1. מהות הבקשות ותגובת דיאמנט והחברה

בקשה 92

במסגרת בקשה 92 – הגיש עו"ד גלוסקה בתוקף תפקידו כמנהל המיוחד של החברה בקשה לפסוק לו שכר טרחה בסך 600,000 ₪ בתוספת מע"מ, בניכוי מקדמה שכבר שולמה וכן לפסוק את אגרת ההשגחה של הכנ"ר.

בבקשה הובהר כי במסגרת הסדר הנושים של חברת דיור לעולה בע"מ הסכימו בעלי השליטה בחברה – יוסף דיאמנט (להלן: "דיאמנט") ונכסי גלרן בע"מ, להעמיד נכס של החברה בשכונת נווה יהושע ברמת גן כבטוחה לתשלום חלקו של דיאמנט בהסדר הנושים בסך של 20.5 מיליון ₪.

עורכי הדין נס וגלוסקה מונו ככונסי נכסים לצורך מימוש הנכס, אם וכאשר יהיה בכך צורך.

ביוני 2001 הוגשה בקשה לפירוק החברה על ידי נושה.

בקשת הפירוק לא נענתה. אולם, כונסי הנכסים מונו לצורך שמירה על נכסי החברה.

בשנת 2007 נמכר הנכס בנווה יהושע בתמורה לסכום של 6.9 מיליון ₪ ומתוך סכום זה שולם חלקו של דיאמנט לקופת דיור לעולה.

מתוך יתרת התמורה שהיתה אמורה לעבור לקופת החברה שולמו חלק מהוכחות החוב שהוגשו למנהל המיוחד.

ביום 27.7.09 ניתן צו פירוק כנגד החברה ועו"ד גלוסקה מונה כמנהל מיוחד והכנ"ר מונה כמפרק זמני.

בבקשה נאמר כי המנהל המיוחד הגיש לבית משפט דוח כללי על פעולותיו.

לדוח צורפו דוחות כספיים לשנים 2000-2009, אשר הוגשו על ידי כונסי הנכסים עו"ד שלמה נס ועו"ד גלוסקה באמצעות המנהל המיוחד.

כמו כן צורפו דוחות כספיים לשנים 2010-2011 ובית המשפט אישר למנהל המיוחד לחתום עליהם.

המנהל המיוחד קיבל על חשבון שכר טרחתו סכום של 100,000 ₪.

בבקשה נאמר כי קביעת שכר הטרחה על פי הפרמטרים הקבועים בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) תשמ"א – 1981 (להלן: "התקנון"). אינה פשוטה.

תחת הכותרת "תקנה 7 – תקבולים", ציין המנהל המיוחד כי בקופה הצטברו כ- 2.5 מיליון ₪ שמקורם במכירת הפסדים לא. לוי ודמי שכירות.

המנהל המיוחד לא מימש נכסים, מימוש אליו מתייחסת תקנה 8, אלא יצר לחברה נכסים שיש בהם פוטנציאל נדל"ני רב.

אין למנהל המיוחד הערכה מדוייקת, אולם מדובר לדבריו ברכוש בהיקף של מיליוני ₪.

המנהל המיוחד פירט את התשלומים לנושים תחת הכותרת "תקנה 8 א' חלוקה". לדבריו, אילו היה מדובר בתשלום שכר לפי חלוקה, הרי שהמנהל המיוחד היה זכאי

לשכר בסך 1.2 מיליון ₪ - בשיעור 11% - 12% לפי תקנה 8 א'.

המנהל המיוחד ציין כי בסיכומו של יום הדרך הראויה היחידה היא לקבוע את שכרו לפי עבודה בפועל.

שכרו כמגשר או בורר נע בין 900 ש"ח - 1200 ₪ לשעה, ובתיקים שהמדינה צד להם שכר הטרחה המאושר הוא כ- 850 ₪ לשעה.

המנהל המיוחד ביקש אישור לתשלום 600 ₪ לשעה, וציין כי הוא ביצע בעצמו את רוב העבודה.

בבקשת הביניים אשר הוגשה בשנת 2010 – אשר התייחסה לתקופה שבין 2009-2010 – הוערך היקף העבודה ב- 20 שעות לחודש במשך השנתיים הראשונות.

מדובר היה בהערכה ראשונית אשר לא מיצתה את מלוא ההליכים.

בתקופה שחלפה מאז הגשת הבקשה גדל היקף העבודה בגין בקשות של דיאמנט לביטול הפירוק; בקשות דיאמנט בקשר לתביעות נגד א. לוי; טיפול בעניין הנכסים בחיפה; טיפול מול מנהל מקרקעי ישראל ועיריית רמת גן; פינוי נגד מחזיק דירה שלא כדין ועוד.

צויין כי בתיק זה הוגשו כ- 90 בקשות.

