רקע ותמצית טענות הצדדים

1. לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף בשל העדר עילה.
2. ביום 19.10.09 הגישו המשיבים תביעה נגד שישה נתבעים בבית המשפט המחוזי בנצרת. התביעה הועברה לבית משפט השלום בנצרת וביום 4.4.11 הגישו המשיבים כתב תביעה מתוקן במסגרתו צורפו, בין היתר, המבקשים כנתבעים בתובענה.
3. במסגרת כתב התביעה טוענים המשיבים, כי הם בעלי זכויות חכירה לדורות בדירת מגורים הנמצאת במגרש המצוי בחלקה 41 בגוש 12570 ביוקנעם. המשיבים טוענים, כי הנתבעת מס' 4 (להלן:"יפרח") קיבלה את הזכויות במקרקעין מהנתבע מס' 1 וכי יפרח בנתה את הדירה ומכרה להם אותה. לטענתם, המבקשים הם מנהליה של יפרח. עוד הם טוענים, כי המבקשת הינה בעלת מניותיה של יפרח.
4. המשיבים טוענים, כי הם לא ביצעו פעולה כלשהי המשנה את גבולות החלקה או המגרש אולם לאחר למעלה מ- 12 שנים של מצב קיים הועלתה נגדם טענה בגין הסגת גבול לחלקה הסמוכה. לטענתם, מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט עולה, כי ככל הנראה עסקינן בטענות צודקות. במסגרת כתב התביעה טוענים המשיבים, כי הם חשופים לסיכון ממשי ומיידי של ביצוע פעולות הריסה בשטח הדירה אשר אינה יכולה להמשיך ולשמש כדירת מגורים ועליהם לעזוב את הדירה ולמצוא מקום מגורים חלופי.
5. לטענתם, המבקשים שהינם כאמור נתבעים בתביעה העיקרית, נושאים באחריות אישית למעשיה ומחדליה של יפרח. כן טוענים, כי המבקשת חבה כלפיהם גם מכוח הרמת מסך ההתאגדות בהיותה בעלת מניות ביפרח.
6. המבקשים ויפרח הגישו כתב הגנה במסגרתו טענו, בין היתר, כי יש להורות על סילוק התובענה אשר הוגשה נגד המבקשים בשל העדר עילת תביעה. לטענתם, יפרח הינה חברה אשר הוקמה על ידי אברהם יפרח, בעלה של המבקשת ואביו של המבקש, אשר שימש עד לפטירתו כמנהלה היחידי והבלעדי של יפרח.
7. לטענתם, מרישומי רשם החברות עולה, כי המבקשת הינה בעלת מניות מיעוט ביפרח. המבקשים טוענים, כי המבקשת הינה עקרת בית וכי רישומה כבעלת מניות בחברת נעשה בשל הדרישה אשר הייתה קיימת בפקודת החברות בנוגע למספר בעלי מניות. לטענתה, העובדה שהוקצו לה מניות מיעוט בלבד, אשר לא היה בהן בכדי ליתן לה השפעה כלשהי בחברה, תומכת בטענתה. עוד טוענת המבקשת, כי במועדים הרלוונטיים היא לא שימשה כמנהלת ביפרח. לטענתה, הנטען בכתב התביעה בנוגע לפעולותיה ביפרח הינו אוסף של טענות כלליות, חסרות שחר ותימוכין ואין בטענות אלו בכדי להקים עילת תביעה נגדה או בכדי להרים את מסך ההתאגדות.
8. המבקש טוען, כי בניגוד לאמור בכתב התביעה הרי שבתקופה הרלוונטית הוא לא היה שותף לניהולה של יפרח ולא עבד בחברה האמורה. לטענתו, רק בסוף שנות ה-90 החל לעבוד ביפרח. לטענת המבקש, רישומו ברשם החברות כמנהל בוצע על ידי אביו אשר הקים את יפרח וזאת ללא ידיעתו. המבקש ציין, כי במועד רישומו ברשם החברות הוא היה משוחרר טרי מצה"ל והתכונן לטייל בחו"ל. אף המבקש טוען, כי הנטען בכתב התביעה ביחס לפעולותיו במסגרת יפרח הינו אוסף טענות כלליות חסרות שחר או תימוכין אשר אין בהן בכדי להקים עילת תביעה נגדו.
