התיק קבוע להוכחות לתאריך 20.6.13.

הוגשה לי בקשה להוציא מתיק ביהמ"ש חוות דעת חדשה שהגישו המשיבים 1-4 רק ביום 10.3.13. לטענת המבקשים, מדובר בחוות דעת בנוגע לפגיעה נטענת ומוכחשת ביתרת המקרקעין אשר לא הוזכרה בכתבי הטענות, ולפיכך אין להתיר הרחבת חזית התביעה בשלב זה.

לטענתם, תוכנית מדידה אותה התחייבו המשיבים לצרף, לא צורפה ובמקומה "הוגנבה" חוות הדעת החדשה נשוא החלטה זו, אשר מהווה כאמור הרחבת חזית אסורה. המבקשים טוענים, כי אין מדובר בהתייחסות לטענות המבקשים, אלא במקצה שיפורים לחוות הדעת החסרה אשר הוגשה מטעמם וצורפה לכתב התביעה, ובניסיון לתקן את כתב התביעה, בדרך לא דרך.

קראתי בעיון את תגובת המשיבים /התובעים ולטענתם כל מטרת הגשת חוות הדעת מטעמם הינה לאמת את הטענות שהועלו בכתב התביעה, וכי עצם הגשת חוות דעת לעניין שיעור הנזק שנגרם למשיבים אין בה כדי ליצור שינוי ו/או הרחבת חזית.

המשיבים מסבירים, כי בכתב תביעתם תבעו דמי שימוש ראויים בחלק שנגזל מהם, לטענתם, מאת המבקשים ועל צרפו חוות דעת של השמאי, חיים אטקין, שערך שומה המעריכה את שווי השימוש הראויים בחלק שנגזל מהמשיבים. ואכן עיון בחוות דעת זו שצורפה לכתב התביעה, מעלה כי היא עוסקת אך ורק בהערכת שווי דמי השימוש הראויים.

זאת ועוד, המשיבים מסבירים כי ציינו בכתב התביעה כי נגרמו להם נזקים כבירים נוספים, לרבות אובדן יכולת שימוש בחלקם, ירידת ערך על כל המשתמע מכך- נזק שהוערך על ידם נכון למועד הגשת התביעה ולצורכי אגרה על סך של 1,000,000 ₪.

המשיבים מדגישים, כי ציינו במפורש בכתב התביעה כי הם שומרים לעצמם את הזכות להגיש חוות דעת משלימה לעניין הנזקים שנגרמו להם, לרבות הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה במידת הצורך.

חוות הדעת השנייה אשר הוגשה על ידי המשיבים, נערכה אף היא על ידי אותו שמאי שערך את חוות דעתם הראשונה- השמאי חיים אטקין, והינה עוסקת באומדן הפגיעה במקרקעין בעקבות הפלישה. השמאי העריך כי ההפסד הנובע כתוצאה מהפלישה הינו הפסד של שווי קרקע ליח"ד בסך של 500,000 ₪. המשיבים טוענים כי כאמור סכום התביעה המקורי הינו על סך של 1,000,000 ₪ וחוות הדעת אינה מכילה את כל הנזקים שנתבעו.

לעניין מועד הגשת חוות הדעת השנייה, טוענים המשיבים, כי נכון שתצהירי העדות הראשית מטעמם הוגשו לבית המשפט בטרם חוות הדעת, אך עיכוב זה נבע מאחר ובמועד הגשת התצהירים לא היה בידי המשיבים תוכנית מדידה עדכנית, שכן נסיונותיהם להכנס לשטח העלו חרס לאור התנגדות המבקשים. לטענתם, רק לאחר מתו צו בית משפט התאפשר הדבר.

המשיבים מסבירים, כי לא ניתן היה להגיש את חוות דעת השמאי בטרם נעשתה מדידה מדוייקת בתוך השטח שנתפס לטענתם שלא כדין.

על פי תקנה 129(ג) לתקסד"א, רצה בעל דין להגיש חוות דעת נוספת, עליו לקבל את אישור בית המשפט לכך. יחד עם זאת מאופייה של חוות הדעת ולאור היותה ערוכה על ידי אותו שמאי שערך את חוות הדעת הראשונה, נראה כי מדובר בחוות דעת משלימה לחוות דעת הראשונה, ושהינה חלק מהנזקים אותם תבעו המשיבים בכתב תביעתם.

אני מצר על כך כי התובעים לא ביקשו את אישור בית המשפט להגשת חוות דעת השנייה בטרם עשו כן, אך לאור היותה משלימה כאמור ולאור בקשתם המפורשת בכתב התביעה לשמור על זכותם להגשת חוות דעת משלימה- אני מתיר את הגשתה.

שמורה למבקשים/הנתבעים הזכות להגיש חוות דעת נגדית לחוות דעת זו, תוך 45 יום.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ג, 09 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.