דיאמנט שילם לבאי כוחו עבור שירותיהם המקצועי כ- 1.5 מיליון ₪.

עוד נאמר בבקשה כי בשנה האחרונה הוקדש זמן רב להכנת דוחות כספיים.

על בסיס כל האמור לעיל, ועל בסיס הערכה כי מדובר ב- 980 שעות על פני שלוש שנים, התבקש בית משפט לאשר שכר של 500,000 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן, התבקש אישור תוספת מאמץ מיוחדת בשיעור של 15%.

עוד התבקש אישור תשלום של 50,000 ₪ בגין הנהלת חשבונות במשך שלוש שנים והוצאות גלובאליות בסך 25,000 ₪.

ב"כ החברה ביקש לדחות את הדיון בבקשה עד להגשת דוח מלא של תקבולים ותשלומים על ידי המנהל המיוחד. לחלופין, התבקש בית המשפט להתנות את התשלום בהגשת דוח ולהתיר את צירוף החברה או מנהלה, דיאמנט, לכל בקשה.

נאמר כי לא הוגש דוח לא על ידי כונסי הנכסים ולא על ידי המנהל המיוחד למרות דרישות חוזרות ונשנות על ידי דיאמנט.

המנהל המיוחד הגיש לפני ישיבת יום 1.5.12 דוחות כספיים של החברה וריכוז כללי בלבד של תשלומים ותקבולים.

צויין כי התבקש מידע מסויים וכי כונסי הנכסים והמנהל המיוחד מסרבים למסור פירוט עבור כל תקופת הכינוס.

במסגרת בקשה זו הועלתה השאלה כיצד ייתכן שכונסי הנכסים חילקו את כל הסכום של 37 מיליון ₪ אשר התקבל לידיהם, כטענתם, בגין מכירת הנכס בנווה יהושע, כאשר על פי הסדר הנושים התחייבו דיאמנט והחברה עד לסכום של 20.5 מיליון ₪.

המנהל המיוחד ואף הכנ"ר טענו כי יש לצרף את כונס הנכסים הנוסף כמשיב לבקשה.

עוד ציין הכנ"ר כי אין לכרוך את דרישות דיאמנט בסוגיית פסיקת שכר הטרחה וזו תוכל להיות מוכרעת לאחר גיבוש עמדת הכנ"ר ומתן תגובתו.

לאור זאת ניתנה על ידי הוראה לצרף את עו"ד נס כמשיב לבקשה ולהמתין לתגובתו.

בקשה 94

בקשה 94 הוגשה זמן קצר לאחר שהוגשה בקשה 92, במסגרתה התבקש בית המשפט לפסוק לכונסי הנכסים של החברה שכר טרחה כולל וסופי בסך 400,000 ₪ בתוספת מע"מ.

זאת בגין תפקידם ככונסי נכסים על שאר נכסי החברה, מעבר להליכי הכינוס שהתנהלו במסגרת הליכי הכינוס של חברת הבת דיור לעולה בע"מ, החל ממועד מינוים ביום 8.5.01 ועד למועד מתן צו פירוק לחברה ביום 27.7.09.

עוד התבקש בית המשפט לאשר החזר הוצאות בסך של 28,800 ₪ בתוספת מע"מ.

ביוני 2001 הורה בית משפט, כאמור, על מינוי כונסי הנכסים על כלל נכסי החברה אשר אינם מתנהלים במסגרת ההליכים בתיק דיור לעולה.

נאמר בבקשה כי הכונסים פעלו במספר מישורים שהעיקר בהם הוא איתור נכסים של החברה, שמירתם וניהולם.

שכר הטרחה המתבקש נועד בעיקר כדי לשלם לגורם מקצועי שפעל מטעם הכונסים, רו"ח רוזנטל, בגין הפעולות אשר ננקטו על ידו במהלך ההליכים.

מדובר בבקשה לפסיקת שכר טרחה ראשון וסופי.

עוד נאמר בבקשה, כי הכונסים הקימו צוות אשר פעל באופן אינטנסיבי לאתר נכסים שונים של החברה, אשר הנהלת החשבונות שלה לא היתה מסודרת ונכסיה היו פזורים ברחבי הארץ.

דיאמנט, בעל המניות של החברה, לא שיתף פעולה עם הכונסים ולא המציא להם את רשימת הנכסים.

הכונסים נעזרו בשירותי רו"ח רוזנטל שהיכרותו הקודמת עם החברה צמצמה באופן משמעותי את שעות העבודה שנדרשו.

נעשו פעולות רבות לשם שימור הנכסים שאותרו והשלמת עסקאות.

מדובר בניהול שוטף ובעיקר ניהול דיירי האתרים ברחבי הארץ, בקשות אשר הועלו על ידי דיירים מוגנים וגביית דמי שכירות.

