בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופטת י.ליפשיץ) שניתנה במסגרת ת"א 12605-11-09 בו חוייבה המבקשת בנזקי המשיבה לאחר שנקבע כי הארוע בו נפגעה המשיבה, ואיבדה את עינה ביום 5.11.07 הינו "תאונת דרכים" כהגדרתו בחוק הפלת"ד.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהעדר תשובה, הנני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין.

מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת נוכח מצבה הכלכלי של המשיבה כפי שעולה מהאמור בתצהיר שהוגש לתיק בית המשפט קמא (כמפורט בסעיף 5 לבקשה), וכן בשים לב לסכום פסק הדין כאשר הלכה פסוקה היא כי גובה הסכום שנפסק (במקרה דנן סכום כולל של כ - 400,000 ₪) מהווה שיקול בהערכת יכולת המשיבה להשיב את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל כאמור בבש"א 7637/06 כלל נ' פלוני ניתן ביום 13/11/06: "החשש מפני אי השבתו של סכום כה גבוה אינו קושי פרטני הנוגע לאדם זה או אחר, וניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום מעין זה".

בנסיבות אלו יש להניח בסבירות גבוהה כי ככל שישולם מלוא פסק הדין, וככל שהמשיבה תצרוך את מלוא הסכום שנפסק לזכותה עפ"י פסק הדין, תתקשה המבקשת לגבות בחזרה את סכום פסק הדין, ככל שתזכה בערעור.

לאמור לעיל יש להוסיף את פסיקת בית המשפט העליון לפיה כאשר רכיב פיצוי משמעותי הינו בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד, שהינו נזק שיתגבש בעתיד, ניתן לעכב חלק מן הסכום (ראה רע"א 323/13 שאדי נ' חמדאן ניתן ביום 3/3/13), מה עוד שבמקרה דנן מקבלת המשיבה קצבת נכות חודשית מהמל"ל.

האיזון הראוי בהתחשב באמור לעיל, בשים לב ל-"מקבילית הכוחות" שיש לבחון בין מאזן הנוחות לסיכויי הערעור (כאשר מדובר בערעור שניתן לומר לגביו כי ראוי שהטענות המועלות בו ובפרט הטענות בסוגיית האחריות, תיבחנה ע"י ערכאת הערעור), ומועד הדיון הקרוב (16.6.2015) מוביל להורות על עיכוב חלק הארי של פסק הדין באופן שמתוך סכום פסק הדין לא יעוכב סך של 100,000 ₪ בלבד.

המזכירות תשגר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ה, 25 מאי 2015, בהעדר הצדדים.