ ממושך בגביהם שונים לאורך הקירות וזאת עד לגובה הכתפיים ומעלה מכך.
3. למעשה, במהלך יום עבודה שגרתי, במרבית היום עבד התובע עם מכשירים רוטטים בזוויות משתנות ושונות ובגבהים שוני ולעיתים תכופות נאלץ להרים את ידיו לגובה הכתפיים ולמעלה מכך. לצורך ביצוע העבודות במכשירים הנ"ל נאלץ התובע להפעיל מאמץ רב על הכתף השמאלית והפעיל לחץ ממושך על היד תוך כדי סיבוב הידית ו/או על הידית עצמה במהלך עבודתו.
4. לאחר סיום עבודות הניטור והחציבה נאלץ התובע לסחוב ולמשוך את גושי הבטון שמשקלן נע בין 50 ק"ג ל- 60 ק"ג ולפעמים היה מחבר את גושי הבטון למכונת הרמה והיה מרים את הבטון.
5. ידו הדומיננטית של התובע היא יד שמאל והיא היד שאיתה הוא עבד. עם זאת – התובע כותב ביד ימין וזאת לאור חינוכו בבלרוסיה שם נאסר עליו לכתוב יד שמאל.

מינוי מומחה:

1. ביום 30.10.2011 ניתנה החלטה לעניין מינוייה של ד"ר סוזן הורוביץ – אורתופדית, כמומחית בתיק.
2. ביום 21.5.2012 ניתנה חוות דעתה כדלקמן:

1. כמו כן קבעה המומחית כי אינה סבורה שמדובר בפגיעה מסוג מיקרוטראומה אלא רק בתהליך תחלואתי טבעי.
2. התובע הגיש בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחית וביום 9.10.2013 ניתנה החלטה במסגרתה קבע בית הדין כי יש להפנות למומחית את השאלות הבאות:-

"1.1 האם ניתן לשלול שהזיז וגם הקרע הקל נגרמו על ידי עבודתו של התובע? אם כן, כיצד? (תשומת לב המומחית מופנית לכך כי התובע הפסיק את עבודתו במכשירים רוטטים בתאריך 08.02.2008).

1.2 תשומת לב המומחית מופנית לנטען במאמר בנוגע לקשר מובהק בין עבודה פיזית רפטטיבית כגורמת לכאבי כתף ולנזק לשרוול המסובב ראה המאמר המצורף ומסומן א מכתב העת Ann Rheum Dis 2001 כרך 60 – עמ' עמ' 852-858, לעמוד 852 שורות 19-24 וכן לעמוד 855 שורות 1-5 מתחת לכותרת Discussion – האם יש בכך לשנות את חוות דעתך ? הסבירי.

1.3 תשומת לב המומחית מופנית לנטען במאמר בנוגע לסיבות לנזק בכתף ראה המסמך המצורף ומסומן א - בעמוד 852 שורות 36-39, בעמודים 853-854 תחת הפסקה Results – Occupational Physical Demands וכן בעמוד 855. האם נכון כי במאמר מצוינות סיבות נוספות לנזק בכתף מלבד עבודה עם ידיים מעל הראש? האם נכון כי עבודה עם ידיים מעל הראש אינה הסיבה העיקרית לנזק בכתף? היש בכך לשנות את חוות דעתך ולקבוע כי מצבו של התובע נגרם בשם עבודתו ולא בשל תהליך תחלואתי טבעי?"

1.4 אם יש לך הכשרה בתחום רפואה תעסוקתית / תעשייתית?

1. ביום 23.10.2013 התקבלה חוות דעתה של המומחית כדלקמן:

טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה

1. ביום 24.2.2014 התקבלו סיכומי ב"כ התובע במסגרתם נטען, כי קביעת המומחית "שפעולות הגורמות injury לכתף המתבטאת בהופעת זיזים וקרעים של גיד השרוול המסובב הם עבודה בידיים מעל הראש במשך תקופה ממושכת בסדר גודל של 30 שנה" הינה טעות קיצונית אשר אף בולטת לעין בלתי מקצועית שכן לאורך השנים ניתנו עשרות פסקי דין אשר קיבלו תביעות בגין נזקים שנגרמו למבוטחים בכתפיים כתוצאה מעבודה עם מכשירים רוטטים.

