<#2#>

נוכחים:

מטעם התובעת: מנהל התובעת מר אסף לבן וע"י עו"ד עיאד נדאף

מטעם הנתבעים: הנתבע 1 בעצמו ושניהם ע"י עו"ד נדב כנפו

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: מוסכם שלא תוכשר כל עדות שמיעה, עדות סברה, שינוי חזית, הרחבת יריעה, עדות בעל פה נגד מסמך בכתב וכל עדות בלתי קבילה אחרת.

מר אסף לבן, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/1.

חקירה נגדית:

ש: בסעיף 6 לתצהירך, אתה טוען שבוצעה עסקת נכיון ונגבתה עמלה של 17,052 ₪

ת: כן

ש: בגין מה נגבית העמלה

ת: העמלה נגבית בגין השירות שהאדון מקבל ובשביל זה זו עמלה ולא ריבית. הריבית מהווה חלק מאוד קטן מהסכום. העמלה נגבית בבנק, לדוגמא בבנק יש עמלה ולאחריה יש ריבית ולאחריה יש עמלת מסמכים ועמלת שורה. אנחנו פה בעצם גובים עמלה שבתוכה גלום מחיר הכסף, הריבית, פרמיית הסיכון שלנו וכו'.

ש: ממה מורכב סכום של 17,052 ₪

ת: אני לא יודע בדיוק אבל זו עמלה כללית. הלקוח שלך חתום שהוא אישר אותה.

ש: איפה הוא חתום שהוא אישר אותה

ת: בעסקה עצמה

ש: תראה לי איפה הוא חתום שהוא אישר אותה

ת: בדף ד' יש את עסקת הנכיון ובדף ה' מצורף טופס הצהרת מבקש שהוא בעצם חתום עליו, גם התאריך הוא אותו תאריך 5.4.2009 ובעצם הוא מסכים לכל העסקה בחתימה הזו. כמו שהוא חתם ואישר עשרות ומאות עסקאות לפני כן

ש: תאשר שעל טופס נספח ה' הוא לא חתם בפניך, נכון

ת: בטח שהוא חתם בפניי

ש: בהמשך לשאלה, ההבדל היחיד בין נספח ד' שהפנית אליו לבין נספח ה', שבנספח ה' כתוב הסכום ללא עמלת נכיון. אתה מודע לזה

ת: נספח ה' ונספח ד' המחשב מוציא את שני הטפסים ביחד. נספח ד' הלקוח קיבל לידיו ונספח ה' הוא חתם וזה נשאר אצלנו

ש: למה הוא לא חתום על נספח ד' למטה

ת: כי הוא חתום על נספח ה'. כשיש עסקאות מתחת ל- 50,000 ₪ הוא חותם על נספח ד'. כשיש עסקאות מעל סכום זה נדרשת חתימה לצורך טופס הצהרת הון ולכן הוא חתם רק על טופס ד'. זה דף שבא ביחד. הוא חתום על שניהם והוא קיבל את שניהם

ש: בשיק שמופיע בנספח ד' לצורך העניין, השיק השני של 66,530 ₪. העמלה היא 6,240 ₪.

ת: כן

ש: תסביר ממה מחושבת העמלה

ת: העמלה מחושבת לפי הימים אבל גלומה בתוכה גם כמו שציינת אתה זו עמלה ולא ריבית. גלומה בתוכה גם הריבית וגם עמלת מסמך וכל העמלות ופרמיית סיכון וכל מה שדרוש בשביל שעסק כזה יוכל להמשיך לתת שירות

ש: 6,240 ₪ מה מתוכו זה עמלת שורה וכו'

ת: המחשב מחשב את העמלות

ש: העמלה תלויה במועד פרעון השיק, זה תלוי מתי נמסר השיק ומתי נפרע, היא תלויה במספר הימים, זה נכון

ת: גם

ש: צורפו לתצהירך מסמכים, אישורים על העברת כספים. נספחים ו'1 ו- ו'2 ונספחים י' ו- יא'. יש אסמכתאות מחשבון הבנק של התובעת על העברת הכספים

ת: כן. אנחנו נוכל לשלוח. כרגע אין בפניי. אם צריך נעביר זאת לבית המשפט וגם ישירות אליך בפקס. הכספים עברו בצורה חד משמעית.

ש: אם אני נמצא אצלך במשרד, אפשר להוציא בלחיצת כפתור כרטסת שתציג לי את יתרת החוב עם התובעת

ת: בתוכנת העבודה שלנו יש מה שנקרא עו"ש לכל לקוח. בעו"ש ברגע שנסגרה עסקה, כלומר קיבלתי שיק ושולם כסף על השיק, הופחתה העמלה, היתרה היא אפס. כאשר השיק חוזר, הוא מופיע בגבייה. הוא לא מופיע בעו"ש. בעו"ש, גם היום, אם תלך לכרטסת שהראית לביתה משפט בתחילת הדיון.

ש: אם אני אצלך במשרד ורוצה להוציא מסמך שמראה את יתרת החוב עם פירוט תנועות, אני יכול

ת: כן

ש: למה לא צירפת את זה לתצהירך

ת: מכיוון שיש לנו שיק שחזר ביד והוא הוכחה מעל לכל ספק. לא תיארתי לעצמי שיהיה בה צורך ואם יש צורך, נציג את זה

ש: אני מציג לך את המסמך ששלח עו"ד שלך בתשובה לדרישה שלנו לקבל כרטסת וזה גם יוגש לבית המשפט, האם אתה יכול להסביר מדוע נגבתה על העסקה האחרונה שמצוינת בתצהירך בסעיף 12. אם אני מבין נכון, אם לשיטתך, השיקים האלה, אחד השיקים שהוא נשוא התביעה, היווה למעשה החלפה של שיקים, מדוע נגבתה שוב עמלת נכיון

ת: כי השיק שקיבלנו מהנתבעת היה שיק דחוי, לא היה שיק מזומן. אם הוא היה מזומן

ש: אתה אמרת לי לפני רגע שהעמלה היא לא ריבית. אמרת שהיא מורכבת מטרחה מסוימת שאתם עושים

ת: גם ובשביל זה זו עמלה ולא ריבית

ש: אם לשיטתך שיק כזה מחליף בסה"כ שיקים מעסקה אחרת שכבר גבית בגינה את אותה עמלה, למה צריך לגבות שוב פעם

ת: עניתי ואני עונה שוב, בגלל שהשיק היה דחוי

ש: יש קשר למועד השיק או אין קשר

ת: אמרתי גם קודם שיש קשר.

ש: וצריך לגבות שוב את כל העמלה

ת: זה לא את כל העמלה.

ש: כמה זה

ת: זה תלוי לפי סכום השיק ולפי התאריך שלו ולפי הסיכון שלו וכו'.

