1. ביום 17.6.2012 ניתן פסק דין בבית משפט זה. המבקשים עותרים למתן פסיקתא בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בינם לבין המשיבה בנוגע לפרשנות פסק הדין ואופן ביצועו. בקשה זו הוגשה לאחר שעתרו המבקשים להבהרת פסק הדין, בלא שקיים הליך המאפשר להם לעשות כן, ותוך שהפניתי את תשומת לבם לכך כי האפשרות להגשת בקשה להבהרת פסק דין מוקנית לרשם ההוצאה לפועל בלבד (סע' 12 לחוק ההוצאה לפועל). המבקשים פנו בבקשות נוספות הן בפני ראש ההוצאה לפועל והן בערכאות שיפוטיות שונות בגין ביצועו של פסק דין זה ואופן ביצועו. בקשות שנדחו (צורפו לתגובת המשיבה).

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הפסיקתא שהוגשה אינה תואמת את הוראותיו האופרטיביות של פסק הדין. דומה, כי המבקשים מבקשים לקרוא לתוכה "דיוקים" שלא נכתבו בה. פסיקתא מעצם מהותה ניתן לערוך רק על סמך "החלטה שניתנה" (סעיף 198 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), אך בוודאי כי אינה משום הזדמנות לערוך שינויים בהחלטה או לקרוא לתוכה הוראות שלא נכתבו בה.

3. אי לכך הבקשה נדחית. המבקשים יחד ולחוד, יישאו בהוצאות הבקשה למשיבה בסך 750 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ד, 27 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.