ביום 18.4.13 ניתנה החלטה, במעמד צד אחד, כי עדותו של מר אבי שחם, כנתבע שכנגד, תישמע בישיבה הבאה. זאת לבקשתו, לפיה בישיבת 27.1.11 נמחק תצהירו כתובע, אך לא כנתבע, שכן באותו מועד, כך הנתבע שכנגד, טרם הגיע מועד עדותו.

הנתבע והתובע שכנגד הגיש בקשה לביטול החלטה זו, בטענה שביום 23.1.11 הוחלט, כי "שני תצהיריו של אבי שחם יוצאו מהתיק, כל התצהירים של אבי שחם יוצאו מהתיק".

הנתבעים 1-2 שכנגד טוענים, כי זכותו הבסיסית של הנתבע שכנגד להעיד בשלב הבאת ראיותיו כנתבע שכנגד. עוד לטענתם, החלטת בית המשפט מיום 23.1.111 (בתגובה נרשם בטעות 27.1.11), מתייחסת לתצהיר אחד של הנתבע שכנגד. לטענתם, ההחלטה להוציא את תצהיר אבי שחם מהתיק, ניתנה רק לגבי תצהירו כתובע ולא כנתבע שכנגד. לכן, כך נתבעים שכנגד, ההחלטה כולה מדברת על תצהיר אחד שיוצא מהתיק, ורק בסיפא נקבע ששני התצהירים יוצאו מהתיק, מבלי שניתנה הזדמנות לב"כ התובעים להגיב לבקשת ב"כ הנתבע, לעניין שני התצהירים.

איני מקבלת את הטענה המועלית בתגובת הנתבעים שכנגד 1-2 ולפיה, לאור ההחלטה שהנתבע שכנגד יעיד, הם צמצמו את עדיהם, שכן, כבר בבקשה להעדתו פורט, כי כדי ליעל את ההליך השיפוטי ולחסוך זמן שיפוטי, צומצמו כמות העדים שלהם באופן משמעותי (ס' 4 לבקשה).

התובע שכנגד השיב, כי הוחלט ששני תצהיריו של אבי שחם יוצאו מהתיק, והיה על הנתבעים שכנגד להגיש בר"ע במועד, על החלטה זו.

התיק מצוי עתה בשלב ההוכחות, ובשמיעת עדי הנתבעים שכנכגד.

ב"כ הנתבעים שכנגד נכח בישיבה בה הוחלט על הוצאת תצהירי אבי שחם מהתיק. החלטה עסקה בתחילתה בהוצאת תצהיר של אבי שחם, ולקראת סיומה, טען ב"כ התובע שכנגד, כי בתיק שני תצהירים והחלטתי, כי כל תצהיריו של אבי שחם יוצאו מהתיק.

עם זאת, כיוון שהתיק מצוי כאמור, בשלב ראיות הנתבעים שכנגד, ויש להניח שההחלטה בדבר הוצאת כל תצהיריו מהתיק, נבעה מההנחה שאבי שחם לא יתייצב לדיון, כדי לאפשר לכל הצדדים את יומם בבית המשפט, אני קובעת, שתצהירו של אבי שחם כנתבע שכנגד, המצוי אצל כל הצדדים, יוגש לתיק מחדש (התצהיר המקורי ללא כל שינוי) והוא ייחקר עליו בישיבה הבאה.

כיוון שבקשה זו הינה לפנים משורת הדין, וכיוון שבפועל אכן הוחלט שכל תצהיריו יוצאו מהתיק, ישלם הנתבע שכנגד לתובע שכנגד, הוצאות בקשה זו, בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.