ש: בכרטסת הזו אנו רואים

ת: זו לא כרטסת של הנה"ח

ש: בכרטסת בעמ' 2 למטה מופיע אותו סכום שאתה מציין בתצהירך 211,490 ₪. לאחר מכן מופיע בכרטסת אותן העברות שאתה טוען להן 200,000 ועוד 2,500 דולר ואח"כ מופיע שוב סכום לתשלום בגין השיקים שאתה טוען להם בהמשך של 246,170 ₪. לאחר מכן, בהמשך הכרטסת מופיע קיזוז על הסכום הזה. יש סכומים של 48,915 ₪, 25,468 ₪, 64,618 ₪, 64,404 ₪. תסביר מה מקור הסכומים האלה

ת: מדובר בחמישה סכומים שמופיעים בדף 3 שהסכום הראשון שהוא 48,915.77 ₪, הוא עבור שיק מס' 19130 על סך 52,637 ₪. הסכום נמוך יותר מאחר והעסקה בוצעה לפני תאריך פדיון השיק והלקוח זוכה עבור אותם הימים שבהם. אני מתקן, אין אצלנו חיוב כפול. אנחנו לא מחייבים פעמיים ולכן זיכינו אותו על החלק היחסי. הסכום השני בכרטסת על סך 25,468.22 ₪ הוא עבור שיק מס' 19135 על סך של 25,832 ₪. גם כאן הסכום נמוך יותר כי הלקוח זוכה בחלק היחסי וכן הלאה גם בשלושת השיקים הנותרים.

ש: כלומר, הוא זוכה על השיק הזה אחרי שהשיק הזה נפרע

ת: לא. ברגע שעשיתי לו עסקת נכיון על השיק שהוא הביא לי, הוא חויב על הנכיון. החלק בעמלה חושב מאותו יום של העסקה עד לתאריך פרעון השיק וכשזיכיתי אותו על השיקים שהחזרתי לו, זיכיתי אותו בחלק היחסי של השיק. כלומר, חייבתי אותו בפחות. אם השיק הראשון היה 52,637 ₪ חייבתי אותו 48,915 ₪. כי לא חייבתי פעמיים על אותה תקופה.

ש: משהו לא מסתדר בדבריך כי לפני כן אתה מחייב אותו ב- 211,490 ₪, נכון

ת: כן.

ש: איפה זה מופיע בכרטסת שלך

ת: זה עבור עסקת נכיון. שים לב שהיתה עסקה בתאריך 14.5 בוצעה עסקת נכיון מס' אסמכתא 3196 שבעסקת נכיון אתה רואה באסמכתא שהיתה עסקת נכיון של שני שיקים ואחרי הפחתת העמלה, הלקוח נשאר בזכות של 211,490 ₪. לאחר הברה בנקאית שנעשתה בתאריך 14.5.2009 של 200,000 ₪, נשאר לו יתרה בכרטיס של 11,490 ₪ ואז בתאריך 25.5 הוא קנה 2,500 דולר בסכום של 10,100 ₪ שהיו לו בזכות

ש: והסכום לתשלום של 246,170 ₪

ת: פה בתאריך 1.6 נעשתה עסקת נכיון נוספת מס' אסמכתא 3311 שבה הלקוח עשה נכיון בשיקים ולאחר ניכוי העמלה צבר זכות נוספת של 246,170 ₪. התשלום באותה עסקת נכיון היה אפס ואז קוזזו השיקים כי הוא רצה שאחזיר לו את השיקים הישנים יותר

ש: איך אתה מסביר שהכרטסת הזו, הרי מופיעים בה כל התנועות שתיארת, פנימה החוצה, מסתיימת בסופו של יום אחרי האירועים שאתה מציין שכביכול ארעו בתחילת חודש יוני 2009 עם אותה חזרה של שיקים, ממשיכה הלאה עם תנועות של קיזוזים בין התובעת לנתבעת ובסופו של יום מסתיימת באפס.

ת: הכרטסת שאתה מציג בפניי היא כרטסת שהכותרת שלה הוא חשבון עו"ש והיא כרטסת לא של הנה"ח אלא כרטסת כפי שביקשת, שמפרטת את הפעולות שבוצעו. ברגע שחוזר שיק הוא לא מופיע בחשבון העו"ש.

ש: למה לא

ת: כי זה לא בנק. אני לא מוסד פיננסי. זה לא עמלות כמו בנק. בנק גובה עמלות כמו שהוא גובה והחוק מגבה אותם וגם אני פועל כחוק. אם יש בעיה תתבע אותי אבל הכרטסת שאתה מציג היא חשבון עו"ש ולא חשבון גבייה. השיק ברגע שהוא חזר, מופיע בחשבון גבייה ובכרטסת גבייה מופיעים השיקים האלה ביתרת חובה.

ש: ולא טרחת לצרף את אותה כרטסת שאתה טוען

ת: גם את זה אני בשניה יכול לפקסס לך. היות ויש לי את השיק המקורי כראייה, הכרטסת גבייה משקפת את השיק

ש: אם מגיע לי זיכוי בעמלה, זה אמור להופיע בחשבון עו"ש

ת: לא. זה מופיע בחשבון שיק. לכל שיק יש גם חשבון שבו מזוכה העמלה כפי שהוא ציין, הסכומים שנגבו בגין השיקים שהושבו לנתבע, הם נמוכים מסכום הקרן שלהם. מהסכום המקורי שלהם וזאת היות והפחתנו את החלק היחסי

ש: תראה לי את האסמכתא לטענה זו בסעיף 12 לתצהירך לזיכוי של 3,761 ₪ שאתה טוען לו.

כרטסת מסומנת ומוגשת נ/1.

ת: כן. בשיק הראשון השיק היה על סכום של 52,637 ₪

ש: תראה לי אסמכתא שזיכית

ת: החיוב מראה שזיכיתי הרי אם חייבתי רק 49,000 ₪ ומשהו והשיק היה על סך 52,000 ₪ ומשהו זה אומר שאת ההפרש זיכיתי.

ש: איפה מתבטא הזיכוי שאתה טוען לו

ת: לא הבנתי את השאלה

ש: תראה לי אסמכתא שזיכית את התובעת בסכום של 3,761 ₪

ת: אם סכום השיק המקורי הוא 52,637 ₪ וכשהשבתי את השיק חייבתי רק בסכום של 49,000 ₪ ומשהו אז ההפרש זיכיתי אותך.

