1. התביעה שבפני היא תביעה על סך של 390,389 ₪ אשר הוגשה כנגד שתי נתבעות. התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 היא על מלוא הסכום וכנגד הנתבעת מס' 2 על סך של 120,000 ₪. סכום התביעה שעל פיה נגבתה האגרה היא כאמור לעיל. בסעדים עתר ב"כ התובעים להוסיף לסכום מע"מ כדין.

הסכום של 390,389 ₪ מורכב מפיצוי והשבה בעסקת בניה שבוצעה ע"י הנתבעת מס' 1 שחושבו כתביעה להשבה של תשלומים ששולמו מעבר לשווי העבודה האמתי ופיצוי נוסף של עגמת נפש. שווי העבודה האמתי חושב לפי הסכום שקבע המומחה מטעם התובעים, פחות ליקויי בניה ועלויות נלוות לליקויים. בכתב ההגנה טענה הנתבעת מס' 1 כי התובעים הפרו עמה את ההסכם שהם כרתו והם לא שילמו לה על פי החוזה (סעיף 5 לכתב ההגנה) וגם לא עבור עבודות נוספות (סעיף 7 (א) לכתב ההגנה).

אקדים ואפתח בכך כי מדובר בסכסוך אשר פרץ בין התובעים לנתבעת מס' 1 בעיתוי שהוצא צו הפסקה מנהלי של הועדה המקומית לתכנון ולבניה על הבניה של בית התובעים. הצו הוצא שלא מחמת חבות הנתבעת מס' 1 ואין לצו קשר לסכסוך אלא בעיתוי.

מקור הסכסוך הוא שבשלב הפסקת העבודה עשה כל צד הערכה כלכלית לשווי העבודה של הנתבעת מס' 1, כנגד תשלומים בפועל, וגם בהקשר לרשימת ליקויי בניה שהכין האדריכל שתכנן את הבית. הצדדים ניסו להגיע להסכמות כלכליות וחלקו על שווי העבודה שבוצעה בפועל ולא הצליחו להסכים. היוזם של הסכסוך היה המזמין, קרי התובעים. בהעדר הצלחה חדלה הנתבעת 1 לבצע את יתרת הבניה והוגשה התביעה.

בתום ניתוח הראיות הגעתי למסקנה כי התובעים לא הוכיחו את הערכתם הכלכלית, הכוללת גם את שווי העבודה שבוצעה בפועל על פי הערכת מומחה מטעם התובעים.

מהכלל אל הפרט

2. התובעים היו למועד העסקה בעלי הזכויות להירשם כחוכרים על מגרש ברחוב קומראן 3 מגרש מס' 83 בשכונת ממשית בעיר דימונה. על פי כתב התביעה התובעים התקשרו ביום 17/4/09 עם הנתבעת מס' 1 בהסכם לבנות עבורם בית על המגרש. אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר הפחתת רכיב של איטום עמדה העסקה על 1,140,000 ₪ בצרוף מע"מ. לטענת הנתבעת מס' 1 הסכום לא כולל עבודות נוספות וחומרים ע"ח התובעים. אין מחלוקת שבין הצדדים לא נחתם חוזה מפורט. המסמכים עליהם נסמכים התובעים הם שני הסכמים. הצעת מחיר מיום 24/3/09 של חברת פ.ר.ח. אלומיניום בנגב בע"מ (להלן: "חברת פ.ר.ח") (נספח ב' לכתב התביעה) והסכם מיום 17/4/09 שנכרת עם הנתבעת מס' 1 (להלן: "ההסכם") (נספח א' לכתב התביעה). ההסכם, נספח א', כונה כ"מסמך הבנות הראשוני" שיבוטל עם כריתת חוזה אך החוזה לא נכרת בפועל, באשמת, לטענת התובעים, של מנהל הנתבעת מס' 1. ההבדל בין הצעת המחיר של חברת פ.ר.ח להסכם הוא בהצעת מחיר מפורטת לא רק ברמה של פעולות לביצוע אלא גם של עלויות (הצעת חברת פ.ר.ח). הצעת פ.ר.ח. היא בסכום כולל של 1,169,000 ₪. ההסכם שכרתו הצדדים אינו כולל את סעיף התמורה בכלל. בעמודו השני של ההסכם שצורף ע"י הנתבעת מס' 1, נכללו שלבי ביצוע ואחוזי תשלום לפי שלבים. נכון לסיום התיק אין מחלוקת על סכום התמורה שסוכמה ולכך יש להוסיף מע"מ כדין.

3. עלית התביעה היא לסעדים בגין הפרת החוזה שבגללה התובעים ביטלו את החוזה. על פי כתב התביעה עד להפסקת העבודה התובעים שילמו לנתבעת מס' 1 סך של 656,210 ₪. לטענת התובעים, על פי חוות דעת מומחה מטעמם, שווי העבודה שבוצעה בפועל עמד על 540,000 ₪, לפני הפחתת ליקויים. בעבודה שבוצעה היו ליקויים שהמומחה מטעמם העריך להיות בשווי של 102,300 ₪ בצרוף מע"מ. לכך הוספו עלויות לוואי של דמי שכירות צפויים של 6 חודשי היעדרות מהבית בעת התיקון בעלות כוללת של 25,000 ₪, וכן עלות של 40,000 ₪ בגין קבלת אישורים לתקינות השלד ועבודות הבטון שבוצעו כדי לקבל טופס 4 (סעיף 23.3 לכתב התביעה). כן נתבע הסך של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש. הסכום שנתבע הוא אפוא ההפרש של תשלום ביתר, פחות הליקויים, העלויות הנלוות ועגמת הנפש. העסקה נכרתה בשליש הראשון של שנת 2009 והתביעה הוגשה בחודש פברואר 2010 והסכומים נתבעו על פי ערכי הקרן. הנתבעת מס' 1 חלקה על הטענה שהיא הפרה את החוזה בינה לבין התובעים וטענה שההיפך הוא הנכון. היא חלקה על חישוב שווי עבודתה ועמדה על כך שיש לחשבו לפי החוזה מיום 17/4/09, על פי הדף השני של השלבים. כן היא חלקה על ליקויי הבנייה הנטענים וכימותם, ועל העלויות הנלוות שנתבעו. לטענתה התובעים הפרו עמה את חוזה. הנתבעת מס' 1 לא הגישה תביעה שכנגד ולא פירטה את נזקיה כטענת קיזוז ברמה הנדרשת, דהיינו תוך כימות כל ראש נזק.

