תמצית טענות הצדדים

1. לפני בקשה להורות על הוצאת מסמכים שצורפו לסיכומי המשיבה ולחייבה להגיש כתב סיכומים מתוקן. הבקשה מתייחסת לנספחים ז'1 ו- ז' 2 לסיכומי המשיבה.
2. עסקינן בתביעה כספית- שטרית שהגישה המשיבה נגד המבקשים.
3. במסגרת הבקשה טוענים המבקשים, כי המשיבה צירפה לסיכומיה מסמכים חדשים מבלי שקיבלה רשות לכך. לטענתם, אין לאפשר למשיבה להגיש מסמכים חדשים בשלב זה ולאחר שהסתיים שלב הראיות. הם טוענים, כי מדובר במסמכים שהמשיבה לא הצהירה על קיומם ושלא צורפו לתצהירים אשר הוגשו מטעמה. בנוסף טוענים המבקשים, כי המסמכים האמורים לא הוגשו באמצעות עד כלשהו ולא ניתנה להם האפשרות לחקור את העדים בנוגע למסמכים אלו. לטענתם, יש בכך בכדי לקפח את זכויותיהם. המבקשים טוענים, כי יש להורות למשיבה להוציא את המסמכים האמורים שצורפו לסיכומיה. לטענתם, מאחר והמשיבה הסתמכה על מסמכים אלו הרי שעליה להגיש סיכומים חדשים. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי יש לחייב את המשיבה בהוצאות מיוחדות על ניסיונה להטות משפט שכן חזקה שידעה על האיסור בדבר צירוף מסמכים אסורים לכתב סיכומים.
4. לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות. לטענתה, צירוף המסמכים האמורים מסייע בהבאת מלוא התמונה הדרושה להכרעה בפני בית המשפט. המשיבה טוענת, כי התועלת שבהגשת המסמכים גוברת על שיקולי פרוצדורה.
5. המשיבה טוענת, כי ביום 28.2.11 הגישה כתב תביעה מתוקן במסגרתו טענה שהמבקשים ביצעו עסקאות על ניכיון שיקים וכי היא שילמה להם את הכספים בגין חלק מהעסקאות האמורות באמצעות העברות בנקאיות. עוד טוענת, כי צירפה אישורים על מתן הוראה לבנק להעביר כספים לחשבון המבקשת. המשיבה מוסיפה וטוענת, שהמבקשים לא הכחישו את העברת הכספים לחשבונם והודו בביצוע עסקאות ניכיון. לטענתה, בתצהיריהם התייחסו עדיה להעברת כספים לחשבון המבקשת ובתצהירי המבקשים הדבר לא הוכחש והמבקש אף הודה שבוצעו עסקאות ניכיון. לטענתה, המחלוקת בדבר העברת כספים לחשבון המבקשת עלתה לראשונה ביום 11.5.04 במסגרת חקירתם הנגדית של העדים מטעמה אשר נשאלו האם יש אסמכתא המעידה על העברת כספים. עוד טוענת, כי במועד האמור הכחיש המבקש לראשונה את הטענה לפיה הועברו כספים לחשבון המבקשת.
6. המשיבה טוענת, כי סברה שהמסמכים המעידים על מתן הוראה לבנק להעביר כספים מספיקים לשם הוכחת העברת הכספים. אולם, לאור הכחשת המבקש בעת חקירתו הנגדית ולאחר שעדים מטעמה נשאלו, האם יש אישורים על העברת כספים היא צירפה את המסמכים האמורים לסיכומיה. המשיבה טוענת, כי אין במסמכים אלו בכדי להפתיע את המבקשים שכן עדיה נשאלו, האם קיימים מסמכים כאמור והשיבו בחיוב וטענו, כי ניתן להמציאם.

דיון ומסקנות

1. אין מחלוקת, כי המסמכים נשוא הבקשה שלפניי ואשר צורפו לסיכומי המשיבה הינם מסמכים חדשים שלא הוגשו במסגרת שלב ההוכחות. השאלה הינה, האם יש להתיר למשיבה לצרף את המסמכים האמורים בשלב זה אם לאו.
2. לאחר שקילת נימוקי הבקשה וטענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להידחות, מהנימוקים שיפורטו.