ש: תראה לי מסמך בכתב שהחזרת שיקים

ת: אני מעיד שהחזרתי לו את השיק בעצמי

ש: יש לך מסמכים ואתה מחתים אנשים על טפסי ביצוע עסקה. אתה מחזיר לאדם 6 שיקים לטענתך, אתה לא מחתים אותו על שום דבר

ת: קיבלתי שיק כנגד והוא חתום לי ערבות על-גבי השיק. הוא כתב את השיק לפקודתו וחתם על גבו לטובתי

ש: עם מי הוא ישב לגבי השיק איתך או עם אביך

ת: הוא ישב עם אבי ואני החזרתי לו את השיקים. אני הייתי נוכח בפגישה. הייתי במשרד.

ש: למה אביך לא הגיש תצהיר

ת: על מה?

ש: על העובדות וההסכמות. אתה טוען שהיתה הסכמה להחליף שיקים ולהחזיר שיקים. הוא נכח בכל הסיטואציה הזו

ת: כן ויש גם את הפקידות שנכחו בחדר. אבא שלי אישר את העסקה. כלומר, את זה שהוא יחליף שיק בשיק. אבי לא עשה זאת בפועל. מי שהחזיר את השיקים זה אני ומי שהביא את השיקים זה הנתבע לפקידה וזה לא באותו מעמד ולא באותו חדר.

ש: אז איך זה היה

ת: אבי יושב במשרד למעלה, הפקידה יושבת למטה. זה אותו מבנה אבל שני מקומות נפרדים. אני הייתי עם אבי למעלה ואחרי זה עם הפקידה למטה.

ש: תסביר את ההגיון לכתוב את השיק לפקודת דהוד חורי ודהוד יחתום לטענתך מאחורה ויסב אותו לתובעת

ת: אני חשבתי לתומי שאם הוא יהיה גם מוסב על השיק וגם ערב על השיק, האחיזה שלי בו תהיה יותר חזקה אם חלילה השיק יחזור, מה שלצערי גם קרה

ש: תשובתך לא מסתדרת עם הטענה שלך בתצהיר שכביכול דהוד ערב כי הוא חתום על טפסי שירות

ת: אני מתקן אותך. טופס שירות הוא טופס שהלקוח חותם עליו רק בעסקה שהיא מעל 50,000 ₪ שהוא גם מודה בעסקה וגם לצורך הלבנת הון. אני מדווח בצורה סדירה כפי שהחוק מחייב אותי לרשות להלבנת הון

ש: אז שיטתך אין בטופס הזה ערבות ואתה צריך משהו נוסף

ת: בטופס הזה יש הוכחה על ביצוע עסקה. כדי שהערבות בעסקה תהיה חזקה יותר אני מחתים גם על השיק עצמו

ש: אתה טוען בתצהירך שבניגוד לטענה של הנתבעים שהיתה ביניכם מערכת של התקזזות אתה טוען שלא והיה אך ורק נכיונות של שיקים לעסקאות ספציפיות

ת: אמת

ש: הגשת תצהיר בתיק נוסף שמתנהל בין הצדדים, תיק מס' 12960-06-10, בתיק הזה אני מראה לך את תצהירך, במסגרת סעיף 7 אתה מתאר מערכת שלמה של קיזוזים, העברות כספיות ואתה טוען שהחוב קוזז בגלל סיבה כזו או אחרת. תסביר איך זה עובד עם טענתך שלא היתה מערכת התקזזות בין הצדדים

ת: אתה מציג לי את מה שתיארתי בפרוטרוט דקה קודם ובעצם היות והנתבע ביקש 5 שיקים להשיב לו וקיבלנו עבורם שני שיקים אחרים, אז כל עסקת נכיון היא לגופה. הוא ניכה שיקים, קיבל זכות ובזכות הזו הוא שילם עבור שיקים שהוא רצה לקבל בחזרה. כל שיק לגופו.

ש: מה שפירטת בסעיף 7 זו מערכת של התקזזות בין הצדדים

ת: חד משמעית לא.

ש: אז תסביר מה אומר סעיף 7 לתצהיר. "סך של 3,162 ₪ קוזזו על חשבון שיק שסכומו 3,150 ₪" ואתה מצרף את השיק. אתה אומר בתצהיר הזה שסך של 200,000 ₪ הועברו לחשבון הנתבעת ואז אתה אומר סך של 29,755 ₪ קוזזו על חשבון החוב. איזה משמעות יש למילה "קיזוז".

ת: קוזזו על חשבון החוב, הכוונה שאם הוא עכשיו רוצה לקבל שיקים בחזרה

ש: פה אין שיקים בחזרה בתצהיר השני שלך

ת: זה המהות של זה

ש: אתה אומר שלא היתה ביניכם מערכת של התקזזות

ת: אני חוזר ואומר שלא היתה מערכת התקזזות בינינו. ברגע שאתה מבקש לגרוע שיק אנחנו מבצעים במערכת פדיון על השיק, כלומר, הלקוח רוצה לפדות את השיק. המחשב מחשב כמה היתרה לתשלום כי אם התאריך קטן מתאריך הפרעון שלו, היתרה היא קטנה מהקרן של השיק ואותו סכום קוזז מיתרת הזכות של הנתבע אבל זה לא אומר שעכשיו יש מערכת שלמה של יתרות וקיזוזים. זה בוצע ספציפית לחמשת השיקים האלה שהושבו לנתבע.

ש: באותו תצהיר שאני מדבר עליו, אתה טוען שהיה קיזוז על סכום של 3,162 ₪ ואתה מצרף בתצהיר הזה פירוט או כרטסת. מציג אותה לפניך. נספח ח' לתצהיר הזה. הסכום הזה באיזה טור מופיע

ת: בזכות. זה מופיע ביתרה והקיזוז של השיק מופיע בזכות.

ש: איך אותו סכום מופיע בכרטסת השניה שהצגת בטור שונה

ת: כן. בחובה. מה שאתה מציג בפניי זה כרטסת של פירוט לשיק 5000580 ערך נתון 3,150 ₪. בכרטסת הזו, ברגע שהורד סכום של 3,162.97 ₪ מיתרת העו"ש, בכרטסת של השיק זה מופיע בזכות ואז זה בעצם משלם על השיק והשיק אפס. בכרטסת עו"ש מופיע בחובה. ברור.

ש: אם אתה טוען בתצהירך שאתה כביכול היית אמור להעביר לנתבעים סכום כלשהו ולא העברת את הסכום כי אתה מקזז את הסכום של 3,162 ₪. אז הסכום של 3,162 ₪ לא יכול להופיע פעם אחת בחובה ופעם אחת בזכות. זה כסף שעומד לזכותם, כי הם ניכו שיק וזה לא יכול להופיע בשני הטורים.

