הבקשה

1. לפני בקשה שהוגשה ע"י התובע בת.א. 5783-08-07 גלעד סויסה – יורשם של אלן ומלי סויסה ז"ל (להלן: "סויסה") לפי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א"), להתיר לו לתקן את כתב התביעה ע"י צירוף שני נתבעים; המנהל האזרחי (אזור יהודה ושומרון), הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי (להלן: "המנהל") ומשה קליין (להלן: "קליין").
2. לטענת סויסה הבקשה הוגשה בשל "ההתפתחויות האחרונות בתיק" ומטרתה "להבטיח ולהסדיר כי המנהל וקליין יהיו צדדים ישירים בתביעה לצורך הבטחת קיום ומימוש הסכם הגישור שנחתם בהשתתפותם הישירה והפעילה, ונחיצותם לקיום הסעדים שבתביעה כפי שאלה הושגו וגובשו בהסכם הגישור."
3. בכתב התביעה שהגישו סויסה בשנת 2005 יחד עם בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נגד דלתא חברה להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ (להלן: "דלתא"), ביקשו סויסה לחייב את דלתא להעביר ולרשום את הזכויות בבית שרכשו ממנה אלן ומלי על שם בנם גלעד תמורת עמלה בהתאם לצו הפיקוח על מצרכים ושרותים וכן לחייב את דלתא לרשום את זכויות הבעלות בבית על שם סויסה בספרי המנהל האזרחי.
4. דלתא הגישה הודעה לצד שלישי נגד המנהל, שבמסגרתה טענה כי המנהל הוא האחראי לביצוע רישום הזכויות בבית בספרי המנהל, וכי הוא הגורם הנכון, היעיל והנדרש לקיום סעדי התביעה. בכתב ההגנה בהודעה לצד שלישי, דחה המנהל את טענות דלתא.

לטענת סויסה בבקשה שלפני, בכך הקים המנהל פלוגתא שהיא לב ליבה של התביעה בכל הנוגע למיהות האחראי לרישום הזכויות בפועל.

1. לטענת סויסה, דלתא, קליין והמנהל השתתפו בהליך הגישור באופן פעיל עד להשגת הסכם הגישור.
2. סויסה מאשר כי הסכם הגישור שנחתם בין הצדדים נותן מענה לפלוגתא האמורה בין דלתא לבין המנהל.
3. המנהל שותף מהותי והכרחי לקיום פסק הדין שאמור להינתן בדרך של אישור הסכם הגישור. אין די בהצהרת המנהל כי הוא מחויב על פי ההסכם. צריך להינתן פסק דין נגדו, בין היתר נוכח טענת דלתא לאחריותו.
4. הסכם הגישור מקים התחייבויות ישירות של המנהל כלפי הרוכשים בכלל, וסויסה בפרט, לרישום זכויותיהם בתנאים ועל פי הנוהל שגובש בהסכם הגישור.
5. בהתנהלותו במשך כ- 14 שנים שבהן מתנהלים דיונים בתביעה, יצר המנהל מצג בלתי הדיר, שלפיו, הוא צד חיוני ונדרש בתביעה, ונתבע נכון בה, ונוטל על עצמו אחריות לקיום ומימוש הסעדים הנתבעים.
6. לטענת סויסה, ככל שהבקשה שהגישו דלתא והמנהל, למחיקת ההודעה לצד שלישי תתקבל, ישוחרר המנהל מהמעורבות ומהתחייבויות הישירות שלו על פי התביעה. הסכם הגישור שנחתם במסגרתה, לכשיאושר כפסק דין, לא יהווה פסק דין מחייב כלפי המנהל ולא יקים מעשה בית דין כלפיו, הדבר יסכל את תכלית התביעה ויפגע קשות בסויסה ובתושבי אורנית.
7. אשר לצירופו המבוקש של קליין, לטענת סויסה, בדיון ביום 30.6.2019 הצהיר ב"כ דלתא כי דלתא היא חברה חדלת פירעון וקליין נושא במימון פעילותה. קליין רוצה באישור הסכם הגישור שיאפשר לדלתא להשתחרר מתפקודה כחברה משכנת.
8. קליין היה שותף לכל הדיונים אצל המגשר ובבית המשפט מטעם דלתא ומכוח עצמו, בהיותו משיב בהמרצת הפתיחה של בן אביר. קליין שקל ולקח בחשבון את העלויות הכרוכות בביצוע הסכם הגישור, לרבות, תשלום הוצאות ושכר טרחה שטרם הוכרעו. קליין בעל הסמכות וההרשאה של דלתא אישר והסמיך את ב"כ דלתא לחתום על הסכם הגישור בידיעה ברורה לגבי ההתחייבויות והעלויות שדלתא לוקחת על עצמה. אם דלתא לא תוכל לעשות כן, מחובת קליין יהיה לעשות זאת.
9. הצהרת עו"ד קליינמן כי דלתא חדלת פירעון מעלה חשש כבד בכל הנוגע ליכולה של דלתא לקיים את הסכם הפשרה.
10. העובדה שקליין כמנהל דלתא אישר את חתימתה על הסכם הפשרה בידיעה כי היא חדלת פירעון מקימה חבות אישית שלו לקיום חיובי דלתא על פי הסכם הגישור. בנסיבות אלה, קליין הוא צד חיוני ונדרש בתביעה, ומתן פסק דין ישיר נגדו מחויב המציאות כדי שפסק הדין יהיה אפקטיבי.