לדברי הכונסים, הסיבות המיוחדות של תיק הכינוס אינן מצדיקות שימוש בתקנות. זאת לאור העובדה כי תפקידם יועד מראש לצורך איתור נכסים ושמירתם. מדובר בהליכי כינוס אשר נמשכו במשך זמן רב כ- 10 שנים.

בתחילת השנים מדובר בהשקעת זמן עבודה משמעותי העולה בכל קנה מידה על הסכומים אשר היו נפסקים לטובת הכונסים, לו היה מחושב שכר הטרחה על פי תקנה 7 או 8 לתקנות שכר הטרחה.

נטען כי יהא צודק לפסוק את שכר הטרחה על פי חישוב שכר שעתי.

הכונסים היפנו להוראות תקנה 10 (ב) לתקנות הקובעת "נתמנה כונס נכסים או מפרק זמני לפני צו פירוק, לשם תפיסת הרכוש ושמירתו בלבד, לא יחולו הוראות פרק זמן ושכרו יקבע על ידי בית המשפט בהתחשב בהיקף עבודתו"

הדברים אף עולים בקנה אחד עם הנחיות הכנ"ר.

התבקש לקבוע שכר שעתי על פי תעריף מופחת של 400 ₪ פלוס מע"מ.

הכונסים טענו שלמרות השעות שהושקעו על ידם ועל ידי רואה החשבון מטעמם עוברים את 1300 שעות, הם מוכנים להעמיד את ההיקף על 1000 שעות בלבד.

בתגובה לבקשה זו הגישו החברה ודיאמנט בקשה לדחות על הסף את הבקשה, ולחלופין לדחות את הדיון גם בבקשה זו עד להגשת דוח מפורט.

החברה ודיאמנט העלו את השאלה היכן היו כונסי הנכסים במשך 11 שנה ומדוע נזכרו להגיש את הבקשה רק כעת.

נאמר כי כונסי הנכסים ידעו שאין הם זכאים לכל שכר טרחה נוסף עבור שמירתם על יתר נכסי החברה.

שכר הטרחה הגבוה אשר נפסק בגין מכירת הנכס העיקרי של החברה בנווה יהושע, כלל גם את כל הפעולות הנוספות המועטות לשמירה בלבד על יתר הנכסים.

נטען כי שכר הטרחה שנפסק בגין מימוש הנכס בנווה יהושע גבוה משכר הטרחה אשר אושר במקור על ידי בית המשפט, ועל הכונסים להחזיר את הסכום לבית המשפט.

עוד נאמר כי השכר מתבקש בעיקר עבור שכר הטרחה של רו"ח רוזנטל.

היה על הכונסים לבקש אישור בית המשפט הן על העסקתו והן על שכר הטרחה שישולם לו.

כאשר ביקש המנהל המיוחד לשכור את שירותיו של רו"ח רוזנטל עבור עריכת דוחות מס של החברה הוא דאג לבקש את אישור בית המשפט.

אין כל מקום היום לאחר 11 שנה להפריך סכומים באוויר.

החברה ודיאמנט חזרו על הטענות בקשר להגשת הדוח הסופי.

2. תגובת כונסי הנכסים והמנהל המיוחד לעמדת החברה ודיאמנט

בתגובה נאמר כי אין כל מקום לטענתו של דיאמנט לפיה לא נמסר דוח תקבולים ותשלומים במהלך תקופת הכינוס.

לדוח שהגיש המנהל המיוחד לכנ"ר ולב"כ דיאמנט ביום 30.4.12, צורפו כל הדוחות הכספיים של החברה לשנים 2000-2011, דוחות ביניים שהוגשו על ידי הכונסים במהלך הכינוס ודוח תקבולים ותשלומים שהוכן על ידי המנהל המיוחד לקראת הדיון.

עוד נאמר כי הכונסים הגישו מספר פעמים דוחות תקבולים ותשלומים.

העתקי העמודים הראשונים שלהם צורף כנספחים 2 ו- 3 לתגובה.

צויין כי למרות התנגדות דיאמנט, הכינו הכונסים והמנהל המיוחד דוחות כספיים ודוחות מתואמים לצורך מס לכל שנות הכינוס.

המנהל המיוחד העביר את כל הדוחות למי שהיה אז בא כוחו של דיאמנט.

הדוחות הוגשו לבית המשפט ביום 30.4.12 והומצאו לכנ"ר ולבא כוח דיאמנט.

באשר לטענה היכן היו הכונסים 11 שנה – הרי שאין זה עניינה של החברה מתי עותרים הכונסים לבקשה לשכר טרחה ומדוע החליטו להמתין.

שכר הטרחה בגין הנכס העיקרי בנווה יהושע היה בגין כינוס ספציפי. אין לכך כל קשר להליכי הכינוס על שאר נכסי החברה - אשר לשמירתם מונו הכונסים בנפרד ומעולם לא נפסק בגינם כל שכר טרחה.

