בפני בקשה נוספת, שנייה, לתיקון כתב ההגנה אותו הגישו המבקשים (נתבעים 1 ו- 2 בכתב התביעה).

הרקע לתביעה ואף ההלכה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות הובהרו בהחלטה מיום 7.1.13, ואין טעם לחזור על הדברים.

בבקשה זו מבקשים המבקשים להוסיף טענה חלופית שלפיה ככל שימצאו חייבים כספים למשיב 1, הרי שיש לקזז מהם סך של 74,245.31 ₪ בגין שימוש שעשה המשיב 1 ברכב גישור, סך נוסף של 44,500 ₪ בגין התמורה ששולמה למשיב 1 במכירת רכב הגישור וסך נוסף של 16,604 ₪ בגין דיבידנדים ששולמו למשיב 1 ואף דיבידנדים שישולמו בעתיד.

המבקשים מנמקים את עיתוי הגשת הבקשה במידע שהתברר להם לראשונה בדיון שהתקיים ביום 8.1.13. בתגובתו, מאשר המשיב 1 כי כבר הסכים לקיזוז הכספים שקבל ממכירת הרכב ואף להסכמתו לקיזוז דיבידנדים שאפשר שיקבל אף שטרם קיבל. המשיב 1 מתנגד מאידך לטענה שיש להפחית את שווי רכב הגישור. המשיב 2 הודיע שאין הוא מתנגד לבקשה.

מעיון בנימוקי המשיב 1, מסתבר שכולם מתייחסים לגופן של הטענות שמבקשים המבקשים להוסיף לכתב ההגנה. התנגדות זו כבודה במקומו, אך אין היא נוגעת לעצם התיקון. מובן שאין בעצם ההיתר לתקן משום אמירה כלשהי לגבי תוצאות ההתדיינות. כל שיש לבחון בשלב זה הוא אם יש מקום להתיר להעלות את הטענות על דרך התיקון המבוקש, ולכך אין בתגובת המשיב 1 כל טעם של ממש להתנגדות.

אומנם, הבקשה הוגשה לאחר שהתיק כבר נקבע להוכחות, ברם עד למועד הדיון יש עוד חודשים לא מעטים וממילא שאין המשיב 1 כופר בטענת המבקשים כי המידע נמסר להם באיחור.

אשר על כן אני נעתר לבקשה ומתיר את תיקון כתב ההגנה, כמבוקש.

כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 14 יום ובהתייחס לתיקון שהותר בלבד.

המשיב 1 רשאי להגיש תצהיר משלים בהתייחס לתיקון בתוך 30 יום מקבלת כתב ההגנה המתוקן.

המבקשים והמשיב 2 רשאים להגיש תצהירים משלימם בהתייחס לתיקון בתוך 60 יום מהגשת כתב ההגנה המתוקן.

אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.