בקשת תובע למינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי.

1. ב – 28.6.09 נפגע התובע בתאונת דרכים. בין היתר סבל מחבלת ראש קשה עם אובדן הכרה, דמם תת עכבישי ותת דורלי וקונוטזיות מוחיות. לאחר אשפוז במחלקת טיפול נמרץ עם הנשמה ובמחלקה כירורגית הועבר לשיקום בתנאי אשפוז. בשיקום זוהו קשיים אובייקטיביים כולל בתחומי זיכרון, חשיבה, קשב וארגון ראייתי – מוטורי. כשנה וחודשיים לאחר התאונה נרשמו תלונות נוירולוגיות בתחום קוגניטיבי.

רקע דיוני

2. בעת הגשת התביעה ביקש התובע למנות מומחים בתחומי אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה ושיקום. תחילה מינה בית המשפט אורטופד ונוירולוג. יצוין שקבלת חוות דעת המומחים ארכה זמן רב לאור צורך בהחלפת חלקם, עיכובים בביצוע בדיקות שדרשו ובהסדרת שכר טרחתם.

3. הנוירולוג פרופ' ירניצקי ["המומחה"] בדק את התובע והתרשם משיתוף פעולה חלקי. הוא הפנה את התובע לאבחון קוגניטיבי נוירו – פסיכולוגי. מדו"ח האבחון עולה שהבודקים לא רחשו אמון לביצועי התובע במבדקים ולא יכולים היו להתרשם מירידה אובייקטיבית המצביעה על נזק מוחי. ב – 10.12.12 הגיש המומחה את חוות דעתו ובה העמיד את הנכות על 3% ["חוות הדעת"].

4. התובע הודיע שהוא חולק על חוות הדעת. נעתרתי לבקשתו לשלוח למומחה שאלות הבהרה. ב - 10.4.13 חידש את בקשתו למינוי פסיכיאטר, בין השאר הפנה לדו"ח האבחון, הודיע שאינו מוצא טעם בשאלות הבהרה וישקול את עמדתו ביחס לחוות הדעת לאחר קבלת חוות דעת הפסיכיאטר. הוא ביקש למנות פסיכיאטר דובר ערבית נוכח העובדה שהתובע שומרוני ושפת האם שלו ערבית. נעתרתי אף לבקשה זו, מיניתי פסיכיאטר שלימים הוחלף בד"ר פרחאת.

5. ד"ר פרחאת הגיש את חוות דעתו ב – 21.7.14. בין יתר ממצאיו ציין שלא מצא ביטוי להתחזות או רצון להשיג רווח משני. הוא העמיד את הנכות על 7.5%.

6. ב – 19.11.14 הגיש האורטופד ד"ר ישראלי את חוות דעתו בה העמיד את הנכות על 5%.

7. ב – 23.12.14 הגיש התובע את בקשתו שלפניי. הנתבעת הגיבה והתובע הגיב לתגובתה. לאחר מכן הגישה הנתבעת תגובה לתגובת התובע אך אתעלם ממנה בהיעדר סדר דין המאפשר לה לעשות כן.

טענות התובע

8. המומחה לא הפעיל שיקול דעת עצמאי אלא ביסס את חוות דעתו על דו"ח אבחון ועל בדיקות בהן לא השתתף;

9. המומחה שגה בפירוש נרחב של ההסברים והקביעות בדו"ח בכך שאימץ הסבר אחד בלבד וממנו הסיק חוסר אמינות; המומחה קבע שהתובע ביצע "הטיה" של המבדקים אך קביעה זו אינה מופיעה בדו"ח האבחון. הנכון הוא שהבודקים התרשמו ממוטיבציות לא גבוהות, אפקט מעט דכאוני וקושי רב ו/או הימנעות מהתמודדות עם חלק ניכר ממטלות הבדיקה. ייתכן שכל אלה נבעו מאי הבנת הבודקים והמומחה הנובעים מקשיי שפה של התובע.

10. מכל מקום קביעות אלו נסתרו בחוות דעתו של ד"ר פרחאת שלא מצא ביטוי להתחזות ולרצון להשיג רווח משני;

11. קביעת המומחה מקפחת את התובע. התובע בוגר אוניברסיטה בראיית חשבון. לא ייתכן שפגיעת ראש כה קשה וחוסר הכרה מתמשך הותירו אותו ללא נכות נוירולוגית משמעותית. מדו"ח האבחון עולה שהוא מתפקד ברמת פיגור קלה עד בינונית; המומחה לא קבע פוזיטיבית שהתובע החלים לחלוטין מהפגיעה ולא הפנה לספרות המכירה באפשרות החלמה כזו.

מכאן שלא ניתן להגיע לחקר השאלות הרפואיות על יסוד חוות הדעת ובנסיבות אלה יש למנות מומחה נוסף על פי ההלכה הפסוקה.