מוסיף ב"כ התובע כי לא יתכן שמי שעובד פחות מ-30 שנה לא ייגרמו לו פגיעות זעירות.

1. כן סבור ב"כ התובע כי יש סתירה בחוות דעת המומחית שכן מחד היא קובעת שהופעת זיזים גרמיים וקרעים נגרמת כתוצאה מעבודה עם ידיים מעל הראש ומנגד היא קובעת שזיזים גרמיים אינם נוצרים עקב עבודה.
2. ב"כ התובע עוד סבור כי בניגוד לחוות דעת של המומחית מדובר במחלת מקצוע "מחלות עצמות פרקים שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים" ולכן לא ניתן לקבל את טענתה כי אין המדובר במחלה המנויה בתוספת לתקנות.
3. מקרה זה הינו מהמקרים הקיצוניים שבהם על בית הדין לסטות מהאמור בחוות דעת מומחה מטעמו.
4. לטענת הנתבע בסיכומים מטעמו – המומחית שללה הן בחוות דעתה המנומקת והן בתשובות ההבהרה באופן נחרץ וחד משמעי כל קשר סיבתי בין הליקוי הנטען לבין עבודתו של התובע. בהתאם להלכה - בשאלות שברפואה בית הדין לא יטה לסטות מחוות דעתו של המומחה שמונה מטעמו. במקרה דנן אין הצדקה לסטות מחוות דעתה המנומקת והמפורטת של המומחית.
5. עם כל הכבוד לב"כ התובע שאינו רופא - המומחית היא המוסמכת לדון בקביעת הקשר הסיבתי ובניתוח מצבו הרפואי של התובע.
6. אין זה נכון שהמומחית התבססה רק על קביעה אחת שכן היא אף קבעה שהתובע סובל ממחלת הקרון אשר ידועה כמחלה הפוגעת גם במיפרקים.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינו בחוות דעתה של המומחית, אנו סבורים כי קביעותיה הרפואיות של המומחית עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיה.
2. בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון^[1] ויוסף חיון^[2], שם חזר בית הדין הארצי על ההלכה, כי בשאלות שברפואה מקבל בית הדין את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.
3. נציין, כי איננו סבורים שקביעת המומחית לפיה זיזים וקרעים של גיד השרוול המסובב נגרמים על ידי עבודה ממושכת בסדר גודל של כ-30 שנה כאשר הידיים הם מעל הראש הינה "טעות קיצונית" כפי שטוען ב"כ התובע, אלא מדובר בחוות דעת רפואית של מי שמתמחה בתחום וזאת בהתבסס על מומחיותה.

יובהר – כי המומחית לא קבעה בחוות דעתה (כפי שרומז ב"כ התובע בסיכומיו) כי עבודה עם כלים רוטטים אינה גורמת לפגיעה בכתף – אלא היא התייחסה באופן ספציפי למחלה ממנה סובל התובע – זיזים וקרעים של גיד השרוול.

כמו כן נציין, כי אין אנו סבורים שקיימת סתירה פנימית בחוות דעתה של המומחית או כי קיימת סתירה בין חוות דעתה לפסקי דין שניתנו -שכן ב"כ התובע לא היפנה אותנו לפסק דין ספציפי המתייחס לזיז וקרע של גיד השרוול המסובב ולא די בהפניה כללית לתיקים בהם נקבע שמבוטחים נפגעו בכתף עקב עבודה עם מכשירים רוטטים.

1. יתרה מכך, איננו מקבלים גם את טענת ב"כ התובע לעניין מחלת מקצוע שכן המומחית קבעה שלא מדובר במחלה הנגרמת על ידי עבודה עם מכשירים רוטטים.
2. בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, אנו דוחים את התביעה וקובעים כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל.
3. אין צו להוצאות.
4. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום ‏י"ח אייר תשע"ד ‏18 מאי 2014 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. עב"ל 345/06 מרדכי בוארון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 15/5/07. ↑

2. עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 27/1/10. ↑