הנתבעת מס' 2 חלקה על כך שהייתה צד לעסקה וטענה להעדר יריבות. לכך אתייחס בפרק נפרד.

רקע

4. התובעים רכשו את הזכויות במגרש ופנו לאדריכל אריה אוחנה. האדריכל אוחנה הכין את התוכניות וגם את הבקשה להיתר בניה כאשר המהנדס האחראי לביצוע השלד שנרשם בבקשה להיתר הבניה היה המהנדס גאיר אלי. ההיתר ניתן ביום 1/4/09 (מוצג ת/11 למוצגי התובעים).

על פי גרסת התובע מס' 2, בתצהיר עדותו הראשית "בחודש ספטמבר 2009 נאלצנו להשהות את המשך הבנייה לחודשיים עקב הצורך בהגשת בקשה לתיקון הבנייה" (סעיף 11 לתצהיר עדותו הראשית). תיאור זה אינו מדויק. בשלבי הבניה, בהתייחס לחללים שנוצרו בתהליך הבניה בפועל של המרתף, ביקשו התובעים מהאדריכל לעשות שינויים ועל כך הוסכם. הביצוע קדם את הגשת הבקשה לתיקון היתר הבניה ועל כן הוצא צו הפסקת עבודה מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה. הבניה אפוא נעצרה והיתר חדש ניתן רק ביום 16/12/09 (מוצג ת/12 למוצגי התובעים).

בשלב זה ביקר האדריכל אריה אוחנה באתר והכין דו"ח ליקויים (סעיף 6 לתצהירו של האדריכל אריה אוחנה). על פי תצהירו, בעת צו הפסקת העבודה היה בידי הנתבעת מס' 1 לבצע את התיקונים אך היא סירבה. על פי גרסת התובע מס' 2, דוד רקח, ההיתר לביצוע תיקונים בפועל לפני קבלת ההיתר הפורמלי ניתן לו בע"פ ע"י מהנדס העיריה (סעיף 11 לתצהירו). על פי גרסתו התברר לו כי הנתבעת מס' 1 אינה יכולה להמשיך מטעמים כלכליים ומנהלה גם אינו רוצה. אז סוכם על סיום העבודה של הנתבעת מס' 1 ופניה לבוררות להכרעה במחלוקות ההדדיות שבין הצדדים. הליך זה לא צלח מחמת התחמקות הנתבעת מס' 1 והתכחשות שלה להסכמה. הנתבעת מס' 1 פנתה במכתב דרישה והיא העלתה טענה שההפסקה של העבודה נעשתה שלא כדין. הנתבעת מס' 1 דרשה לאפשר לה להשלים את העבודה ואף התנתה זאת בטענה שמגיע לה עוד 200,000 ₪ בגין עבודות נוספות (סעיף 16 לתצהירו של דוד רקח). התובעים חלקו על כך שיש להם חוב כלפי הנתבעת מס' 1 וטענו שהם שילמו מעבר לחוזה. כדי לנסות להציל את העסקה הציעו התובעים לנתבעת מס' 1 לשוב לעבודה בכפוף לתנאים הבאים:

א. תשלום שכרם של קבלני משנה ששכרם לא שולם.

ב. הוכחת יכולת כספית להמשך העבודה וסיומה.

ג. תיקון הליקויים שהתגלו בשלד הבניין.

הדרישה נשלחה ע"י בא כוח התובעים, עו"ד אלישע כהן (מכתב מיום 15/11/09).

התשובה לדרישה הגיעה מבא כוח הנתבעת מס' 1. עו"ד ישראל הרפז השיב כי בהתייחס לתנאי של תשלום שכר לקבלני המשנה, הדבר כבר בוצע וקבלני המשנה גם חתמו לנתבעת מס' 1 על הסכמתם לחזור לאתר וכי קיבלו את כל התמורה שהגיעה להם. אולם הנתבעת מס' 1 דרשה לסיום הסכסוך סכום מינימלי על דרך של פשרה של 246,632 ₪ ואלו התובעים ביקשו ממנה במכתב בא כוחם לחתום על מסמך של העדר דרישות ותביעות. בהעדר הסכמה, הודיעו התובעים על ביטול ההסכם (סעיף 19 לתצהיר דוד רקח). הנתבעת מס' 1 אפוא לא חזרה לעבודה באתר.

5. התובעים הגישו לביהמ"ש חוות דעת מומחה מטעמם, אינג' יאיר אברהמי, אשר בדק את השלד ביום 5/11/09. מדובר במבנה של בית צמוד קרקע (בית בודד) הכולל 3 קומות: קומת מרתף, קומת מגורים, קומת שינה וחדר על הגג. תיאור זה מצביע על שלב השלד בעת צו הפסקת העבודה. חוות דעתו מורכבת מ- 2 חלקים. שווי הליקויים, ערך העבודה שבוצעה עד להפסקה, ועלויות ההשלמה כאמור בסעיף 3 לעיל. הנתבעת מס' 1 הגישה חוות דעת של הנדסאי שמעון אסף. הוגשה גם חוות דעת של אינג' חיים לב, מטעם הנתבעת מס' 2 מיום 15/2/12. בפני המהנדס חיים לב עמדו מסמכי התיק המשפטי וצילומים מהימים 5/11/09 ו- 23/11/09 שצילם אינג' יאיר אברהמי. בשלב החקירה הנגדית התברר כי הצילומים היו חלקיים (עמ' 29 לפרוטוקול מול שורה 3). למועד מתן חוות דעת אינג' חיים לב , מומחה הנתבעת מס' 2, לא היה בידו לבדוק ליקויים בשלד כי נמסר לו שהבנייה כבר הסתיימה (סעיף 3 לחוות דעתו, עמ' 3).

חישוב שווי העבודה

6. בסיכומיו, עתר בא כוח התובעים לקבל את חוות הדעת מטעם התובעים לחישוב הביצוע בפועל, ללא קשר לליקויים. כנגד, חברו, ב"כ הנתבעים, טען כי יש לחשב את החוזה מתוכו, דהיינו לפי השלבים המפורטים בדף השני של ההסכם.