תשובת המנהל

1. המנהל מתנגד לבקשה. המנהל לא נתבע בתביעה אלא צד שלישי בלבד. הבקשה הוגשה למעלה משנה לאחר חתימת הסכם פשרה למיצוי כל טענות הצדדים, למעט בסוגיית שכר טרחה והוצאות. המנהל צד להסכם הפשרה כאשר מעמדו כצד שלישי בתביעת סויסה נותר בעינו.
2. בקשת סויסה נגועה בחוסר תום לב ובשיהוי ניכר ולגופה, נעדרת עילה בדין, ולפיכך, יש לדחותה.
3. במסגרת הליך גישור, שהסתיים בחתימה על הסכם גישור ביום 17.9.2018, הגיעו הצדדים להסכמות שפתרו לחלוטין את הפלוגתא בין דלתא לבין המנהל שעניינה ניהול ורישום הנכסים באורנית. ההסכמות בדבר ניהול ורישום הנכסים באורנית פורטו במפורש בהסכם הגישור.
4. בסעיף 14 בהסכם הפשרה צוין כי החלת המרשם תהווה סילוק מלא ומוחלט של תביעת סויסה לרישום הזכויות. המחלוקת היחידה שנותרה להכרעתו של בית המשפט, כפי שצוין בסעיף 19 בהסכם הפשרה, היא בסוגיית שכר הטרחה וההוצאות, המהווה מחלוקת אגב, שאינה נוגעת לגופו של הסכסוך. אין להיזקק לבקשה דנן בסוגיה זו.
5. לאור האמור, לגופו של הסכסוך לא נותרה פלוגתא כלשהי, כעולה מתביעת סויסה, שיש לברר ולהכריע בה במסגרת ההליך המשפטי. הבקשה אינה עונה אחר התנאים שנקבעו בפסיקה לצירוף בעלי דין. הבקשה אינה תורמת מאומה ליעילות הדיונית בבירור פלוגתאות, שאינן קיימות עוד.

1. המנהל חתם על הסכם הפשרה כצד שלישי בתביעת סויסה ולא כנתבע. יש לדחות את הניסיון לשנות את מעמדו כיום. היענות לבקשה משמעותה, התנערות מהסכם הפשרה אשר נקבע בו המענה לתביעת סויסה, באופן שהמשך ניהול ההליך התייתר, למעט בסוגיית שכר טרחה והוצאות.
2. מדובר בבקשה מלאכותית שתכליתה האחת לשפר את עמדת ב"כ סויסה בשאלת שכר טרחת עו"ד שטרם הוכרעה ע"י בית המשפט, וזאת, על רקע הסכמת דלתא והמנהל בדבר מחיקת ההודעה לצד שלישי.
3. בכל שלב משלבי ההליך לא מצאה ב"כ סויסה לנכון להגיש בקשה לצרפו כנתבע בתביעה, לאחר שעמדת המדינה הייתה ידועה לה היטב כעולה מכתב ההגנה שהגישה להודעה לצד שלישי עוד ביום 10.8.2009.
4. אי צירוף המנהל כצד ישיר לתביעה לא יגרום לסרבול ההליך המשפטי. אין חשש שסויסה יישאו במחיר דיוני או שתקופחנה זכויותיו אם הבקשה תידחה.

