המבקש הגיש בקשה להורות על הזמנת שני עדי הזמה לעדות. לטענתו, עדי ההזמה חיוניים לגילוי האמת בתיק. כמו כן הוא הוסיף כי העדות נחוצה ע"מ להזים עדות מפתיעה אחרת שהועלתה רק בחקירה הנגדית.

לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה משלושה טעמים: העדים שזימונם מתבקש אינם עדי הזמה, לא הייתה מניעה לזמנם בשלב ההוכחות שכבר הסתיים והנושאים אותם מבוקש "להזים" אינם בבסיס המחלוקת.

יש לציין כי לא הוגשה תשובה לתגובת המשיבים.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:

ההלכה הפסוקה קבעה, כי את ראיותיו על בעל דין להביא כמקשה אחת (רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577) ולא בכל נקודה בה עולה מחלוקת יש להתיר הבאת עדי הזמה. התרת הבאת עדי הזמה תיעשה במקרים יוצאים מן הכלל כאשר מדובר בהפתעה שהופתע בעל דין.

יפים לענייננו הדברים הבאים שנאמרו ע"י כב' השופט טירקל בע"א 4494/97 סלאח יוסף סלאח נ' סברי יוסף סלאח, (ניתן ביום 04/01/2000) בפסקה 10 לפסק הדין:

"השאלה אם להתיר השמעת עדים, במטרה לערער את מהימנותם של עדי בעל הדין שכנגד, מסורה לשיקול דעתו של השופט. על כך נאמר:

'אין איפוא לדבר על זכותו של בעל-דין להביא ראיות מפריכות, הואיל והעניין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט המקורי וערכאה ערעורית לא תתערב אלא מנימוקים כבדי משקל. המבחן העיקרי הוא נטל ההוכחה. ענין שהתובע נושא בנטל להוכיחו, אין מתירים לו לדחות את הבאת הראיות לגביו באמצעות עדות מפריכה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד. (א' הרנון, שם, בעמ' 130; וראו גם י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 1995) בע' 508-507)' ".

תקנה 158 (א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת:

"התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;".

ברע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש.פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע"מ, (ניתן ביום 13/07/2006) נקבע על ידי כב' השופטת (כתוארה אז) ארבל, בפיסקה 4 לפסק הדין:

"הנה כי כן, הבאת ראיות הזמה היא עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט. עניין שעל התובע הנטל להוכיחו לא תותר לגביו הבאת ראיות מפריכות אלא בנסיבות יוצאות דופן בהן הוא הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע (ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח (לא פורסם, 4.1.00). ראו בהקשר זה דברים מפי השופט זילברג, ע"א 73/49 ויסרברג נ' חברת מייסדי חדרה בע"מ, פ"ד ד(1) 776, 780 (1950)). בנוסף, ייתכנו מקרים בהם תותר הבאת עדות הזמה על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) 508; ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא, פ"ד לח(4) 125, 130 (1984); רע"א 2825/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אולמי נ' מלכה בע"מ (לא פורסם, 31.7.01)). ואולם, מדובר בשאלה של שיקול דעת המסור לערכאה הדיונית".

בית המשפט מצווה לרדת לחקר האמת, ואולם לא בכל מקרה יותר שינוי בסדרי הדין, ולא בכל מקרה בו עד או צד שכנגד אומר דברים בעדותו אשר אינם לרוחו של בעל הדין האחר יש להביא עדי הזמה.

העובדה, לכשעצמה, כי עד מסוים אומר דברים אשר התובע רוצה להזימם, אינה לכשעצמה עילה להבאת עדי הזמה.

במקרה דנא, טוען המבקש, כי יש להזמין לעדות את מר מיקי בן יוסף, אשר היה נציג חברת יונה התקנות- חברה המעורבת בהליכי רכישת הנכס, משום שבחקירה הנגדית נטען באופן מפתיע כי הוא לא הובל למשרד עו"ד משה דיין ולא הוחתם על מסמכים בניגוד לרצונו וזאת בסתירה לתצהיר שהגיש בתיק של ביהמ"ש המחוזי.

המשיבים השיבו בתגובה, כי אין מדובר בעדי הזמה כטענת המבקש. לעניין זימונו של העד מר מיקי בן יוסף, הפנו המשיבים את ביהמ"ש לסעיפים 15-16 לתצהיר עדות ראשית של עו"ד תמר דיין משה, לפיהם אין מדובר בטענה מפתיעה שנתגלתה למבקש רק במהלך החקירה הנגדית, אלא טענה שהופיעה בכתבי הטענות ובתצהירי עדות ראשית מטעם התובעת.

אני מסכימה עם המשיבים, כי אין מדובר בעדות הזמה ולפיכך אין להיעתר לבקשת המבקש להבאת ראיות מפריכות בדמות הזמנת העד, מר מיקי בן יוסף, שכן הגרסאות היו ברורות עוד בשלב הגשת התצהירים ואין מדובר בטענה מפתיעה שהועלתה רק בשלב החקירה הנגדית. למען הסדר הטוב אצטט את הפסקאות הרלבנטיות, סע' 15-16 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעים, תצהירה של עו"ד תמר משה דיין:

" כאמור לעיל כדי להבטיח כי בסופו של יום ההסכם אכן ייחתם ישירות עם מאיר יצחקי ואבריאן, חתם בן יוסף בו ביום (11.9.08) על העברת מניות ביונה התקנות, לידיי בנאמנות. הודעה על העברת מניות בחברה פרטית מיום 11.9.08 מצורפת לתע"ר מאיר יצחקי כנספח ז'. תצלום תעודת זהות של בן יוסף מצורף לתע"ר מאיר יצחקי כנספח ח'.