אפתח בחוות דעת אינג' יאיר אברהמי. בעמ' 14 בחלק ג' לחוות הדעת הוא מתייחס לשווי העבודה שבוצעה בפועל ועמדתו היא הבאה: "40. בהתבסס על היקף העבודה, רמת הביצוע, הטיב והחומרים, הריני לקבוע כי ערך העבודה הינו: 540,000 ₪ (עלויות ישירות בלבד). מסכום זה יש לנכות ההוצאות שיגרמו למזמין בשל עלויות חוסר איכות והתאמה". בסיכומיו עתר בא כוח התובעים, עו"ד אלישע כהן לקבל את חוות הדעת בחלק זה תוך הנמקה כי מדובר בהערכה מקצועית של היקף העבודה שבוצעה עד להפסקת העבודה ע"י הנתבעת מס' 1. חברו עו"ד ישראל הרפז, ב"כ הנתבעים, שהגיש סיכומים נפרדים לכל נתבעת, כפי שנעשה עם כתבי ההגנה, טען בסיכומי הנתבעת מס' 1 כי דרך זו לחישוב היקף העבודה יכולה להיעשות לפי 2 חלופות שאף אחת מהן לא נבחרה ע"י אינג' אברהמי (סעיפים 36 - 48 לסיכומי הנתבעת 1).

עמדת הנתבעת מס' 1, היא שהיא צריכה לקבל תשלום על פי החוזה. בחוזה יש בעמוד הראשון פירוט עבודות ובעמוד השני פריסת תשלומים לפי שלבים, כאשר במקום סכום לכל שלב מופיע אחוז. מומחה הנתבעת מס' 1, ההנדסאי שמעון אסף תרגם את האחוזים לסכומים לפי הסכום הכולל של 1,140,000 ₪. אותו תרגום, בשינוי קל של סכומים עשה גם התובע מס' 2 ( עמ' 102 לפרוטוקול). בהמשך הוא חיווה את דעתו אלו מהשלבים בוצעו בפועל. על פי חוות דעתו סעיפים א' – י' בוצעו במלואם ( 1 - 10 ) וכן חלקים מסעיף יא' ( 11) שבוצע רק 1/3 וסעיף יד' (14 ) שבוצע רק 1/4. לפי חישוב זה, הנתבעת מס' 1 ביצעה עבודה בשווי של 798,000 ₪ על פי החוזה וכן עבודה חלקית כמפורט בסעיפים 31(ב') –(ו') לחוות דעתו של ההנדסאי שמעון אסף. הוא גם התייחס לעבודות נוספות שנתבעו על ידי הנתבעת מס' 1. . לפי בדיקתו בפועל שולם לנתבעת מס' 1 סך של 610,781 ₪.

7. הצדדים אינם חולקים שהם כרתו ביניהם חוזה. על אף המחלוקת האם מדובר בהצעה של חברת פ.ר.ח או בהסכם, המאוחר יותר, הסכום של התמורה היה עבור העבודות נשוא הדף השני של החוזה. לכן השאלה להכרעה היא האם ביטול החוזה מחמת טענה של הפרתו מאיין אותו, או מחייב את הצדדים. החישוב של שווי עבודות ע"י המומחה התובעים רלבנטי לעבודות שלא מפורטות בחוזה, כשאין דרך מוסכמת לחישובם, בכפוף למחלוקת האם הם בוצעו בפועל. בטיעון של ב"כ התובעים לא מצאתי טעם להתעלמות מהחוזה שבין הצדדים. ככל שהביצוע היה לקוי, המענה, כפי שנעשה בפועל, הוא נזיקי. כדי להוכיח את הנזק יש להגיש חוות דעת על ליקוי הבניה שנמצאו כולל הכימות שלהם.

אני לא מקבלת את הפרק: "שווי העבודה" בחוות דעת אינג' יאיר אברהמי. פרק ג' סיפא לחוות דעת מומחה התובעת הוא לאקוני ככל שמדובר בראש הפרק: "שווי עבודה". גם לא ניתן לבדוק את האמור שם ולכמת אותו מפירוט הליקויים בחוות דעתו למעט ליקויי בניה מסוימים שפורטו וכומתו על ידי המומחה בפרק נפרד, לגבי עלויות מוגברות של הטייח ועלויות הנלוות לכך. כי יתר הליקויים לא כומתו.

ככל שהכוונה היא לקבוע כי הסכום עבור שלבים א – י' להסכם הם יקרים מדי -

ביהמ"ש אינו נכנס לנעלי הצדדים ומחשב במקומם את כדאיות העסקה בדיעבד. ביהמ"ש גם אינו מתערב בשיקול דעת הצדדים לאיכויות בניה צפויות, בכפוף לליקוי בניה בפועל. הבחירה דווקא בפלוני או באלמוני כמי שיבנה את השלד הוא פועל יוצא של שיקולים קדם חוזיים. חישוב בדיעבד של שווי העבודה שבוצעה, בהנחה שהיא מושלמת, נכנס לאוטונומיה של הצדדים להתקשר ביניהם, ולהסכמה שלהם. משנכרת החוזה, הצדדים מסכימים זה לבצע את העבודה המוסכמת והשני לשלם על פי חוזה על מה שבוצע. דרך החשוב של המומחה הנתבעת מס' 1, ההנדסאי שמעון אסף, לבחון מה היה על הנתבעת מס' 1 לבצע על פי התחייבותה ומה בוצע בפועל היא הנכונה ואותה אני אבחן לגופה.

לפיכך אכריע במחלוקת זו של שווי העבודה במובן השלבים החוזיים על פי חוות דעת ההנדסאי שמעון אסף, כפי שעולה מחקירתו. לאחר מכן אתמקד בליקוי בנייה שהם פרי העבודה בוצעה בפועל. בשלב האחרון של הדיון אתייחס לטענת הנתבעת מס' 1 שהיא ביצעה עבודות נוספות. אינני כוללת אותן בבחינה של החלק הראשון מפני שמדובר בטענה שצריך היה להוכיח בעין. דהיינו שהעבודות הוזמנו, בוצעו, העלויות שלהם וכו' , והנטל חל על הטוען.