תשובת קליין

1. קליין מתנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה חסרת בסיס ומביכה, שכן לא ברור הקשר בין הנטען בה לבינו. התביעה אינה מגלה עילה נגדו היא אינה מייחסת לו כל אחריות. קליין הצביע על כך שבהסכם הגישור נמחקו טענות סויסה נגד דלתא והוסכם על מחיקתו כצד שצורף ע"י בן אביר. מעולם לא הוצהר כי דלתא חדלת פירעון. קליין הצטרף לנימוקי התנגדות המנהל לבקשה.

תשובת בן אביר

1. לטענת בן אביר, יש לדחות את הבקשה על הסף, בין היתר מאחר שמבוקש לתקן את כתב התביעה שטרם הוגש ולא את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית שכתב התביעה הוא רק נספח לה. לאחר שהסכם הפשרה הוגש לבית המשפט, וכל שנותר במחלוקת הוא סוגיית שכר הטרחה וההוצאות, כתב התביעה אינו רלוונטי עוד וגם תיקונו לא יעזור לסויסה, שכן הוא לא יידון.
2. יש לדחות את הבקשה שכן כל תכליתה ניסיון לעקוף את הוראת סעיף 18 (ז) (1) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע כי הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לא יכלול "עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה, אשר לא נכללו בבקשת האישור..."
3. יש לדחות את הבקשה נוכח חוסר מעורבות מוחלט של סויסה בהליכים לכל אורך השנים, ובשל כך שהוגשה בניגוד להוראות סעיף 36 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו -1986. עו"ד כהן אינה רשאית לתת תצהיר בתמיכה לבקשה. התצהיר, שנערך על דרך ההפניה, מנוגד לדין.
4. יש לדחות את הבקשה מאחר שלא ניתן להגיש בקשה לתיקון כתב טענות לאחר שסויסה הגיש הסכם פשרה חתום בצירוף בקשה לאישורו. כעולה מהסכם הגישור, תביעת סויסה, שמעולם לא נרשמה בפנקס התובענות הייצוגיות כמתחייב מהוראת החוק, נדחתה כולה.
5. מעבר לנדרש, הבקשה אינה עומדת בכל פרמטר שהוא הנוגע לתיקון כתבי טענות.

תגובת סויסה לתשובות

1. בתגובה לתשובות טען סויסה כי הבקשה משקפת נאמנה את המצב העובדתי הרלוונטי להיום נוכח ההתפתחויות האחרונות בישיבת בית המשפט ביום 30.6.2019.
2. המשיבים עוקפים את נימוקי הבקשה ואינם נותנים מענה ענייני לטענותיו.
3. טענת המנהל שלפיה הצהרתו כי ימלא אחר הסכם הגישור נותנת מענה לבקשה, אינה רצינית, ודאי שלא נוכח התנהלותו כבעל דין במשך השנים.
4. המנהל מבקש להסתתר מאחורי טענה מיתממת שיקיים את הסכם הגישור בכוונה להתחמק מפסק דין ומעשה בית דין נגדו.
5. קליין אינו תמים, ומשהציג מצג בלתי הדיר כלפי סויסה כי לדלתא המשאבים הכספיים לקיים את הסכם הגישור בידיעה שהמצג אינו אמת, עשה עצמו צד ישיר ומחויב אישית לקיום התחייבויות דלתא ונתבע נכון בתביעה.

