19 מאי 2015

זוהי תביעה להכיר בפגיעה בשתי כפות ידיו כפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה.

להלן עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:

1. התובע יליד 1958.

2. משנת 1979 ועד היום עובד בתפקיד מפעיל ציוד מכני ומנופי בנמל חיפה בהפעלת עגורן שער ולפני כן הפעלת מלגזות עד 40 טון.

3. ב-17-18 השנים האחרונות עיקר עבודתו של התובע כמפעיל עגורן שער.

4. במסגרת עבודות היה התובע מעמיס ופורק מכולות באמצעות העגורן במשמרות של 6 שעות וכן שעות נוספות (לפחות 6 שעות עבודה ושעתיים הפסקה).

5. ברוב שעות העבודה על המנוף, התובע ישב בישיבה שפופה, כך שגבו מוטה קדימה, ראשו מופנה כלפי מטה ולצדדים, על מנת לעקוב אחר זרועות העגורן בעת העמסה/פירוק של המכולות (יצוין, כי רצפת תא העגורן היא שקופה) וידיו אוחזות בידיות ההפעלה בשני צידי המנוף.

6. בזמן ההרמה העגורן רועד בעת שהתובע אוחז את הידיות ומתבצעת פעולת ההרמה הוא מרגיש רעידות בידיים.

7. בעת העבודה של העגורן ידיו של התובע זזות לכל הכיוונים בהפעלת הידיות.

8. בעת פעולת המנוף ישנן ויברציות של המנוף, שכן המכולה הכבדה מתנדנדת ובעקבות זאת תא המפעיל מתנדנד אף הוא, וכן בעת הרמה או הורדה של המכולה.

9. לטענת התובע משנת 2008 לערך הוא התחיל לחוש הרדמויות בכפות הידיים ובפרקי הידיים.

10. התובע סובל מבעיות רפואיות כמפורט בתיק הרפואי.

מינוי מומחה רפואי:

11.       מטעם בית הדין מונו שני מומחים רפואיים. תחילה מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר דויד יפה, אורטופד, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין ביום 25/9/11 והשיב על שאלות הבהרה ביום 29/11/11.

בחוות דעתו מיום 25/9/11 קבע המומחה כי התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) דו צדדי. כך קבע המומחה בחוות דעתו:

"...הועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נדרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות על מנת לקבוע כי התיסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תיסמונת התעלה הקרפלית. ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפירסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכח הנדרש לביצוע הפעילות הינה מעל 4 ק"ג . פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ-30 שניות או כאשר מעל מ-50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית אולם יש המשייכים העבודה מול המחשב לשימוש בעכבר ולאו דווקא לעבודת הקלדנות. גורמים אישיים המהווים גורמי סיכון להופעת תיסמונת התעלה הקרפלית הינם בין היתר: השמנת יתר (Obesity), דלקת פרקים, בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, עישון. ניתן להתרשם מההשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים מהשכיחות הגבוהה של הופעת תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית וכן ממעורבות מספר עצבים וזאת גם במצבים בהם רק גפה אחת מבצעת פעילות החושפת אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת כי ניתן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.

התובע חשוף בעבודתו לרטט כל גופי ואינו חשוף לעבודה עם מכשיר רוטט, ולאור זאת עבודתו אינה עומדת בדרישות המצויינות מעלה ואין לקשר בין תנאי עבודתו ותסמונת התעלה הקרפלית. מר מוסטפא סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי וברקע סובל מסכרת ובשל כך הינני משייך מצבו הרפואי לגורמי הסיכון האישיים".

12. כבר ביום 21/11/11 ביקש ב"כ התובע לפסול את חוות דעת המומחה, ד"ר דויד יפה, שאינה נוחה לתובע ו/או למנות מומחה רפואי נוסף. בהחלטה מיום 21/11/11 נדחתה הבקשה וניתנה אפשרות לב"כ התובע לשאול שאלות הבהרה את המומחה וכך אמנם עשה.