העבודות החוזיות שבוצעו בפועל

8. השתכנעתי מהעדויות כי העסקה שנכרתה היא העסקה נשוא ההסכם מיום 17/4/09 אחרי שהיא וגם הצעת חברת פ.ר.ח. הועמדו לעיון התובעים ע"י מנהל הנתבעת מס' 1 (עמ' 117 לפרוטוקול). לדברי מנהל הנתבעת מס' 1 הוא הציע לתובעים את החלופה של חברת פ.ר.ח. אך הם לא רצו אותה. נוהל משא ומתן שבו הופחת רכיב האיטום. לא השתכנעתי שהעסקה המחייבת היא נשוא הצעת חברת פ.ר.ח פחות האיטום כנטען ע"י התובעים לנוכח כי היא לא מאוזכרת בהסכם שהוא מאוחר להצעה האמורה. חזקה שאלו היא הייתה חלק מהעסקה היא הייתה מופיעה כצרופה או כאזכור. הציון כי מדובר בהסכם הבנות ראשוני אינו מפחית ממעמד המסמך כהסכם לכשעצמו ויש לפרשו מתוך עצמו. אין חולק כי הסכום המוסכם היה 1,140,000 ₪ בצרוף מע"מ. לפי הדף השני, פעולות 1-9 למעשה מסיימות את בנית השלד או כמעט כל השלד. הסכום לתשלום עבור פעולות 1-9, בהנחה שהכול בוצע הוא: 695,400 ₪. זה הסכום שהיה צריך לשלם, לא כולל: אינסטלציה שחורה, חשמל שחור ומשקופים עיוורים (סעיף 10). אם אוסיף רכיב זה (10) הסכום לתשלום עבור עבודה שבוצעה במלואה עומד על 775,200 ₪. לטענתם התובעים הם שילמו 656,210 ₪ - טענה שהיא במחלוקת. מומחה התובעים כאמור חישב את הליקויים ובנפרד העריך את שווי העבודה - הערכה שלא קיבלתי. עמדת הנתבעת מס' 1 נכון ליום 24/11/09 הייתה שהיא ביצעה את הסעיפים 1-10 וחלק יחסי מפריט 15.

המומחה מטעם הנתבעת מס' 1, ההנדסאי שמעון אסף ביקר באתר לאחר שהסכסוך פרץ, ערך רישומים אך בהעדר הנחיה להכין חוות דעת, הוא נסמך על זכרונו ועל רישומיו כאשר התבקש להכין חוות דעת לביהמ"ש (עמ' 42-43 לפרוטוקול). יחד עם זאת הוא הסכים שבפועל הסיור נועד להתרשם מהמחלוקת על איכות העבודה. הוא לא התבקש לתעד או להכין חוות דעת, והוא גם זרק טיוטת חוות דעת שהוא הכין (עמ' 43-44 לפרוטוקול). עדותו היא יותר בבחינת עד ראיה שתחום מקצועו בניה למה שהוא ראה בשטח. כעבור כחודשיים הייתה פגישה אצל האדריכל אוחנה (עמ' 44-45 לפרוטוקול). מומחה התובעים ביקר בנכס כשהוא עדיין במצב של שלד והוא גם צילם צילומים, אך רובם לא נשמרו כי הוא לא התבקש לשמור אותם. כי הוא הכין תרשומות של ליקויים, אשר נועדו להוות הוראות ביצוע לקבלן ולא לחוות דעת (עמ' 4 לפרוטוקול מול שורה 21). הצילומים מעידים על בית בשלב השלד על פי התיאור בפתח חוות דעת אינג' אברהמי.

9. התובעים טוענים ששילמו לנתבעת מס' 1 בעודף עד להפסקת העבודה ועל כן היה עליהם להוכיח זאת. נטל השכנוע חל על התובעים. האדריכל אריה אוחנה כינס ישיבה לנסות ליישב את הסכסוך שפרץ בין התובעים לנתבעת מס' 1 והוא גם העיד שביקר באתר בסמוך להוצאת צו הפסקת העבודה (סעיף 6 לתצהיר אריה אוחנה; עמ' 67 לפרוטוקול). האדריכל אוחנה העיד מטעם התובעים ועדותו הראשית הייתה בתצהיר מיום 5/4/11. גם הוא מפנה להסכם (נספח א' לתצהירו). האדריכל אוחנה, בזמן אמת, ראה לנכון לפרט לנתבעת מס' 1, באמצעות מנהלה, את הליקויים בבניה שבוצעה עד לצו הפסקת העבודה. הדו"ח נכלל במוצגי התובעים (מוצג ת/10). לפי הפירוט בדו"ח הליקויים האמור נדרשה הנתבעת מס' 1 לפרק משקוף עיוור ולהשלים חגורות (סעיף 5) פירוק משקוף עיוור (סעיף 7); כיוון קיר בחדר שינה (סעיף 8) וכו' . דבר המצביע על שלב העבודה שלפחות כלל חלק מפריט 10. מאחר ותצהירו של האדריכל אוחנה מאוחר לחוות דעת מומחה התובעים שהעריך גם את שווי העבודה שבוצעה (סעיף 22 לכתב התביעה), ניתן היה לצפות שעד זה שיתבקש גם להתייחס להיקף העבודה שבוצעה בפועל. אולם התובעים בחרו לא לעשות כן. חסר זה מעדות האדריכל אוחנה יכול להצביע על כך שהייתה לכך סיבה [ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה (1), 736 (1980)].

סוגיה זו בוררה בחקירה הנגדית (עמ' 73-74 לפרוטוקול). הוא אישר בעקרון את כל השלבים עד להתנגדות של חברו לגבי השאלה האם בוצעו אינסטלציה שחורה וחשמל שחור ותשובתו הייתה שהוא לא יכול להשיב לשאלה על פי הידע המקצועי שלו (עמ' 74 מול שורות 26-28). האדריכל אפוא אישר את שלבים 1-9 בוודאות. לא הייתה חקירה חוזרת על חקירתו הנגדית.

