<#2#>

נוכחים:

התובע וב"כ עו"ד מורן אדרי

הנתבע וב"כ עו"ד רם אורן ועו"ד זאב רויץ

פרוטוקול

הצדדים:

מעדכנים את בית המשפט אודות תוצאות המגעים בינינו.

הגב' אורה ביצ'צ'ו לאחר שהוזהרה כדין:

משיבה לשאלות בחקירה נגדית:

ש: אפשר לראות את מקור ההקלטה?

ת: כל מה שיש לך לשאול על ניירת תשאל אותם.

ש: שאלתי על מקור ההקלטה. יש לך אותה?

ת: לא.

ש: את הפתקים יש לך אותם?

ת: לא. יש לי פתק אחד ונתתי אותו לבן שלי.

ב"כ הנתבע:

אני מבקש לראות את העתק המקור מושא התביעה.

המשך:

ש: לשאלת בית משפט אם יש לי מסמך מקור שאני רוצה להראות, אני משיבה שלא. אני לוקחת פתק שנמסר לי על ידי בני עכשיו באולם ואני מציגה לך אותו לעיון.

ב"כ הנתבע:

מדובר בשני פתקים.

המשך:

ת: מסמכים אי אפשר לבקש ממני כי אני כבר לא בעסק.

ש: את מדברת בתצהירך על פגישה לכאורה שהייתה והיה שם ויכוח בין בנך רון לבין שמואל.

ת: ושמואל הרים כיסא עליי ועל אימא שלו. הוא מכיר את זה.

ש: מה רון היה צריך להעביר לשמואל.

ת: עכשיו אני רוצה להגיד משהו.

ש: תשיבי רק לשאלות שאני שואל. חוזר על השאלה.

ת: היה להם סכסוך כספי.

ש: מה רון התחייב להעביר לשמואל

ת: היה להם סכסוך כספי והיות ואנחנו משפחה לא רצינו לעשות מזה בלגן, רון אמר לי בואי אימא לסוזי ונסדר את העניינים בשקט וזה מה שהיה.

ש: האם את יודעת בדיוק איזה דברים באותה פגישה לכאורה הבטיח בנך רון לשמואל שהוא יעשה.

ת: לא הספקנו להבטיח כלום כי הוא תיכף הרים כיסאות על הראש ואימא שלו ואחותה ואני רצנו להציל את העניין. זה סאגה באמת.

ש: לטענתך שמואל חתם על הפתקים לפני או אחרי שהרים כיסא.

ת: אחרי. אבל...

ש: לשאלת בית משפט, אני מציינת את שכתוב בפתקים שנתתי לחוקר לקרוא. "שמי (ככה קוראים לו בבית שמי), מתחייב שמכניס לבנק של רוני ביצצו כל חודש 100,000 ₪". בפתק השני – "כל תביעה שתגיע לרון ביצצו יעבור לשמואל ביצצו".

ש. אני מפנה אותך לפתק השני איפה שמתחיל כל תביעה, אני הבנתי שאת עבדת במשרד עו"ד נכון

ת: כן עבדתי 10 שנים.

ש: באיזה תפקיד

ת: מזכירה בהרצברג.

ש: לפי תצהירך את כתבת את המלל של הפתקים.

ת: כן אני כתבתי והוא חתם. אימא שלו אומרת תן לי את הפתקים, אל תיתן לאורה (מסתכלת לאחור במבט תוכחה).

ש: אני מפנה אותך לפתק הראשון, פה יש אחרי המילים "של רוני"

ת: כל חודש 100,000 ₪

ש: לגבי שתי המילים כל חודש, האם זה נכתב באותו עט?

ת: בטח שבאותו עט, באותו מעמד.

ש: למה זה לא כהמשך למלל

ת: כי אומר לך למה כי כולם היו כ"כ נרגשים וכה בלגן היה שהוא התחיל לכתוב. הנה גם עכשיו אני רועדת אז יצא קצת ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה. כל מה שאני אומרת זה אמת לאמיתה.

ב"כ הנתבע:

מבקש להגיש את הפתקים.

מתקבל ומסומן נ/1.

המשך:

ש: את אמו של הנתבע. אתם בקשר כבר המון שנים.

ת: היינו בקשרים כמו אחיות המון שנים.

ש: היית מרבה לבקר אצלה רבות אצלה

ת: כן אבל לא בלי רשות.