בתאריך 29/11/11 השיב המומחה הרפואי על כל שאלות ההבהרה.

13. בתאריך 29/11/11 השיב ד"ר דויד יפה על שאלות ההבהרה שנשלחו אליו מטעם בית הדין, כדלקמן:

"תשובה א': השימוש במכשיר רוטט כגון פטיש אויר חושף היד לרטט מקומי ובו זמנית האדם נדרש לאחוז המכשיר בכח רב, וחשיפה זו הוכרה כגורם סיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. כשם שהשימוש במכשיר רוטט אינו חושף בעל מקצוע לסכנת פריצת דיסק צוארי או מותני כשם שחשוף טייס מסוק בשל העובדה כי הינו חשוף לרטט כל גופי, כך גם חשיפה לרטט כל גופי אינה חושפת בעל המקצוע להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. בנוגע לסכרת, על אף התקופה הקצרה כביכול ממנה סובל מסכרת התובע אובחן כי הינו סובל מפגיעת רשתית על רקע הסכרת (Diabetic Retinopathy), וזאת בגין העובדה כי מחלת הסכרת הינה מחלה של כלי הדם הקטנים הפוגעת במע' העצבים הפריפרית, והעובדה כי אובחן לאחרונה אינה אומרת כי מחלת הסכרת לא גרמה לנזק עוד טרם האבחנה.

אינני חושב כי חשיפה לרטט כל גופי הינה גורם סיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית ולפיכך תגובתי לטענת התובע כי עובדים אחרים שעובדים באותה עבודה והסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי – יש לדון בכל מקרה לגופו אולם אם זאת ההחלטה אז אינני מסכים עם החלטה זו.

תשובה ב': אינני חושב כי שיטת העבודה במקרה דנא תרמה ו/או החמירה את מחלת ה-CTS של התובע.

תשובה ג': כשם שהסברתי בתשובתי לשאלה א' החשיפה לרטט כל גופי אינה זהה לחשיפה לרטט מקומי עם מכשיר רוטט, מכשיר אותו נדרש בעל המקצוע לאחוז בכח והגורם לרטט מקומי משמעותי והמהווה גורם סיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית".

14. בדיון שהתקיים ביום 2/2/12 שוב חזר ב"כ התובע על בקשתו לפסול את חוות דעת המומחה, ד"ר דויד יפה, בנימוק כי דחיית התביעה היא על רקע סוג העבודה וכי לדעתו לא היתה הצדקה רפואית שהנתבע יכיר במקרים דומים כמחלת מקצוע.

גם בפעם הזו לא היתה הצדקה משפטית לפסילת חוות דעת המומחה ולמינוי מומחה רפואי נוסף. חוות הדעת של המומחה היתה מנומקת היטב ובה הסביר המומחה, כי רטט כל גופי בזמן העבודה אינו יכול לגרום למחלת CTS בידיים דו צדדי, אלא רק עבודה בפועל עם מכשירים רוטטים, כגון פטיש אוויר, שאוחזים בהם בידיים ואשר גורמים לרטט מקומי בידיים ובו זמנית נדרש העובד לאחוז במכשיר בכח רב. מדובר כאן בקביעה בתחום הרפואי שבסמכות המומחה.

על כן, הבקשה לפסילת המומחה ו/או מינוי מומחה רפואי נוסף – נדחתה.

15. בחוות דעתו קבע המומחה הרפואי בצורה חד משמעית, כי רטט כל גופי אינו יכול לגרום לעובד ללקות בתסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי, אלא רק עבודה בפועל עם מכשירים רוטטים בידיים. המומחה ציין, כי התובע גם סובל ממחלת הסכרת, שהינה אחד מהגורמים האישיים בשכיחות גבוהה להופעת תסמונת התעלה הקרפלית וכי הופעת המחלה אצל התובע הינה על רקע תחלואתי וללא קשר סיבתי לתנאי עבודתו, מאחר ומדובר ברטט כל גופי בזמן העבודה ולא בעבודה עם מכשירים רוטטים.