9. בדיון אשר נערך ביום 18.12.11 טען בא כוח המבקשים, כי יש לו טענות כנגד התביעה אשר הוגשה נגד המבקשים. לטענתו, הוא לא מצא בכתב התביעה עילה נגדם למעט טענות כלליות, כי הם היו מנהלים באותה תקופה. בא כוח המבקשים טען, כי כפי שנטען בכתב ההגנה על ידם הרי שהעובדות אינן נכונות. בתגובה טען בא כוח המשיבים, כי רק לאחר שיוגש כתב הגנה מטעם יפרח בהודעת צד ג' שהגישה המדינה תגיע זכות המשיבים להגיש כתב תשובה במסגרתו יתייחסו לטענות המקדמיות וביניהם לטענה באשר להעדר עילה. לטענתו, המבקשים הינם בעלי מניות, מנהלים רשומים ומנהלים פעילים.
10. ביום 5.2.12 הגישה יפרח כתב הגנה בהודעה לצד שלישי אשר הוגשה נגדה. המשיבים לא הגישו כתב תשובה. ב- 3.6.12 הגישו המבקשים בקשה, כי בית המשפט יכריע בבקשה אשר עלתה על ידם בכתב הגנתם, כמפורט לעיל.
11. לטענת המשיבים דין הבקשה להדחות. תחילה טענו המשיבים, כי הבקשה במסגרתה עתרו המבקשים, כי תינתן החלטה בנוגע לטענה המקדמית המופיעה בכתב ההגנה אשר הוגשה על ידם אינה עונה על הדרישות המפורטות בתקנות. שכן היה על המבקשים לפרט טענותיהם ולא די בהפניה לכתבי טענות אחרים. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי המשיבים לא צירפו תצהיר לתמיכה בבקשתם ומטעם זה כשלעצמו דין הבקשה להדחות.
12. המשיבים טוענים, כי טרם הוגשו כתבי הגנה מטעם כל הנתבעים ועל כן טרם הגיע המועד להגשת כתב תשובה מטעמם. עוד טוענים, כי אף אם לא יוגש כתב תשובה הרי שרואים את טענות המבקשים בכתב הגנתם כמוכחשות. לטענתם, תובע רשאי להגיש כתב תשובה ואינו חייב לעשות כן וככל שלא הגיש כתב תשובה הרי שיש בכך משום הכחשה גורפת של טענות ההגנה.
13. לטענת המשיבים, החברה אינה פעילה ואינה סולבנטית והיא נמנעה מליטול חלק בהליך לפני תיקונו וצירוף המבקשים, דבר אשר פעל לרעת המשיבים. עוד טוענים, כי המבקשים הינם בעלי מעמד בחברה. לטענתם, המבקש הינו דירקטור והמבקשת דירקטורית ובעלת מניות. המשיבים טוענים, כי המבקשת הינה מלווה/נאמן לחברה בשעבוד מיוני 2003 ובשעבוד מיולי 2003.
14. המשיבים טוענים, כי עילת התביעה ברורה והיא עולה מכתב התביעה ונספחיו. לטענתם, בהנחה שכל טענות התביעה יוכחו הרי שהמבקשים יחויבו בסעדים המבוקשים. המשיבים הוסיפו, כי התביעה מתבססת על ממצא עובדתי ברור לפיו דירתם נבנתה שלא כדין. לבסוף טענו המשיבים, כי המקרה בו עסקינן איננו נכנס בגדר המקרים החריגים בהם מוצדק להיעתר לבקשה לסילוק תביעה על הסף.

דיון ומסקנות

1. לאחר עיון במכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להדחות, כפי שיפורט.
2. ראשית אציין, כי לבקשה לסילוק התובענה על הסף, אשר הועלתה במסגרת כתב ההגנה אשר הגישו המבקשים, לא צורף תצהיר התומך בטענות העובדתיות הנטענות בבקשה, וביניהן באשר לתפקידי המבקשים ביפרח במועדים הרלוונטיים. זאת בניגוד לדרישה המפורטת בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. מטעם זה כשלעצמו דין הבקשה להדחות.
3. לצדדים לתביעה מגיע, כי יהיה להם יומם בבית המשפט וכי תינתן להם ההזדמנות להעלות טענותיהם ולהוכיחן. לפיכך, לא בנקל יסגור בית המשפט שעריו בפני מתדיין, בטרם ניתנה לו ההזדמנות להוכיח טענותיו. הסעד של סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי ושומה על בתי המשפט לנהוג בזהירות יתרה בהפעלת סעד זה. סילוק תובענה על הסף הינו בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה. די בקיומה של אפשרות, אף קלושה, כי לאור העובדות המהוות את עילת התביעה יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש על ידו בכדי שלא להורות על סילוק התובענה.