ההליכים בתיק זה נמשכו שנים כתוצאה ממעשיו של דיאמנט, לרבות הגשת עשרות ערעורים ובקשות סרק אשר רובן נדחו וההוצאות שנפסקו לא שולמו על ידי דיאמנט.

הטענות לעניין שכר הטרחה שנפסק לגבי הנכס בנווה יהושע- אינן רלוונטיות ואין מקום היום להעלות את הנושא לאחר ששכר הטרחה נפסק ואושר על ידי בית משפט.

גם לגופו של עניין אין הטענה נכונה.

באשר לנושא התשלום לרו"ח רוזנטל – הרי שאין הוא רלוונטי.

רק כאשר מבוקש שכר טרחה נוסף לגורם מקצועי, מעבר לזה שזכאי בעל התפקיד, קיים צורך באישור ההעסקה.

כאשר בעלי התפקיד כוללים בשכר טרחתם את שכר הטרחה של הגורמים המקצועיים אין צורך באישור.

לא מדובר בשכר טרחה מופרז, שכן שכר הטרחה הוא בגין שמונה שנים.

עוד נאמר כי הערכת שעות העבודה נעשתה בדרך שמרנית.

3. תשובת החברה ודיאמנט

בתשובה זו חזרו החברה ודיאמנט על הטענה כי הכונסים לא הגישו ומסרבים עד היום להגיש דוח מפורט של כל התקבולים והתשלומים לקופת הכינוס, ומפרים אות החובות המוטלות עליהם על פי החוק והתקנות.

עוד נאמר כי האמירה על פיה בחרו הכונסים להמתין עד סיום ההליכים בהגשת הבקשה - היא באמירה בעלמא.

כמו כן לא הוסבר מדוע לא התבקש אישור להעסקתו של רו"ח רוזנטל.

על הכונסים לפרט מה השכר ששולם לו בצירוף אסמכתאות.

4. עמדת הכנ"ר

הכנ"ר הגיש עמדה מפורטת באשר לבקשתו של המנהל המיוחד.

הכנ"ר ציין כי במסגרת בקשה לפסיקת שכר טרחת ביניים בשנת 2011 , דיווח המנהל המיוחד כי נדרשת ממנו עבודה בהיקף של 20 שעות לחודש בלבד.

בהתייחס לכך השיב המנהל המיוחד לכנ"ר כי הערכה זו נעשתה בדרך של צמצום וכי מאז הוכפלה עבודתו.

הכנ"ר סבור כי ניתן לאשר למנהל המיוחד, כפי שנעשה הדבר בבקשת הביניים, היקף של 20 שעות לחודש עבור השנה וחצי הראשונות, עד שהוגשה בקשת שכר הביניים. לאחר מכן ניתן יהיה לאשר לו 30 שעות לחודש עבור השנה וחצי האחרונות.

תחשיב זה מביא ל- 900 שעות למשך כל תקופת הפירוק.

בתעריף מקובל של 400 ₪ יעמוד שכרו הכולל על סך 360,000 ₪ בצירוף מע"מ. בהפחתת מקדמה של 100,000 ₪ יעמוד השכר הסופי על 260,000 ₪ בצירוף מע"מ.

הכנ"ר הדגיש כי אם היה המנהל המיוחד מבקש שכר חלוקה כאשר, לדבריו, חילק 15 מיליון ₪ לכלל נושי החברה, היה רשאי לדרוש שכר חלוקה של 11% אשר משמעו סך של 1.6 מיליון ₪.

גם אם יעשה ממוצע בין שכר חלוקה כאמור לעיל, לבין שכר מימוש בסך של

כ-166,000 ₪, כאשר על פי התקנות זכאי בעל התפקיד לפי בחירתו לדרוש אחד מהם, עדיין סכום שכר הטרחה עליו ממליץ הכנ"ר הוא סביר בנסיבות העניין.

באשר להחזר ההוצאות הגלובאלי – הציע הכנ"ר להגביל את הסכום לסכום חודשי מקסימאלי של 300 ₪, כאשר בסך הכל יעמוד החזר ההוצאות הכולל על סכום של 10,800 ₪ כולל מע"מ.

על שכר הטרחה שיפסק יש להוסיף אגרת השגחת כנ"ר כדין.

המנהל המיוחד חלק על עמדת הכנ"ר וסבר כי שכר טרחה של 400 ₪ לשעה בנסיבות תיק זה הוא מזערי, כאשר המדינה מוכנה לשלם למנהל המיוחד שכר של 850 ₪ לשעה כמגשר. לכן, יש לאשר לפחות סכום של 600 ₪ לשעה.

