1. הבקשה הנוכחית לדחיית מועד הוגשה שלא בהתאם להוראת נוהל 1-10 (טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון), או להוראת נוהל 2 – 10 ((טיפול בבקשות לדחיית מועד מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר), אשר יצאו מלפני הנשיאה (בדימוס) של בית המשפט העליון, ואשר ניתן לעיין בהן באתר הרשות השופטת.

בקשות שלא מוגשות באמצעות הטפסים שצורפו להוראות נוהל אלו, או בקשות שלא צורפו להן האישורים הנדרשים, או שנשמטו מהן פרטים רלבנטיים – דינן להידחות מטעם זה בלבד.

אין מדובר בהתעקשות על פרוצדורה של מילוי טופס, כי אם על הבאה של מלוא הנתונים הנדרשים לצורך הבקשה לידיעת בית המשפט, על מנת שיגיע להחלטה על בסיס ידיעת מכלול העובדות הרלוונטיות.

2. בית המשפט העליון קבע וחזר וקבע כי הכל חייבים בכיבוד זמנו של בית המשפט. בעל-דין אינו זכאי לצאת מן ההנחה כי מועדים שנקבעו ידחו לבקשתו, ואף כאשר שאר בעלי הדין מסכימים לבקשת הדחייה, ובמיוחד כאשר היא מוגשת על ידי משרד עורכי דין המשופע בעורכי דין. הזמן השיפוטי הינו משאב מוגבל והוא שייך לא רק לכל אחד ואחד מבעלי הדין, אלא גם לציבור בכללותו (ראו: רע"א 6905/11 גולדנברג בפשט"ר נ' רובנר (פורסם בנבו, 31.12.2012); ע"א 3725/04 דיבה נ' עדווין (פורסם בנבו, 31.8.2006); רע"א 8327/05 צדיק נ' פנימי (פורסם בנבו, 14.9.2005)).

3. כאמור לעיל, הבקשה נדחית והדיון יתקיים במועדו.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ג, 29 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.