29 אוגוסט 2013

לפני:

כב' השופטת מיכל פריימן

החלטה

1. התובעת, סייעת לגננת, הגישה לנתבע ביום 20.1.09 הודעה על פגיעה בעבודה בגין פגיעה נפשית שארעה לה, לטענתה, ביום 17.11.08.

לטענת התובעת, וכמתואר בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 11.1.09, בעקבות תלונה על התנהגות הגננת בגן בו עבדה כסייעת, נחקרה התובעת ע"י המשטרה, התמודדה עם שאלות הורים וכתבים ובעקבות העברת עניינה לפרקליטות להכנת כתב אישום בגין אי מסירת דיווח, התמוטטה התובעת נפשית והפסיקה לתפקד.

2. תביעתה של התובעת לנתבע נדחתה, ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו.

בכתב התביעה המתוקן שהגישה התובעת טענה, כי עם קבלת מכתב הפרקליטות על הכוונה להגיש כתב אישום נגדה, ביום 3.11.08, ארעה לה תאונת עבודה – התמוטטות נפשית. התובעת ניסתה להמשיך ולתפקד אך ביום 17.11.08 איבדה כושר עבודתה.

3. ואלה העובדות כפי שעולות מהראיות שבאו בפנינו:

4. התובעת ילידת 1965.

5. התובעת עבדה כסייעת לגננת בגני ילדים. מאז שנת 2005 לערך עבדה בגן טיפולי בשם "גן התאנה" בטירת הכרמל.

6. התובעת לא הייתה מרוצה מהעבודה בגן הטיפולי, אשר, לטענתה, התאפיינה בלחץ, צעקות ויחס לא נאות לילדים מצד הגננת. התובעת ביקשה לעבור לגן אחר אולם הדבר לא התאפשר.

7. עוד ב- 3/08, בפניית התובעת למנהל מח' החינוך בטירת הכרמל, ציינה התובעת כי עקב המצב והלחץ בגן, חשיפתה לצעקות רמות של הגננת, נגרמה לה ירידה בשמיעה והיא החלה לסבול מכאבי ראש, בלבול וחוסר זיכרון.

התובעת מציינת כי:

"הפגיעה העיקרית שלי היא נפשית שלטענתי אצטרך לעבור טיפול בהקדם ולאורך זמן". (נ/1).

8. ברישום רפואי מיום 1.12.08 נרשם, כי התובעת מדווחת שפנתה מספר פעמים לממונים עליה בבקשה להעברתה למקום עבודה נורמאלי ורגיל אך לשווא, צעקות הגננת גרמו לתובעת לכאבי ראש, עליות בלחץ הדם ומצב רוח לא נעים וכי עדות על תלונות אלו מופיעות בתיק הרפואי לפני שנה ויותר. (רישום רפואי נ/2).

9. בראשית 2008 הוגשה תלונה כנגד גננת הגן על אלימות פיזית כלפי הילדים והעניין נחקר במשטרה.

התובעת נחקרה במשטרה ביום 24.2.08, וביום 24.4.08 נחקרה פעם נוספת והפעם כחשודה בהפרת חובת דיווח על אלימות כלפי הילדים בגן.

על פי הרישום הרפואי נ/2, התובעת דווחה כי מצבה הנפשי וכאבי הראש בתקופה זו של התגלגלות הפרשה והחקירות הלכו והחמירו, אולם היא המשיכה לעבוד.

10. ביום 3.11.08 קיבלה התובעת הודעה מהפרקליטות כי תיק החקירה נגדה באשמת אי מסירת דיווח הועבר לפרקליטות, וכי באפשרותה לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום.

לטענת התובעת, נכנסה לחרדה עמוקה והתמוטטה נפשית.

11. התובעת פנתה למעסיקתה- העירייה לקבלת סיוע משפטי אולם התברר כי אינה זכאית לסיוע כזה.

על רקע זה התובעת התפרצה, באופן שאינו אופייני לה, על מנהלת מדור גני הילדים בעירייה.

12. התובעת פנתה לטיפול רפואי וקיבלה אישורי מחלה לתקופות 6-7.11.08, ומ-17.11.08 עד 31.12.08.

13. לטענתה, במשך כ- 10 ימים, עד ליום 17.11.08 הגיעה לעבודה אך לא תפקדה כלל בשל מצבה הנפשי.

ביום 1.12.08 מסרה התובעת לד"ר ג'ורג' גרייב, אליו פנתה, כי מזה כשבועיים אינה מתפקדת.

בממצאים נרשם:

"נראית ירודה, מצב רוחה ירוד, מדברת לעניין משתפת פעולה, אין לה מוטיבציה לשום דבר, עצבנית בבית ופורצת בבכי מידי פעם".

התובעת קיבלה הפנייה למרפאת בריאות הנפש.

14. ביום 5.12.08 ביקרה התובעת במרפאתו של ד"ר שולקין, מומחה לפסיכיאטריה.

בתלונות נכתב:

"פחדים, עצבנות, התבודדות, מנסים להשתיק אותי עקב כך שמסרה על פרשת תקיפה פיזית של ילדים. אין סימנים פסיכוטיים, מאוד מתוחה, מצב רוח ירוד עם אין דיספורי"

ד"ר שולקין המליץ על טיפול תרופתי, המשך טיפול ומעקב, וקבע כי התובעת אינה מסוגלת לעבודה מפרנסת במשך 14 יום.

15. ברישום רפואי (תעסוקתי) מיום 23/12/08 נרשם:

"...לפני חודשיים קיבלה האשמה מפרקליטות על אי דיווח, לא קיבלה גיבוי מהעיריה, לקחה עו"ד, התמוטטה נפשית, הפסיקה לתפקד. פנתה לפסיכיאטר, קיבלה טיפול"

16. בסופו של יום, לא הוגש כנגד התובעת כתב אישום.

17. בחודש 1/09 התובעת חזרה לעבודתה.

עיקר טענות התובעת

18. לטענת התובעת, וכפי שנרשם עוד בטופס תביעתה הראשון לנתבע, בעקבות קבלת מכתב הפרקליטות נתקפה בחרדה, פחד, לחץ דם גבוה, בלבול וחוסר בטחון ונגרמה לה פגיעה נפשית. מועד האירוע הינו 3.11.08.

לטענתה, מדובר באירוע חריג.

התובעת מודה כי סבלה במקום עבודתה גם קודם למועד האירוע, אולם האירוע הוא זה שגרם לה להתמוטטות מוחלטת ולצורך להיעדר מעבודתה.

19. ב"כ התובעת מודעת לעובדה כי קבלת מכתב הפרקליטות, כגורם להידרדרות הנפשית, לטענתה, לא מופיע בתיאור הרפואי מיום 1.12.08 אולם, לטענתה, יתכן שהדבר היה מחמת בושה מאפשרות הגשת כתב אישום כנגדה או מחמת " LAPSUS זכרון" ועל כן, אין בעובדה זו למנוע מינוי מומחה רפואי.

עיקרי טענות הנתבע

20. לטענת הנתבע, המדובר במתח מתמשך ממנו סבלה התובעת בעת עבודתה בגן ובמהלך חודשי החקירה המשטרתית.

21. לטענת הנתבע, קבלת מכתב הפרקליטות אינו בגדר אירוע חריג והראיה, שהתובעת כלל לא ציינה עניין זה בעת תיאור מצבה בפני הרופא המטפל.

זאת ועוד, התובעת הלוא נחקרה תחת אזהרה כחשודה באי מסירת דיווח כך שבהודעה על העברת עניינה לפרקליטות אין משום הפתעה או חידוש בעבורה.

הכרעה

22. כעולה מהעובדות לעיל וכנתמך בתיעוד הרפואי, התובעת הייתה במתח מתמשך עוד בטרם קבלת מכתב הפרקליטות ביום 3.11.08, וזאת על רקע אווירת העבודה הקשה בגן ובהמשך, החקירות המשטרתיות על השאלות והפרסומים הכרוכים בהם. אולם, אין בכך משום שלילת האפשרות כי ההודעה הרשמית על העברת עניינה של התובעת לפרקליטות לשם הכנת כתב אישום הינה בבחינת גורם שיא נוסף במתח הקיים, אשר הביא למצבה הנטען של התובעת.

23. אומנם, התובעת נחקרה תחת אזהרה כחשודה באי מסירת דווח על מעשי הגננת אולם, כפי שעולה מהראיות שבפנינו, התובעת טענה כי הגשת התלונה כנגד הגננת הייתה מתואמת איתה והיא שיתפה פעולה ככל שנדרשה. מכאן, שסברה כי לא נפל פגם בהתנהלותה וההחלטה להעברת עניינה להגשת כתב אישום מהווה גורם מפתיע, מפחיד ומאיים.

24. הנכון, כי התובעת לא הזכירה את נושא מכתב הפרקליטות בעת שפנתה לטיפול רפואי אולם, אין חולק בדבר קבלתו של מכתב זה על ידה, ויתכן כי אכן לא הזכירה נושא זה מחמת הבושה שבדבר.

25. מכל מקום, קיימת סמיכות זמנים בין מועד קבלת המכתב ב- 3.11.08 ופניית התובעת לטיפול רפואי ביום 6.11.08 (שם התלוננה על כאבי ראש קשים, בחילות וכאב ברקות), סמיכות זמנים שיתכן שיש לה משמעות גם מבחינה רפואית, ולכך יידרש המומחה הרפואי.

26. אין חולק, כי קיומו של מתח מתמשך בעבודתה של התובעת ובנסיבות העניין – צורת העבודה בגן והחקירה הממושכת על המתח הנלווה לה, אינם יכולים להוות תאונת עבודה ואין מקום למנות בגינם מומחה רפואי.

יחד עם זאת מקבלים אנו את טענת התובעת כי בקבלת המכתב ביום 3.11.08 יש משום אירוע חריג המצדיק מינוי מומחה –יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין אירוע זה לבין מצבה של התובעת בתחום הנפשי.

מינוי מומחה רפואי

27. ד"ר אליעזר פרל , מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובעת, וזאת, ככל האפשר, תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.

ואלה השאלות עליהן מתבקש המומחה להשיב:

28. א. מהי המחלה ממנה סבלה/סובלת התובעת בתחום הנפשי

ושאובחנה סמוך לאחר יום האירוע - 3/11/08 ?

ב. האם ניתן למצוא קשר סיבתי כלשהו בין האירוע מיום 3/11/08, לבין הופעתה של הפגיעה דלעיל, במועד בו הופיעה (גם אם הוחמר מצב המחלה או שהוחש בואה או התפרצותה עקב אירועי יום האירוע - כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי כאמור).

ג. אם התשובה לשאלה ב' היא חיובית - האם לאירוע הייתה השפעה פחותה בהרבה מהשפעת מצבה הבריאותי של התובעת (גורמי סיכון שקיננו בה, לפני או אחרי, במנותק מהאירוע) על הופעת או החמרת המחלה במועד שבו הופיעה.

ד. האם נגרם לתובעת אי כושר כתוצאה מהאירוע, ולמשך כמה זמן?

ה. האם כל תקופת אי הכושר בגינה קיבלה התובעת תעודות רפואיות לנפגע עבודה קשורה ונובעת מהאירוע?

ו. אם לדעת המומחית רק חלק מתקופת אי הכושר נובעת מהאירוע - נא לציין את התקופה בהתייחס לתעודות אי הכושר.

29. וזהו החומר הרפואי המועבר למומחה:

א. כרטיס רפואי כללי-ידני וממוחשב – קופ"ח כללית.

ב. כרטיס רפואי תעסוקתי – קופ"ח כללית.

ג. מכתב רפואי ד"ר שולקין (פסיכיאטר) 5.12.08.

ד. תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה 11.1.09.

30. המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו, במידת האפשר, תוך 30 יום.

31. שכ"ט המומחה ישולם מקופת בית הדין.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ג, (29 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.