1. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של :

- נהיגה בפסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

- נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף יותר מ-12 חודש – עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

- נהיגה ללא ביטוח תקף – עבירה לפי סעיף 2 (2) לפקודת הביטוח רכב מנועי.

1. הנאשם שרישיון נהיגתו פקע עוד בשנת 2004, נשפט בבית המשפט לתעבורה ברמלה בת' 1025/06 בין היתר לפסילה בפועל למשך שלושה חודשים ואולם למרות שידע שהינו בפסילה ונאסר עליו לנהוג, הרי שבתאריך 30.12.07 נהג הנאשם ברכב כאשר הינו פסול מלנהוג, ללא רישיון נהיגה תקף, וללא ביטוח.
2. בטיעוניה לעונש, פרטה התביעה בפני בית המשפט את עברו התעבורתי הכבד ביותר של הנאשם אשר נוהג משנת 1986 והספיק לצבור לחובתו 119 !!!, הרשעות תעבורה, חלקן חמורות ביותר וכ-8 נהיגות ללא רישיון נהיגה תקף וכן לנאשם עבר פלילי עשיר ביותר ומכביד. והוא אף ריצה מאסר בפועל בעברו. המאשימה בקשה לדון את הנאשם לחומרא שאדם שאין מורא החוק עליו, ולדון אותו למאסר ממושך בפועל מאחורי סורג ובריח, פסילה ממושכת בפועל כן הוא מהווה סכנה לשלום הציבור.
3. הסנגור המלומד אומנם הסכים עם ב"כ המאשימה לגבי עברו של הנאשם, אולם טען כי חלק ניכר מהעבירות הינם בגין התחזות אחיו אליו, כפי שגם עלה לטענתו מעדות עדי המאשימה מהלך ניהול המשפט, כן ביקש לשקול גם את עתידו בהיותו אוחז ברישיונות נהיגה זמניים, מפרנס משפחה ו-4 ילדים, עבר סכסוך משפחתי ועבר לגור בצפון הארץ מנותק ממשפחתו המורחבת. ב"כ הנאשם הסכים כי התיק נוהל לא כראוי חלק מכך באשמת הנאשם עצמו, אך חשוב לזכור כי לנאשם אין מאסר על תנאי, וביקש להסתפק במאסר מותנה ופסילה שתאפשר לנאשם לשקם עצמו במהרה. הנאשם עצמו ביקש התחשבות בית המשפט במצבו הקשה, כעובד עבירות מזדמנות, חזר וטען לזיוף זהותו כבסיס למספר הרב של ההרשעות שלו.

מתחם העונש ההולם:

1. כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג', א' לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשיי העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, עיקרון ההלימה יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. הנאשם הורשע בביצוע עבירות חמורות ביותר ובין היתר נהיגה בזמן פסילה ונהיגה לא רישיון נהיגה.

בית המשפט סבור כי נהיגה בזמן פסילה וכן נהיגה ללא רישיון נהיגה, משקפת התייחסות של זלזול מוחלט בהוראות החוק וצווי בית המשפט, תוך רמיסתם ברגל גסה.

ברע"פ 6115/06, - מדינת ישראל נ' מוראד אבו –לבן, נפסק כי:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור- נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מוכיח כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב...

על כן נקבע בסעיף 67 לפקודת התעבורה", כי "מי שהודע לו שנפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו... דינו – מאסר שלוש שנים".

ברם, בית המשפט זה חזר והדגיש – ולא רק בעבירות מן הסוג בהן חטא המבקש – כי מלאכת הענישה הינה אינדיבידואלית... הנזק שמסר עלול להמיט על נאשם שהורשע בנהיגה בזמן פסילה, וברגיל מנהל אורח חיים נורמטיבי – הוא אמנם שיקול רלוונטי וחשוב לעניין העונש אולם, זהו אינו השיקול המרכזי וודאי שאינו היחיד. שיקולים נוספים הבאים בחשבון הם הרצון להתמודד עם התופעה של נהיגה בזמן פסילה, שעל חומרתה הרבה כבר עמדתי, והצורך לשגר מסר ענשי חד וברור כדי להרתיע את ציבור הנהגים... אין דינו של נאשם שלחובתו שורה ארוכה של עבירות תעבורה, ועבירות של נהיגה בזמן פסילה בפרט, כדין מי שנוהג לציית בדרך כלל להוראות החוק".