טענות הנתבעת

12. יש לדחות את ניסיונו של התובע לבצע "מקצה שיפורים" כאשר חוות הדעת אינה נושאת חן בעיניו. אבחון נוירו – פסיכולוגי הוא כלי עזר לגיטימי והכרחי לנוירולוג בנסיבות פגיעתו של התובע; המומחה לא ביסס את קביעותיו על דו"ח האבחון אלא בדק את התובע באופן עצמאי, ערך לו מבחן מנטאלי, התרשם משיתוף פעולה חלקי ובנוסף ציין היעדר ממצאים אובייקטיביים.

13. המומחה לא שגה בהבנת דו"ח האבחון. הדו"ח מציג במפורש תמונה על אי אמינות התובע. הבודקים ציינו שבשיחה עמו דיבר עברית תקינה ברמה בסיסית. הם היו מודעים לקשיי השפה ונטרלו את השלכותיהם באמצעות מבדקים שאינם מילוליים. במבדקים אלו הציג התובע רמה אינטלקטואלית המתאימה לפיגור שכלי בעוד שבשיחה הציג רמה המתאימה לממוצע. הבודקים הגיעו למסקנה שתמונת הפיגור השכלי אינה משקפת את רמתו.

14. ד"ר פרחאת לא מונה לבדיקת אמינותו של התובע. מכאן שאין לראות בחוות דעתו סתירה לחוות הדעת. מכל מקום אף הוא מציין שמצא סימנים מזעריים בלבד לפתולוגיה קוגניטיבית.

15. גם לפי ההלכה הפסוקה אין מקום לנקוט בצעד קיצוני של מינוי מומחה נוסף כל עוד לא נבחנו קביעותיו של המומחה באמצעות שאלות הבהרה או בחקירה נגדית. אפילו לאחר חקירה נגדית אין למנות מומחה נוסף כאשר בית המשפט יכול להגיע לקביעה מושכלת בשאלות הרפואיות.

דיון

16. התובע השתהה בהגשת בקשתו. עדיין יש לבחון את בקשתו לגופה. בית המשפט רשאי למנות מומחה ימנה מומחה נוסף בכל שלב של המשפט אם כי לא בעניין שבשגרה. לענייננו יפעל כך רק במקרים בהם הוא חש שלא יהיה בידו או לא יהא זה ראוי להכריע בשאלות הרפואיות בהסתמך על חוות דעת המומחה מטעמו [רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פורסם בנבו]. מומחה בית משפט רשאי להזמין בדיקה נוירו – פסיכולוגית אך אינו רשאי להתפרק מתפקידו ומשיקול הדעת העצמאי שהופקד בידיו. עליו לבצע בדיקה עצמאית משלו ורק לאחריה להגיע למסקנותיו [רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' דן אגו"ש לתחבורה ציבורית ואח', פורסם בנבו].

מן הכלל אל הפרט -

17. המומחה בדק את התובע ב – 5.4.11. התובע לווה על ידי אביו והמומחה מצא שדיבורו ענייני. בבדיקה נוירולוגית לא עלו ממצאים. המומחה ערך לתובע מבחן מנטאלי קצר. המבחן הניב ציון נמוך כשלעצמו ואף ביחס למבחן שנערך לתובע בסמוך לאחר התאונה במהלך השיקום. המומחה לא הזדרז להגיע למסקנות והפנה את התובע לאבחון.

18. האבחון התבצע בין ינואר למרץ 2012. והנה גם כאן עלתה בעייתיות ביחס למצגי התובע. במבדקים לא מילוליים שנטרלו את מרכיב השפה, הציג התובע תוצאות מתאימות לפיגור שכלי ולעומת זאת בשיחה הציג רמה ממוצעת. הדו"ח אינו נוקט בביטוי "הטיה" אך בשורה התחתונה מציע שהתוצאות המתאימות לפיגור אינן משקפות באמת את רמתו השכלית הנוכחית.

יוצא שמסקנות הדו"ח כשלעצמן איששו את בדיקותיו של המומחה ובעת כתיבת חוות דעתו הפעיל שיקול דעת עצמאי.

טענה זו של התובע נדחית.

19. העובדה שד"ר פרחאת לא מצא אצל התובע ביטוי להתחזות אינה מונעת ואינה מכרסמת ביכולתו של בית המשפט לקבל החלטה מושכלת ולקבוע ממצאים בשאלות רפואיות לרבות בשאלת האוטנטיות של ממצאי הבדיקות. ביכולתו של התובע להעמיד בפני בית המשפט מגוון נתונים לרבות באמצעות משלוח שאלות הבהרה למומחה והעמדת חוות דעתו למבחן החקירה הנגדית.

20. יתר טענותיו של התובע עוסקות בתוכן חוות הדעת ובויכוח עם קביעות המומחה. אין בהן להצדיק מינוי מומחה נוסף.

הבקשה נדחית.

לאור התוצאה ובשלב זה איני רואה לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ה, 07 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.