על פי ההחלטה מיום 6.1.15 היה על התובעת להפקיד סך של 350,000 ₪ כערובה להבטחת הוצאות הנתבעות וזאת תוך 45 יום מאותו מועד דהיינו, עד ליום 20.2.15.

ביום 19.1.15 הגישה התובעת בקשה להארכת המועד להפקדת הערובה. הבקשה מנומקת בכך ש"בנקודת זמן זו", אין בידי התובעת להפקיד את סכום הערובה נוכח מחלוקת בין הגורמים המרכיבים אותה ונוכח חוסר וודאות באשר לכיבוד הסכמים עליהם חתמה. התובעת הוסיפה וציינה כי בשלב זה מתנהל, בחסות רשם האגודות השיתופיות, משא ומתן בין הגורמים המרכיבים אותה וכי נדרשת שהות להשלמת משא ומתן זה שבסיומו, כך טוענת התובעת, יהא בידה להפקיד את סכום הערובה.

הנתבעות מתנגדות לבקשה מהטעמים המפורטים בתגובות שהוגשו על ידן. הנתבעות מציינות כי "הודאת" התובעת כי אינה יכולה להפקיד את הערובה מלמדת על מצבה האמיתי של התובעת ועל הצורך בהפקדת ערובה להוצאות. הנתבעות מוסיפות ומציינות כי עד עתה הוצאו על ידן סכומים נכבדים ביותר לצורך ניהול ההליכים לרבות הגשת חוות דעת של מומחים וכי הינן צפויות להוצאות משמעותיות נוספות לצורך הערכות לשמיעת הראיות בתיק זה.

הנתבעות 1-3 הוסיפו וטענו כי ככל שאין בידי התובעת להפקיד הערובה, תתכבד ותבקש מחיקת התביעה, ותגישה אם וכאשר יהיו בידיה האמצעים לניהולה.

יצוין כי בישיבת קדם המשפט מיום 18.9.14, נקבעו שבעה מועדים לשמיעת הראיות, החל מיום 3.5.15.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובות, סבורה אני כי יש צדק בטענת הנתבעות כי הינן צפויות להוצאות נוספות מעבר לאלה שכבר הוצאו, לצורך הערכות והכנה לשמיעת הראיות, במיוחד נוכח היקף העדויות וחוות דעת המומחים שהוגשו בתיק זה. כן יש להתחשב בכך שנקבעו שבעה מועדים לשמיעת הראיות וכי מדובר בתיק משנת 2009 שהגיעה העת לקדמו ולהביאו לידי גמר.

בנסיבות אלה, על מנת לאפשר לתובעת להפקיד את הערובה ולנהל תביעתה, מחד גיסא ומאידך גיסא, בהתחשב במועדי ההוכחות שנקבעו והשהות הנדרשת להערכות לשמיעת הראיות בתיק זה, ראיתי ליתן לתובעת ארכה להפקדת הערובה וזאת עד לא יאוחר מיום 18.3.15.

הערובה תופקד עד ליום 18.3.15.

בהעדר הפקדה עד המועד האמור, תימחק התביעה, ללא כל הודעה נוספת.

תז"פ לבדיקת הפקדת הערובה ליום 22.3.15.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ה, 26 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

חתימה