ת: ברגע שלקוח מנכה שיק, מהשיק מנוכית עמלה והיתרה מופיעה כיתרת זכות בכרטיס שלו, בחשבון העו"ש שלו. אם לאותו לקוח חזר שיק מעסקה אחרת והוא עכשיו מופיע בגבייה, יש לי אפשרות לקזז את אותו סכום מהשיק שחזר ובעצם הלקוח מקבל את השיק שחזר, אני משיב לו ואת היתרה לתשלום. אתה מדבר על שתי כרטסות שונות שנמצאות ללקוח. זה כמו בבנק שיש לך חשבון עו"ש ויש לך פקדון, הלוואה. זה לאותו לקוח, יש חשבונות שונים וניתן, אם אני מעביר מחשבון הפקדון כסף לחשבון העו"ש, אז בפקדון זה יופיע במינוס ובעו"ש זה יופיע בפלוס

ש: אז יכולת בקלות להציג בצורה מסודרת את התדפיסים של אותו חשבון פק"מ או חשבון עו"ש ולהראות את הסנכרון שעשית ביניהם כדי ללמד אותנו מה קרה באמת בפועל ולא להציג עסקה פרטנית ולהדביק לה איזה שהוא שיק.

ת: הכל מוצג. כל דבר שצריך לפרט בנוסף למרות שלפי עניות דעתי, מיותר, ניתן.

ש: מציג לך שוב כרטסת עו"ש. בתאריך 8/09 אנו נמצאים במצב שהשיק שאתה תובע היום, חזר כבר, נכון

ת: אני לא יודע מתי השיק חזר אבל הוא היה לתאריך פרעון 5.6

ש: מציג לך תנועה מיום 25.8.09 של העברות של 32,806 ₪ ואח"כ העברות של 105,000 ₪ וכו'. איך אתה ממשיך לעבוד עם אדם שכביכול חזרו לו שני שיקים. שיק בתביעה הזו ושיק בתביעה אחרת

ת: יש יותר. אני לא ממשיך לעבוד. היות וחזרו לא רק שני שיקים ולא רק ארבעה תיקים בהוצל"פ כפי שציינת אלא חזרו הרבה יותר, התחלנו לפעול בגבייה בכל התיקים ובכל השיקים. בשיקים לדוגמא שקיבלנו ממר שאנן האני, בשיק אחר שחזר שנפתח בגינו תיק הוצל"פ, נגד מושך השיק, נגד החברה, פעלתי נגד כולם, הפסקתי לפעול כי השיק שולם על-ידי המושך. על-ידי בעל השיק. היות ועשיתי הסדר עם בעל השיק והוא טרח ובא באוגוסט 2009 לשלם, הכספים שנגבו במסגרת ההסדר, הועברו מהכרטיס של ההסדר לכרטיס הנתבעת וזיכיתי את הנתבעת.

ש: אתה מתאר את התנועות שנכנסו לחשבון שזה שיקים

ת: לא. זה לא מה שתיארתי. לא נכנסו שיקים.

ש: תיארת פה למשל העברה משאנן האני בע"מ זה שיק שלפני כן הנתבעת 1 טארק הביאה לך לנכיון, גבית עמלה, השיק הזה חזר ואתה פנית למושך השיק וגבית ממנו כסף בפועל.

ת: זה נכון

ש: על השיקים שגבית ופתחת ויש לטענתך, אתה תבעת את דהוד חורי באופן אישי או את טארק פהום

ת: פתחתי תיק כנגד כל החייבים הערבים על השיק. אני לא גובה פעמיים. היות וקיבלתי כסף מהמושך לא המשכתי לפעול באותו תיק ספציפי כנגד שאר החייבים

ש: זה היה אחרי שתבעת. למה לא תבעת מההתחלה את שאנן האני וכו'

ת: לא הבנתי את השאלה

ש: אתה טוען שדהוד וטארק פהום ערבים לך לכל השיקים

ת: הוא חתום על השיק, הוא ערב לשיק.

ש: על איזה שיק

ת: בדיון על השיק

ש: השיק הזה חזר. אתה טוען לשיטתך שטארק ודהוד ערבים לך לפרעון של כל השיקים כי הם חתומים על טפסי ביצוע עסקה

ת: לא כי הוא חתום ערבות על השיק

ש: אז אתה תובע בתיק הזה שאנו דנים בו היום אך ורק מכוח חתימה על השיק

ת: אני תובע מכוח זה שמגיע לי כסף

ש: אתה תובע אך ורק מכוח השיק שדהוד חתום על השיק

ת: אני תובע מכוח זה שמגיע לי כסף

ש: למה אתה תובע את דהוד

ת: כי הוא בא בשם החברה שלו, קיבל ממני כספים ובסוף הביא לי שיקים שחזרו. הוא גם ערב על השיקים, הוא גם חייב לי, הוא גם רימה אותי. אני תובע אותו על הכל

ש: אם הכרטסת הזאת היא לא היתה נחשפת פה, איך היה אפשר לדעת שאתה גבית כסף ממושכי השיקים. איפה זה היה בא לידי ביטוי. הרי יכולת להגיד לדהוד שהוא חייב לך מליון ₪

ת: אתה יכול לראות את זה כאן

ש: אבל אתה אומר שחזרו הרבה שיקים

ת: מה שהצלחתי לגבות העברתי לכרטיס כדי לקזז עבור השיקים

ש: אם קיזזת את מה שגבית עד ינואר 2010, למה עד ינואר 2010 אתה לא מעדכן ששני שיקים חזרו והיתרה היא לא אפס לשיטתך.

ת: כבר הסברתי את זה

ש: בכרטסת הזו עד ינואר 2010 למרות שהשיקים חוזרים אתה כן מעדכן שיקים שאתה גובה מצדדים שלישיים אבל זה שחזרו שיקים והיתרה נמצאת במספר אחר אתה לא מעדכן

ת: לא מדויק. אני מעדכן הכל. כשאני מקבל כסף עבור חוב ואני מעביר את היתרה, נגיד אתה רוצה לשלם עבור שיק של הנתבע, אתה לא מופיע כמורשה אצלו בחשבון אז אני פותח לך כרטיס, אתה מפקיד סכום בכרטיס, זה מותר לך ואתה מבקש ממני להעביר זאת לזכות הנתבעת. אני עושה העברה בין כרטיסים ומעביר לזכות הנתבעת. בשלב זה, הזכות מופיעה כיתרת זכות בעו"ש של הנתבעת היות ואתה רוצה לשלם עבור שיק ספציפי, אז אני מעביר את היתרה מחשבון העו"ש לחשבון השיק כמו שראית בכרטיס שהראית לי עם הסכום של 3,162 ₪ שזה היה דוגמא ספציפית לחשבון שיק.