ש: היית עוזרת לה?

ת: במה? היינו עוזרות אחת לשנייה.

ש: במה את?

ת: אני יודעת במה? שעברנו דירה, היית קונה לה מתנה, קניתי לה בחול חולצות, בבית שלה לא עזרתי כי גם בבית שלי אני לא עוזרת לשאלתך.

ש: בשנת 2009 זה נכון שגב' סוזן לא יכלה לנוע בחופשיות שכן הייתה לה בעיה עם הרגל

ת: לה הייתה בעיה עם הרגל ולי הייתה בעיה עם ניתוח.

ש: זה נכון שביקרתם בשנת 2010 את גב' סוזן במוסד סיעודי נווה עמית.

ת: נכון.

ש: אבקש שייכתבו הציטוטים מאחור. בביקור לכאורה שקרה אחרי אותה פגישה בנווה עמית, סוזן הייתה בבריאות תקינה, יכלה ללכת.

ת: אני לא רופאה, אם הגיעה הביתה ורופא שחרר אותה אז כנראה שכן. היא רצה להציל כדי שהכיסא לא ייפול עליי (זה נכון? מפנה מבט לאחור ושואלת אם זה נכון). אני מוכנה ללכת למכונת אמת על כל מה שאני אומרת.

ש: באיזו שנה התקיימה הפגישה לכאורה בבית של סוזן

ת: ב- 2009, שתינו היינו אחרי ניתוחים.

ש: הביקור בנווה עמית היה שנה אחרי

ת: לא. באותה שנה. לא יודעת, לא זוכרת את השנים.

ש: איך את זוכרת שזה ב- נובמבר 2009

ת: לא אמרתי לך חודש, ולא שנה ולא כלום.

ש: באיזו תאריך הייתה הפגישה לטענתך בבית של סוזן

ת: לא זוכרת תאריכים. אתה רוצה באיזשהו מקום להכשיל ולכן אתה שואל ימים.

ש: את ידעת שהיה פגישה בין בנך לבין שמואל חודש לפני זה

ת: לא יודעת מתי. היו הרבה פגישות. לא יכולה לעקוב אחר כל פגישה.

ש. תסבירי לי אם היה כזה סכסוך צבעוני במהלך הפגישה וכמעט הגיע לאלימות, אז איך הגיוני שהתובע חותם על פתק שהוא כ"כ צדדי

ת. היה לו אינטרס להוציא עוד משהו מהבנקים, הוא ידע שאם אני נותנת מילה, אז יעשו את זה. אז הוא הלך וחתם אחרת למה הוא ייתן לי לחתום תוך חודש על 100,000 ₪ שאשתו ואמו מתחננות שאני אתן את הפתק, הוא חי על אינטרסים. אני החלפתי לו חיתול.

ש. את אמרת שהוא ימשוך משהו מהבנק. מאיזה בנק

ת. לא יודעת, מאיפה שהם עבדו. זה היה הבנק של הבן שלי. הבן שלי עבד בו. אני אומרת לך מידע אישי. אני לא יודעת להגיד לך, אני בת 76, לא יודעת להגיד לך על קוצו של יוד אבל יודע כללית שהוא רמאי ותחמן וגם אימא שלו אמרה.

חקירה חוזרת:

ש: קודם אמרת שלאחר שהרים את הכיסא הוא חתם על הפתקים האלה. את כתבת את מה שכתוב בהם. מי אמר לך מה לכתוב עליהם

ת: הוא. הכל הוא.

ש: רק הוא הכתיב את זה?

ת: רק הוא, אף אחד אחר. אמו התחננה שהוא לא ייתן לי את הפתקים והוא נתן לי.

התובע - מר רון ביצ'צ'ו לאחר שהוזהר כדין:

משיב לשאלות בחקירה נגדית:

ש: כמה ילדים יש לך?

ת: 4.

ש: כמה מהם קטינים

ת: 2.

ש: איפה אתם מתגוררים היום?

ת: ברחוב דב הוז 9 בראשל"צ.

ש: אני מבין שהשיחה שהתקיימה בנובמבר 2009 מוקלטת. נכון?

ת: השיחה עצמה לא מוקלטת.

ש: מפנה לסעיף 37 לתצהירך...

ת: לא. זו טעות.

ש: אני מבקש שהסעיף יימחק מהתצהיר.

ת: מה זה נספח 4?

ב"כ התובע:

זו הקלטה בין האימהות.

המשך:

ת. אין לי את זה פה. אני מחפש את נספח 4. תמליל, אני רואה את זה עכשיו. זה תמליל של סוזי ושל אורה אמי. אבל זה לא מה- 5.11.

ש: איפה התמליל מ- 5.11

ת: לא הייתה הקלטה מ- 5.11.

ש: למה כתוב שיש הקלטה?

ת: טעות. טעות אנוש.

הערת בית משפט:

אבקש את רעיית התובע לצאת את האולם נוכח שהערות קודמות מטעם בית המשפט לפיהן אין להשמיע הערות מטעם הקהל, אינן מתקבלות על ידה.

המשך:

ש: איך יכול להיות שאין את התמליל למרות שכל שאר השיחות אתם מקליטים ודווקא את השיחה הזו שאתה מציין בתצהירך בסעיף 37 שבו שהוקלטה, אין את התמליל שלה.

ת: לא הקלטתי את זה. ב- 5.11 אמרתי לך קודם שהשיחה...

ש: למה לא הקלטת

ת: עשיתי טעות שלא הקלטתי. מה לעשות?

ש: מה סכום התביעה שלך בתיק הזה?

ת: נכון לרגע זה – 300,000 ₪ אם כי החוב הרבה יותר גדול

ש: ממה הם בנויים?

ת: בסך הכל משלושה חודשים מרגע שהוא חתם על אותם פתקים. ז"א הוא לא שילם, כמו שהתחייב בפתק, 100,000 ₪ בחודש ולכן לאחר 3 חודשים הבאתי את זה לעו"ד והוא תבע לפי שלושה חודשים ולכן ביקשנו פיצול סעדים, הוא חייב הרבה יותר כסף.

ש: מה הוא חייב

ת: כל הכספים שהוא חייב לרון תשתיות.

ש: מה הוא חייב לך בדיוק?

ת: למשל חייב לי מחברת ארדן מדויק כסף שהוא לקח, שהיה בתוך הקופות, 329 ועוד 54, ביחד בערך 380,000 ₪ רק מחברת ארדן, כספים שעבדנו עליהם, רון תשתיות עבד עליהם והוא לקח את הכסף.

ש: מה עוד?

ת: למשל חברת אשקריט, שוב אני חותם חוזה.

ש: מה הסכום?

ת: אני אראה לך אחד אחד. רון תשתיות חותם אשקריט, שמואל לוקח את הכסף 104 ועוד 19, 140 אלף ₪ מיום 7.9

ש: ממי עוד

ת: אי. פי. איי, גנב, אין מילה אחרת, גנב 200,000 ₪. שני שיקים.

ש: מי עוד?

ת: חברת פז.

ש: כמה

ת: 90,000 ₪ לערך. עבדנו שמה.

ש: מי עוד

ת: 198,360 אי. פי. איי.

ש: זה מה שציינת קודם. רק מה שלא ציינת.

ת: זה מתחלק לשניים – כספים שהוא לקח בפועל פיזית שהגיעו מהחברות וכספים שהיו בקנה של החברות. השאלה שלך קצת לא ברורה. הכספים שהוא לוקח בפועל...

ש: תשיב בצורה פשוטה.

ת: אני לא הבנתי את השאלה.

ש: זה נכון שלטענתך הנתבע חייב לך כספים כדלקמן – 1. חברת ארדן כ- 380,000 ₪

ת: כן.

ש: חברת אשקריט – 140,000 ש"ח

ת: אמת

ש: אי. פי. איי – 198,000 ופז – כ- 90,000 ש"ח

ת: אמת.

ש: זה הכל

ת: לא. עוד כספים.

ש: מחברות

ת: ה- 380 מארדן, זה כסף שהגיע עד ה- 25.8 . התחלנו לעבוד שמה ב- 1.7 עד ה- 25.8 הגיע לשמה הסכום של ה- 380, נכון לחודשים אוקטובר ונובמבר, היו כספים בקנה לא יודע כמה, לפחות מיליון שקלים.

ש: בגללו עצרו מיליון שקלים

ת: נכון. עד עכשיו יש לי משפטים עם אי. פי. איי.

ש: אתה ושמואל נפרדתם ביוני 2009

ת: מה ז"א נפרדנו? אתה מתכוון שהוא נפרד ממני?

