1. בהמשך להחלטה קודמת, המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה שלהלן:

א. בחוות דעתך ציינת כי מתוארות בעברה של התובעת לפני האירוע החריג מיום 3/9/08 הפרעות פסיכיאטריות, מעבר לרישומים מיום 5/3/2004, 23/2/2005 ו- 30/6/2008.

נכון שהתובעת אובחנה בביקור רפואי מיום 23/6/2000 כסובלת מהפרעה חרדתית וטופלה בוואבן (תרופה נוגדת חרדה)?

ב. נכון שבכרטיסיה הרפואיים של התובעת יש תיעוד המצביע על כך שהיא סובלת כבר משנת 1992 או לפחות משנת 1997 (ראה רישום מיום 16/4/2004 וכן רישום מיום 25/11/1997) או לכל המאוחר משנת 2000 (ראה רישום מיום 26/3/2000) מסימפטומים המתאימים להפרעה חרדתית (עצבנות, עייפות, הפרעות שינה, מתח שרירי, חרדה)?

ג. נכון שהפרעת סומטיזציה ידועה בספרות המקצועית כהפרעה השכיחה יותר אצל נשים, נמשכת מס' רב של שנים, פורצת בסביבות גיל השלושים ומופיעה כתחלואה נלווית להפרעת החרדה?

ד. נכון שעפ"י הרישום מיום 16/4/2004 התובעת (ילידת 1964) סובלת מהתקפי כאבי ראש לסירוגין מזה 12 שנה, כלומר מאז הייתה כבת 30?

ה. נכון שהקריטריונים שנקבעו ב- DSM לאבחון הסומטיזציה (הסטוריה של כאב הקשור לפחות לארבע חלקי גוף, הסטוריה של לפחות שני סימפטומים במערכת העיכול, הסטוריה של סימפטום אחד במערכת המין, היסטוריה של סימפטום אחד נוירולוגי כוזב, סימפטומים שלא יכולים להיות מוסברים בשלמות ע"י מחלה גופנית מוכרת) מתקיימים בתובעת?

ו. נכון שהתובעת סובלת מהפרעת הסומטיזציה כתחלואה נלווית להפרעת החרדה הכללית?

נכון שהפרעות אלה החלו כבר בסוף שנות ה- 90 וללא קשר לאירוע החריג מיום 3/9/08?

2. המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה בתוך 21 יום מהיום, ככל שניתן.

3. שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.