ש: תסכים איתי שיש עוד שיקים שפתחת בגינם תיקי הוצל"פ

ת: כן

ש: תסכים איתי שהתקבלו עוד סכומים מאז ינואר 2010

ת: כל הסכומים שהתקבלו מופיעים

ש: הכרטסת מסתיימת בינואר 2010

ת: לא התקבלו עוד סכומים

ש: אין לך עוד תיקי הוצל"פ של השיקים האלה

ת: יש

ש: ולא התקבלו בהם כספים

ת: אם התקבלו כספים דרך הוצל"פ אז הם מעודכנים ישירות על השיק ולא דרך העו"ש. זה לא מופיע בעו"ש. לא ידוע לי על כספים שהגיעו דרך הוצל"פ. לא קיבלנו כספים אבל אם כן הגיעו והם עוברים דרך הוצל"פ, הם מזוכים ישירות בחשבון שיק.

ש: אבל אתה לא עושה אתו סנכרון בכרטסת הזו

ת: אבל לא הגיעו כספים אם לא מופיע.

ש: אתה אומר זאת אחרי בדיקה

ת: הכרטסת מעודכנת כל יום. כרטסת העו"ש

ש: יש לך להראות לנו אותה היום

ת: אתה מחזיק אותה ביד

ש: היא עד ינואר 2010 ומאז עברו 4 שנים

ת: זה מעודכן לתאריך 25.11.2010. אני לא בדקתי אחרי זה. לפי זכרוני לא קיבלנו כספים.

ש: כשמוחלפים השיקים לטענתך, למה לא יוצא מסמך ביטול או חשבונית זיכוי בגין השיקים הקודמים שהוחלפו. לפי הכרטסת זה מספור רץ. כלומר יצאה קבלה עבור אותם שיקים ואח"כ יצאה קבלה נוספת עבור שני השיקים האחרונים. למה לא יוצא מסמך מקשר ביניהם. כלומר חשבונית זיכוי בגין השיקים שהוחזרו כביכול או חשבונית מבטלת.

ת: הסברתי את זה בעדות.

ש: מעבר לדברים שלך בעל-פה, מסמך בכתב, חשבונית זיכוי או משהו שמזכה את החזרת השיקים יש לך להראות

ת: החזרתי אותם

ש: זה לא בא לידי ביטוי במסמך כלשהו

ת: בטח שזה בא. הסברתי סכום סכום איך הוא נובע ואיך קוזז ומה קוזז

ש: על טופס הצהרת מבקש שירות, נספח ה' לתצהירך, זה טופס המונפק ישירות מהמערכת שאתה עובד איתה

ת: כן

ש: אם הלקוחה היא חברה, היא יכולה לחתום על מסמך כזה

ת: בלתי אפשרי. חברה בע"מ לא יכולה לחתום על טופס הצהרת מבקש

ש: כל חברה שהיא לקוחה שלך, נציג שלה צריך לחתום על הטופס

ת: כן. לא רק זה, הוא חייב להיות מעודכן במערכת שלנו עם צילום ת.ז. וכו'

ש: תסכים איתי שיש חברות ששולחות אליכם שליחים או עובדים שלהם לקבל את הכסף. הם חותמים על הטפסים האלה

ת: אם הוא שליח מטעם החברה, כן

ש: גם אם הוא עובד שכיר כשליח וגם אם הוא נהג

ת: אם הוא נהג הוא לא יכול כי הוא לא מופיע בכרטסת של החברה בתור בעלים. הוא צריך להציג ת.ז. הוא צריך להיות מורשה.

ש: אז איך אתה משחרר כסף

ת: אין דבר כזה. אסור לי. זה החוק. אני לא יכול לבצע את העסקה מלכתחילה.

ש: במצבים מסוימים אתה דואג להחתים אנשים על כתב ערבות נפרד, נכון

ת: כן

ש: אתה נוהג גם בשיקים מסוימים לשים חותמת מובנית שלך שיש לך במשרד, שאתה החתום מטה ערב לפרעון השיק כולל ת.ז.

ת: נכון. לפעמים אני מחתים על-גבי השיק עם חותמת ולפעמים בלי חותמת, לפעמים על-גבי צילום אני מחתים ערבות

ש: החותמת הזו נמצאת אצל אביך במשרד

ת: לא. היא נמצאת אצל הפקידה המבצעת את העסקאות

ש: בפגישה שדהוד ישב עם אביך יש מניעה לשים את החותמת מאחורה

ת: לא

ש: היתה סיבה לא לשלוף כתב ערבות מפורט שאומר שהוחזרו 6 שיקים, ניתנו 2 שיקים

ת: אנחנו לא נוהגים לעשות את זה

ש: אין בידך היום דפי בנק המוכיחים את ביצוע העברות הכספיות המוזכרות בתצהירך

ת: יש דפי בנק בהנה"ח ויש בבנק עצמו וגם בית-משפט יכול לבקש בסיכומים להגיש את תאריכים אפילו מהנתבעת להביא דפי חשבון של אותו חשבון בנק שכן הבאתי מסמך. אני הבאתי מסמך שמעיד על העברה בנקאית. אם הנתבע יביא לי מסמך של אותו חשבון בנק שמופיע בהעברה שלא בוצעה העברה לאותו חשבון, אני אמרתי איזה חשבון.

ש: את הנתונים שמופיעים בחוות-הדעת שלנו העברת לבדיקה מטעמך

ת: זה לא רלוונטי. לא עיינתי בזה.

חקירה חוזרת: אין.

גב' גריפאת מהא, מוזהרת כחוק על חובתה לומר את האמת ולאחר שהבינה את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשרת את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/2.

חקירה נגדית:

ש: כמה זמן את עובדת אצל התובעת

ת: משנת 2002

ש: בסעיף 5 לתצהירך את טוענת שנגבתה עמלה של 17,052 ₪

ת: נכון

ש: תסבירי בגין מה נגבית העמלה

ת: בגין השיקים של נתיבי בר ונתיבי תבואות

ש: ממה מורכב סכום העמלה

ת: זה אחוז של העמלה שנקבעה לנתבע בהסכמתו. אני לא זוכרת מה האחוז, אולי 3.5

ש: לוקחים את סכום השיק

ת: לוקחים את השיקים, לוקחים את העמלה ומורידים לו את העמלה מסכום השיקים

ש: העמלה מחושבת גם לפי מועד הפרעון של השיק

ת: כן, לפי הסכום ותאריך

ש: ויש עוד מרכיבים לעמלה

ת: לא. אנחנו גובים 15 ₪ עבור כל שיק בהפקדה ועוד 3.5 אחוז. אני חושבת שזה היה כולל מע"מ. כל חודש 3.5%

ש: סכום של 17,052 ₪ זה מסתדר עם הסכום של 3.5%

ת: כן זה היה בהסכמתו. יש לנו תוכנה שמחשבת את זה. לפני שאנו משלמים לו אנו אומרים לו מה אנו מתכוונים לשלם לו. הוא יודע את הסכום שהוא הולך לקבל.