16. לאור קביעת המומחה דלעיל, נקבע בתאריך 16/2/12 בפסק דין, כי התובע לקה במחלת תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי, על רקע תחלואי בלבד וללא קשר סיבתי רפואי או משפטי לתנאי עבודתו כמפעיל ציוד מכני ומנופי, כגון: עגורן, במסגרת עבודתו.

17. בעקבות ערעור שהגיש ב"כ התובע לבית הדין הארצי, בתיק עב"ל 50815-02-12, קבעה כב' השופטת ורדה וירט-ליבנה, כי ימונה מומחה רפואי נוסף, ד"ר י. פעילן, וזאת בהסכמת ב"כ הצדדים. התיק הוחזר לבית הדין, למינוי מומחה רפואי נוסף, כאמור בהחלטה הנ"ל, וחוות הדעת של ד"ר דויד יפה לא הובאו לידעתו.

18. בתאריך 15/8/13 מונה, כמומחה רפואי נוסף, ד"ר ז'ק יעקב פעילן, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 15/9/13 והשיב על שאלות הבהרה בתאריך 1/12/13.

בחוות דעתו קבע המומחה, ד"ר ז'ק יעקב פעילן, כדלקמן:

"דיון

אצל מר מוסטפא אובחנו בידיו:

1. תסמונת התעלה הקרפאלית (CTS) בשורשי כפות הידיים - לפי תלונות ממצאי בדיקה קלינית ו-EMG.

2. תסמונת תעלה קוביטלית במפרקים, לפי ממצאי בדיקת EMG בלבד.

3. פולינוירופתיה סיסטמית, תחושתית ומוטורית, על רקע מחלת הסכרת.

לגבי תסמונת התעלה הקוביטלית (לחץ על העצב האולנרי) במרפקים והפולינוירופתיה הסיסטמית – ברור כי אין כל קשר סיבתי לתנאי עבודתו.

לגבי תסמונת התעלה הקרפאלית בשורשי כפות הידיים – בתסמונת מדובר בלחץ על העצב המדיאני, כתוצאה מעיבוי הדרגתי ואיטי במשך שנים של הליגמנט הכפי, הלוחץ בהדרגה על העצב המדיאני. כתוצאה נפגעת אספקת הדם לעצב ונגרמת הפרעה בתחושה הכפית של 3.5 אצבעות ובעצבוב של שרירי כרית כף היד.

מהתיק הרפואי שהובא לעיוני – אצל מר מוסטפא ידוע על מחלת הסכרת – הגורם הסיסטמי השכיח ביותר להופעת התסמונת.

תנאי עבודתו רבת השנים של מר מוסטפא, כפי שתוארו בהחלטת ביה"ד והודגמו גם בדיסק שצורף (הלחץ והרטט המופעל על הליגמנט הכפי בעת אזת הידיות) – סביר שגרמו ללחץ/רטט ממוקם על הליגמנט הכפי בשורשי כפות הידיים. בהדרגה נגרם עיבוי הליגמנט הכפי ולהופעת התסמונת.

לסיכום, לגבי תסמונת התעלה הקרפלית, אצל מר מוסטפא פעלו 2 גורמים בצורה משולבת:

1. מחלת הסכרת – ללא קשר לתנאי עבודתו.

2. תנאי עבודתו, אשר השפיעו על עיבוי הליגמנט הכפי בשורשי כפות הידיים.

בהיעדר מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את מידת השפעת 2 הגורמים – המלצתי היא לקבל את תביעתו בגי תסמונת התעלה הקרפלית כהחמרת מצב, בשיעור של מחצית בגין תנאי עבודתו.

לשאלות בית הדין:

א. מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע בשתי כפות ידיו משנת 2008?

אצל מר מוסטפא אובחנו בידיו:

1. תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בשורשי כפות הידיים – לפי תלונות ממצאי בדיקה קלינית ו-EMG.