הכרעה

1. לאחר שקראתי את הבקשה, התשובות והתגובה, החלטתי לדחות את הבקשה. להלן נימוקי:
2. תקנה 24 בתקסד"א קובעת: " בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."
3. ברע"א 2228/15 ג'י.טי.אס פאוור סולושנס לימיטד נ' נתיבים דרום בע"מ (2015), נאמר ע"י בית המשפט כך: " הספרות המשפטית הכירה בחשיבותה של תקנה זו לשם ניהול תקין ויעיל של הדיון המשפטי... בגדרי התקנה ישנן מספר חלופות שבהן ניתן לצרף אדם לתובענה. בין היתר נתן מחוקק המשנה סמכות לבית המשפט להורות, גם ביוזמתו הוא, על צירוף אדם לתובענה כתובע או כנתבע, מקום בו שוכנע כי נוכחותו דרושה "כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה"...כך, הכירה הפסיקה בהיותו של אדם "דרוש" במצבים שונים, כגון כאשר אי- אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו. מקרה אחר בו הוכרה נחיצותו של אדם הוא מקום בו עשויה זכותו להיפגע אלמלא הצירוף, וזאת מבלי שניתנה לאותו אדם אפשרות לטעון את טענותיו לפני בית המשפט...אמנם, הסמכות שהוקנתה לבית המשפט במסגרת תקנה זו היא רחבה, אך לא רחבה מני ים – והיא עודנה בעלת גבולות עליהם יש להקפיד. אחד הדגשים שנתנה הפסיקה בעניין זה הוא כי יש לוודא שהצירוף נדרש בשל הפלוגתאות העולות מן התביעה כפי שהוגשה, ולא הפלוגתאות בתביעה אחרת שהתובע יכול היה להגישה. לעניין זה, יש לבחון בקפדנות את הפלוגתאות והעילות שבחר התובע להעלות בכתב התביעה שהגיש – הן הפלוגתאות שיש להכריע בהן "ביעילות ובשלמות, ואלו בלבד... תקנה 24 לתקנות איננה מכוונת למניעת ריבוי משפטים, אלא לאפשר פסיקה יעילה ושלמה בתובענה העומדת לבירור... העובדה כי צד שלישי מחזיק במידע או זווית ראיה חיונית לבירור התובענה, אינה הופכת אותו מיניה וביה לבעל דין דרוש, אלא יתכן וניתן להסתפק בהעדתו על – ידי מי מבעלי הדין הקיימים."( פסקאות 23-21)
4. הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בתקנה;

כאמור, ביום 17.9.2018 נחתם הסכם גישור שהצדדים לו הם סויסה, בן אביר דלתא והמנהל.

מדובר בהסכם גישור שהושג לאחר כ -11 שנים מאז החל הליך הגישור אשר היו מעורבים בו רשויות המדינה, מנהל מקרקעי ישראל, המנהל האזרחי, משרד הביטחון, צה"ל, מחלקות משפטיות של הגורמים האמורים, בעלי תפקידים בכירים במשרד היועמ"ש וב"כ הצדדים והושקעו בו מאמצים ומשאבים גדולים.

בהסכם הגישור, פורטו הסכמות הצדדים לגבי ניהול ורישום הנכסים באורנית. בין היתר הוגדרו בו לפרטי פרטים התחייבויות דלתא והמנהל בקשר לכך.

בסעיף 7 בבקשה הודה סויסה כי הסכם הגישור נותן מענה לפלוגתא בין דלתא לבין המנהל, שהיא לב ליבה של התביעה, בכל הנוגע למיהות האחראי לרישום הזכויות בנכסים באורנית ולרישומן בפועל.

בסעיף 14 בהסכם הגישור נקבע כי החלת מרשם ההרשאות כמפורט בהסכם תהווה בין השאר סילוק מלא ומוחלט של תביעת התובעים לרישום זכויות בעלות במקרקעין על שמם.

כל הצדדים מסכימים כי הסכם הגישור הוא טוב, ראוי ונכון, וכולם מבקשים לתת לו תוקף של פסק דין. הסוגיה היחידה אשר בהסכם הגישור הסכימו הצדדים שבית המשפט יחליט בה היא שכר טרחה והוצאות.

נוכח האמור, צודק המנהל בטענתו כי לגופו של הסכסוך לא נותרה פלוגתא שיש לברר ולהכריע בה בהליך המשפטי, ולפיכך, הצירוף המבוקש אינו דרוש כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע בפלוגתא או פלוגתאות ביעילות ובשלמות. גם אני סבורה כי המחלוקת בסוגית שכר טרחה והוצאות אינה מצדיקה את הצירוף המבוקש.

