1. בקשה לביטולו של פסק דין. פסק הדין ניתן עוד ב- 19.3.2012. בפסק הדין נאמר, בין השאר, שהנתבע 2, הוא המבקש בעניין דנא, לא התגונן, חרף העובדה שכתב התביעה הומצא לו כדין.

המבקש גם לא הגיש תצהיר עדות ראשית וגם לא התייצב לדיון שנקבע, ליום 19.3.2012.

2. עתה טוען המבקש, שבכלל לא קיבל את כתב התביעה, ושנודע לו אודות ההליך דנא רק לאחר "בדיקה שגרתית בלשכת ההוצל"פ בעכו" (סעיף 2 (ב) לבקשה). משכך, הוא עותר לביטולו של פסק הדין מחובת הצדק.

3. טענה אחרת שהעלה המבקש היא, שהתביעה בכלל התיישנה. לטענתו, עילת התביעה נולדה ב- 23.9.2001, עת שהמבקש והמשיב חתמו על חוזה, ואילו התביעה הוגשה ב- 4.1.2010, בחלוף תקופת ההתיישנות.

4. לבסוף נטען, שבית משפט זה בכלל אינו מוסמך לדון בתביעה, שכן ההסכם נחתם בסכנין.

5. אין זה מיותר לציין, שעל פי טענתו של המבקש, הוא לא קיבל מהתובע אפילו אגורה.

6. המשיב הגיש תגובה רק לאחרונה ובה טען את הטענות הבאות:

א. שהמבקש (התובע) קיבל גם קיבל עותק מכתב התביעה על נספחיו, וקיבל גם עותק מתצהיר עדותו הראשית של התובע. בתגובת המשיב נאמר, שאישורי המסירה מצורפים, אבל בפועל הם לא צורפו.

ב. אפילו ביהמ"ש ישקול ביטולו של פסק הדין, ממילא אחד הפרמטרים בשיקולי בית המשפט הוא – מהם סיכוייו של המבקש. שהרי אין מבטלים פסק דין, מקום שממילא אין למבקש סיכוי של ממש לזכות בדין.

בהקשר הזה נטען, שהמבקש הודה למעשה בכך, שנטל מהמשיב כספים שלא כדין. ההודאה מתבטאת לפחות בכך, שהמבקש "השיב" למבקש את הכספים שנטל ממנו, על פי הנטען במרמה. אלא שבדיעבד התברר, שההשבה לאו השבה היא, שכן ההמחאות שהמבקש מסר למשיב, נמשכו מחשבון מוגבל.

ג. יש לחשב את תקופת ההתיישנות לא ממועד ההתקשרות שבין הצדדים, כפי שטען המבקש, אלא מאפריל 2009, עת שהתברר למשיב שרומה בידי המבקש.

וגם טענה חלופית; הסכם ההשבה שהצדדים כרתו בינואר 2007, מהווה הודאת בעל דין, ויש למנות את תקופת ההתיישנות ממנה ואילך.

ד. בעניין דנא מתקיימת אחת מהחלופות המקנות לבית המשפט זה סמכות מקומית, והיא שמקום מסירת ההמחאות היה באיזור שיפוט זה.

7. על פי מה שמצוי בתיק האלקטרוני של בית המשפט, אכן, אין אישור מסירה למבקש המעיד על מסירת התביעה, או על מסירת הודעה על מועד הדיון. יתכן שאישור מסירה כזה קיים בידי ב"כ המשיב (הנתבע), אבל, כאמור, העתקו לא צורף לכתב התגובה.

8. מאידך, המבקש לא פירט מתי נערכה אותה בדיקה "שגרתית" בלשכת ההוצל"פ בעכו. כידוע, מי שמבקש לבטל פסק דין אינו יכול לשקוט על שמריו, אלא עליו להגיש הבקשה בתוך 30 יום מהיום שנודע לו על קיומו של פסק הדין. מועד זה לא פורט בבקשה.

9. זאת ועוד, על פני הדברים ,די מוזר, שהמבקש כלל לא התייחס לעניין השבת הכספים. אם אמנם הוא השיב כספים למשיב – ממילא מתעורר קושי של ממש לגבי טענתו שמעולם לא קיבל מהמשיב "אפילו אגורה אחת".

10. ככל שהמשיב יעביר תוך 3 ימים מהיום ,אישורי מסירה למבקש – הבקשה תדחה.

ככל שהמשיב לא יעביר אישורי מסירה הנטענים – פסק הדין יבוטל בכפוף לכך, שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאותיו של המשיב.

המזכירות תעביר התיק לס. הנשיא ע. רוזין שינתב אותו למותב אחר.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ה, 12 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה