1. לפנינו תובענה מטעם התובע להכיר בפגיעה בשמיעתו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
2. המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום 16.7.2009.
3. ביום 7.2.2011 התקיים דיון בבית הדין. במסגרת הדיון התברר כי יש קושי להעיד את התובע שכן הוא בהה באוויר ונראה כי אינו מתקשר כלל. על כן, על סמך המסמכים השונים שהיו בידי הצדדים - הם הגיעו להסכמה עובדתית כדלקמן:-

להלן העובדות המוסכמות בהתאם לפרוטוקולים מימים 7.2.2011 ו- 4.2.2014:

1. התובע עבד כפועל בניין ברעש מזיק בתקופות כדלקמן:-

"מאפריל 1980 ועד יולי 1980 בחב' שרביב בע"מ; מאוקטובר 1981 ועד יוני 1982 – בחב' רביב משה ושות בע"מ; מ-7/1982 ועד 8/1982 במגדלים צפון; בחודש 9/1982 בחב' ניוסאן חב' לבניין; מאפריל 1982 ועד יולי 1982 בחב' רביב משה ושות בע"מ; מ-10/82 ועד 11/81 בחב' מליבו בע"מ; מיוני 1983 ועד נובמבר 1983 אצל רוני קציר בע"מ; מאוקטובר 1983 ועד יוני 1987 בחב' רסקו בע"מ; מאפריל 1983 ועד 6/1983 בחב' קרימנסקי חב' לבניין בע"מ; ממרץ 1987 ועד דצמבר 1988 ברביב משה ושות' בע"מ; מאוקטובר ועד דצמבר 1987 ברסקו בע"מ".

1. בתקופה שבין אפריל 1993 למרץ 1996, למעט חודש ינואר 1996 - התובע עבד בחברת זייטלבק ומפברואר 1996 ועד דצמבר 1997 עבד בחברת "משהב".
2. התובע הגיש תביעתו למל"ל בשנת 2008, כאשר הוא מתייחס לתאריך פגיעה ב-2001 (תקופה שכבר לא עבד בבניין).
3. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 7.2.2011 הוסכם כי התובע יופנה לבדיקות שמיעה, אשר יבוצעו בשפה הערבית ולאחר ביצוע בדיקות אלו ימונה מומחה בתיק.

השתלשלות העניינים לאחר הדיון מיום 7.2.2011:

1. לאחר הדיון, ביום 15.9.2011 ביצע התובע בדיקת BERA במכון גל. תוצאות בדיקות ה-BERA הייתה כי קיימת "עדות לליקוי שמיעה בינוני בטונים הגבוהים", בשתי האוזניים.
2. בעקבות תוצאות בדיקות ה- BERA הודיעה ב"כ הנתבע, כי התובע אינו עומד בתנאים של סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי, שכן בהתאם לסעיף צריך להיות ליקוי שמיעה בתדירויות הדיבור בשיעור של 20 דציבל לפחות בשתי האוזניים בעוד שאצל התובע ליקוי השמיעה הוא בטונים הגבוהים.
3. לאור הודעת ב"כ הנתבע התבקש ב"כ התובע להבהיר האם הוא סבור שהבדיקה עומדת בקריטריונים שנקבעו בחוק ובפסיקה לעניין סעיף 84א' שאם לא כן, הרי שיש מקום למחוק את התביעה.
4. לאור הטענות השונות של הצדדים, התקיים דיון נוסף ביום 30.5.2012. בדיון זה טען ב"כ התובע כי הבעיה בבדיקת ה BERA נוצרה מכך שלא היה קלינאי תקשורת שבדק את התובע בשפה הערבית ועל כן, הוסכם על ידי הצדדים כי התובע יישלח לבדיקה במכון שמבצע בדיקות בשפה הערבית.

ואולם, התברר כי אין מכון העומד בתנאים אלו ועל כן התנהלו בין הצדדים תכתובות בשאלת הרלוונטיות של קלינאי תקשורת המדבר בשפה הערבית בבדיקת BERA.

1. בד בבד, התובע עבר בדיקת BERA נוספת במכון גל ביום 5.12.2012, כאשר תוצאות בדיקת BERA זו, היו "עדות לליקוי שמיעה בינוני" בשתי האוזניים.
2. מאחר ובכ"כ התובע טען כי בדיקה זו בוצעה שלא בשפה הערבית, ניתן צו על ידי בית הדין ביום 21.3.2013 אשר הופנה למכון גל על מנת לבדוק האם קלינאי תקשורת היה מהמגזר הערבי ודובר השפה הערבית.
3. ביום 17.4.2013 התקבלה תגובת מכון גל כי מדובר בבדיקה אובייקטיבית שאינה תלויה שפה:-

1. בעקבות הודעת מכון גל התבקש ב"כ התובע להודיע האם יש חשיבות לשפה שבה מדבר קלינאי התקשורת, וזאת בהתבסס על אסמכתא מדעית/מקצועית.
2. משלא נמסרה אסמכתא מדעית לעניין החשיבות לשפה שבה ניתנת הסדטציה על תוצאות בדיקת ה- BERA, קבע בית הדין ביום 19.6.2013 כי יש להשאיר את בדיקת ה- BERA בתיק.
3. ביום 30.9.2013 הוגשו סיכומי ב"כ התובע.