הממוצע של הסכומים כפי שציין הכנ"ר בין שכר חלוקה לשכר מימוש, מביא

ל- 900,000 ₪ שהם פי 2.5 מהשכר אשר אושר בפועל.

מדובר במקרה בו ראוי לפסוק תוספת מאמץ בשיעור של 15%.

לכן, סבור המנהל המיוחד כי הוא זכאי לשכר המבוקש על ידו ועל פי חישובי הכנ"ר עצמו לסכומים של 500,000 ₪.

באשר לבקשת כונסי הנכסים – התייחס אליה הכנ"ר במסגרת הדיון במעמד הצדדים ביום 18.10.12, אליו אתייחס להלן.

5. הדיון במעמד הצדדים

בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים, הותיר המנהל המיוחד את ההחלטה בעניין בקשתו, לשיקול דעת בית משפט.

עו"ד נס התייחס לבקשת כונסי הנכסים וטען כי לדעתו אין לדיאמנט כל מעמד בבקשה.

כונס הנכסים ציין כי התיק מתנהל במשך הרבה מאוד שנים וכי כתוצאה מהעבודה שנעשתה - נפרעו החובות ובסופו של דבר חזרה החברה לידיו של מר דיאמנט.

רק בסופו של דבר, לאחר שהחברה יצאה מהפירוק, החליטו הכונסים להגיש בקשה לשכר טרחה.

מטיבו של התיק לא מדובר בתקנות רגילות אשר ניתן לבקש על פיהן שכר טרחה לפי מימוש. לכן, נעשתה הערכה של העבודה שהושקעה תוך הפחתה מהותית.

הכנ"ר עשה הפחתות נוספות.

עוד נאמר כי הוגשו דוחות תקבולים ותשלומים במהלך הכינוס ואף הוכנו דוחות לרשויות המס.

עו"ד נס חזר והדגיש כי השכר עבור רו"ח רוזנטל לא התבקש בנפרד אלא נכלל בשכר הכונסים.

ב"כ החברה ודיאמנט חזר וטען כי התבקשו דוחות מפורטים באשר לתשלומים שבוצעו.

נטען כי למרות שהנכס נמכר ב- 40 מיליון ₪ לא הגיעה אגורה כלשהי לכיסו של דיאמנט, אשר התחייב לשלם רק סכום של 15.5 מיליון ₪ לנושים.

הדוחות שהועברו אינם דוחות תקבולים ותשלומים כפי שמתחייב על פי החוק. תנאי לפסיקת שכר טרחה היא הגשת הדוחות.

עוד נאמר, כי לא ניתן לקבל את עמדת הכנ"ר לעניין בקשתו של המנהל המיוחד אשר סותרת בקשה קודמת שלו.

בבקשה שהוגשה בשנת 2011 נאמר כי הממוצע הוא 20 שעות לחודש ומאז ועד היום העבודה רק פחתה.

צריך לבדוק את הדברים ולכן צריך להגיש דוח מפורט.

באשר לבקשת הכונסים – לא מדובר בבקשה לשכר טרחה אלא בקשה בגין עבודה שנעשתה בטווח שלפני 12 שנים עד לפני 3 שנים, מבלי שניתן כל הסבר מדוע הוגשה הבקשה רק היום.

אם אכן שולמו סכומים לרו"ח רוזנטל יש להגיש בקשה מסודרת עם פירוט ותצהיר.

עו"ד גלוסקה השיב לכך כי עד שנת 2009 החברה היתה בכינוס והחובה להכנת הדוחות הכספיים היתה על החברה.

הדוחות אשר הוגשו בסופו של דבר על ידי כונסי הנכסים בשנים 2009-2010, הוגשו באישור מוקדם של בית משפט כולל מרכיב השכר של רו"ח ונבדקו על ידי הכנ"ר.

בבקשה למתן הוראות אשר הוגשה באפריל 2012- הוגשו גם דוחות תקבולים ותשלומים של כונסי הנכסים לתקופת הכינוס עד 2009, ודוח תקבולים ותשלומים של כל הכינוס עד שנת 2012 והועברו על ידו באופן אישי למשרדו של בא כוח החברה.

נאמר כי אמירתו של דיאמנט על פיה לא ראה שקל היא אמירה מקוממת.

בהשפעת בית משפט על הנושים, שולם סכום של 300,000 ₪ על חשבון המס האישי של דיאמנט. כך הצילו אותו מסיטואציה בה כל התרומה של שיכון אזרחי להסדר הנושים של דיור לעולה - תחשב על ידי שלטונות המס כדיבידנד החייב במס.

עו"ד גלוסקה חזר וציין כי רק בתיק של הניהול המיוחד הוגשו 100 בקשות.

כמו כן, הוגשו בקשות שונות נוספות בקשר לביטול העסקה בנווה יהושע בשנים 2010 ו- 2012.