3. על צדדים להליך משפטי להגיש ראיותיהם במהלך שלב ההוכחות. ההלכה היא, כי יש לשמור על הכללים באשר לסדר הבאת הראיות וביניהם העיקרון לפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות. עם זאת, קיימים מקרים בהם בית המשפט יתיר הבאת ראיות נוספות לאחר שתם שלב ההוכחות. זאת, כאשר בית המשפט סבור, כי הגשת הראיות האמורות דרושה לשם בירור האמת וכי יש בהן בכדי לסייע לו להכריע בתובענה תוך שמונחת בפניו מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית. בית המשפט העליון פסק, כי "בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל -דין ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור" (רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בעמ, פד נה(4)). הנה כי כן, לא רק שייתכנו מקרים בהם בית המשפט יתיר לצד להגיש ראיות לאחר שתם שלב ההוכחות ואף בשלב מאוחר מאוד אלא שבמקרים מסוימים בית המשפט יאפשר לצד לעשות כן אף אם ימצא כי הראיות לא הוגשו בשלב מוקדם יותר בשל מחדלו של הצד המבקש להגישן.
4. כאשר על בית המשפט להכריע, האם להתיר הבאת ראיה שלא הוגשה במועד הקבוע בחוק עליו לבחון את תרומתה של הראיה אשר מבוקש לצרף להכרעה צודקת בתובענה. שכן, סדר הדין הינו אמצעי להשגת המטרה אשר הינה עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי האמור למטרה (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ פ"ד כ(3)). לסוגיה זו יש ליתן משקל מהותי בעת הכרעה בבקשה כאמור. כמו כן, יש לבחון את קבילות הראייה ואת המשקל אשר היה ניתן לה במידה שהיא הייתה מוגשת במועד. בנוסף, על בית המשפט לבחון את הנזק הראייתי והדיוני אשר יגרם לבעל הדין שכנגד בגין הגשת הראיה בשלב זה. עוד מוטל על בית המשפט לבחון את הנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד הקבוע בחוק, את מידת אחריותו של בעל הדין לאיחור האמור ותום ליבו.
5. כאמור, על בית המשפט לבחון את תרומתה האפשרית של הראיה הרלוונטית. במקרה בו עסקינן, הראיות נשוא התובענה הם דפים מחשבונה של המשיבה אשר באמצעותם היא מבקשת להוכיח את טענתה באשר להעברת כספים מחשבונה לחשבון המבקשת. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה, האם נותר למבקשים חוב כלפי המשיבה בעקבות פעילות עסקית אשר התבצעה בין הצדדים. מצאתי, כי ראיות אשר יש בהן בכדי ללמד על העברות הכספים הנטענות לחשבונה של המבקשת הינן ראיות רלוונטיות אשר יכולות לשפוך אור על המחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים ולסייע לבית המשפט להכריע בתובענה בצורה נכונה וצודקת.
6. באשר לקבילות הראיות ולמשקל אשר היה ניתן להן במידה שהן היו מוגשות במועד, הרי שהגשתו של מסמך כראייה צריכה להיעשות באמצעות עד מגיש אלא אם פקודת הראיות מתירה את הגשת המסמך בדרך אחרת. בענייננו מדובר במסמכים מחשבון הבנק של המשיבה ומשכך הרי שמדובר ברשומה מוסדית אשר ניתן להציגה ללא עד מגיש ומאמת. עסקינן בראיות קבילות.
7. כפי שצוין לעיל, יש לבחון את הנסיבות בגינן הוגשו הראיות בשלב בו הוגשו. במסגרת כתב התביעה המתוקן התייחסה המשיבה להעברות הכספים הנטענות. המשיבה לא צירפה את הראיות בהן עסקינן ותחת זאת צירפה מסמכים מהם עולה, כי היא הורתה לבנק לבצע את ההעברות האמורות. ברי, כי המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה אינם הראייה הטובה ביותר לשם הוכחת טענת המשיבה באשר לביצוע ההעברות האמורות והיה על המשיבה להמציא את המסמכים המעידים על ביצוע ההעברות. אין מחלוקת, כי המשיבה ידעה על קיומם של מסמכים אלו וכי הם היו בידה או שהיה בידה להשיגם.