1. בנוסף, אין בבקשה הסבר מניח את הדעת לשיהוי הרב בהגשתה.

כאמור, תביעת סויסה והבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית הוגשו בשנת 2005. דלתא הגיש הודעת צד שלישי נגד המנהל ביום 21.8.2005. הליך הגישור החל בשנת 2007.

המנהל הגיש כתב הגנה בהודעה לצד שלישי ביום 10.8.2009. מהמועד האמור היו סויסה מודעים לטענות המנהל.

בן אביר הגישו את המרצת הפתיחה והבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית בשלהי שנת 2008. לאחר שנודע לסויסה דבר הגשת המרצת הפתיחה הגישו הם בקשה למחיקה/ דחיה/ עיכוב הליכים שלה. כך שסויסה היו מודעים לטענות בן אביר נגד דלתא וקליין וכן נגד המנהל.

ביום 18.11.2009 הורה בית המשפט (כבוד השופט אברהם) על איחוד הדיון בשתי התובענות.

עוד לפני כן הצטרפו בן אביר להליך הגישור.

במשך כל השנים שבהן מתנהלים ההליכים סויסה לא מצאו לנכון לבקש לצרף את המנהל ואת קליין כנתבעים בתביעה אלא עד שלהי 2019. הימנעותם מלעשות כן מעידה מניה וביה כי לא מדובר בבעלי דין דרושים או חיוניים לבירור התביעה.

הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח השלב המתקדם שבו נמצא ההליך.

1. איני מקבלת את טענת סויסה שלפיה המנהל הציג מצג בלתי הדיר כי הוא נתבע נכון בתביעה. בהסכם הגישור צוין במפורש מעמדו של המנהל כצד שלישי בתביעת סויסה.
2. איני מקבלת את טענות סויסה כי התיקון נדרש לצורך הבטחת קיום ומימוש הסכם הגישור, וכי מחיקת ההודעה לצד שלישי משחררת את המנהל מהתחייבויותיו. המנהל אשר בקשת בן אביר לאישור התובענה כתובענה ייצוגית והמרצת הפתיחה הוגשו גם נגדו הוא צד להסכם הגישור, התחייבויותיו פורטו בהסכם בהרחבה, וכאמור, כל הצדדים לרבות סויסה ביקשו לתת לו תוקף של פסק דין. להסכם הגישור תוקף משפטי. דלתא והמנהל הגיעו להסכמה בדבר מחיקת ההודעה לצד שלישי בכפוף לקיום התחייבויותיהם ההדדיות כפי שפורטו בבקשה לרבות התחייבויותיהם בהסכם הגישור. ניתן תוקף של פסק דין להסכמה האמורה.
3. לאור כל האמור, איני סבורה כי סויסה ייפגעו או יקופחו כתוצאה מאי צירוף המנהל .
4. אין בסיס עובדתי ומשפטי לבקשה לצירוף קליין. ב"כ דלתא לא אמר בדיון ביום 30.6.2019 כי דלתא חדלת פירעון אלא הדגיש את רצונה לסיים את ההליכים במימוש הצו, לאחר שנים כה רבות מאז שסיימה את הבניה באורנית. מכאן ועד לטענות סויסה כי קליין הסמיך את ב"כ דלתא לחתום על הסכם הגישור בידיעה שדלתא חדלת פירעון, הדרך ארוכה. העובדה שקליין השתתף בכל הדיונים אינה מקימה אחריות אישית. יש לשים לב כי בהסכם הגישור (שכאמור, סויסה ביקש לתת לו תוקף של פסק דין), נקבע שבכפוף לאישורו הבקשה שהגישו בן אביר נגד קליין תידחה. בהקשר זה, טענות סויסה בבקשה לא נתמכו בתצהיר כנדרש, אין לקבל את תצהיר עו"ד כהן שנעשה על דרך ההפניה (איני דנה בטענת בן אביר לגבי הפרה נטענת של כללי האתיקה. לא זה המקום לבררה).
5. לנוכח כל האמור, אני דוחה את הבקשה לצירוף נתבעים.

ככל שיהיה צורך בכך, לעניין ההוצאות אדרש בסיום ההליכים.

ניתנה היום, ג' אייר תש"פ, 27 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.