ליקוי בנייה

10. כאמור לעיל, בסמוך לצו הפסקת העבודה ערך האדריכל אוחנה רשימה ידנית של ליקויי בניה. האדריכל לא נחקר לגבי קיומם של ליקויים כמפורט בדו"ח שהגיש. מטעם התובעים הוגשה חוות דעתו של המהנדס יאיר אברהמי. אין מחלוקת שהנתבעת מס' 1 לא חזרה לעבוד באתר לאור חוסר הסכמה על תנאי החזרה. חוות דעת של ההנדסאי שמעון אסף מתבססת על תרשומות בזמן אמת שערך כדי לסייע לחברו סביתאן אלנסאסרה. המהנדס חיים לב , שהגיש חוות דעת מטעם הנתבעת מס' 2 , ביקר בנכס לאחר השלמתו ע"י אחרים. הוא נסמך על הצילומים של המהנדס יאיר אברהמי, מומחה התובעים, שכן שרדו, כדי לחוות את דעתו על הליקויים.

מומחה התובעים חיווה את דעתו כי היו ליקויים בבניית השלד ולפיכך הוא העריך שידרשו 30 ימי עבודה של פועל מקצועי ועוזר מיומן לשם: "סיתות, תיקון, יציקות משלימות ותיקונים". הוא העריך עלות זו ב- 48,000 ₪. לכך הוא הוסיף עלות נוספת מהמתוכנן של טיח בשווי של 45,000 ₪ (עמ' 12 לחוות דעתו). לסכומים אלה הוא הוסיף פיקוח הנדסי בגובה 10% (9,300 ₪) ומע"מ.

אקדים כי האדריכל אוחנה חלק על חלק מהליקויים שמצא אינג' אברהמי. האדריכל אוחנה, העיד מטעם התובעים.

11. על פי חוות דעת אינג' אברהמי הליקויים הבאים:

א. יציקות רבות "ברחו" (סעיף 2 לחוות דעתו). התוצאה היא שאת היישור צריך לעשות בשלב הטיח, דבר המייקר את העבודה של הטייח, שנאלץ להסתיר את הליקוי.

ב. לא בוצע ניקיון יסודי של התבניות בטרם יציקה ולכן ניתן להבחין בפסולת בדופן התבניות. הצפי הוא שעם חלוף הזמן ייווצר ריקבון בהתייחס לפסולת אורגנית ויוצרו כתמי ריקבון והחלשת חתך צלעות התקרה. המענה הוא סיתות מקומות לקויים וביצוע טיוח לפי הפירוט בחוות הדעת (עמ' 4).

ג. נעשה שימוש בבלוקים נטולי תו תקן. נדרש להמציא תו תקן.

ד. לא נעשה שימוש בשומרי מרחק (ספייסרים) להבטחת כיסוי נאות של הברזל. לפיכך יידרש כיסוי במוסף צמנטי לשם הבטחת בידוד כימי בין שכבת הטיח וברזל הזיון.

ה. קיימת סדיקה בבטון בשל ביצוע לקוי של אשפרה של הבטון. הדבר לא בר תיקון. המומחה הציע לבצע בדיקות חוזק הבטון הקשוי ועל פיהם לבצע בדיקות כגון כיסוי העמסה לתקרה ולקירות (סעיף 6 לחוות הדעת).

ו. יציקת הקירות והבניה נעשתה בצורה לקויה שתוצאתה "קווי בניה לא אחידים (סטייה מהציר האופקי והאנכי בקווי החיבור של הבלוקים). התיקון הוא בשלב הטיח" (סעיף 7 לחוות הדעת).

ז. חיבורי מחיצות וקירות אל עמודים ויציקות בטון בוצעו בצורה רשלנית. החגורות האנכיות והאפקיות אינם על פי סעיף 04041 במפרט הכללי ובסעיף 04042 במפרט האמור בכך שה"שטרובות" חסרות (סעיף 8 לחוות הדעת).

ח. במקומות רבים יש סגרציות ("קיני חצץ") בבטונים. הדבר מעיד על ריטוט לקוי של הבטון בטרם התקשותו. יש לתקן באמצעות סיתות ומריחת מלט עשיר צמנט (סעיף 9 לחוות הדעת).

ט. הבית כולל קירות בטון רבים, דבר היוצר גשרי קור. דבר המייקר את צינון הבית בקיץ וחימומו בחורף. ההמלצה הייתה: " יש לקבל אישור אדריכלי כי התכנון נערך בהיבט של בידוד טרמי כנדרש בתקן" (סעיף 10 לחוות הדעת).

י. קירות בנויים נבנו בדירה בה חלקי הקיר אינם "קשורים" זה לזה (בלוק לא נבנה "בתוך" בלוק). קירות רבים אינם קשורים כלל לשלד הבית (סעיף 11 לחוות הדעת).

יא'. טרם קוצצו חוטי המשיכה ומוטות הברזל הבולטים (סעיף 12 לחוות הדעת).

יב'. במקומות מספר אין לברזל הזיון. סוגיה המופיעה גם בסעיף 5 לחוות הדעת ובפירוט סעיף 3 לחוות הדעת, ס"ק ה' (סעיף 13 לחוות הדעת).

יג'. סיתות במקומות בהם הבטון "מיץ הבטון "ברח" ותבניות העץ לתוכם יצקו את הבטון התעוותו" (סעיף 14 לחוות הדעת). סוגיה זו גם כלולה באמור בסעיף 1 לחוות הדעת כי היציקות בוצעו ברשלנות, דבר שהקנה לעמוד הבדל ולקורה הבדל המראה מעוות, לא אחידי, ולא לאורך קו אנכי וקו אופקי אחיד, ובהיעדר אורתוגונאליות של הפאות (סעיף 1).

יד'. ככל הנראה לא נעשה שימוש בבלוקים עם אגרנט פומיס (סעיף 18 לחוות הדעת). זה ליקוי משלים לטענה שהבלוקים הם ללא תו תקן. כמו כן הוסיף כי נעשה שימוש בבלוקים של 22 במקום 20 דבר שיצר חוסר רציפות בין הקירות לחלקי מבנה שונים (סעיף 19 לחוות הדעת).

טו'. עקמומיות בחלקי מבנה שונים (סעיף 20).

טז'. לגבי המדרגות - הן אמורות להיות משוננות. בפועל נוצקו משטחים משופעים ללא שיני מדרגות. המדרגות נוצקו שלא על פי התוכניות. גם לא נלקח בחשבון עובי השיש של המדרגה הראשונה (סעיף 21).

