לפניי בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מנימוקים שונים.

התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה כספית בסכום של 300,000 ₪ בטענה כי הנתבע חב לו סכום חודשי של 100,000 ₪, בהקשר ליחסי שותפות ששררו ביניהם.

הדיון בתיק עוכב נוכח הליך תלוי ועומד בתיק 15267-11-10 בבית משפט השלום בתל אביב (להלן: "ההליך האחר"). התביעה שהגיש התובע בהליך האחר נמחקה ביום 26.8.13 מבלי שתינתן הכרעה לגופו של עניין.

בבקשתו, טוען הנתבע כי התביעה דנן נסמכת על תובענה עיקרית בהליך האחר שנמחקה; כי אין לה מקום כתובענה כספית רגילה נוכח שעסקינן בעתירה לתשלומים עיתיים ולתשלום תכוף וכן כי יש להמשיך ולעכב את הדיון כאן, עד להכרעה בהליך האחר כל עוד לא ניתנה בהתאם להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה.

התובע מתנגד לבקשה. לבד מטענתו כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר, הפנה לחלוף הזמן עד שהועלתה ולכך שאינה מתיישבת עם הוראות הדין.

בתשובתו, טען הנתבע כי לא נדרש תצהיר בתימוכין בבקשה הנסמכת על כתבי בית הדין וכן כי הגיש את הבקשה במועד, אלא שבשל עיכוב ההליכים נדרש לה כעת.

לאחר עיון בטענות הצדדים והתרשמות ממכלול נסיבות העניין הלכאוריות, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

ידוע שלא בנקל יעשה בית המשפט שימוש בסעד הדרסטי של סילוק תובענה על הסף. יש ליתן סעד כמבוקש במקרים חריגים בלבד והעדפה היא לאפשר מימוש הזכות היסודית לגישה לערכאות ולקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה בסוגיות שבמחלוקת. בשלב מקדמי זה של הדיון, קיים קושי בקביעה המבוקשת כי עניינו של התובע מצוי בגדר החריג המצדיק סילוק תביעתו על הסף.

טענות הצדדים בהקשר להתחייבות מושא התובענה מצדיקות בירור בכור ההיתוך הראייתי של המשפט עצמו. בשלב זה, קיים קושי לקבוע כי נשמטה מניה וביה עילת התובענה שמלפניי נוכח מחיקת התובענה בהליך האחר בשלב הדיון המקדמי וללא הכרעה לגופו של עניין. בשלב זה, גם לא נהיר כי תובענת התובע, הקשורה ביחסי שותפות נטענים, היא למעשה ובהכרח תובענה לתשלומים עיתיים או לתשלום תכוף, כטענת הנתבע על הפנייתו לדיני פלת"ד. לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה בחלוף הזמן המשמעותי וחזית המריבה העומדת לדיון ובה נדרשת ההכרעה היא זו המבוארת בכתב התביעה.

על אף הספק הנטען אשר ליכולת התובע לכונן את עילת תביעתו, אין לקבוע כבר כעת כי ברור שבשום פנים ואופן לא יוכל לקבל את הסעד אליו הוא עותר על יסוד טענותיו וכי יש לסלקה על הסף (ר' ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, 724; א' גורן, סדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, 171; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, 384-383).

ככל שסופו של יום אעדיף את טענות הנתבע, תימצא תרופתו בפסיקת הוצאות הולמת.

הפכתי בהסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה ולא מצאתי בו, כטענת הנתבע, בסיס לעכב את הדיון בתיק זה עד אין קץ. בהחלטה מיום 2.12.12 עוכב ההליך נוכח הליך אחר תלוי ועומד. משנמחקה התובענה בהליך האחר וצפי להכרעה בה אין, אין עוד הליך תלוי ועומד שיצדיק המשך עיכוב ההליכים בתובענה שלפניי.

סברתי כי גם ביתרת טענות הצדדים אין כדי לשנות את תוצאת ההחלטה והן שמורות לקראת המשך הדיון.

הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 25.5.15 בשעה - 12:30. עד שלא יתייצב ימשך תצהירו מהתיק. הצדדים יערכו להשמעת סיכומים בעל – פה בסוף הישיבה הקבועה.

לאור מכלול נסיבות העניין על קרבת הצדדים, אין צו להוצאות. הקשר זה ייבחן בכללותו בסיומו של ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ה, 08 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.