2. תסמונת תעלה קוביטלית במרפקים, לפי ממצאי בדיקת EMG בלבד.

3. פולינוירופתיה סיסטמית, תחושתית ומוטורית, על רקע מחלת הסכרת.

ב. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלותיו בשתי כפות ידיו?

1. יש קשר סיבתי של החמרת מצב, כפי שכתבתי בדיון.

2. אין קשר סיבתי לתנאי עבודתו.

3. אין קשר סיבתי לתנאי עבודתו.

ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו (במיוחד בהתחשב בכך שחלק מעבודתו נעשה תוך שימוש בכלים רוטטים) גרמה לפגיעה כלשהי (להלן: "הפגיעה") בשתי כפות ידיו שאפשר לייחסה לזמן מסוים ולאירוע מסוים (כדוגמת: הזמן בו ביצע את עבודתו)?

1. כן, בהחמרת מצב, בעת אחיזת הידיות עם הפעלת כח והרטט הנלווה.

ד. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – ההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע, או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך?

1. אצל מר מוסטפא פעלו 2 גורמים בצורה משולבת:

- מחלת הסכרת – ללא קשר לתנאי עבודתו. מדובר במצב תחלואתי רגיל.

- תנאי עבודתו – אשר השפיעו על עיבוי הליגמנט הכפי בשורשי כפות הידיים.

בהעדר מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את מידת השפעת 2 הגורמים – המלצתי היא לקבל את תביעתו בגין תסמונת התעלה הקרפאלית כהחמרת מצב, בשיעור של מחצית בגין תנאי עבודתו.

ה. אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובע) – היא חיובית – האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי סיכון)?

1. אצל מר מוסטפא פעלו 2 גורמים בצורה משולבת:

- מחלת הסכרת – ללא קשר לתנאי עבודתו. מדובר במצב תחלואתי רגיל.

- תנאי עבודתו – אשר השפיעו על עיבוי הליגמנט הכפי בשורשי כפות הידיים.

בהעדר מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את מידת השפעת 2 הגורמים – המלצתי היא לקבל את תביעתו בגין תסמונת התעלה הקרפאלית כהחמרת מצב, בשיעור של מחצית בגין תנאי עבודתו.

ו. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – וההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך?

1. אצל מר מוסטפא פעלו 2 גורמים בצורה משולבת:

- מחלת הסכרת – ללא קשר לתנאי עבודתו. מדובר במצב תחלואתי רגיל.

- תנאי עבודתו – אשר השפיעו על עיבוי הליגמנט הכפי בשורשי כפות הידיים.

בהעדר מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את מידת השפעת 2 הגורמים – המלצתי היא לקבל את תביעתו בגין תסמונת התעלה הקרפאלית כהחמרת מצב, בשיעור של מחצית בגין תנאי עבודתו.

ז. אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובע/ת) – היא חיובית – האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על הופעת המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי הסיכון)?

1. אצל מר מוסטפא פעלו 2 גורמים בצורה משולבת:

- מחלת הסכרת – ללא קשר לתנאי עבודתו. מדובר במצב תחלואתי רגיל.

- תנאי עבודתו – אשר השפיעו על עיבוי הליגמנט הכפי בשורשי כפות הידיים.

בהעדר מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את מידת השפעת 2 הגורמים – המלצתי היא לקבל את תביעתו בגין תסמונת התעלה הקרפאלית כהחמרת מצב, בשיעור של מחצית בגין תנאי עבודתו.".

19. ב"כ התובע הגיש לבית הדין שאלות הבהרה. בתשובותיו לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו מטעם בית הדין ביום 1/12/13, קבע המומחה כלהלן:

"א. מדוע לא הכרת בין תסמונת הלכידה האולינארית לבין עבודת התובע לפחות גם בקשר סיבתי של החמרה?

תסמונת לכידה אולנרית במפרק מאופיינת בלחץ על העצב האולנרי בתעלה הקוביטלית, הנמצאת בהיבט הפנימי של המרפק.