יז'. בניה שלא לאורך קו אנכי יצר במרפסת קדמית קומה א' (סעיף 22).

יח'. בניה שלא לאורך קו אופקי ישר במרפסת קומה א' (סעיף 23).

יט'. קירות בנויים רבים מסתיימים ללא חגורות כולל חגורה חסרה מתחת לחלון ובראש הקיר (סעיף 24).

כ. לא בוצע קיר ברוחב של כ- 15 בסמוך לצירי הדלתות על פי התוכניות (סעיף 25).

כא'. לא הותקנו קורות הפרדה בין הפתחים לשם מניעת חדירת רטיבות ומים ממרפסות ומשטחים רטובים ליתר שטחי הדירה (סעיף 26).

כב'. פתח בבניה בחלון מטבח צריך היה להיות 140 ס"מ והוא בפועל 60 ס"מ (סעיף 27).

כג'. מיקומי ניקוז כיורים שגוי (סעיף 28).

כד'. ניקוז מערכת אינסטלציה לא 2% (סעיף 29).

כה'. יש להשלים קורה ובניית בלוקים בראש העמוד הסמוך לדלת הכניסה (סעיף 30).

כו'. מערך מדרגות חוץ (פיתוח) לא עפ"י התוכניות (סעיף 31).

כז'. טרם הוכנה הכנה לניקוז בחצר אנגלית הסמוכה לחלון הממ"ד (סעיף 32).

כח'. צינור האסלה במרתף הורכב גבוהה מדי (סעיף 33).

כט'. סעיפים 34-35 לחוות הדעת עוסקים בשלבים שהם מעבר לשלבים 1-9 להסכם.

כאמור לעיל, למעט עלויות הטיח הנוספות ועלויות עקיפות הנובעות מכך יתר הליקויים לא כומתו.

12. רשימת הליקויים שקבע בזמן אמת האדריכל אוחנה הם:

1. השלמה של חגורה + באזור 2 עמודים בכניסה.

2. השלמת צינור שרשורי לטלוויזיה בסלון.

3. הורדה של תאורה בסלון באזור ה- T.V.

4. הורדת גוף תאורה בירידה למרתף וגוף השני הורדה מעל הפודסט. מורידים עד למפגש עם הבטון - יורד לגובה שממוקם עם צבע מרקר.

5. שרותי אורחים לפרק את המשקוף עיוור ולהשלים חגורות.

6. לפני ריצוף בדיקה של חימום רצפתי.

7. חדרי שינה פירוק של משקוף והקטנה של המשקוף עבור הלבשות.

8. חדר שינה מערבי במקלחת יש לכוון את הקיר לפי הדלת. X 2 חדרים.

9. קיר בכניסה יש להרוס את הקיר ולבנות מחדש.

10. קיר ימני ליד הדלת לפרק ולתקן.

11. בכניסה קיר שמאלי יש להנמיך את הקורה 30 cm.

12. קיר בקצה שמאלי פנימי של הפרגולה עקום.

13. חלון שירותים חדרי שינה X3.

14. תיקון עמוד בכניסה לבית צד ימין.

15. דלת כניסה למרתף מבחוץ להקטין.

16. תאורה (קיר) בקומה א'.

13. ההנדסאי שמעון אסף שכאמור עשה ביקור כדי באתר לתמוך בחברו בוויכוח עם התובעים, חיווה את דעתו לסבירות העבודה שבוצעה בפועל ועיקר חוות דעתו מתמקדת בתביעה שכנגד שלא הוגשה ע"י הנתבעת מס' 1, וטענת קיזוז שלא פורטה לתוספת תשלום על עבודות נוספות. בחקירתו הנגדית הוא העיד שהוא קבע את עמדתו על פי התרשמותו ותרשומות בביקור שנערך על ידו בנוכחות סביתאן אלנסאסרה, מנהל הנתבעת 1 אך שלא בנוכחות מי מהתובעים או איש מקצוע מטעמם (עמ' 41 לפרוטוקול). חקירתו הנגדית להכשרתו המקצועית העלתה כי הכשרתו בתחום הנדסת הבניין היא של הנדסאי והרישיון שלו מוגבל לתכנון (עמ' 40-41 לפרוטוקול) ובפעילותו המקצועית הוא עובד בחברת החשמל בניהול, ביצוע ופיקוח (עמ' 41 לפרוטוקול). הכשרתו גם כוללת 800 שעות בקורס ניהול. מומחה זה לא חיווה את דעתו, מעבר לתיאור כללי, לליקויי בנייה פרטניים. לצורך קביעת ליקויי בניה אני לא מקבלת את חוות דעתו.

מומחה הנתבעת מס' 2 חיווה את דעתו בהתייחס לצילומים של אינג' אברהמי סעיף 3 (עמ' 3-17 לחוות דעתו). הוא מתייחס לסעיף 3 סיפא לחוות דעת אברהמי (עמ' 3 לחוות דעתו אינג' לב). בסעיף 4 הוא חיווה את דעתו כי לאור נקודת הזמן של בחינת השלד ע"י אינג' אברהמי, בטרם עבודת הטייח, השלד אינו גרוע מהנורמה המקובלת.

לטענתו, מומחה התובעים דרש תיקונים החורגים מ"הכנה לטיח" מקובלת (סעיף 3 סיפא, עמ' 17 לחוות דעתו). אינג' לב הצביע על כך שהיה על מומחה התובעים לאבחן בין אלמנטים בשלד שצריך היה להרוס לבין אלמנטים שבשלב הגימור מתיישרים לרמה של גימור מושלם אנכי ורציף (סעיף 5 לחוות דעתו). בהתייחס לליקוי של פסולת בתבניות קובע המומחה כי אם זה המצב, הוא מטופל בפועל ע"י הטייח (סעיף 6 ס"ק א'-ב'). בהתייחס לכיסי תחתון של ברזל זיון הצלעות - המענה הוא תיקון על פי הוראות מהנדס הקונסטרוקציה [סעיף 6(ג)]. בצילומים של אינג' אברהמי מצא המהנדס לב אסמכתא כי למועד ביקור המומחה אברהמי תקרת המרתף כבר הייתה מטויחת. הוא הניח שזה היה במצב בפועל ביתר הבית.