ב"כ הכנ"ר חזר בדיון על עמדתו בדבר העדר מעמד של בעל מניות להתנגד או להגיב לבקשת שכר טרחה של מנהל מיוחד או כונסי נכסים.

התקנות נתנו מעמד בעניין זה לכנ"ר או לנושה המובטח במקרה הצורך.

הכנ"ר קיבל מאת בעלי התפקיד את הדוחות ואת הנתונים, כפי שהוא מקבל אותם בתיקים אחרים ובאותה רמת סבירות בהם הנתונים נדרשים מאת בעלי תפקיד.

ניסיון של בעל המניות להיכנס לדרישות פרטניות כפי שנעשה עד עתה, הוא ניסיון להאריך את ההליכים שלא לצורך.

לכן, אפילו לפנים משורת הדין, אין לתת מעמד לטענותיו.

לעניין הבקשה של המנהל המיוחד – חזר הכנ"ר על האמור בעמדתו בכתב, וביקש להדגיש כי אילו היה המנהל המיוחד מבקש שכר על פי התקנות, כלומר לפי חלוקה הוא היה זכאי לכך בדין.

הדבר נעשה בתיקים אחרים על ידי בעלי תפקיד, לאו דווקא בקשר למאמצים הרבים שהשקיעו, שלא כמו בתיק זה בו נדרש מאמץ מיוחד.

צויינה הגינותו של המנהל המיוחד אשר הביא בפני בית משפט כמה אופנים בהם יכול היה להיות מחושב שכרו וניסה להיטיב עם קופת הפירוק.

באשר לבקשת כונסי הנכסים – מדובר בבקשה שאינה לפי פרמטרים של מימוש, חלוקה או ניהול עלפי התקנות.

לאחר התייעצות פנימית בכנ"ר הגיע הכנ"ר למסקנה כי יהיה ראוי להמליץ על תשלום שכר השווה ל-8 שעות שבועיות בלבד, כאשר השכר כולל את שכר טרחת רואה החשבון שאין ספק שעבודתו נדרשה.

תשלום כזה הוא על הצד הנמוך.

באשר להחזר ההוצאות הגלובאליות שהתבקש הן בניהול המיוחד והן בכינוס – הסכום הופחת והועמד על סכום הנמוך ממה שפורט בבקשה.

עמדה זו היא עמדה סבירה ומאוזנת גם אילו היו נשמעות טענותיו של בעלי המניות.

6. החלטה
בשלב ראשון יש להתייחס להתנגדות העיקרית אשר הובעה על ידי החברה ודיאמנט לתשלום שכר הטרחה, הן למנהל המיוחד והן לכונסים, בגין הטענה כי לא הוגש דוח מפורט של תקבולים ותשלומים לכל תקופת הכינוס והניהול המיוחד.

כפי שנטען במהלך הדיון על ידי הכנ"ר ועו"ד נס, אין אכן לחייב בהכרח מעמד בכל הנוגע להחלטות הנוגעות למימוש נכסים וניהול התיק, כולל שכר טרחה של בעל התפקיד.

למרות זאת, הובהר על ידי סגן הנשיא כב' השופטת אלשיך כי בתי המשפט נוטים לנהוג לקולא בעניין זה, ולאפשר לא אחת לחייב להעלות את טענותיו כחלק בעניינים אלה. זאת מכוח הגדרתו כ"נפגע" המקבל מעמד לפי סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל.

בית המשפט העיר, כי חרף חדלות הפרעון עשוי להיות החייב מושפע מהאורח הכספי של ניהול התיק, בין היתר, באשר לשיעור הדיבידנד שיוותר לנושים, שיכול שתהיה לו השפעה בנוגע לסיכוייו של החייב לקבל הפטר או לאשר הסדר נושים.

(פש"ר (ת"א) 3000/08 עו"ד איתן ארז נ' אלי רייפמן).

בהתאמה נכונים הדברים גם להליכי פירוק וכינוס נכסים של חברה.

לגופו של עניין, פירטו בעלי התפקיד את הדוחות השונים אשר הוגשו על ידם כולל הדוחות הכספיים אשר נערכו.

הכנ"ר, כמי שממונה על נושא הגשת הדוחות על ידי בעלי התפקיד, הבהיר באופן חד משמעי בדיון אשר נערך במעמד הצדדים, כי קיבל מאת בעלי התפקיד את הדוחות והנתונים הנדרשים, כמו שהוא מקבל אותם בתיקים אחרים ובאותה רמת סבירות בהם נדרשים הנתונים מאת בעלי התפקיד.

מקובלת עלי לחלוטין עמדתו של ב"כ הכנ"ר כי ניסיונו של בעל המניות להיכנס לדרישות פרטניות, כפי שנעשה על ידו בבקשות אלה, הוא ניסיון להאריך את ההליכים שלא לצורך.