8. עם זאת, בכתב התביעה העלתה המשיבה טענותיה באשר לשתי ההעברות מחשבונה לחשבון המבקשת. במסגרת כתב הגנתם התייחסו המבקשים לעסקאות המתוארות בכתב התביעה אשר הגישה המשיבה. המבקשים לא הכחישו את טענות המשיבה באשר להעברת הכספים לחשבונם ולעסקאות האמורות אך טענו, כי העסקאות דנן אינן רלוונטיות לשיק נשוא התובענה. אציין, כי אף במסגרת תצהירו לא הכחיש המבקש, כי בוצעו ההפקדות אליהן התייחסה המשיבה בכתב תביעה. במסגרת עדותו הכחיש המבקש, לראשונה, כי בוצעו שתי ההעברות הנטענות. מצאתי, כי העובדה שהמבקשים לא הכחישו, עד למועד עדותו של המבקש, את עצם ביצוע ההפקדות, יש בה בכדי לתת הסבר סביר באשר לנסיבות בגינן הראיות הרלוונטיות לא הוגשו בשלב בו היה על המשיבה להגישן. ברי, כי על המשיבה מוטל להוכיח את תביעתה ואת טענותיה. עם זאת, משלא נסתרו טענותיה אשר פורטו בכתב התביעה בעניין זה ומאחר והיא סברה, כי די במסמכים אשר היא הגישה, מהם ניתן ללמוד, כי נתנה הוראה לבצע את ההעברות, הרי שהמשיבה לא סברה, כי עליה להגיש את המסמכים נשוא הבקשה שלפניי זאת, עד עדות המבקש, כי אינו מאשר שבוצעו ההעברות הנטענות. יתרה מזאת, כאשר מדובר בראיות בעלות משקל הרי שבית המשפט ייטה להתיר הגשתן אף אם האיחור בהגשת הראיות נובע מהתרשלותו של בעל דין. אוסיף ואומר, כי סבורני שהמשיבה פעלה בתום לב וכי היא לא נמנעה מלהגיש את המסמכים בשלב מוקדם יותר בשל חוסר תום לב ובמטרה להפתיע את המבקשים ולהשיג יתרון כלשהו.
9. אציין עוד, כי במהלך עדותם נשאלו העדים מטעם המשיבה על ידי בא כוחם של המבקשים, האם בידם להציג אסמכתא לביצוע ההפקדות האמורות והשיבו בחיוב. מצאתי, כי השאלות האמורות מלמדות על הרלוונטיות של המסמכים. כמו כן, יש בשאלות אלו ובתשובותיהם של עדי המשיב בעניין כדי לתמוך בטענה, כי הגשת המסמכים בשלב זה אין בה כדי לגרום למבקשים לנזק ראייתי ודיוני. אף העובדה שמדובר ברשומה מוסדית המהווה ראייה לאמיתות תוכנה יש בה כדי לתמוך בקביעה זו.
10. לאור הכללים באשר לסדר הבאת הראיות הרי שעל בעל דין, אשר מבקש להגיש ראיות חדשות לאחר שחלף המועד להגשתן, מוטל לשכנע את בית המשפט, כי קיימים טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מהכללים באשר לסדר הבאת ראיות. לאור כל האמור לעייל מצאתי, כי עלה בידי המשיבה להוכיח, כי קיימים טעמים אשר בגינם מוצדק להתיר סטייה מהכללים באשר לסדר הבאת ראיות וכי יש להתיר לה את הגשת המסמכים נשוא הבקשה שלפניי ואשר צורפו לסיכומיה. מצאתי, כי מדובר במסמכים רלוונטיים אשר ראוי, כי יהיו מונחים בפני בית המשפט בעת הכרעה בתובענה שלפניי. כמו כן, מצאתי, כי מחדלה של המשיבה אשר לא צרפה את המסמכים בשלב ההוכחות נבע בין היתר מהתנהלות המבקשים אשר לא הכחישו טענותיה בנדון וממילא סבורני, כי לאור מהות הראייה הרי שיש להתיר הגשתה אף אם לא הוגשה בשל מחדלה של המשיבה. יתרה מזאת, מצאתי, כי עסקינן בראיות קבילות וכי לא ייגרם למבקשים נזק ראייתי ודיוני בגין הגשת הראיות בשלב בו הוגשו.
11. כאמור, צד המעוניין להגיש ראיות נוספות לאחר שתם שלב ההוכחות צריך לבקש, כי בית המשפט יתיר לו לעשות כן. במקרה בו עסקינן צירפה המשיבה את המסמכים מבלי שביקשה את הסכמת בית המשפט להגיש מסמכים חדשים ומבלי שניתנה לה הסכמה כאמור. התנהלות זו של המשיבה אינה מקובלת עליי. עם זאת, סבורני כי אין בכך בכדי להביא לקבלת הבקשה שלפניי והעניין יובא בחשבון בקביעת ההוצאות בתום ההליך, ללא קשר לתוצאות ההליך.
12. כאמור בהחלטה מיום 15.9.14 על המבקשים להגיש סיכומיהם תוך 7 ימים ממועד המצאת החלטה זו.

המזכירות תביא את התיק לעיוני למתן פסק דין ביום 25.11.14.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ה, 16 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.