הלחץ הוא כתוצאה מעיבוי הדרגתי ואיטי במשך שנים של הליגמנט המהווה את "גג" התעלה, הלוחץ בהדרגה על העצב האולנרי, בד"כ באיזור האפיקונדיל.

כתוצאה נפגעת אספקת הדם לעצב ונגרמת הפרעה בתחושה הכפית והגבית של 1.5 אצבעות ובעזבוב של רוב השרירים האינטרינסים בכף היד.

לשאלות ההבהרה לא צורף תיעוד רפואי נוסף.

לצורך איבחון התסמונת – יש צורך בהתאמה בין תלונות החולה, ממצאי הבדיקה הקלינית וממצאי בדיקת EMG (הולכה עצבית ובדיקה שרירית).

מעיון נוסף בתיעוד הרפואי שנשלח לעיוני – אין תלונות ו/או ממצאי בדיקה ו/או המלצות טיפוליות לתסמנות. התסמונת "אובחנה" לפי בדיקת EMG בלבד.

אצל מר מוסטפא ידוע על מחלת הסכרת – הגורם הסיסטמי השכיח ביותר להופעת תסמונת הלכידה האולנרית. אין התייחסות לכך בתיק הרפואי.

Cummulative stress disorder (מיקרוטראומה) יכולה לגרום ללחץ על העצב במצבים בהם נגרם לחץ/כח/עומס/רטט ממוקם על ההיבט הפנימי של המרפק, חוזר ונשנה וזהה במהותו, במשך שעות רבות ביום ולאורך שנים רבות (כגון מלטשי יהולומים ה"נשענים" באופן קבוע וממושך על ההיבט הפנימי של המרפק/ים).

בתנאי עבודתו של מר מוסטפא, כפי שתוארו בהחלטת ביה"ד, אין כדי לגרום לחץ/כח/עומס/רטט ממוקם על התעלה הקוביטלית באופן חוזר ונשנה וזהה במהותו, במשך שעות רבות ביום.

לאור הנ"ל – ברור אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של מר מוספטא לבין הופעת תסמונת התעלה הקוביטלית במרפק, במידה ואכן קיימת.

ב. האם קיימת אסכולה רפואית נוספת, הנוגדת לעמדת המומחה ביחס לתסמונת הלכידה האולינארית?

לא מדובר באסכולה רפואית זו או אחרת.

לשאלות לא צורף תיעוד רפואי נוסף.

שוב – אצל מר מוסטפא התסמונת אובחנה רק לפי ממצאי בדיקת EMG, ללא תלונות, ממצאי בדיקה קלינית ו/או המלצות טיפוליות תואמות.

אין בתיק הרפואי התייחסות למחלת הסכרת – הגורם הסיסטמי השכיח ביותר לגרימת התסמונת.

אין בתנאי עבודתו כדי לגרום ללחץ וכו' על התעלה הקוביטלית (כפי שיש למשל אצל מלטשי יהלומים).

אצל מר מוסטפה אין אבחנה מבוססת וקיימת התעלמות מהגורמים הנ"ל. לא מדובר באסכולה רפואית".

20. ביום 27/10/13 הודיע ב"כ הנתבע, כי לאור חוות דעת המומחה הנוסף, ד"ר ז. י. פעילן, בכל הנוגע לתסמונת התעלה הקוביטלית/לחץ על העצב האולנרי במרפקים, הנתבע עומד על דחיית התביעה בהעדר קשר סיבתי על פי חוות דעת המומחה.

ב"כ התובע הודיע ביום 29/10/13, כי הוא עומד על המשך ניהול התיק, לאור עמדתו של ב"כ הנתבע, כי שיטת העבודה של התובע גרמה לתסמונת התעלה הקוביטלית/לחץ על העצב האולינרי במרפקים.

