לפני בקשה לתיקון כתב ההגנה אשר הגישו המבקשים (הנתבעים 1 ו- 2) כך שהמועד הנטען בו כונסו עובדי החברה בטרם נקלעה להליכי פירוק, היה יום 2.11.08 ולא יום 30.10.08, כנטען בכתב ההגנה.

1. במסגרת תובענה זו עותר המשיב 1 לחיוב המבקשים והמשיב 2 לתשלום סך של 120,491 ₪.

בעסקה אשר נכרתה ביום 29.10.08 רכש המשיב 1 רכב מסוג פולקסוואגן בהסכם מול חברת ליסינג, חברת דורנט (להלן: "דורנט"). המשיב 1 אמור היה להעביר לדורנט מקדמה עבור רכישת הרכב וביום 2.11.08 אכן העביר לדורנט סך של 113,957 ₪. דא עקא, שממש למחרת היום, ביום 3.11.08, הגישה דורנט לבית המשפט בקשה למתן צו להקפאת ההליכים נגדה. בהמשך, הסתבר שדורנט נקלעה להליכי פירוק והכספים ששילם המשיב 1 כאמור ירדו לטמיון. טוען לפיכך המשיב כי יש להשית באופן אישי את החיוב בנזקיו על המבקשים כמנהלי דורנט ובעלי השליטה בה, ואף על המשיב 2, נציג המכירות של דורנט אשר בקש ממנו להעביר את התשלום.

1. בכתב ההגנה, מודים המשיבים בהתקשרות דורנט עם המשיב 1 ואף בהעברת הכספים והליכי הפירוק של דורנט, אך כופרים באחריות לנזקי המשיב 1. לטענתם, לא בקשו ולא לחצו עליו להעביר את הכספים ולא חזו את הליכי הפירוק.
2. בכתב ההגנה אשר הגישו המבקשים, נטען בין היתר כי ביום 29.10.08 נמסרה על ידם הוראה לעובדי דורנט שלא לקבל כספים מלקוחות החברה. בכתב ההגנה המתוקן שהגישו, טוענים המבקשים שמועד כינוס העובדים ומסירת הודעה זו היה 30.10.08. בכתב ההגנה של המשיב 2 מאידך, נטעם שמועד כינוס העובדים ומסירת ההודעה היה דווקא 3.11.08.
3. בבקשה זו, עותרים לפיכך המבקשים לתיקון כתב ההגנה המתוקן כך שיירשם בו שכינוס העובדים היה ביום 3.11.08 ולא ביום 30.10.08 כפי שנטען במקור. המשיב 1 מתנגד לבקשה וטוען שהוגשה באיחור ויש בה משום ניסיון לחזור מהודאה בדבר מועד כינוס אסיפת העובדים.
4. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", דהיינו בכל שלב של הדיון. בשורה ארוכה של הלכות נקבע כי בבקשות לתיקון כתבי טענות נוקט בית המשפט בגישה ליברלית, שכן בדרך כלל מיועד התיקון לאפשר גיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ובכך לייעל את ההליך המשפטי. אף כאשר מבקש בעל דין להוסיף עילה חדשה לטיעוניו, לא תידחה בקשתו מטעם זה בלבד אולם הקריטריונים בבחינתה יהיו חמורים יותר (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 154).

יחד עם זאת, עלולה בקשה לתיקון כתבי טענות להידחות באם השתהה המבקש בהגשת הבקשה או לנוכח התנהגות המבקש עובר להגשת הבקשה. גם מצב בו עלול התיקון לגרום לצד שכנגד נזק אשר איננו בר תיקון בפסיקת הוצאות, עלול להביא לדחיית הבקשה.

1. מעיון בכתבי הטענות מסתבר שאחת המחלוקות העיקריות שנתגלעו בין הצדדים היה המועד בו נמסרה לעובדי דורנט ההודעה כי אל להם להוסיף ולגבות כספים מלקוחות החברה. התיקון אשר מבקשים המבקשים לבצע, מתייחס במישרין למחלוקת זו. התיקון יאפשר הכרעה במחלוקת שכאמור הכל מסכימים שיש לה חשיבות לבירור התביעה.
2. לטענת המבקשים, הטענה החדשה איננה מתיישבת עם גרסאות הקודמות ואף לא עם תצהיר מענה לשאלון. אכן, הטענה החדשה מעוררת סימני שאלה אולם המקום לבירור סימני שאלה אלו הינו הדיון בתיק העיקרי. סימני שאלה אשר למהימנות בעלי הדין או לאמיתות הנטען בכתב טענות אינם סיבה למנוע מראש את התיקון. עוד טוענים המבקשים שהבקשה הוגשה באיחור אולם טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים ולא מצאתי בסיס לטענה זו.
3. אשר על כן אני נעתר לבקשה ומתיר לתקן את כתב ההגנה, כמבוקש. אין צו להוצאות בגין בקשה זו אך אלו ילקחו בחשבון במתן פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ג, 07 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.