בסיכומיו טען ב"כ התובע כי התובע סובל ממחלת אוטיזם קשה וכי המל"ל לא נתן משקל לעניין זה.

לגרסת ב"כ התובע חוסר תגובתו של התובע לבדיקת ה- BERA נבע מכך שהוא סובל מאוטיזם.

1. ביום 26.11.2013 הגיש הנתבע הודעה לתיק. במסגרת ההודעה נטען, כי לאור הסכמות הצדדים יש מקום למנות מומחה יועץ רפואי בתיק, וזאת על סמך הסכמות הצדדים מיום 7.2.2011.

בית הדין העביר את ההודעה לתגובת ב"כ התובע.

ב"כ התובע סבר שיש מקום להפנות את התיק למומחה ואולם הוא סבר שבמסגרת העובדות יש להוסיף עובדה לעניין היותו של התובע אוטיסט וסובל מפיגור.

1. בין הצדדים התנהלה תכתובת לעניין זה ואף התקיים דיון ביום 3.2.2014, כאשר במסגרת הדיון הודיע ב"כ הנתבע כי עליה לעיין בפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות שהתקיימו בענייננו של התובע בתביעותיו לנכות כללית על מנת לבדוק האם הנתבע מסכים או מתנגד להוספת עובדות בעניין מצבו המנטלי של התובע.
2. ביום 16.2.2014 התקבלה הודעה מפורטת מטעם הנתבע לעניין קביעות שונות של וועדות רפואיות.

בהתאם לאותה הודעה, וועדות מאוחרות אשר דנו בעניינו של התובע קבעו כי התובע אינו סובל מפיגור שכלי, וזאת על אף שהוועדות בחנו את המכתבים שהציג התובע בתיק זה. על כן, התנגד הנתבע כי בית הדין יכלול בעובדות המופנות לתובע טענות לעניין כך שהתובע סובל מפיגור או אוטיזם, ו/או כי יעביר למומחה מסמכים שהמציא התובע בעניינים אלו, שכן מדובר במסמכים לא עדכניים מלפני 10-12 שנים.

1. ביום 4.3.2014 התקבלה תגובת ב"כ התובע, אשר התייחס לטענות הנתבע, והוסיף כי אף בית הדין עצמו התרשם מחוסר התקשורת של התובע.
2. ב"כ התובע במסגרת טיעוניו מסביר לבית הדין לעניין בדיקת ה- BERA, ועל כך שכתוצאה מהיות התובע אוטיסט וסובל מפיגור, תוצאות בדיקות ה- BERA אינה משקפת את מצבו האמיתי בפועל.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינו בטענות השונות של הצדדים אנו סבורים, שלא עלה בידי התובע בשלב זה לשכנע את בית הדין כי הוא סובל מאוטיזם ו/או מפיגור שכלי בינוני או קל, ואין די במסמכים שהומצאו לבית הדין כדי שטענתו בעניין זה תיכלל כעובדה בהחלטה למינוי מומחה וזאת במיוחד לנוכח קביעות הוועדות הרפואיות אשר דנו בעניינו.
2. אשר על כן, יש מקום למנות מומחה בתיק זה ולהפנות לאותו מומחה את העובדות אשר נקבעו בדיון מיום 7.2.2011 ביחד עם התיקונים מיום 4.2.2014, כדי שאותו מומחה יחווה דעתו האם התובע סובל מליקוי שמיעה ו/או טינטון בהתאם להוראות סעיף 84א לחוק.
3. יצויין, כי אנו סבורים שבמסגרת השאלות שיש להפנות למומחה, יש לשאול אותו האם מסקנותיו היו שונות אילו היה מתברר שהתובע סובל מאוטיזם ו/או פיגור ובמידה ותשובת המומחה תהיה חיובית – אזי, ישקול בית הדין האם יש מקום למנות מומחה נוסף בתיק, בתחום הפסיכיאטריה, אשר יחווה דעתו האם התובע סובל מאוטיזם או פיגור.
4. החלטה לעניין מינוי מומחה תשלח לצדדים בדואר.

ניתנה היום, ‏י"ח אדר ב תשע"ד ‏20 מרץ 2014, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.