הטענה כאילו מר בן יוסף "נאסף" על ידי "אנשים" והובא למשרדי כדי לחתום על מסמכים, אין לה על מה שתישען".

עיננו הרואות, כי הדברים היו ברורים עוד טרם הגיע שלב החקירה הנגדית ולפיכך אין להתיר את עדותו של מר מיקי בן יוסף כעדות הזמה.

המבקש מוסיף, כי יש לזמן לעדות אף את עו"ד אלונה שהרבני, שמונתה ככונסת נכסים על הנכס נשוא התובענה דנא. לטענתו, במהלך החקירה הנגדית טענו עדי הצד שכנגד במפתיע כי לא ניתן היה לבצע את העסקה עקב קשיים שהתעוררו במהלך ולקראת אישור המכר וטענו טענות כנגד מסמך מפורש של עו"ד אורי גאון שאישר את קיום העסקה ואישורה ע"י הבנק וכונסת הנכסים.

לעניין זה מפנים המשיבים לסע' 17-19 לתצהירה של עו"ד תמר דיין משה, לפיהם המחלוקת בעניין מכתב הבנק איננה טענה מפתיעה והיא הייתה מונחת בפני ביהמ"ש ובפני הצדדים עוד בשלב כתבי הטענות.

לעניין זה אני מסכימה עם המשיבים, כי המחלוקת באשר למכתב הבנק הייתה ידועה עוד בשלב הגשת התצהירים. בסע' 17-19 לתצהירה של עו"ד תמר משה דיין נאמרו הדברים הבאים:

"נמסר לי כי ביום 12.11.08 התקיימה פגישה בנוכחות וכטר, מר אלכס אנגלהרט מקבוצת המשקיעים ומאיר יצחקי. במסגרת אותה פגישה סוכם על יציאת קבוצת המשקיעים מן העסקה ועל החזרת כספי הנאמנות לתובעים.

בעקבות אותה פגישה, העבירה אליי עו"ד ריי מכתב ביום 12.11.08, במסגרתו התיימרה להעלות את סיכום הפגישה על הכתב. לגרסת עו"ד ריי וכטר, הוסכם כי קבוצת המשקיעים תצא מן העסקה והכספים שהפקידה בקשר עם העסקה יושבו לתובעים, בכפוף לתנאים שונים. מכתב עו"ד ריי מיום 12.11.08 מצורף לתע"ר מאיר יצחקי כנספח ט'.

השבתי למכתב עו"ד ריי, במכתב מיום 17.11.08, במסגרתו קבעתי כי המצגים שהוצגו על ידי מרשיה של עו"ד ריי התבררו כלא נכונים. דרשתי כי כל הכספים יושבו לתובעים לאלתר. מכתבי מיום 17.11.08 מצורף לתע"ר מאיר יצחקי כנספח י'".

לאור הדברים האמורים בתצהירה של עו"ד תמר דיין משה ניתן להבין, כי המחלוקת הקשורה למכתב הבנק הועלתה על הכתב בתצהיר זה ולא הובאה לראשונה כגרסה מפתיעה אך בחקירה הנגדית, לפיה ייעתר ביהמ"ש לבקשת הצד שכנגד להביא ראיות מפריכות.

לא זו אף זו, עיתוי הגשת הבקשה הינו בעל חשיבות. המבקש בחר להגיש בקשה זו כאשר שלב ההוכחות, למעשה, כבר הסתיים.

וכן הדברים שנאמרו ב-המ' 188/63 קול העם נ' קסטנר, פ"ד יז 2699 כדלהלן:

"בתי המשפט נוהגים להתיר הגשת הראיות אם המבקש לא ידע על הראיה ולא יכול לגלותה בשקידה ראויה"

מהאמור לעיל שוכנעתי שדבר קיומם של העדים שזימונם הועלה בבקשה זו, נודע למבקש כבר בשלבים המקדמיים של התביעה והוא יכול היה לזמנם בשלב הגשת הראיות כמקובל. כמו כן, בצדק טוענים המשיבים, כי המבקש יכול היה לצרף כחלק מתצהירי העדות הראשית מטעמו את תצהירו של מיקי בן יוסף או לזמנו אם לא ניתן היה לקבל ממנו תצהיר, אולם הוא לא עשה כן.

אף לעניין המסמך מהבנק המבקש יכול היה לזמן לעדות מי מטעם הבנק בשלב ההוכחות ע"מ לחזק את טענותיו, אולם הוא בחר שלא לעשות כן.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הנתבע להזמנת עדי הזמה.

לאור האמור לעיל הסתיים שלב הבאת הראיות ואני מורה על הגשת סיכומים כדלקמן:

התובעים יגישו סכומים תוך 30 יום מהיום והנתבעים תוך 30 יום שלאחר מכן. לתובעים זכות להגיש סכומי תשובה תוך 15 יום שלאחר מכן. הסכומים לא יעלו על 10 עמודים בכתב "david" 12

שוליים כמקובל.

ת.פ. 12.6.13.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לידי הצדדים.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.