1. בית המשפט מסכים לחלוטין עם העמדה שכיוון שמדובר בעבירה חמורה שנעשתה בכוונה תחילה, ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה – למען יצא מסר ברור מבית המשפט.
2. יתרה מכך הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות ולאחר שקבעתי כי נהיגתו זו "של הנאשם הייתה התנהגות של התרסה כלפי מערכות האכיפה והצדק. לאחר שהיה לנאשם ברור כי בקשתו לביטול פסק הדין נדחתה, עשה דין לעצמו והמשיך לנהוג ביודעין בזמן פסילה, עובדה זו בצירוף העובדה שנהג ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח תקף, יש בה לטעמי כדי להעיד על האופי המזלזל של הנאשם לחוקי התעבורה והחלטות ביהמ"ש" (ס' 28 להכרעת הדין). לטעמי יש בכך נסיבה מיוחדת לחומרה, הגם שהנאשם מעולם לא הפנים מצבו ולא הודה באשמתו.
3. לאור האמור אני קובע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירה. פסילה בפועל בין 6 חודשיים ל18 חודשים, וכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס, ועל פי הנסיבות מאסר בפועל שינוע בין עבודות שירות ועד למאסר מאחורי סורג ובריח למשך 3 שנים כמצוות המחוקק.
4. בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפני וכמצוות המחוקק יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות אשר אינן קשורות לביצוע העבירה, במקרה שלפני נסיבות העולות מטיעוני הצדדים.
5. עברו של הנאשם מכביד ביותר, וחשוב לציין כי אין בפני ראיה ממשית שעבירה כלשהי מבין 119 הרשעותיו אינה שלו, הרי עברו מכביד במיוחד, ולבטח כאשר מדובר בנהג הנוהג רק משנת 1986 והוסף לכך את עברו הפלילי ושם אף לא נטען כי מאן דהו התחזה בשמו והרי לנו אכן - כטענת המאשימה - אדם שאין מורה החוק עליו.
6. יתרה מכך, מעיון בעברו זה, עולה כי נהיגתו זו של הנאשם בפסילה הנה למעשה נהיגה שניה, שכן הנאשם נהג בפסילה ביום 03.01.07, והורשע בגינה ביום 08.11.10, כך שאין מדובר בנהיגה בפסילה ראשונה של הנאשם, וכן לנאשם הרשעה נוספת של נהיגה ללא רישיון נהיגה בשנת 2012 והדבר מדבר בעד עצמו שהנאשם ממשיך לנהוג ועושה דין לעצמו.
7. אין ספק שלנאשם מצב אישי משפחתי שאינו קל ואתחשב גם בכך, תוארו נסיבות קשות, אולם בעניין זה אציין את דברי בית המשפט העליון ב רע"פ 2842/96, כחלון נ' מדינת ישראל:

"הקטל הנוראי בכבישי הארץ מחייב אותנו להקשות את ליבנו ולנהוג עם עבריינים כאלה במידת הדין ולא במידת הרחמים, משמעות הדברים היא שיש להעלות את רמת הענישה בכיוון העונשים המרביים הקבועים בחוק, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות".

1. אציין כי בטרם גזרתי את עונשו של הנאשם, מצאתי לנכון להפנותו לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות והנאשם נמצא מתאים לכך, ולאחר שיקול קפדני תוך מתן דגש לעובדה כי העבירה הנה משנת 2007, לא מצאתי לנכון להורות על ביצוע מאסר מאחורי סורג ובריח, אולם לאור חומרת העבירה ועברו התעבורתי המכביד, הנאשם ירצה עבודות שירות למשך מלא התקופה האפשרית 6 חודשים, וכן אשית מאסר ממושך על תנאי.
2. אציין כי באי שליחתו של הנאשם למאסר בפועל ישנו מסר לנאשם בתקווה שיבין כי בית המשפט מושיט לו הזדמנות אחרונה לקבל אחריות על מעשיו, לא לחזור ולחטוא, כאשר הדבר תלוי רק בו, ואם לא ינצל הזדמנות זו, ישוב וינהג בפסילה או ללא רישיון ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת, ובמקרה זה יוכל להלין רק על עצמו.
3. בנסיבות אלו נוכח חומרת העבירה ונוכח עברו התעבורתי המכביד ביותר של הנאשם, ולאחר ששקלתי טיעוני הצדדים לחומרא ולקולא, ותוך מתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, הנני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א. אני גוזר על הנאשם בגין הרשעתו בתיק דנן מאסר בן 6 חודשים.

הנאשם ירצה מאסרו זה בעבודות שירות במרכז לרפואה גריאטרית – פרדס חנה, דרך הנדיב פרדס חנה. כאמור בחוות דעת הממונה על עבודות השרות, וזאת 5 ימים בשבוע כ-8.5 שעות עבודה יומיות. תחילת מועד ביצוע עבודות השירות 10.04.13 על הנאשם להישמע להוראות המפקח האחראי מר מלכה שמעון טל 050-4062320 על הנאשם להתייצב ביום זה במשרדי הממונה על עבודות השרות בשעה 8:00 במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות השירות בכפר מג'אר.

הנאשם מוזהר בזאת, כי אין לשתות אלכוהול במהלך העבודה ואין להגיע בגילופין, התנהגות מסג זה תהווה עילה להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר בפועל וכן מוזהר הנאשם כי מדובר התנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.

ב. אני גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה מסוג נהיגה בזמן פסילה, או נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, שפקע מעל 6 חודשים.

ג. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים על הנאשם לבצע הפקדה/תחליף הפקדה במזכירות בית המשפט לשם מניין ימי פסילתו, באם הנאשם פסול כעת עקב פסילה נוספת הרי הפסילה אשר גזרתי עליו תמנה במצטבר לפסילה זו.

ד. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהגיה לתקופה של 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ה. לאור מצבו של הנאשם איני משית עליו קנס.

ו. הנאשם יחתום עוד היום על התחייבות בסך 15,000 ₪ שלא לעבור עבירה מסוג נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה שפקע מעל 6 חודשים, אחרת ייאסר למשך 45 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, במעמד הצדדים.