ש: כן

ת: כן. רק בדיעבד הבנתי שהוא נפרד ממני אחרי שהוא לקח את ה- 205,000 ₪ מאי. פי. איי.

ש: מה שכתוב בכתב התביעה זה נכון?

ת: כן.

ש: זה נכון שכתב התביעה מזכיר את הסכם מאוקטובר 2009 ושם מצוין שהוא ממצה את כל ההתחייבויות בין הצדדים.

ת: אתה מדבר על הפגישות מה- 1.10?

ש: אני מדבר על נספח ג' לכתב התביעה. כתב יד, על דפים כאלה.

ת: אין לי פה ג' 1. תראה לי למה אתה מתכוון.

ש: אני מראה לך את ההסכם בכתב יד.

ת: כן.

ש: הדבר הזה ממצה את כל ההתחייבויות ביניכם?

ת: נכון לשעתו ב- 1.10 זה ממצה את מה שהיה צריך להיות נכון ל- 1.10. לא ל- 5.11 אבל. זה משהו אחר לגמרי.

ש: למה לא ביטלת את התלונה במשטרה שהגשת נגד הנתבע?

ת: ביטלתי אותה.

ש: תראה לי הודעת ביטול.

ת: רשום בסעיף ד'.

ש: זה הודעה של הנתבע על ביטול התלונה נגדך. למה אתה לא ביטלת את התלונה במשטרת ישראל נגד הנתבע כפי שהתחייבת לעשות בהסכם מאוקטובר 2009

ת: אם לא הייתי מגיע ביחד איתו למשטרת ראשל"צ אז המסמך לא היה, הגעתי איתו ולכן נכנסתי איתו ביחד לשוטר.

ש: הוא ביטל. איפה ביטול התלונה שלך

ת: זה ביטול ביחד. הגענו להסדר בינינו ואין לנו טענות האחד כלפי השני.

ש: זה ביטול תלונה של מר שמואל ביצצו, הנתבע, איפה הביטול שלך?

ת: גם אני ביטלתי לו.

ש: איפה

ת: הנה כתוב פה, שב ומפנה לציטוט בהסכם שאין לנו טענות הדדיות. לי אין מסמך כזה, מסמך ביטול תלונות.

ש: אתה מנהל תביעות רבות נגד הנושים הרבים ובין היתר נגד הנתבע עצמו ניהלת עוד 4 תביעות. בכל התביעות נגד הנתבע וכן נגד חברת אי. פי. איי או כל תביעה אחרת, התבקשת להציג חומר הנה"ח, פנקסי מע"מ, פנקסי הוצאות, כל חומר שיכול לחזק את הטענה לכאורה שלך שאתה שקוע בחובות. למה אתה לא מציג את זה פעם אחר פעם?

ת: שמואל הקדים ותבע אותי בשתי תביעות בבית דין לעבודה ומשפחה, בבית דין לעבודה הנתבע טען שהוא בכלל היה עובד.

ש: אני מתנגד.

ת: למה שאראה בפנקסים אם הוא לא בא איתי כמו גבר לעשות פירוק שיתוף. שיגיד את האמת, הוא הולך לבית דין ואומר שהוא עובד. 4 שנים עד שקיבלתי פסק דין על שותפות.

ש: יש לך חומר הנהלת חשבונות שלך

ת: יש לי.

ש: יש לך פנקסי מע"מ

ת: כן

ש: למה אתם לא מציג אותם, לפי בקשה.

ת: שאתה תגיד שאנחנו שותפים...

ב"כ התובע:

אני מתנגדת לשאלה, מעולם לא התבקשו להציג את המסמכים האלה.

המשך:

ש: מה מחזור העסקאות שלך שהיה בחודשים יולי אוגוסט 2009

ת: לא זוכר.

ש: אזכיר לך. לפי נתוני מע"מ מחזור העסקאות שלך בגין חודשים יולי אוגוסט 2009 היה 608,009 ₪ לא כולל מע"מ. האם נכון

ת: תראה, השאלה שלך מקוממת אותי מאוד, שאני מוציא חשבונית על 200,000 ₪ ואתה רואה שהוא קיבל את הכסף הזה בסוף, השאלה שלך קנטרנית, הוא לקח את הכספים ואני הוצאתי את החשבוניות. לאי. פי. איי הוא לקח את הכסף. ממש לא זכור לי שזה הסכום.

