בקשות מס' 24-31

1. בקשת לשומת הוצאות (בקשה 24) מפורטת לגבי הנתבעת מס' 2 וכללית ללא פירוט לנתבעת מס' 1.

בהמשך להחלטה מיום 5.8.2016 בבקשה 24 ניתנת החלטה לגופה של בקשה לאחר שהוגשה לגבי הנתבעת מס' 2 בקשה משלימה מלווה בתצהיר ואסמכתאות.

לגבי הנתבעת מס' 1 אני פוסקת סך של 3,210 ₪ עבור התייצבות מנהלה אלנסאסרה סביתאן כדי להעיד בשני מועדים כעד , ונסיעות.

נתבעת מס' 2 -

על פי אישור רו"ח צבי מור, רו"ח הנתבעת, שכרו היומי של מנהל הנתבעת מס' 2, דוד ברכוביץ, עומד על סך של 1,517.50 ₪. הנתבעת מס' 2 תבעה שכר בגין 10 ימים, סך הכול 15,175.000 ₪.

כמו כן קבע רו"ח מור כי החברה שילמה למומחה מטעמה, חיים לב, סך של 7,436 ₪ וכן מע"מ (אישור מיום 22.5.2016). גם נתבע סך של 500 ₪ עבור כל יום נסיעות של מנהל הנתבעת מס' 2 (בקשה 24)– סך הכול 5,000 ₪ (אישור מיום 15.5.2016).

בהמשך חושב הסכום לנסיעה הלוך חזור מחיפה לבאר שבע לפי החישוב של 3.24 ₪ לק"מ (195.39 ק"מ) וכן 32.80 ₪, אגרת כביש 6 ללקוח מזדמן. סך הכול: 665.86 ₪ לכל כיוון – 1,331.72 ₪ הלוך חזור (בקשה 27 - אסמכתא מרו"ח צבי מור מיום 11.8.2016). חישוב זה אינו מתיישב עם הדרישה בבקשה 24.

2. בהתייחס לאסמכתאות אלה טען ב"כ התובעים, עו"ד אלישע כהן כי מנהל הנתבעת מס' 2 לא היה חייב להגיע לכל הדיונים, למעט ליום שבו הוא נתן עדות. נטען כי אין להתייחס אל מנהל הנתבעת מס' 2 כעד אלא כבעל דין. נטען כי בעל דין זכאי לכיסוי שכ"ט עורך דינו, ולעלויות המומחים והעדים (יציאות משפט).

לחלופין נטען כי לגבי עלות הנסיעה התובעים אינם צריכים לממן עלויות רכב מנהל הנתבעת מס' 2 ואין לפסוק לו מעבר לעלות תחבורה ציבורית, תוך ציון כי עלות נסיעה ברכבת מחיפה לבאר שבע עומדת על סך של 85 ₪.

בהתייחס לאסמכתא של רו"ח לגבי התשלומים למומחה חיים לב נטען כי בהעדר חשבונית מס של המהנדס חיים לב לא ניתן לדעת האם מדובר בתשלום בהתייחס לחוות דעת בתיק הזה. זאת ועוד נטען כי היה על בא כוח הנתבעת מס' 2 לעתור לשלם למומחה לפי התעריף המקובל בבית המשפט לחוות דעת. לכך השיב בא כוח הנתבעים , עו"ד ישראל הרפז בשלב ראשון כי התיעוד בארכיב ובשלב שני כי לא ניתן להשיג את התיעוד לאור מחלתו של מנהל הארכיב. הסבר זה אינו מסביר מדוע המומחה לא היה יכול להמציא עותק של חשבונית שלו.

בא כוח התובעים לא ביקש לחקור את מנהל הנתבעת מס' 2 ואת רו"ח מור. בעת חקירת מומחה הנתבעת הוא לא נחקר על שכרו. גם לא הוגשה ראיה לשכרו.

3. הכלל הוא שבעקרון בעל דין שזוכה במשפט זכאי לכיסוי הוצאות ריאליות שהוציא בפועל או התחייב להוציא בכפוף לכך שבית המשפט מוסמך לבחון את סבירותן, מידתיות שלהם והאם הם היו הכרחיות לתיק המסוים [ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, נצרת עילית (30/6/05)]. שכ"ט מומחה צד כלול בהוצאות הריאליות (המר' 374/72 סינן נ' פלקון (סינן), פ"ד כו (2) 219 (1972) תקנה 511 (ד) (1) לתקסד"א).

לגבי הוצאות משפט מעבר למפורטות בתקנה 511 (ד) (1) נקבע כי קביעתן כפופה להיותן סבירות "ודרושות לניהול המשפט" (תקנה 511 (ד) (2) לתקסד"א). הכלל לגבי עלויות שנשא בהם בעל דין על התייצבותו לדיונים הוא כי בית המשפט יפסוק עלויות אלה לבעל דין הטוען לעצמו כעד [יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, 538 , סעיף 438 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)].

4. לא מצאתי שבעלי הדין נדרשו להגיע ל- 10 דיונים. זאת ועוד עברתי על כל הפרוטוקולים, אין ציון התייצבות מנהל הנתבעת מס' 2 עד לדיון ביום 1.12.14 שאז הוא הגיע כדי להעיד (עמ' 129 לפרוטוקול. הודעה זו מופיעה גם בישיבה מיום 24.12.14 שהייתה ישיבת גישור בפני סגן הנשיאה כב' השופט עידו רוזין , ישיבה שהיה נכון שבעל דין יתייצב אליה.

לאור טיב המחלוקת לא נדרשה התייצבות מנהל הנתבעת מס' 2 מעבר להופעות שלו בפועל.

על כן הדרישה לתשלום עבור התייצבות ל- 10 דיונים נדחית.

בהתייחס לטענה כי ניתן היה להסתפק בתחבורה ציבורית – מנהל הנתבעת מס' 2 היה זכאי לבחור לעצמו את הדרך היעילה והמהירה ביותר להגעה מחיפה לבאר שבע. אך הוא מחויב בדרישתו המקורית (בקשה 24).

לגבי שכרו של המומחה – אני פוסקת לגבי הוצאה זו את הסך לפני מע"מ של 5,000 ₪ בהעדר חשבונית מס.

לגבי הנתבעת מס' 2, אני פוסקת עבור 2 ימי דיונים: הפסד ימי עבוד 3,035.00 ₪ (1,517.50 x 2 );

נסיעות: 1,000₪ ( 500 X 2); שכ"ט מומחה בהעדר חשבונית מס כדין בסך של 5,000 ₪.

סך הכול: 10,570.95 ₪.

אין צו להוצאות.

פסיקתה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ז, 12 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.