21. ב"כ התובע הגיש ביום 4/2/14 בקשה לשאלות הבהרה נוספות, שלהן התנגדה ב"כ הנתבע. השאלות לא הותרו מאחר והיו להן תשובות בחוות דעת המומחה. ב"כ התובע ביקש מהמומחה להתייחס למקרים של עובדים אחרים שהנתבע כן הכיר בהם, כסובלים מ-CTS ותסמונת התעלה הקוביטלית, אך בקשתו זו נדחתה ביום 13/2/14, כשזו למעשה היתה בקשה השלישית באותו נושא, כולל בקשה לעיון מחדש בהחלטות של דחיית בקשותיו בנדון.

22. בתאריך 2/3/15 השיב המומחה הרפואי, ד"ר יעקב פעילן, על תשובות ההבהרה שנשלחו אליו כדלקמן:

א) האם אתה סבור, כי בכל מקרה שעובד עובד בתנאי העבודה המתוארים בהחלטת בית הדין מיום 15/8/13 לא יתכן קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה לבין תסמונת התעלה הקוביטלית.

א. לא. אין קשר בין תנאי עבודתו של מר שפיק לבין תסמונת התעלה הקוביטלית, הנמצאת בהיבט הפנימי של המרפקים, לא כגרימה ולא כהחמרה.

ב) היה ותשובתך תהא, כי יתכנו מקרים שתנאי העבודה של התובע יכולים לגרום לתסמונת התעלה הקוביטלית, האם אתה מוצא, כי לתובע ישנה התסמונת הזו? אם כן – מה משקלם של הגורמים הנוספים המצויים בתובע ביחס לתנאי העבודה?

ב. התסמונת אצל מר שפיק הינה כחלק מהפולינוירופתיה הסיסטמית, התחושתית והמוטורית, שאובחנה לפי בדיקת א.מ.ג בלבד, על רקע מחלת הסכרת הידועה.

אין בתנאי עבודתו, כפי שתוארה בהחלטת בית הדין, כדי לגרום לחץ/כח/עומס/רטט ממוקם על התעלה הקוביטלית הנמצאת בהיבט הפנימי של המרפקים, באופן חוזר ונשנה וזהה במהותו, במשך שעות רבות ורצופות מדי יום ולאורך שנים רבות.

עיינתי שוב בתיעוד הרפואי הרב שנשלח לעיוני – אין תלונות ו/או ממצאי בדיקה ו/או המלצות טיפוליות לתסמונת התעלה הקוביטלית במרפקים.

התסמונת "אובחנה" לפי בדיקת אמג בלבד.

לשאלות ההבהרה לא צורף תיעוד רפואי/מדעי מנומק, המסביר ומנמק את הקשר בין התסמונת הקוביטלית במרפקים לבין תנאי עבודתו של מר שפיק.

לסיכום – אין שינוי בחוות דעת בנדון.

23. בדיון שהתקיים בבית הדין בחוות דעת המומחה ביום 3/3/14 שוב חזר ב"כ התובע על כל בקשותיו וטען, כי אין זה סביר שגורלו של עובד יקבע על פי זהות המומחה, גם אם הוא סובל מאותן פגימות כמו התובע.

כן ביקש ב"כ התובע להכיר בתסמונת ה-CTS, לאור עמדת ב"כ הנתבע בנדון.

24. ב"כ הנתבע טענה, כי בנסיבות המקרה – האבחון הרפואי ביחס למחלות התובע, הוא הבסיס הרפואי העובדתי שקבע את הקשר הסיבתי ביחס לתובע. לדבריה, גם בבית הדין הארצי לעבודה ביקש ב"כ התובע לחשוף בפני המומחה את תיקיהם הרפואיים של עובדים אחרים שייצג בבית הדין, אך בקשתו זו נדחתה וכי אין להקיש מתיק של עובד אחד לתיק של עובד אחר, כל תיק ונסיבותיו הרפואיות הספציפיות.

25. לאור הסכמת ב"כ הצדדים ביחס לתסמונת ה-CTS – אני קובעת, כי התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בשורשי כפות הידיים, כתוצאה מתנאי עבודתו המתוארים לעיל.