לעניין סימון הבלוקים – מצין אינג' לב שהמיקום של הסימון הוא בצד הרוחב והסימון נועד לראיה רק בשלב ההובלה ולא לאחר הבניה (סעיף 17 לחוות הדעת). המהנדס לב דחה את הליקוי של אי שימוש ב"שומרי מרחק" ולא ניתן לראות זאת בקירות מטויחים. בצילומים שהוא בחן הוא לא ראה קירות לא מטויחים (סעיף 8). המומחה לא ראה בצילומים סדיקה בשלד (סעיף 9). הוא קובע שלא ניתן ויזואלית לקבוע בדיעבד אם הייתה אשפרה לקויה (סעיף 9). בהתייחס למסקנה של העדר פיקוח הנדסי נאות (סעיף 7 לחוות אברהמי) השיב המהנדס לב כי אין בידו להביע עמדה ובכל מקרה הוא מפנה לכך שהפיקוח היה צריך להיעשות ע"י המהנדס אלי גאיר (כתוב בטעות הנדסאי – מ' ו') כעולה מהבקשה להיתר בניה (סעיף 10 לחוות דעתו). לגבי סעיף 8 לחוות דעת אינג' אברהמי - אינג' לב קבע כי מהצילומים ניתן להסיק הפוך אבל אין לו דרך לאשר או לסתור זאת (סעיף 11).

לגבי סגרציה - המהנדס לב מצא זאת רק בצילום של אחד מקירות החצר האנגלית (סעיף 9 לחוות דעת המהנדס אברהמי). אך הוא לא היה יכול להסיק דבר לגבי יתר הבית (סעיף 12). לגבי סעיף 10 לחוות דעת אינג' אברהמי - גשרי קור - המומחה חלק וקבע שאין יסוד. הוא למד זאת מהשינוי שבין התוכניות שקבעו שעובי הקירות החיצונים יהיו 20 ס"מ ובפועל הבניה היא של עובי של 22 ס"מ. הוא קובע שהפרש העובי בין קירות הבטון לקירות הבלוקים אינם טעות של קבלן אלא מיועדים ליצור את שכבת הבידוד. מסקנתו היא שהממצאים בסעיף 19 לחו"ד המהנדס אברהמי הוא יישום של קבלן של הוראות שקיבל לבצע את אותו תיקון מהתכנון המקורי (סעיף 13 לחוות דעת אינג' לב).

לגבי הסעיפים 16,17, 22 - 24 לחו"ד המהנדס אברהמי - הוא לא ראה את התופעות האמורות בצילומים. הוא לא מצא אסמכתא לעלות יתרה של הטייח שביצע את הטיוח בפועל (סעיף 14).

לגבי סעיף 21 לחו"ד המהנדס אברהמי - קבע המהנדס לב שהעדר השיניים (משולשים) - אין מדובר בליקוי (סעיף 15 לחוות הדעת).

לגבי סעיפים 25-26 המומחה לא מצא ליקוי (סעיף 16).

לגבי סעיף 25 לחו"ד המהנדס אברהמי - הוא לא הבין למה הייתה הכוונה והיא לא ניתנה לבחינה בדיעבד (סעיף 17). לגבי סעיפים 29-34 - לא ניתן להתייחס בדיעבד (סעיף 18). בהתייחס להערה בסיפא לעמוד 11 לחוות דעת המהנדס אברהמי – המומחה ציין כי חוות הדעת כפופה להסכם ועל מה היה על לבצע עד להפסקה (סעיף 19).

המומחה הניח כי גם בבניה זו היה חוזה בין התובעים למעבדה מאושרת. הוא מציין הקבלן העיד בתצהירו כי לפני כל יציקה הוא הזמין את הקונסטרוקטור וגם את המעבדה (סעיף 20).

לסיום המהנדס לב גם התייחס לשווי העבודה בהיבט שלבים של ביצוע והוא הפחית מרשימת השלבים רכיבים שאינם על חשבון הקבלן תוך הפניה למוצג ת/21 למוצגי התובעים. המוצג הוא דו"ח תשלומים בעין לקבלן. המומחה הפחית את הסעיפים שאינם על חשבון הקבלן: 1,3,18,19,22, ו-23. לכן הוא קובע שמה ששולם לקבלן בפועל היה: 637,850 ₪ (סעיף 21 לחוות דעתו). האמור בסעיף 21 חולק על הסכום שנקבו התובעים בכתב התביעה שהם שילמו סך של 656,210 ₪ (סעיף 23.1 לכתב התביעה).

המומחה גם התייחס לתביעה של הקבלן לעבודות נוספות מעבר לרכיבים ו- 10 להסכם. תביעה שכנגד לא הוגשה וטענת קיזוז לא כומתה. המומחה לא התייחס לעלויות שציין המהנדס אברהמי בחוות דעתו (סעיפים 37-38 לחוות דעת של אינג' אברהמי).

המחלוקת אפוא היא לגבי הליקויים שאינג' אברהמי כימת.

14. האדריכל אריה אוחנה נחקר בהתייחס לאי סימטריות של הפאה שעליה הצביע המהנדס אברהמי תוך הפניה לצילום. הוא השיב כי העבודה של הנתבעת הופסקה ולא חודשה תוך כדי תהליך העבודה והעבודה בוצעה על פי התכנון. על פי עדותו אין מדובר בצורך לתקן טעות על ידי טייח, ואין מדובר בשגיאה של בחירת גודל הבלוק וסוגו, שכן מה שנחזה להיות ליקוי הוא על פי התכנון שנועד ליצור את האיטום. היישור הוא על ידי קלקר שיצור את הפאה האחידה והטיוח (ע"מ 66 לפרוטוקול מול שורות 11-12). חוות הדעת של מומחה התובעים הייתה צריכה לבחון את הליקוי הנטען אל מול התוכניות של האדריכל אוחנה והתרגום של הקונסטרוקטור. על כך גם חיווה את דעתו מומחה הנתבעת מס' 2, המהנדס חיים לב (סעיף 19 לחוות דעתו). עמדתם משליכה גם על פרק שווי העבודה שהוערכה בנפרד על ידי אינג' אבהרמי.