ש: בתאריך 1.6 מה את זוכרת שהיה במשרד

ת: הוא הביא את השיקים האלה לפני הזמן שלהם, בתאריך 5.4 הוא ניכה אותם ולפני המועד של הפרעון הוא ביקש לגרוע אותם ולשלם אותם בשיקים אחרים שלו.

ש: אז בתארך 1.6 מה בדיוק היה

ת: הוא ישב עם אלי. אני לא הייתי איתם. אני מקבלת הוראות מהבוס שלי.

ש: אלי יושב במשרד בקומה שניה, למעלה

ת: כן

ש: מי עוד היה איתם בחדר

ת: אני לא יודעת, אני הייתי למטה במשרד

ש: בסיום הפגישה, מי אמר לך לעשות מה

ת: אני מקבלת הוראות מאלי. הוא ביקש ממני להוציא את השיקים מהבנק והוא אמר לי תקחי את השיקים האלה תחשבי כמה יעלה לו ריבית במערכת לתאריכים שהוא ביקש ורצה לשלם אותם בתאריך כזה. על ההפרש של הימים האלה הצטברה ריבית על זה.

ש: הלכת לבנק להוציא את השיקים

ת: לא. לקחתי את השיקים שלו וחישבתי כמה צריך לחשב ריבית

ש: איפה היו השיקים

ת: בבנק

ש: אז איך טוענת בתצהירך שהחזרת לו אותם באותו יום

ת: אני לא החזרתי לו את השיקים באותו יום. שלחתי בקשה לבנק לגרוע אותם, הכוונה לא להפקיד אותם. שלחתי באותו יום

ש: ובאותו יום מי הביא לך את השיק שחתום על-ידי דהוד

ת: דהוד הביא לי אותם את שני השיקים שלו. אני העברתי אותם במערכת, הוא חתם לידי. הוא חתם לי על הצהרה. זה שיקים של החברה שלו. הוא חתם לידי על החותמת של החברה. אני חישבתי לו כמה צריך לרשום ואמרתי לו מה לרשום. זה לא כתב היד שלי. אני לא יודעת של מי כתב היד.

ש: אז קיבלת ממנו שיקים ריקים

ת: לא. אני הוצאתי לו טיוטה כמה צריך לשלם. העברתי את הטיוטה לאלי, הוא ישב עם אלי רשם ובא ונתן לי את השיקים וחתם עליהם.

ש: מי רשם את הסכום

ת: אני לא יודעת. אני לא יושבת איתם. אלי ביקש ממני לחשב את הסכום במערכת כמה זה יעלה לו אם הוא גורע ומשלם בשיקים שלו. העברתי לו כמה צריך לרשום כל שיק והוא מסר לי את השיקים וחתם עליהם לידי וגם חתם על הצהרה

ש: הוא חתם גם על הצהרה של שני השיקים

ת: כן הוא שילם אותם במקום

ש: אסף היה לידך כשהוא חתם על זה

ת: לא זוכרת

ש: תסתכלי על החתימה של דהוד. את אומרת על החותמת של החברה הוא חתם בפנייך

ת: כן

ש: מפנה לטופס הצהרת מבקש שירות שלטענתך נחתם באותו מעמד, נספח ח', זה נראה לך אותה חתימה

ת: כן. רק פה הוא הגביר אותה יותר. הוא הרחיב את זה. זה שיק. זו חתימה שמתייחסים אליה בבנק. זה אותו כתב וגם דומה. הוא צריך להקפיד על החתימה שלו יותר כאן כי זה עובר לבנק

ש: הוא חתם בעוד מקום על השיק הזה

ת: לא זוכרת אם החתמנו אותו מאחורה ערבות. בטח הוא חתם גם ערבות מאחורה. אני החתמתי אותו.

ש: מה עשית אחר-כך עם השיקים

ת: העברנו אותם במערכת והפקדנו אותם בבנק

ש: נכון שלפני כן היו אצלכם גם שיקים ריקים של טארק פהום

ת: אני לא מתעסקת עם זה אלא רק עם השיקים שמביאים לי לנכיונות. אני לא יושבת איתם

ש: כל בן אדם שמגיע מטעם חברה. חברה לא יכולה לחתום על טופס הצהרה

ת: כמובן. בעל החברה או השליח מטעם החברה.

ש: בעניינו הנה"ח את מעורבת

ת: לא. אני עובדת כספרית לא מנהלת חשבונות

ש: בסעיף 8 טוענת שכרטסת חשבון של הנתבעים זוכתה בסכום מסוים, את יודעת להצהיר על זה

ת: לא. זה כאילו בהנה"ח אבל אם תביא לי את הכרטסת אני אוכל להגיד. זה פשוט מאוד. מה זוכה.

ש: יש לך פה כרטסת

ת: לא. אבל אם תראה לי אני אסביר לך

ש: את מטפלת גם בביצוע של העברת הכסף

ת: אני מעבירה את הכסף.

ש: תראי לי אסמכתא להעברת כספים

ת: זה הבקשות לבנק. אין בעיה לפקסס את זה ויש גם דפי בנק.

ש: יש מצבים שבהם אתם שולחים בקשה לבנק והבנק אומר שאי אפשר לבצע העברה

ת: לא זוכרת שנתקלתי בזה

ש: יש מניעה מיוחדת להציג תדפיסי בנק

ת: לא. אין שום בעיה

ש: את יודעת היום ובאותה תקופה, את מחזיקה את החותמת של הערבות

ת: כן. אני עובדת איתה.

ש: מה כתוב בחותמת הזו

ת: "אני החתום מטה ערב אישית" כאילו על השיק שהוא מביא, שם, ת.ז. וחתימה

ש: למה במקרה הזה לא עשית את זה

ת: כן עשינו את זה

ש: תראי לי

ת: אני מחפשת

ש: אני אומר לך שאין. את מחתימה על כתבי ערבויות נפרדים

ת: יש דבר כזה

ש: למה זה לא נעשה פה

ת: זה לא עובר דרכי. אני מחתימה על השיקים.

ש: ממה שאת מכירה וזוכרת, ההתנהלות העיקרית בין טארק לדהוד היתה מול אלי

ת: אלי היה יושב איתו אבל מי שהיה מעביר לו כסף, רושם לו שיקים, עושה לו העברות, זה היה עובר דרכי. אני הייתי עושה זאת במשך שנים

ש: כשהיה מגיע דהוד עם שיקים היה נכנס לאלי ואלי היה מחליט איזה שיקים לנכות ואיזה לא

ת: נכון. אני עשיתי את העבודה פיזית לחשב ריבית ולשלם

ש: החברה שמפיקה לכם את הטפסים, חברת "יישות" את מכירה אותה

ת: כן

ש: תאשרי, אם את יודעת שהם הוציאו לכם הבהרה שטופס הצהרת מבקש שירות לא מהווה ערבות ואם אתם רוצים שלקוח יהיה ערב, אתם צריכים לשים חותמת מאחורה או להחתים על טופס נפרד.

