זוהי תביעה לסילוק ידם של הנתבעים משטחו הנטען של התובע.

בישיבת קדם המשפט, שהתקיימה ביום 13.11.12, הוצע על ידי לצדדים למנות מומחה מטעם בית המשפט, אשר יקבע האם גודל השטח בו מחזיק התובע בפועל תואם את גודל השטח אשר לתובע זכויות קנייניות בו, ובמידה ואין התאמה, מכוונו של מי (בין אם הוא צד להליך זה ובין אם לאו), קיימת פלישה לשטח התובע.

ב"כ הצדדים טענו בפניי בישיבה בעניין זה, אף ניתנה להם האפשרות להשלים טיעונים בכתב, וכך עשו ביום 20.11.12.

למקרא טיעוני ב"כ הצדדים עולה, בתמצית, כי ב"כ התובע מתנגד למינוי מומחה, הואיל ולטעמו המחלוקת, אשר הוגדרה ע"י בית המשפט בישיבה הנ"ל וכמובא לעיל, אינה המחלוקת הנכונה. עוד לטענתו, אין כל אפשרות משפטית ליצירת השתק פלוגתא אל מול צדדים שאינם צד להליך דנן; ב"כ הנתבעים מתנגדת למינוי הואיל וב"כ התובע כלל לא צירף חוות דעת מומחה מטעמו, ועל כן אין מקום לאפשר לו להוכיח תביעתו, באמצעות מומחה מטעם בית המשפט.

עיינתי עיין היטב בטיעוני הצדדים, וניראה כי הדין עם שניהם: ב"כ התובע צודק בטיעוניו כי אין מקום לקביעה, באמצעות מומחה מטעם בית המשפט, אשר עשויה להיות בעלת השלכות על צדדים שלישיים, שאינם צד להליך. עוד מקובלת עליי הטענה המשתמעת מטיעוני התובע, כי בהליך המתנהל בשיטתנו המשפטית האדברסרית, הצדדים הם שקובעים את גדר המחלוקת. משום כך, למשל, הוגשה תביעה זו לסילוק יד הנתבעים, שכניו מאחד מצידי חלקתו, לבית משפט השלום, ולא לפסק דין הצהרתי, כנגד כלל שכניו של התובע מכל צידי חלקתו, בבית המשפט המחוזי. התובע בחר להגדיר את המחלוקת כפי שבחר, ובית המשפט יברר את טענותיו, כפי שהועלו ועל יסוד הראיות שיובאו. בית המשפט רשאי להציע לצדדים מתווה לפתרון הסכסוך, אך אם הדבר חורג מכתבי הטענות, ואין הסכמה מטעמם של שני הצדדים לדבר (כפי שארע כאן), הרי שאין לכך מקום.

ב"כ הנתבעים צודקת בטיעוניה, כי התובע לא הגיש חוות דעת מומחה מטעמו, ואין לפגוע בזכויותיה הדיוניות בעניין זה; בהתאם להוראות תק' 129 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי-

"רצה בעל דין להביא עדות בעניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת".

עוד, ובהתאם להוראות תק' 137(ג) לתקנות –

"בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 129, לא ישמע בית המשפט עדות של מומחה מטעם בעל הדין, אלא אם כן ראה לנכון לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו".

לתצהיר עדותו הראשית, אשר הוגש ע"י התובע ביום 13.9.10 צורפו שני תשריטים של מודדים. חוות דעת, ערוכה כדין, לא צורפה. טענתו של התובע, כי התשריטים מהווים חוות דעת – דינה דחייה.

הדימוי, שהובא בטיעוני הנתבעים (בסע' 8 ו-9), תואם לדעתי במדויק את המצב שנוצר; לבית המשפט אין 'ידיעה שיפוטית' אודות מדע הגיאודזיה או מדע ההנדסה. התשריטים אינם מהווים חוות דעת, לא מהבחינה ה"פורמלית", באשר המודדים לא הצהירו הנדרש עפ"י פקודת הראיות, אף לא מהותית, באשר התשריטים אינם "מדברים בעד עצמם", ודרושה מומחיות כדי לפרש ולהסביר מה בעצם מוצג בהם.

אשר לכוונתו של התובע לזמן את המודדים לעדות (סע' 2 להודעה על הגשת עדויות התובע מיום 2.9.10), לא מצאתי, עד כה, כל טעם מיוחד שניתן לרשמו, לזימונם של המודדים, שלא הגישו כל חוות דעת מטעמו של התובע.

התוצאה היא כי נוכח טיעוני שני הצדדים, אינני מוצאת למנות מומחה מטעם בית המשפט.

לפיכך, ישיבת קדם המשפט, הקבועה ליום 20.3.13 מבוטלת.

בשים לב למספר התצהירים שהוגשו ע"י שני הצדדים (בפרט הנתבעים), אני קובעת להוכחות ליום 29.5.13 משעה 9.00 עד שעה 13.00, וכן (במידת הצורך) ליום 30.5.13 משעה 9.00 עד 13.00.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ג, 21 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.