ש. האם קיבלת יותר או פחות

ת: כסף פיזית לא קיבלתי שקל. שקל לא קיבלתי, אם הוצאתי חשבוניות אז הוא קיבל את הכסף.

ש: תאשר לי שמחזור המכירות שלך לשנת 2009 היה 2,423,143 ₪ לא כולל מע"מ.

ת: יכול להיות. גם לא זוכר. תבוא איתי לפירוק שיתוף ונפתח את הכל. אתה יודע כמה כסף הוא לקח בשחור? בשקט?

ש: תסביר לי למה חברת אי. פי. איי על פי תצהירך לא העבירה את השיק לשמואל על סך 330,000 ₪?

ת: למה היא הייתה צריכה להביא לו את השיק הזה גם? גם זה לקחת?330 אלף שקלים היה שיק מוכן לחברת אי. פי איי, על השולחן, אני שלחתי להם מכתב מסמך שלא יעזו להביא את הכסף הזה לשמואל כמו שנתנו לו את ה- 200,000 ₪

ש: מתי שלחת את המכתב

ת: 11.8.09 אני זוכר את התאריך כי זה רשום.

ש: תסביר לי אם ב- 11.8.09 אתה שולח מכתב המורה לא להעביר שיק לשמואל. איך זה שבתאריך 10.8 יום לפני זה כאשר הנתבע ניגש לקחת את השיק, הם לא נותנים לו את השיק לטענתך.

ת: מי אמר לך ששמואל לקח ב- 10

ש: מתי הוא ניגש?

ת: לא יודע. כנראה שהמסמך כבר היה שמה, הודעתי להם טלפונית גם והם מסרו לו את זה.

ש: אתה טוען בתצהירך שהנתבע זייף מסמך והגיש אותו לחברת אי. פי. איי. – נספח 9 לתצהירך, אתה יכול לומר לי מה מזויף בו שהרי הוא חתום על ידי הנתבע, יש חותמת שלו, מה הזיוף בו.

ת: ששמואל רואה שהוא לא יכול לקבל את השיק של ה- 330 הוא רושם תסתכל למעלה ב- 10.8.09 בשעה 13:00, יש פקס, הוא רושם אי. פי. איי והוא רושם בלוגו שלי, תבין שהוא איש ההתחשבנות, בהמשך לפגישתנו הראשונה מציין שתי עובדות לשיקול דעתה" – מצוו מנספח 9 סעיף 1. הוא אומר לגברת של אי. פי. איי. העברת 200,000 ₪, לא לקחת את זה לביטוי בהתחשבנות, מגיע לו לרון תשתיות פחות 200,000 ₪.

ש: מה הזיוף פה?

ת: שהוא ניגש לקחת את השיק, אז השיק בסדר אבל שאני בא לקחת את השיק אז השיק לא בסדר.

ש: במסמך הזה נספח 9, אתה טוען שהוא מזויף. מה הזיוף בו

ת: שבלוגו שלי רון תשתיות הוא שולח עם חתימה שלו שלי לא מגיע את השיק. הבנת מה הזיוף?

ש: כתוב פה שלא מגיע לך שיק?

ת: כתוב שבהתחשבנות, הרי איך אני מקבל שיק מאי. פי. איי חודש בחודשו על ידי התחשבנות. אם בהתחשבות מגיע כסף אז אני מקבל ואם לא אז לא. אם הוא עושה אותי בדפיצית של 200,000 ₪ אז מן הסתם לא מגיע לי כסף.

ש: תסביר לי, התפקיד של שמואל בפרויקטים האלה היה זה שעושה את עריכת החשבונות.

ת: בהחלט.

ש: בנספח 9 מציין עורך החשבונות לפי מה שהקראת שיש חישוב לא נכון. הוא מסביר מה החישוב הלא נכון. מציין איפה הטעות וכן מציין שהוא יותר לא אחראי על הפרויקט הזה. מה הזיוף בזה?

ת: הזיוף בזה שהוא מעל בתפקידו, הוא שיקר, לא היה שום העברה בין מחסנים. זה הכל פברוק.

ש: אותו חשבון מפורסם עם חברת אי. פי. איי, בין היתר, נספח 9, עבור איזה חודש החשבון מסביר עליו. בגין איזה חודש ביצוע החשבון שהוגש לחברה.