ת: מה זה קשור? זה הצהרת הון על השיקים שהוא מביא. הוא מצהיר שהוא קיבל את הכסף.

חקירה חוזרת: אין.

גב' שמחי מזל, מוזהרת כחוק על חובתה לומר את האמת ולאחר שהבינה את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשרת את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/3.

חקירה נגדית:

ש: את עדיין עובדת אצל התובעת

ת: כן

ש: כמה זמן את עובדת אצל התובעת

ת: משנת 2007 בערך

ש: ואת כספרית, מה תפקידך

ת: אני מנהלת חשבונות וגם עבדתי בתקופה הזו, הייתי מבצעת גם נכיונות

ש: בסעיף 5 לתצהירך, את מפרטת עמלה של סכום בסך של 11,558 ₪. בגין מה נגבית העמלה

ת: בגין הנכיון.

ש: תפרטי

ת: לא יודעת לפרט. יש תוכנה. יש אחוז משוערך שסוכם איתו והתוכנה עושה את כל החישובים.

ש: ממה שאת יודעת זה תלוי במועד הפרעון של השיק

ת: נכון

ש: העסקה שאת מזכירה בסעיף 5 לתצהירך, בגינה נמסרו שיקים ואז יש חתימה על אותו טופס שאת מצרפת שהוא טופס הצהרת מבקש שירות. מה המשמעות של הטופס הזה

ת: אם העסקה היא מעל 50,000 ₪ חייבים את הטופס הזה

ש: זה נועד לצורך הלבנת הון

ת: כן

ש: אין לזה משמעות נוספת לטופס הזה מלבד חובת דיווח

ת: נכון

ש: בנספח ה' את מצרפת בקשות שנשלחו לבנק להעברות כספיות. תראי לנו אסמכתא, תדפיסי בנק להעברות האלה

ת: יש אסמכתאות. כרגע לא ברשותי

ש: למיטב זכרונך כשדהוד היה מגיע למשרד, מול מי הוא היה מתנהל, מול אלי

ת: לא. או איתי או עם מהא.

ש: לא עם אלי

ת: אני לא יודעת על מה הוא היה יושב עם אלי אבל ביצוע נכיונות בפועל הוא היה יושב איתנו. אנחנו היינו מבצעות את הנכיונות.

ש: אתן הייתן מחליטות איזה שיקים כן לנכות ואיזה לא

ת: לא. יש דברים שכן היינו יכולות להחליט כמו לקוחות של נתיבי תבואות ונתיבי בר, אלו שיקים טובים ואנחנו יכולנו להחליט. כל העניין של החלפת השיקים זה באישור של אלי או אסף.

ש: במקרה הזה מה היה, זה היה אישור של אלי או אסף

ת: במקרה הזה אסף לא הסכים לעשות את זה ומי שאישר היה אלי

ש: ואז אלי נתן לכם הנחייה לעשות את זה

ת: כן

ש: ולגבי השיק נשוא התביעה הזו, את היית מעורבת באיזו שהיא צורה

ת: בנכיון עצמו

ש: לטענתך היית מעורבת בשלב הראשון של עסקת הנכיון

ת: נכון. בשלב השני זו מהא. אז לא הייתי מעורבת

ש: תסבירי, את טוענת שנספח ד' הוא מסמך שנחתם בפנייך. טופס הצהרת מבקש שירות

ת: זה מסמך שנחתם בפניי.

ש: החתימה בתחתית המסמך היא שלך

ת: זו לא חתימה שלי

ש: למרות שרשום שאת אישרת שהוא חתם בפנייך זו לא חתימה שלך

ת: זו לא חתימה שלי. הנכיון בוצע בתוכנה על השם שלי.

ש: לא הסתכלת על המסמך לפני שחתמת על תצהיר

ת: אני הייתי אולי נוכחת, אני לא יודעת מי חתם פה. את הנכיון עצמו אני ביצעתי. אנחנו יושבות ביחד. אני לא יודעת מי חתם על התצהיר הזה.

ש: היו מקרים שאמרת שטופס הצהרת מבקש שירות נחתם אחרי שמבוצעת עסקה

ת: אני לא יודעת אם במקרה הזה. בפניי לא היו מקרים כאלה.

ש: טופס הצהרת מבקש שירות, יש עליו חתימה ואת לא יודעת של מי אבל הוא אצלכם במערכת

ת: אני לא יודעת מי חתם

ש: את מחזיקה חותמת של ערבות כשאת רוצה להחתים מישהו על ערבות

ת: יש את זה על הדלפק ומי שעושה את הנכיון משתמש

ש: מה כתוב בחותמת

ת: אני לא זוכרת

ש: "אני החתום מטה ערב לפרעון השיק..." זה מה שכתוב בחותמת

ת: כן

ש: אלי נותן לכם הנחייה להחתים את האדם על ערבות אישית ואז שמים את החותמת

ת: ברור והוא חותם.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ התובעת: אלו עדיי.

מר אבו ליל עבדאללה, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

אני ערכתי את חוות הדעת ואני חתום עליה.

חוות-דעת הוגשה וסומנה נ/2.

חקירה נגדית:

ש: בחוות הדעת לא התייחסת לשיק הספציפי נשוא התביעה הזו

ת: אני צריך להסתכל. אני עשיתי חישובים לפי המסירות שיקים שנמסרו לי ועשיתי חישוב לכל שיק. אולי השיק הזה לא נמסר לי במסירה ספציפית.

חקירה חוזרת: אין.

מר דאוד ח'ורי, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/3.

חקירה נגדית:

ש: אתה מנהל של חברת טארק פהום

ת: כן

ש: מי זו לורייט חורי

ת: אשתי

ש: לפי האישור שצירפת לתצהירך רשום שהיא בעלת 100% ממניות החברה

ת: כן

ש: מה תפקידך בחברה

ת: מנהל

ש: בסעיף 4 לתצהירך כתבת שבין היתר, הקשר שלך עם התובעת היה בהגשת שיקים לנכיון, נכון

ת: כן

ש: נכון שבתאריך 5.4.2009 הגשת שלושה שיקים של נתיבי תבואות ונתיבי בר לנכיון אצל התובעת.

ת: כן

ש: נכון שגם בתאריך 14.5 הגשת 6 שיקים לנכיון מתוכם שני שיקים של נתיבי תבואות בע"מ לנכיון

ת: כן

ש: אתה מאשר שבגין העסקה הראשונה, שלושה שיקים, עבר לחשבונך 80,000 ₪ ביום 5.4.2009 בהעברה אחת ובהעברה שניה מאותו יום עבר אליך עוד 76,948 ₪

ת: אני לא מאשר

ש: זו חתימתך על טופס הצהרת מבקש שירות

ת: דומה לחתימה שלי אבל זו לא חתימה שלי.

