א. רקע כללי:

1. לפניי בקשה מטעם התובע (בקשה מס' 19) לתיקון כתב תביעה ולהעברת הדיון לבית המשפט המחוזי (להלן – הבקשה).
2. התובע, יליד 21.03.1964, העוסק כמפקח צנרת בחברת החשמל מזה כ-20 שנה, נפגע בתאונת דרכים ביום 27.09.2008. על פי האמור בתצהיר הנסיבות שהגיש התובע, התאונה אירעה בשעה 9:30, עת במהלך רכיבתו על אופנוע ביער חדרה הוא נתקל בענף וכתוצאה מכך עף מהאופנוע ונפל על הקרקע. על פי תעודת המיון, התובע הגיע לחדר המיון בשעה 13:50 ושוחרר לביתו בשעה 16:00.
3. ד"ר מזור מונה כמומחה רפואי בתחום האורתופדי (להלן – המומחה). בחוות דעתו מיום 26.12.2010 קבע המומחה את נכותו הצמיתה של התובע כדלקמן: "בגין קבוע עמוד שדרה צוארי בזוית נוחה, 30% נכות צמיתה לפי סעיף 37 1 א'. בגין דלדול שרירים של רגל ימין (ימני) על רקע מיאלומלציה C4-5-6 לפי סעיף 31 1 א' I. סה"כ לפי סיכום משוקלל בשיעור 44% נכות צמיתה."
4. לאחר שנתקבלה חוות דעת המומחה הגיש התובע, ביום 14.2.2011, תחשיב מטעמו ולפיו שיעור נזקיו של התובע בעטייה של התאונה מגיע לכדי 3,078,300 מיליון ₪.
5. ב"כ הנתבעת הגיש בקשה (בקשה מס' 7) לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו, בטרם תינתן הצעת פשרה, מן הטעם "מן ההכרח לחקרו חקירה נגדית את ד"ר מזור על חוות דעתו, שאין הנתבעת יכולה להשלים עמה ולקבלה ללא חקירתו, לא תוכל הנתבעת לשקול הצעת פשרה". ב"כ התובע הודיע כי אין הוא מתנגד לחקירת המומחה ולפיכך זומן המומחה לבית המשפט לחקירה נגדית.
6. חקירתו של המומחה נערכה ביום 8.1.2012 ובסיומה ציין ב"כ התובע: "אני מבקש בשלב ראשון שנשמע את הצעת בית המשפט". בנסיבות אלה הוריתי לב"כ הנתבעת להגיש תחשיב נזק מטעמה לצורך מתן הצעת פשרה מטעם בית המשפט.
7. במהלך הדיון שנערך ביום 3.4.2012 ניתנה הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה, בסכום של 190,000 ₪ בתוספות הוצאות ושכ"ט עו"ד, כן וכן ניתנו הוראות להגשת ראיות הצדדים במקרה של היעדר הסכמות לפשרה.
8. רק ביום 19.4.2012 הוגשה הבקשה דנא. לטענת התובע משניתנה חוות הדעת בעניינו של התובע ולאור שיעורי הנכויות שנקבעו על ידי המומחה, מסתבר כי סכום התביעה עולה על תקרת סמכותו העניינית של בית המשפט השלום. גם מתחשיב הנזק שהוגש מטעמו, אשר נערך לצרכי פשרה בלבד, סכומי נזקיו של התובע עולים על הסכום שבסמכותו העניינית של בית משפט זה.
9. יתר על כן, כך לטענת ב"כ התובע, מחקירת המומחה עולה כי שיעור נכותו האורתופדי גבוה יותר מכפי שנקבע בחוות דעת המומחה ויש להעמידה על 66%, ואף עולה כי קיים צורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורולוגי.
10. לשיטת ב"כ התובע, נוכח השלב המקדמי בו מצוי ההליך וקבלת חוות דעת אשר בעקבותיה התביעה נמצאה מעבר לסמכות העניינית של בית משפט זה יש להיעתר לבקשה, וזאת בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3) 673 (להלן – הלכת ספקטור).
11. ב"כ הנתבעת התנגד לבקשה. לטענתו, קדם המשפט הסתיים, שכן החלה חקירתו הנגדית של המומחה ועד כה לא הועלתה בקשה לתיקון כתב התביעה, למרות שחוות הדעת הוגשה לפני כשנה וחצי. בנסיבות אלה, לנוכח הוראת תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אין להיעתר לבקשה עתה, כאשר היא לא מראה טעם כלשהו, ובוודאי לא טעם מיוחד כנדרש בתקנה הנ"ל.
12. יתר על כן, המקרה דנא שונה תכלית שינוי מהמקרה נשוא הלכת ספקטור והלכה למעשה אין בבקשה אלא ניסיון מטעם התובע להחליף את במותב היושב בדין במותב אחר, וזאת לאחר ששמע את עדות המומחה בתיק והציע הצעת פשרה.
13. זאת ועוד: הבקשה הנוספת למינוי אורולוג כלל אף לא הופיעה בכתב התביעה וגם המומחה לא המליץ מינוי כזה בחוות דעתו.

ב. דיון והכרעה:

1. לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים אין בידי לקבל את הבקשה.
2. בתובענה כגון דא, משמוגשת חוות דעתו של מומחה רפואי אשר מונה לאחר הגשת התביעה ייטה בית המשפט להיעתר לבקשת תיקון כתב תביעה על דרך הגדלת סכום התביעה, וזאת ככל שהדברים נתמכים לכאורה בחוות דעת (ר' בהלכת ספקטור).
3. ואולם, בענייניו חוות הדעת הוגשה לתיק בתאריך 26.12.2010 ותחשיב הנזק מטעם התובע הוגש לתיק בתאריך 14.02.2011. מכאן, שכבר לפני זמן רב היה התובע מודע לקביעות המומחה בחוות דעתו, כמו גם לנזק הנטען מטעמו, ובכל זאת בחר להמשיך ולנהל את ההליך בבית משפט זה.
4. לא זו אף זו: גם הסכמת התובע לחקירת המומחה בטרם מתן הצעה, ובוודאי בקשתו למתן הצעת פשרה לאחר חקירת המומחה, מצביעות אף הן על הסכמה מצד התובע לכך ששיעור הפיצוי הראוי לו הוא זכאי בגין התאונה מצוי בגדרי סמכותו של בית משפט זה.
5. מכאן, שהבקשה דנא הוגשה בשיהוי רב, ובניגוד לעמדתו הראשונית של התובע (שלאחר הגשת חוות דעת המומחה), ועל כן יש לדחותה.
6. בשולי הדברים יוער, כי התובע לא אף לא הציב בבקשתו בסיס הולם לטענתו לפי שיעור נזקיו עולה על הסכומים שבסמכותו של בית משפט זה לפסוק, וזאת בפרט בהתחשב בשיעור הנכות הצמיתה שקבע המומחה ובעיסוקו וברמת השתכרותו של התובע לפני ואחרי התאונה.
7. אשר על כן הבקשה נדחית. סוגיית ההוצאות תוכרע בתום ההליך.

ניתנה היום, ‏יום רביעי י"ז תשרי תשע"ג, ‏03 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.