כנגד הליקויים של מומחה התובעים אינג' אברהמי, מנה האדריכל אוחנה בזמן אמת ליקויים בעבודת הנתבעת מס' 1 כאמור לעיל. הם לא כומתו על ידי מומחה התובעים, או על ידי האדריכל אוחנה.

לאחר ששמעתי את העדים, ושקלתי את הראיות אני מעדיפה בהקשר לליקויים שכומתו על ידי המהנדס אברהמי את עדותו של האדריכל אריה אוחנה ששלל קיומם של ליקויים כאמור לעיל. מעדותו עלה כי מה שנראה בשלב ההפסקה של העבודה כליקויי אינו ליקוי והמומחה היה נוכח בכך אילו בדק את התוכניות של הוקנסטרוקטור והנחיות האדריכל שבגללם נוצר מה שנראה כעיוות ותקלה בבחירת גודל הבלוק. על כן אינני מקבלת את חוות דעתו של המהנדס יאיר אברהמי לגבי הליקויים שכומתו. בהתייחס לליקויים שלא כומתו – הם גם לא נתבעו ולא נכללו בתחשיב שעל בסיסו הוגשה התביעה.

תביעות נוספות

15. בתצהיר עדות ראשית טען התובע מס' 2 כי הנתבעת מס' 1 עיכבה את קידום הבניה ב – 6 חודשים ועל כן המשפחה עוכבה מכניסה לבית לפי המועד המתוכנן. נטען לפיצוי בגובה 9,600 ₪ מיום 21/12/09 (מוצג ת/27 למוצגי התובעים). צו ההפסקה המנהלי ניתן בספטמבר 2009 והיתר הבניה השני ניתן ביום 23/11/09. ההתקשרות עם קבלן הטיח הייתה לפני מתן הצו ביום 29/10/09 (מוצג ת/14ׂ למוצגי התובעים). ההתקשרות עם קבלן האינסטלציה הייתה ביום 11/10/09 (מוצג נ/ 5). כפי שקבעתי לעיל, צו ההפסקה המנהלי הוצא בגלל שינויים שיזמו התובעים ולא מחמת כשל של הנתבעת מס' 1 ועל פי הראיות לעיל, לא היה עיכוב מחמת הצורך להשיג אנשי מקצוע חדשים שכן הם נשכרו בטרם מתן ההיתר החדש. כן עלה מהראיות כי במחלוקת בין התובעים לנתבעת מס' 1 האם נותר חוב לטובתה בגין העבודה שבוצעה בפועל, לא קיבלתי את עמדת התובעים. אני דוחה את הנזק הנתבע לאור חלקם של התובעים ביצירתו כמפורט לעיל.

נטען גם לעלות צפויה מעבר למתוכן של 50,000 ₪ בגין הצורך להתקשר עם קבלן ובעלי מקצוע חדשים . הנזק לא הוכח ועל כן הוא נדחה.

נתבעת מס' 2

לאור שדחיתי את התביעה של התובעים, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת מס' 2. שכן התביעה נגדה היא בגין נזק של ליקויי הבניה שאותו דחיתי. יחד עם זאת הצגתה כמי שכלל לא הייתה מעורבת ולא קשורה לא נקיה מספקות שאין עלי להכריע בהם לאור התוצאה.

16. לסיכום אשלים עוד מספר הערות.

התביעה הוגשה על יסוד נקודת מוצא כי הכשל בביצוע ההסכם היה מבית מדרשה של הנתבעת מס' 1. הכרעתי בתיק הוא על פי התשתית הראייתית שהונחה בפני. יחד עם זאת אוסיף עוד מספר נקודות שאינן משפטיות טכניות שיש בהם כדי להצביע על תקלות בהתנהלות שהביאה לסכסוך. אני מעירה הערות אלה לנוכח הכעסים שעלו בפני באולם מצד שני הצדדים.

התובעים יצאו לדרך בבנית ביתם כשהם שוכירם שירותים של אדריכל שהוא איש מקצוע שאינו טכני בלבד. הניסיון שלו הוא גם כלי חשוב בישוב סכסוכים והיה צריך להשתמש בו בטרם פניה לערכאות.

חוזים מטבעם נכרתים מתוך רצון לכבדם. כאשר התברר לתובעים כי הנתבעת מס' 1 נראית כמי שנקלעה לקשיים כלכליים, רצוי היה להעזר באדריכל כדי לברר את סיכויי סיום הבניה על פי המוסכם. יתכן ובשיח זה היה מנהל הנתבעת מס' 1 מצביע על כך כי גם לא קיבל את מלוא שכרו עד לשלב שהגיע.

התובעים יזמו את השינויים בבניה שלא על פי היתר הבניה תוך כדי הבניה. מעבר לסוגיית אי ההתאמה להיתר דבר שהביא לצו ההפסקה המנהלי, העיכוב גם פגע בלוח הזמנים של שני הצדדים.

הנתבעת מס' 1 לא הגישה תביעה שכנגד. לכן אין הכרעה בטענותיה הכלכליות. משדחיתי את התביעה הכלכלית של התובעים גם לא נערך הליך של קיזוז.

לבסוף, משהגיעו הצדדים עם באי כוחם למסקנה שאין מנוס אלא מניהול הליך שיפוטי, יש לקחת בחשבון כי לניהול התיק עצמו יש עלויות כלכליות כולל של הגשת חוות דעת של מהנדסים שמבססות תשתית ראייתית לנזק. התוצאה של קיצורי דרך מתבטאת בפסק הדין.

סוף דבר

17. התביעה נגד הנתבעת מס' 1 נדחית. התובעים ישלמו לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התביעה נגד הנתבעת מס' 2 נדחית. התובעים ישלמו לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לגבי שכ"ט עו"ד ישראל הרפז. לא מצאתי לפסוק כפל שכר על אף הפיצול של כתבי ההגנה, חוות הדעת והסיכומים. התובעים ישלמו לנתבעים, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

לאור התוצאה - החיוב של הנתבעים לשאת בעלות ההקלטה של הדיון האחרון לא חל על הנתבעים שכן הוא הוטל זמנית עליהם.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי בבאר שבע.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ו, 13 מאי 2016, בהעדר הצדדים.