ת: לדעתי – חודש מאי. מספר 20 בהתחשבנות

ש: ה- 198,000 ₪ ששמואל קיבל לטענתך, עבור איזה חודש זה

ת: חודש 20, זה.

ש: זה או המכתב פה?

ת: אתה לא הבנתי כנראה. קיבלנו חוץ מה- 200 עוד 330 אלף, חשבון 21 שהוא ביטל.

ש: מתי קיבלת את ה- 330

ת: ב- 13.10 פיזית קיבלתי אותו והוא חזר לי ב- 30 או 31 בספטמבר 2009

ש: עבור חודש יוני 2009 הגשת חשבון

ת: לא.

ש: אתה לא הגשת חשבון.

ת: לא הוגש. הנתבע היה בתאילנד באותו רגע.

ש: אני מפנה אותך לנספח מספר 13 לתצהירך, זה מכתב מחברת אי. פי. איי. תאשר לי שהנספח הזה מדבר על 330 אלף ₪ שדיברת לפני כן.

ת: אמת.

ש: הם בגין חשבון מיוני 2009.

ת: אמת.

ש: מפנה לסעיף 26 לתצהירך. בסעיף הזה אתה כותב שלכאורה בגלל שמר שמואל לא החזיר לך כסף 198 אלף ₪ לקחת הלוואה מהבנק והפקדת 68 אלף בעסק.

ת: אמת.

ש: תסביר לי ותאשר לי שיוצא חשבון של 198 פחות 68 זה כמה.

ת: 120, 130.

ש: במילים אחרות ההתחייבות 68 ההכנסה 198, זאת אומרת רווח 130.

ת: לא. הוא לקח את הכסף, שכחת? למה אני לוקח מהבנק הלוואה כי אין לי כסף בחשבון. למה אני צריך לקחת קצת, לקחתי את החשבון הזה 20 לחשבון שלי, ו-68 לחשבון העסקי שלנו ביחד.

ש: אמרת במילים ששמואל נפרד ממך בחודש יוני 2009.

ת: יולי. הוא כתב בכל מקום. ב-1 ליוני, או יולי, לא זוכר בדיוק הוא פתח חשבוניות, לא ידעתי את זה. מתי גיליתי, שלקח את הכסף מאיי. פי. איי והשיק היה פרוד לחברה המממנת את הכסף והיה כתוב על השיק האחרון רון תשתיות לפיתוח – עולמי בע"מ. אני כתבתי והוא הלך לחברת עולמי והוציא חשבונית ואז ראיתי שהוא הוציא חשבונית עם 200 אלף ₪ בכיס שלא החזיר עד היום ואני צריך לקחת הלוואות.

ש: אמרת ששמואל הוציא חשבונית.

ת: לעולמי. איך קיבל כסף?

ש: שהולכים לנכות שיקים לדוגמא חברת עולמי שניכית הרבה.

ת: נכון.

ש: מה גובה העמלה שלוקחת חברת ניכיון.

ת: 3 אחוז לחודש.

ש: אתה צרפת לתצהירך את הכרטיס הנה"ח של חברת אשקריט. נכון. ממי קיבלת את הכרטסת הזאת. נספח 18 לתצהירך.

ת: ממנהל חשבונות של אשקריט.

ש: ממי בדיוק.

ת: הייתי בקשר עם מזכירה ואמרתי שתשלח לי את הכרטסת של רון תשתיות והיא שלחה לי את זה. מה הבעיה. אני רוצה להזכיר למעלה ביום 31/7 שהוא קיבל 104 אלף ₪. לי יש את החוזה איתם, מפנה לתצהיר 18, תסתכל שם יש לי איתם הסכם מ-2/9. שעת התחלת עבודה, 2/2009 ומסתיים גמר עבודה ביום 8/9. תסתכל למטה, בסעיף 3 בהמשך, סעיף 4. 8/9.

ש: אתה יכול להסביר לנו למה הכרטיס הנה"ח מאותה חברה על שם שמואל ביצצו עם מספר עוסק מורשה שלו.

ת: לא יכול להסביר. תשאל את המזכירה של אשקריט.

ש: אתה יכול להסביר לנו איך טענתך מסתדרת עם העובדה שכל החשבוניות שהוצאו לאותה חברה ממר שמואל ביצצו הוצאו בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר 2009. כפי שמופיע בכרטסת הנה"ח של החברה.