אינני רואה לכן מקום לקשור בין טענה כלשהי של החברה ודיאמנט – לבין החלטה בעניין שכר טרחה המגיע למנהל המיוחד או לכונסים

• בקשתו של המנהל המיוחד לשכר טרחה

מקובלת עליו גם בעניין זה עמדתו של הכנ"ר, על פיה הציג המנהל המיוחד בהגינותו מספר אופנים בהם יכול להיות שכר טרחתו מחושב וכי ניסה להיטיב עם קופת הפירוק.

המנהל המיוחד הבהיר, והכנ"ר אף הסכים לעמדה זו בתגובתו, כי אילו היה מבקש שכר חלוקה על פי התקנות, כאשר חילק כ- 15 מיליון ₪ לכלל נושי החברה, היה שכר החלוקה מגיע לסכום של 1.6 מיליון ₪ ואף למעלה מכך.

עוד ציין הכנ"ר כי על פי האמור בבקשתו של המנהל המיוחד, הרי שגם אם היה נערך ממוצע בין שכר חלוקה לבין שכר מימוש בגין שווי הנכסים אשר יוצרו על ידו, שהם בעלי פוטנציאל נדל"ני בהיקף של מיליוני שקלים, הרי ששכר הטרחה עליו המליץ הכנ"ר סביר בנסיבות העניין.

נראה כי המקרה הנוכחי הינו אכן מקרה שקביעת שכר טרחה באופן דווקני על פי התקנות, היה מביא לסכום גבוה ביותר ובלתי סביר בנסיבות העניין.

בהיקשר זה חזר והבהיר בית משפט בבש"א 17851/06 (ת"א) רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים של קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ נ' וועדת הביקורת – עו"ד אלי זוהר- יו"ר, כי במקרים מסויימים בהם מדובר בהיקף כספי או פעילות גדולים יחסית, עשוי חישוב על פי תקנות להביא לתשלום סכומים עצומים, שלעיתים אין כל פרופורציה בינם לבין המאמץ האמיתי אשר נדרש מבעל התפקיד במסגרת התיק.

במקרים כאלה אין לצפות שבית המשפט יאשר שכר טרחה בשיעור לא סביר, רק משום שהוא מתקבל מחישוב אריתמטי .

קביעה זו נדרשת כדי להימנע מעיוות דין ומפגיעה בנושים.

התקנות עצמן מכילות מנגנונים המאפשרים לבית משפט שיקול דעת לסטות מהנוסחה הרגילה במקרים המתאימים.

אומנם, במקרה שלפניי, לא מדובר בתיק בעל היקף כספי גדול במיוחד או בהיקף פעילות יוצא דופן כפי שהיה בעניין קלאבמרקט.

אולם, גם כאן היה חישוב אריתמטי של שכר הטרחה על פי תקנה 8 א' מביא לסכום בלתי סביר שלא היה בו כדי לשקף את המאמץ האמיתי אשר נדרש מהמנהל המיוחד, אף שמדובר בהחלט במאמץ משמעותי בנסיבותיו של התיק.

לכן, יש אכן לקבל את הדרך אותה הציע המנהל המיוחד ולה הסכים הכנ"ר והוא חישוב על פי שעות העבודה אשר הושקעו על ידו במסגרת הניהול המיוחד בשלוש השנים האחרונות.

מקובל עלי חישוב השעות אשר נערך על ידי הכנ"ר על פיו מדובר בהיקף של 900 שעות: 20 שעות לחודש עבור השנה וחצי הראשונות ו- 30 שעות עבור השנה וחצי האחרונות.

בבקשת כונסי הנכסים, אשר המנהל המיוחד נמנה עליהם, הסכימו הכונסים כי שכר טרחה בסך 400 ₪ בתוספת מע"מ לשעה הוא שכר הטרחה הנהוג בתיקי חדלות פרעון.

לכן, יש לפסוק שכר טרחה בסכום כולל של 360,000 ₪ בתוספת מע"מ.

מהסכום לעיל תופחת המקדמה בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ.

לאור ריבוי ההליכים והצורך בהתדיינויות משפטיות רבות, כתוצאה, בין היתר, מבקשות שונות אשר הוגשו על ידי החברה ובעל המניות, יש בהחלט מקום לאישור תוספת מאמץ בשיעור 15%.

באשר להחזר ההוצאות הגלובאלי – נראה כי הסכום המתבקש על ידי המנהל המיוחד בסך 75,000 ₪, הינו סכום גבוה מידי.

המנהל המיוחד ציין כי חלק ניכר מסכום זה מיועד לתשלום בגין הנהלת החשבונות של החברה אשר בוצעה על ידי משרדו במשך שלוש שנים והחזר הוצאות משרד בסך 25,000 ₪.

