לפני בקשת הנתבעת/תובעת שכנגד ( להלן: "המבקשת" ) להורות לתובעת/נתבעת שכנגד ( להלן: "המשיבה" ) לאפשר למבקשת לעיין במסמכים המפורטים בבקשה לגילוי כללי וספציפי ועיון במסמכים שהגישה ביום 25.5.11 ולא נענתה עד היום.

המבקשת , מבקשת לעיין במסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים של המשיבה ובפרט בדו"ח הנהלת חשבונות, המפרט את שמות הלקוחות להם מכרה המשיבה זכוכיות דקורטיביות ו/או מוצרים העשויים עם זכוכיות דקורטיביות, משנת 2006 ועד היום, בתחום הטרטוריה כהגדרתו בהסכם. כן מבקש לעיין בדו"חות מכירות של הנהלת חשבונות של כל הלקוחות להם מכרה המשיבה זכוכיות דקורטיביות ו/או מוצרים העשויים עם זכוכיות דקורטיביות ו/או מוצרים שעשויים עם זכוכיות דקורטיביות משנת 2006 עד היום בתחום הטרטוריה.

המשיבה עותרת לדחיית הבקשה וטוענת שבקשת המבקשת נגועה בחוסר תום לב ומהווה ניצול לרעה של הליכי משפט,שכן במסגרת הבקשה נדרשים מסמכים שאין להם כל קשר לתביעה.

לשיטת המשיבה מדובר בניסיון לדלות מידע בקשר עם מוצרים אחרים שישמשו את המבקשת בתחרות עסקית שהיא מנהלת מול המשיבה.

המבקשת בתשובתה טוענת, כי מדובר במסמכים רלוונטים שכן המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסוג הזכוכית אליו מתייחס הסכם הבלעדיות.

לשיטת המבקשת, המשיבה שינתה את שמם של המוצרים בכתב ההגנה ולמעשה מדובר באותו מוצר שבהסכם נקרה "מזור". מכיוון שהתביעה נוגעת לעמלות שמגיעות למבקשת ממכירות שביצעה המשיבה והמידע בנוגע למכירות הוא בשליטת המשיבה, אזי רק באמצעות חומר הנהלת החשבונות תוכל המבקשת להוכיח את טענותיה.

דיון:

תקנות 112 ו-113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעות את סמכותו של בית המשפט להורות לבעל דין לגלות בתצהיר את המסמכים שנוגעים לעניין הנדון שנמצאים או היו בחזקתו בעבר:

"...בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים..."

[124]

"...בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה — מתי יצא ממנה ומה היה עליו."

מטרת הליך גילוי המסמכים נועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב בין מסמכים הפועלים לטובתו ובין מסמכים הפועלים לרעתו של בעל הדין, אשר יהיה עליו להסבירם (ע"א 27/91 קבלו נ ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט (1) 450, 458; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198 (להלן: "גורן")).

הליך זה נועד לגילוי מירבי לצורך חשיפת האמת המשרתת את אינטרס בעלי הדין והציבור כולו.

ראה האמור ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט (4) 54, 61:

"...נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." ...

בעניין נשוא הבקשה, משמדובר בהסכם אשר עוסק בתנאים לתשלום בין הצדדים , ראה סעיף 2.1.7 להסכם "...חברת לסרי תיידע את אשכנזי על כל ארגז אשר יימכר במידה וימכר בתחום אשר הוגדר בסעיף 2.1.6 . כמו כן תעביר חב' אשכנזי סך של 5% מערך המכירה עבור כל ארגז של המוצרים שיימכר בתחום הנ"ל..." וכאשר נטען לחוב המבקשת בגין קבלת סחורה, אזי , נהיר כי כרטסות הנהלת החשבונות רלוונטיות לבירור המחולקת בין הצדדים.

למבקשת ניתנת ארכה עד ליום 30.4.13 לצורך הגשת תצהירי עדות ראשית.

סוף דבר:

הבקשה מתקבלת.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ג, 07 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.