4. השאלה האם קיימת עילת תביעה נבדקת בהתאם לאמור בכתב התביעה. בענייננו, בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי המבקשים היו והינם מנהלים רושמים של יפרח וכי הם חבים באופן אישי כלפי המשיבים שכן הדבר מדבר בעד עצמו ומעיד על רשלנות רבתי ו/או רשלנות ו/או מעשה מכוון ו/או הפרת חובה חקוקה ו/או הפרת הסכם. עוד נטען, כי המבקשת הינה בעלת מניות של יפרח וכי בנסיבות העניין יש להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל על המבקשת את מלוא האחריות למעשיה ומחדליה של יפרח. המשיבים טענו בכתב התביעה, כי השימוש באישיות המשפטית של יפרח, אשר ככל הנראה אינה פעילה ואינה סולבנטית, יש בו בכדי להונות את התובעים ו/או לקפח את זכויותיהם. לטענת המשיבים, פעולותיה של יפרח בוצעו תוך נטילת סיכון בלתי סביר וללא אמצעי בקרה ופיקוח הולמים ויש לייחס את התכונות, הזכויות והחובות של יפרח לכל בעלי מניותיה.
5. יפרח הינה חברה בע"מ. חוק החברות ופקודת החברות קובעים, כי קיימת הפרדה בין החברה לבין בעלי מניותיה ומנהליה. בהתאם לעקרון של מסך ההתאגדות, לא ניתן לגבות חובות של חברה בע"מ מנכסיהם של מנהליה ובעלי מניותיה. עם זאת, לעיקרון לפיו לחברה ישנה אישיות משפטית נפרדת קיים חריג לפיו במקרים מסוימים בידי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל את חובות החברה על מנהליה ובעלי מניותיה. סעיף 6 לחוק החברות מסדיר את החריג האמור ומפרט באילו מקרים ניתן להורות על הרמת מסך ההתאגדות.
6. כאמור, עילת התביעה נקבעת בהתאם לאמור בכתב התביעה. בעת שבית המשפט דן בבקשה לסילוק תביעה על הסף עליו לבחון האם במידה שיעלה בידי התובע להוכיח את האמור בכתב התביעה האם יהיה זכאי לסעד המבוקש. בענייננו, בכתב התביעה מופיעות טענות לפיהן בנסיבות המקרה יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות. בין היתר הועלו טענות לפיהן השימוש באישיות המשפטית הנפרדת של יפרח נועד להונות ולקפח וכי ניהול יפרח התבצע תוך נטילת סיכון בלתי סביר. כמו כן, הועלתה טענה באשר ליכולתה של יפרח לפרוע את חובותיה.
7. הנה כי כן, אין מחלוקת כי על אף שחברה בע"מ הינה אישיות משפטית נפרדת הרי שקיימים מקרים בהם יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות. לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי בענייננו לא חל החריג לפיו יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות. לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי לא קיימת למשיבים עילת תביעה נגד המבקשים.
8. המבקשים העלו טענות באשר למהות תפקידם ביפרח במועדים הרלוונטיים. המבקשת טענה, כי רישומה כבעלת מניות נעשה בשל הדרישה בנוגע למספר בעלי מניות וטענה, כי לא שימשה כמנהלת ביפרח בתקופה הרלוונטית. המבקש טען, כי בתקופה הרלוונטית הוא לא היה שיתוף לניהולה של יפרח וכי רישומו ברשם החברות כמנהל בוצע על ידי אביו ללא ידיעתו. כאמור, טענות אלו לא נתמכו בתצהיר ומטעם זה כשלעצמו דינן להדחות. יתרה מזאת, מצאתי, כי המחלוקות באשר לתפקידם של המבקשים ביפרח במועדים הרלוונטיים והשאלה האם במקרה בו עסקינן יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות הינן שאלות אשר ראוי, כי יוכרעו בין כותלי בית המשפט, לאחר שיהיה לצדדים יומם בבית המשפט ותינתן להם האפשרות להוכיח טענותיהם.
9. בנסיבות האמורות, הבקשה נדחית. אני מחייבת את המבקשים בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך 2,500 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו שאם לא כן ישיא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ב, 09 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.