1. בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 11.5.15 לפיה נפסל מינויו של מומחה בית המשפט השמאי דוד טיגרמן.

2. נראה כי ראוי לפתוח בציטוט מהחלטה שניתנה בע"א (מחוזי ב”ש) 47299-05-10 מוסקיטר אחזקות בע"מ נ' אי.אר.אם. אחזקות מרכזים רפואיים בע"מ (סעיף 5):

"נכון שההחלטה המקורית הינה החלטת ביניים שאינה יוצרת מעשה בית דין. בע.א. 3604/02 אוקן נגד שמי ואח' פד"י נו(4) עמ' 505. בעמ' 508 נקבע ע"י כב' השופט גרוניס "כלל ידוע הוא, כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה, רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה. (ע"א 450/64 איזנר נ' פינקלשטיין, פ"ד יט (1) 655; ע"א 37/68 גינז נ' מאירי, פ"ד כב (1) 525) פשיטא שבנסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחת פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי... אולם, אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית...".

בענינינו, בקשתם של המבקשים היא לערוך "מקצה שיפורים" לטיעוניהם. הבקשה לעיון חוזר מחייבת דיון מחדש, כאילו הבקשה המקורית לא הוגשה כלל ולכך אין ליתן יד, כאשר ניתן היה לטעון טענות אלה מלכתחילה. בית המשפט אינו משתית החלטותיו על עובדות הנטענות לאחר מתן החלטתו תוך התאמה הבקשה החדשה להחלטה שניתנה, כיוון שאם לא נאמר כן, לעולם לא יהיה סוף לבקשות שיוגשו, כיוון שבית המשפט יאמר דברו ולאחר מכן תוגש בקשה מותאמת להחלטת בית המשפט, כבקשה לעיון חוזר ויהא בכך כדי לפגוע בסופיות הדיון. החלטת בית המשפט מושתתת על עובדות המובאות בפניו. הטענה בדבר העדר התצהיר עלתה כבר בדיון בבקשה הראשונה ומה יותר פשוט ויעיל היה לתקן פגם זה, טרם מתן ההחלטה ולא במסגרת "מקצה שיפורים". בענינינו הנסיבות לא השתנו, כך שעניינה של הבקשה מצריך "מקרה נדיר" כפי שנקבע ואין זה המקרה שבפני. יוער ויודגש שגם כעת המבקשים לא ראו לנכון להגיש תצהיר בדבר המועד בו הובא לידיעתם פסק הדין, נשוא הערעור, שהיא השאלה המהותית העומדת להכרעה. אמנם המבקשים הגישו תצהיר של עו"ד א. פסי אך תצהיר זה נוגע לייצוג או אי ייצוג של המבקשים ולא למועד בו נודע למבקשים פסק הדין, כך שגם בפן זה כשלו המשיבים שוב".

3. זהו בדיוק מצב הדברים בענייננו. המבקשות כשלו בהבאת העובדות הנטענות בבקשה זו לעיון חוזר במסגרת תגובתן לבקשה לפסילת השמאי.

הדבר עולה מפורשות מהבקשה לעיון חוזר שבה פורטו העובדות אשר לפיהן, לשיטת המבקשות, הבסיס העובדתי להחלטה לפסילת השמאי אינו נכון (ראו לענין זה סעיפים 9-12 לבקשה). עובדות אלה לא בא זכרן בתגובה לפסילה.

4. אזכיר בתמצית את גדר המחלוקת. בהחלטה מיום 11.5.15 נקבע כי נוכח העובדה שהתבררה לפיה שמאית המועסקת אצל מומחה בית המשפט, גב' איילת בן דב, משמשת כשמאית הועדה המקומית הרצליה – המבקשת 2 – דבר שלא גולה, יש להורות על פסילת המומחה.

כעת, לאחר ההחלטה, ולאחר שניתן למבקשות יומן בהגשת תגובה לבקשת הפסילה ואשר אליה לא צורף תצהיר – פנו המבקשות לגב' בן דב וקיבלו ממנה תצהיר. לדבריה של האחרונה, היא שימשה שכירה במשרד מומחה בית המשפט כחמש שנים, היא אמנם רשומה על דף ה"לוגו" של משרדו אך היא נותנת שירותים באופן עצמאי. מומחה בית המשפט הגיב אף הוא לבקשה לעיון חוזר וציין בין היתר כי הגב' בן דב עובדת במשרדו כ"קבלן" כנגד חשבונית וגם מבצעת עבודות ללקוחות פרטיים.

עוד ציינו גב' בן דב ומומחה בית המשפט כי לשיטתם מרחב תכנון הרצליה כולל את תחום העיר הרצליה ואת מועצה מקומית כפר שמריהו אך גב' בן דב מעניקה שירותים רק למ"מ כפר שמריהו.

5. כל אלה – בבחינת עובדות חדשות שלא היתה כל מניעה למבקשות להביא בפני בית המשפט בתגובה לבקשת הפסילה. זהו מקצה שיפורים מובהק. לא ברור גם מדוע,

בכל הכבוד, המבקשות ומומחה בית המשפט "נאחזים בקרנות המזבח" ומתעקשים לנסות ולהשיב את מינוי המומחה על כנו. אציין גם כי מתן תצהיר מטעם גב' בן דב למבקשות על מנת לסייע להן בבקשה זו, הינו על פניו, והדברים נאמרים בזהירות הראויה, בבחינת מהלך שאינו מובן מאליו.

מעבר לכך, אמנם, המדובר בתיק המתנהל זמן ממושך, מסיבות שונות, אך מספר חודשים נוספים לא יגרמו למבקשות עיוות דין, במיוחד כאשר מדובר בנתבעות בתיק, ודווקא התובעים מתעקשים על הפסילה.

לפיכך, יש לדחות הבקשה לעיון חוזר שכן לא מדובר במקרה הנדיר כמצוטט בפסיקה לעיל לפיו ראוי לשוב ולדון בדבר.

6. למעלה מהדרוש אציין: גם לגוף העניין יש לדחות את הבקשה. אין חולק כי שמה של השמאית בן דב מתנוסס על דף ה"לוגו" של המומחה.

אין חולק גם כי היא מצויה עימו בקשרי עבודה כ"קבלן", ויושבת במשרדו מזה שנים, וכן התברר כי הועסקה על ידו כשכירה תקופה ממושכת.

בנוסף, גם מתגובת המומחה מיום 8.6.15 עולה כי כפר שמריהו והעיר הרצליה הינן מרחב תכנון אחד (סעיף 1).

ייתכן כי הדיונים לגבי שתי רשויות אלה נפרדים, כפי שמציין המומחה במכתבו האמור, אך עדיין מדובר פורמלית במרחב תכנון אחד וממילא המבקשת 2 קשורה קשר מסויים לעבודתה של השמאית בן דב.

מעבר לכך, כמאמר הידוע, הצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להראות. סבורני כי מראית פני הצדק מחייבת פסילת המומחה בנסיבות אלה.

7. הבקשה נדחית. המבקשות ישלמו למשיבים 1-2 הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪. המומחה החליפי שמונה השמאי אסא זוהר יחל בעבודתו ללא דיחוי והוא מתבקש להגיש חוו"ד מוקדם ככל האפשר. הצדדים יודיעו לו דבר החלטה זו.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ה, 19 יוני 2015, בהעדר הצדדים.