ש: אתה חותם קבוע בחתימה אחת או שיש לך כמה חתימות

ת: חתימה אחת

ש: בסעיף 5 לתצהירך אתה אומר שאתה השארת אצל התובעת תורפי שיקים שהם רק חתומים עם חותמת

ת: כן

ש: אתה טוען שהשיק בו עסקינן בתביעה זו הוא אחד מהשיקים שהיו בחזקת התובעת והם שלפו אותו משם

ת: נכון

ש: השיק הזה מסרת לו אותו כשיש עליו חותמת וחתימה שלך

ת: יש חותמת וחתימה של מורשה חתימה בחברה. אני לא מורשה חתימה. אני מנהל בחברה שם. לא הייתי מורשה חתימה. זו חתימתה של אשתי, שהיא בעלת החברה.

ש: כשמסרת את השיקים כבטחון, השיקים הריקים, לתובעת, זו היתה סדרה של שיקים

ת: השיקים האלה נמסרו בתחילת 2006 לא זכור לי כמה שיקים היו. לא הכרנו. מר אלי לבן ביקש מחברתנו שיקים פתוחים לבטחון וזה נמסר לו ונשאר אצלו. קרה מה שקרה וצצו השיקים

ש: האם השיקים שמסרת לתובעת בתור בטחון...

ת: לא זכור לי. יכול להיות סדרה אחת. לא טענתי שהשיקים גנובים

ש: אני אומר לך שהשיקים לא בסדרה אחת. השיקים בכלל לא בסדרה שהופקדה אצל התובעת

ת: לא יודעת. אני יודע שהשיקים לא מגיעים לו.

ש: אתה טוען שהחתימות על השיק מזויפות, מפנה לסעיף 6 לתצהירך.

ת: תדייק בבקשה. כמה חתימות? לאחר שראינו מסכת הזיופים שלהם, אני אשכנע את בית-המשפט שאין סיבה שייכתב שם לפקודת ח'ורי דאוד. אם השיק אכן אני מסרתי אותו ריק, למה לכתוב חורי דאוד. השיק אמור להיות מופקד בחשבונה של התובעת.

ש: אז אתה אומר שהשם שלך שם הוסף כתרמית

ת: גם השם וגם הסכום. כל מה שנרשם שם הוא זיוף

ש: למה לא הגשת תלונה במשטרה

ת: כי אני קודם כל יש לי תלונה במשטרה. לאחר הנפילה בשנת 2009 של מ.מ. יבולי התבור, יש פה שני שיקים מתיקים אחרים, זו חברה שקרסה ב- 400,000 מליון ₪ ואני לקחתי חלק גדול מהחוב. זה רשלנות מצדי אבל אני יכול להביא את התלונה, היא קיימת משנת 2009. רשלנות או שאננות.

ש: אתה טוען בתצהירך בסעיף 9 כי העסקאות של נתיבי בר ונתיבי תבואות, כביכול זה היה בגין עסקאות אחרות.

ת: ברור, כן זה עסקאות אחרות ואני לא יודע איפה השיקים האלה. אני מכחיש שקיבלתי את השיקים האלה. לא הכחשתי שקיבלתי כסף עליהם. אני קיבלתי כסף על העסקה של נתיבי תבואות ונתיבי בר. אני לא מכחיש. קיבלתי את התמורה. למה זה נגרע אני לא יודע ולא קיבלתי את השיק

ש: אתה כותב "אלא לעסקאות אחרות שניהלו הצדדים" אז בתור חברה מסודרת אין לך רישום עבור איזה עסקאות

ת: אם הצד שלך מוכיח שהוא מסר לי, איך הוא מסר לי? איפה חתמתי?

ש: אתה אומר בסעיף 9 שאת השיקים שנגרעו מחשבונה של התובעת זה היה בגין עסקאות אחרות. יש לך רישום של העסקאות

ת: זה בתיקים אחרים. לא קשור לשיק הזה. אנו עומדים פה על שיק של 126,000 ₪

ש: אתה מדבר על "הסכם מסגרת". מה הכוונה. מפנה לסעיף 13.5

ת: התובעת גבתה וקיזזה בלי ידיעתי משנת 2010 עד 2014 ואני בטוח שעד אתמול קיזוזים ללא ידיעתי. יש מסגרת מסוימת. מסגרת עבודה זה משהו ומסגרת קיזוזים זה משהו. הוא קיזז ולא דיווח לי. שמתם לב בכרטסת שלא הצגתם אותה לסכום של עד 400,000 ₪ לקוחות שלי ועד היום אני מקבל טלפונים מאנשים שאתם תובעים וגובים כסף ואתם לא מיידעים אותי לא בפקס ולא בזכות ולא מיידעים אותי על המסגרת שיש לי. אתה מקזז פה 100,000 ₪ מקדמאני, איפה הודעת לי?

ש: אתה אומר הסכם מסגרת, עם מי ערכת הסכם, יש הסכם כתוב

ת: יש הסכם בעל-פה. אני תבעתי אותו על זה שלא הגדיל לי את המסגרת? אין טענה על זה. סוכמה מסגרת בעל-פה ביני לבין אלי לבן. כל ההתעסקות התנהלה ביני לבין אלי לבן בלבד והיא עלתה וירדה ואין לי טענה כלפיה.

ש: נחזור לשיק. מציג לך את השיק נשוא התביעה. של מי החתימה על-גבי השיק

ת: זו חתימה של אשתי שהיא מורשית חתימה בבנק הפועלים.

ש: ומאחורה

ת: לא חתימה שלי. גם לא חתימה של אשתי. למה שתחתום פה?

ש: מציג לך עסקה מתאריך 26.3.2009. זו חתימתך

ת: זו לא חתימה שלי ואני לא יודע אם בכלל המסמך הזה לא מזויף כמו שאר המסמכים. כל המסמכים שהוצגו הם מזויפים.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ הצדדים: מבקשים לסכם בכתב ותוך 45 ימים כל צד.

<#3#>

החלטה

1. ב"כ התובעת יסכם טענותיו בכתב תוך 45 יום מהיום ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות לב"כ הנתבעים.

2. ב"כ הנתבעים יסכם טענותיו בכתב תוך 45 יום מקבלת סיכומי ב"כ התובעת ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות לב"כ התובעת.

3. ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

3. מזכירות בית המשפט תביא התיק בפני לצורך כתיבת פסה"ד ביום 1.9.2014.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"ד, 11/05/2014 במעמד הנוכחים.