על כן מדובר כאן בתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

26. שונה המצב ביחס לתסמונת התעלה הקובטלית/לחץ על העצב האולנרי במרפקים.

המומחה, ד"ר פעילן, קבע, כי התובע סובל ממחלת סכרת וכי זהו הגורם הסיסטמי השכיח ביותר להופעת תסמונת הלכידה האולינרית. כן ציין המומחה, כי אין בתיקו הרפואי של התובע תלונות או ממצאי בדיקות או המלצות לטיפול, וכי למעשה התסמונת התגלתה רק בעקבות בדיקת ה-EMG. לדבריו, כדי לאבחן את התסמונת הנ"ל צריכה להיות התאמה בין תלונות החולה, ממצאי הבדיקה הקלינית ובדיקת EMG, הבודקת הולכה עצבית ושרירית. כאן יש רק את בדיקת ה-EMG אין תלונה חולה ואין ממצאי בדיקה קלינית אצל התובע.

27. בנוסף הסביר המומחה את תופעת תסמונת לכידה אולנרית במפרק מאופיינת בלחץ על העצב האולנרי בתעלה הקוביטלית, הנמצאת בהיבט הפנימי של המרפק.

הלחץ הוא כתוצאה מעיבוי הדרגתי ואיטי במשך שנים של הליגמנט המהווה את "גג" התעלה, הלוחץ בהדרגה על העצב האולנרי, בד"כ באיזור האפיקונדיל. כתוצאה נפגעת אספקת הדם לעצב ונגרמת הפרעה בתחושה הכפית והגבית של 1.5 אצבעות ובעזבוב של רוב השרירים האינטרינסים בכף היד.

כן גם הסביר המומחה, כי אצל מלטשי היהלומים הנשענים באופן קבוע וממושך על המרפקים, הם יכולים לסבול מפגיעה מההיבט הפנימי של המרפק, אך הדבר שונה ביחס לתובע, בגלל תנאי עבודתו הספציפיים ומאחר ואין לחץ על התעלה הקוביטלית – וכדבריו של המומחה:

"... אצל מר מוסטפא התסמונת אובחנה רק לפי ממצאי בדיקת EMG, ללא תלונות, ממצאי בדיקה קלינית ו/או המלצות טיפוליות תואמות.

אין בתיק הרפואי התייחסות למחלת הסכרת – הגורם הסיסטמי השכיח ביותר לגרימת התסמונת.

אין בתנאי עבודתו כדי לגרום ללחץ וכו' על התעלה הקוביטלית (כפי שיש למשל אצל מלטשי יהלומים).

אצל מר מוסטפה אין אבחנה מבוססת וקיימת התעלמות מהגורמים הנ"ל. לא מדובר באסכולה רפואית"

28. ד"ר יעקב פעילן קבע כאמור, כי התובע סובל מתסמונת התעלה הקוביטלית במרפקים לפי ממצאי ה-EMG בלבד. כן סובל התובע מפולינוירופתיה סיסטמית, תחושתית ומוטורית על רקע מחלת הסכרת.

המומחה קובע בצורה חד משמעית, כי תנאי עבודתו של התובע, כמתוארים בהחלטת בית הדין, אינם יכולים לגרום לתסמונת התעלה הקוביטלית במרפקים, וכי אין קשר סיבתי רפואי בין מחלת התובע לבין תנאי עבודתו, מאחר ומדובר במחלה על רקע תחלואתי בלבד.

29. בהעדר קשר סיבתי רפואי בין תסמונת התעלה הקובטלית במרפקים לבין תנאי עבודתו של התובע, אזי אין גם קשר סיבתי משפטי ביניהם.

30. על כן אני קובעת, כי התובע לקה בתסמונת התעלה הקוביטלית במרפקים על רקע תחלואתי בלבד, בגלל מחלת הסכרת ממנה הוא סובל.

31. התביעה להכיר בתסמונת התעלה הקוביטלית במרפקים כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה – נדחית בזאת.

32. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, א' סיוון תשע"ה, (19 מאי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.