ת: אני חשבתי לתומי שזה צריך להיות רשום מיוני 2009. למה לא הביא חשבונית של יוני 2009 או יולי 2009. זה החשבונית הרלבנטית. שוטף 75, אם קיבל את הכסף בחודש שביעי, זה בכלל בחודש רביעי, העבודות עצמן.

ש:אתה מוציא חשבוניות לפני שאתה מקבל את השיקים.

ת: לא.

ש:אתה מקבל את התשלום או השיק ואז אתה מוציא את החשבונית.

ת: כן. זה בא בד"כ ביחד.

ש: מפנה לכרטסת הנה"ח ואני רואה שהחיוב הרשומה זכות הראשונה היא ביום 31/7/09 וחשבונית ראשונה שיצאה צד חובה, היא באוקטובר 2009 על ידי מר שמואל ביצצו, איך זה מסתדר עם הטענה שהכסף שייך לך. חשבונית מ-15/10/09 שורה 4.

ת:החשבונית של שמואל לא קשורה לחשבונית הזאת. אומר זאת שוב. הכסף עצמו הוצא ביום 7/9 ולא יתנו לו חשבונית שיביא עוד חודש, זה צריך להיות ביחד במקביל ויש חשבונית כזאת שהוא כנראה הוציא אותה יכול להיות אני לא יודע אחרת למה קיבל את הכסף.

ש:אתה הוצאת חשבונית ביוני 2009.

ת: לא.

ש: מציג בפניך חשבונית שהוצאה על ידי שמואל בחודש יולי 2009 לפקודתך שצורפה כנספח ג' לתצהירים שהינה על סכום 190 אלף ₪ אתה מכיר אותה.

ת:בוודאי.

ש: החשבונית היא לפקודתך.

ת: כן.

ש: אתה הזדכית על החשבונית.

ת: בוודאי. זה החשבונית שהופיעה בבית דין לעבודה שבה טענתם שהוא עבד בחודש יוני 2009, ואמרתי לא. החשבונית היתה ועשינו הסכם בנינו עוד בשנת 2008 יביא חשבונית על כל הסכומים שהוא קיבל ברגע שסיימנו את השותפות.

ש: זה ההסכם שעשיתם בשנת 2008 כי ידעת ששמואל יפתח את התיק העצמאי.

ת:התוכנית בגדול היתה שלא ידעתי שהוא פושט רגל. אמרנו נפתח חברה ובמסגרתה שנעשה קיזוז בינינו, הוא הרי קיבל כל חודש 15 אלף, נעשה כפול 12 זה יוצא הסכום הזה. 190 אלף וזה החשבונית שהוא נתן לי והכניס לתוך החשבון המשותף שלנו. רו"ח בשם סבן.

ש: אמרת 198 אלף, בניכיון 3 אחוז לחודש, כאשר שיק הוא פלוס מינוס לחודש וחצי. מה העמלה שיוצאת מסכום של 198.

ת: 6,000 ₪.

ש: אולי 8.

ת: אם אתה לוקח 2 שזה 6 אלף.

ש: 198.

ת: למה לא כתוב מדוייק. למה רשום 190,000. זה הסכם בינינו.

ש: תאשר לי ש-3 אחוז לחודש, עבור חודש וחצי תקופת הניכיון מסכום של 198 אלף יוצא בקירוב כ-8,000 ₪.

ת: אתה טועה. זה אף פעם לא היה חודש וחצי. זה תמיד היה חודש. שוטף 90, אחרי חודשיים מקבל שיק. ככה זה כל הזמן. השיק הזה לא היה שונה משום דבר ברגיל.

ש: מפנה לנספח 7 לתצהירך, המכתב שאתה שולח, אתה מאשר לעולמי על פי חוק הלוואות חוץ בנקאיות כבעל זכות בשיק לנכות את השיק על ידי מר שמואל.

ת: אמת.

ש: וזה קורה בתאריך 31/7/09.

ת: נכון.

ש: בתאריך 30/7/09 שמואל הוציא לך חשבונית על סך 190 אלף ₪.

ת: לא הוציא ב-30/7. זה לא הסיפור.

ש: נכון שהחשבונית שהוצאה היא בגין השיק 198 אלף.

ת: לא. בשום פנים ואופן לא. זה הסכמים בינינו.

