לפני בקשת נתבע 1 ( להלן: "המבקש" ) להורות על מחיקת ההליך נגדו ולחילופין להורות על עיכוב הליכים נגדו עד למיצוי ההליכים כנגד החייב. לטענת המבקש ההליך נגדו נפתח בטרם מוצו ההליכים כנגד החייב, עמותת דעת זקנים. לטענת המבקש הנו ערב להלוואה שנלקחה ע"י החייב .

הנתבעת ( להלן: "המשיבה" ) עותרת לדחיית הבקשה שכן לשיטתה המבקש הוא החייב היות והוא לקח את ההלוואות באופן ישיר וכן מהטעם שהוא חתום בעצמו על שטרי ההלוואות שמספריהם מצוינים על גבי הצ'ק כ"לווה", כהגדרתה. לטענת המשיבה , שטרי ההלוואה שנחתמו לטובת המשיבה ועל בסיסם נתנו ההלוואות, נחתמו ע"י הנתבע 1 באופן ישיר, כאשר שמה של עמותת "עצת זקנים" לא מופיע בשטרות אלה. לטענת המשיבה, על גבי השטרי ההלוואות חתום המבקש באופן ישיר, שמו מתנוסס כלווה ומשכך אין ולא קיים בעניינו למיצוי הליכים כנגד מאן דהוא .

המבקש בתשובתו חוזר על טענותיו ומוסיף כי בידי המשיבה מסמכים שמציגים את החוב שבמחלוקת כחובה של העמותה לה ערב המבקש..

דיון:

בית המשפט העליון קבע כי זכות הפניה לערכאות הנה זכות חוקתית מוגנת. עוד קבע בית המשפט העליון כי מדובר בזכות בעלת פן מהותי ולא רק פרוצדוראלי ולכן יש לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 8864/99 ליאת אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000, שם נאמר כי: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט. מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון".

בהתאם לפסיקה , נקבע כי ככלל, בקשה לסילוק על הסף, תתקבל רק במקרים חריגים ומיוחדים:

"הסנקציה של מחיקה על הסף היא סנקציה מרחיקת לכת, אשר בית המשפט יעשה בה שימוש רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות" (ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו מ(2), 668, 271).

עוד נקבע כי, בית המשפט יורה על מחיקת התובענה על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה. (ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' מא' (1), 577, ע"א 642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה מו' (1), 470, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', מה (4), 18).

בהתאם לפסיקה המפורטת לעיל, זכות הפניה לערכאות הנה זכות מהותית חוקתית בה ניתן יהיה לפגוע רק כאשר ברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד לו הוא עותר.

בהתאם לתקנות ולפסיקה המפורטת לעיל ולאחר עיון בטיעוני הצדדים ובמסמכים שצורפו, כולל שטרי ההלוואות, לא מצאתי כי יש ממש בטענות המבקש לפיהן הנו הערב בלבד ולכן יש למצות את ההליכים כנגד החייב בטרם פניה אליו. לא ניתן לקבוע בשלב זה וטרם שמיעת הראיות, כי גם אילו התובעת תוכיח את כל עילות התביעה, לא תהיה זכאית לסעד המבוקש.

לאור האמור הבקשה למחיקה על הסף וכן הבקשה לעיכוב הליכים נדחות .

לגבי המבוקש בסייפא לתשובת המבקש, אזי ככל ונתבע 2 מעוניין לפנות בבקשה לעיכוב הליכים , עליו לעשות כן ע"י הגשת בקשה מסודרת , בהתאם לתקנות סדר הדין.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ז, 12 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.