עריכת החשבונות וניהול החשבונות הם חלק בלתי נפרד מתפקידו של המנהל המיוחד במסגרת העבודה אשר ביצע בתיק הנוכחי, בגינו נפסק שכר הטרחה לעיל.

לאור זאת, יש להעמיד את החזר ההוצאות הגלובאלי על סך 18,000 ₪ בתוספת מע"מ, על פי חישוב של 500 ₪ לחודש כולל מע"מ.

• בקשתם של כונסי הנכסים לשכר טרחה

בקשה זו מוגשת בגין תקופת כינוס ארוכה אשר החלה ביוני 2001, כאשר כינוס זה הינו מעבר לכינוס של חברת הבת דיור לעולה בע"מ.

בבקשה נאמר, כאמור, כי בוצעו פעולות רבות במהלך השנים במספר מישורים, כאשר העיקריים הם: איתור נכסים, שמירתם וניהולם.

יש לזכור כי הפעולות אשר תוארו בבקשה זו הן פעולות נוספות לאלה שנדרשו לביצוע על ידי כונסי הנכסים בקשר לנכס בנווה יהושע, בגינו נפסק שכר מימוש בנפרד.

כפי שעולה מהאמור בבקשה, בוצעו פעולות רבות על ידי הכונסים כאשר הן לוו בעזרתו של רו"ח רוזנטל. כך למשל תוארו: בדיקות בארכיונים, איסוף ספרי החברה, ביצוע בדיקות חשבונאיות ופעולות חקירתיות בקשר להעברות נכסים אשר בוצעו על ידי החברה לצדדים שלישיים.

כמו כן תוארו פעולות רבות אשר נדרשו לצורך שימור אותם נכסים שאותרו וטיפול בהליכים משפטיים שונים.

שכר הטרחה שהתבקש אינו מחושב על פי תקנות שכר הטרחה לאור העובדה כי מדובר בתיק ייחודי, כאשר תפקידם של כונסים לגבי הנכסים (מעבר לנכס בנווה יהושע) הוא איתור ושמירה ומדובר בכינוס אשר ארך שנים רבות ביותר.

הכונסים היפנו לתקנה 10 (ב) לתקנות המתייחסת לתפקידים כדוגמת התפקיד שמילאו כונסי הנכסים בתיק זה, כלומר, תפיסת רכוש ושמירה.

במקרה כזה קובעת התקנה כי שכר הכונסים ייקבע בהתחשב בהיקף העבודה.

עוד היפנו כונסים להוראת תקנה 13 שעניינה הגדלת השכר או הקטנתו.

נסיבות התיק, תקופת הכינוס והיקף הפעולות אשר בוצעו על ידי כונסי הנכסים, מעבר לעבודה המאומצת אשר נדרשה בעניין מימוש הנכס בנווה יהושע, מצדיקים במקרה הנוכחי פסיקת שכר טרחה בנוסף לשכר המימוש - המתייחס לנכס ספציפי ולא לנכסים ולפעולות אשר תוארו בבקשה.

באשר לשכרו של רו"ח רוזנטל – הובהר במפורש כי לא נדרש שכר נוסף עבורו אלא ששכר זה ייכלל בשכר הטרחה אשר יפסק על פי הבקשה.

עוד יש לציין בהקשר זה כי בית המשפט אישר הכנת דוחות כספיים שונים על ידי כונסי הנכסים. המנהל המיוחד הבהיר, כאמור, בדיון כי לצורך עריכת אותם דוחות התקבל אישור מוקדם של בית משפט, כאשר אישור זה כלל את מרכיב השכר של רואה החשבון.

לאור כל האמור, מקובלת עלי עמדתו של הכנ"ר כי תשלום שכר בגין 8 שעות חודשיות, אשר יכלול את שכרו של רו"ח רוזנטל שעבודתו אכן נדרשה במהלך כל ההליך, לפי שכר טרחה של 400 ₪ לשעה בתוספת מע"מ, וכן הוצאות משרדיות נוספות בסך 300 ₪ לחודש כולל מע"מ, מהווה עמדה מאוזנת וכך יש לפסוק.

• אגרת השגחה לכנ"ר

ככלל, אגרת השגחה הינה חיצונית לשכר טרחה. כלומר, מדובר בנטל סטטוטורי נוסף אשר הטיל מחוקק המשנה על נושיו של גוף חדל פרעון.

אין המקרה הנוכחי אחד מהמקרים יוצאי הדופן בהם ייתכן ויש מקום לקזז את עלות אגרת השגחה משכר טרחת בעלי התפקיד.

ראה ההחלטה בעניין טרבלסקי לעיל בסעיף 14.

לאור זאת, יש להוסיף אגרת השגחה לכנ"ר כדין לשכר הטרחה שנפסק.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ג, 05 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה