בפני בקשה מטעם הנתבעת לתיקון פרוטוקול דיון הוכחות שהתקיים ביום 18.7.12.

מדובר בבקשה המתפרסת על 44 עמודים, הכוללת 19 עמודים של תיקונים אותם מבקשת הנתבעת לבצע בפרוטוקול הדיון, ובנוסף 25 עמודי נספחים.

אין בידי להיעתר לבקשה.

ראשית, הבקשה הוגשה ביום 6.9.12, כאשר מועד ההוכחות התקיים ביום 18.7.12, דהיינו בחלוף חודש וחצי ממועד הדיון. על פי סעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט, בקשה לתיקון פרוטוקול יש להגיש בתוך 10 ימים מיום שהומצא למבקש הפרוטוקול. הלכה פסוקה היא, כי על בעל דין המבקש לתקן את הפרוטוקול משום שלשיטתו אינו משקף נכונה את האמור בפרוטוקול, לעתור בבקשה מתאימה ללא שיהוי (א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" עמ' 252-253). אף אם מדובר בימי הפגרה, אזי בשים לב לטיב הבקשה, היתה חובה להגישה בהקדם, על מנת שבית המשפט יוכל לשחזר את מהלך הדיון. השיהוי בהגשת הבקשה, רובץ לפיתחה של הנתבעת ומצדיק שלא להיעתר לבקשתה.

לא שוכנעתי כי נפלו בפרוטוקול הטעויות להן טוענת הנתבעת.

מעבר לכך, הבקשה, רובה ככולה אינה מפרטת טעויות קולמוס שנפלו בפרוטוקול אלא מעלה השגות באשר לעצם קיום ההליך, התנהלות בית המשפט והצד שכנגד, וכן כוללת עתירה לצרף ראיות .

הטענות האמורות, אין מקומן בבקשה לתיקון פרוטוקול וגם לגופו של עניין, דינן להידחות בהיותן בלתי מבוססות ובלתי מוצדקות.

מכל אחד מהטעמים האמורים- הבקשה נדחית.

לסוגיית ההוצאות אתן דעתי בפסק הדין.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ג, 25 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.