ש: אתה תובע את חברת איי.פי.איי.

ת: אמת.

ש: מה סכום התביעה שם.

ת: נכון להיום 800 אלף ₪.

ש: תאשר שאישתך היא זו שחקרה את העדים שם.

ת: אמת.

ש: החקירות בוצעו בפברואר האחרון.

ת: כן.

ש: תאשר שחברת א יי.פי. איי הפקידה בקופת ב ימ"ש 150 אלף כערובה להליך זה.

ת: אמת.

ש: הסבר לי לפי ההסכמה מ-10/2009 ביצצו היה צריך להיכנס לכל הפרוייקטים ולסגור את כל ההתחייבויות שלך בבנקים ומול הספקים.

ת: נכון. קודם כל אותי ואח"כ לספקים כמו שהיה באוקטובר. זה היה התנאי שלי.

ש: במילים אחרות לפי אותו הסכם הוא אמור לקבל את הכסף מאיי. פי. איי.

ת: כמו שרשום בהסכם, אם עומד בהתחשבנויות אז כנ"ל.

ש: תאשר לי שאתה תובע את הסכומים כרגע רק על חברת איי.פי. איי לפי ההסכם מגיעים לשמואל ולפי התביעה כאן ותביעה בבית משפט מחוזי שהגשת נ' ביצצו ובנוסף אתה תובע את איי.פי. איי שחייבת לך כספים ואיך זה מסתדר שאתה תובע מכולם את אותו דבר.

ת: מה הקשר לאיי.פי. איי התחשבנות נטו אל מול שמואל ואיך אתה מסביר שיש מיליון 400 אלף ברשומה של הוצאה לפועל?

ש: אתה תובע כאן עבור חובות, ציינת שלפי חלק מהכספים ששמואל חייב לך זה כסף איי.פי. איי. חוזר על השאלה.

ת: אני חוזר שוב. לאייפי. איי יש התחשבנות יוני עד דצמבר שעבדתי והוא הפריע ו-200 אלף ₪ שייך לחודשים לפני, מה פתאום לקח את 200 אלף מי נתן לי אישור.

ש: לפי חשיבה שלך אני מבין ששמואל היה שותף ומגיע לו חלק מהכספים האלה.

ת: עכשיו שאתה מגיע אחרי 5 שנים ואני מזיע דם, ואני מוציא פ"ד על שותפות. שמואל יבוא איתי ויגיד שהוא שותף ונראה אם מגיע לו כסף. ישלם את כל העמלות רבתי עם כל העולם בגללו.

ש: אם הוא שותף מגיע לו כסף.

ת: נכון לרגע זה לא מגיע לו כסף. אחרי שהתעלל בי 5 שנים.

ש: אם שמואל שותף שלך מגיע לו כסף.

ת: אם הוא שותף, כן. אבל גם לזכויות וגם לחובות.

ש: תאשר שקיבלת המחאה מחברת ארדן על סך 250 אלף.

ת: שחזר. קיבלתי וחזרה. בכתב ההגנה פרעתי תבעו את זה מהנתבע.

ש: אתה מצרף בתצהירך חשבוניות של חברת ארדן למליבו, אבל כל החשבוניות הן מ-9/2009.

ת: אסביר לך. עבודה היא שוטף 90. העבודות נעשו, חתמתי על חוזה רון תשתיות ב-15/8/2009 ששמואל חתום שם כמנהל עבודה. לא רואה פה את החוזה. 16/8 חתם על חוזה והכספים ששמואל קיבל שייכים לעבודות שנעשו מיום 1/7/2009 עד 25/8/2009. הוא קיבל את כל הכסף. עד 25/8 אפילו לדברי שמואל אני ביצעתי את העבודות.

ש:ההסכם מחודש יוני 2009.

ת: 16/8.

ש: 18/6 מציין במפורשות את הצדדים ארדן מערכות גילוי אש לבין רון בוצצו ושמואל בוצצו.

ת: נכון. שמואל בתור מנהל עבודה.

ש: תראה בהסכם שהוא מנהל עבודה.

ת: לא רשום.

ש: אמרת שעבדת בפרוייקט ארדן תחנת רכבת בעיר חולון עד 25/8. תראה לנו חשבונית אחת בגין הוצאה כלשהי מאותו פרוייקט.

ת: קודם כל עד 25/8/2009 זה שמואל שאני עבדתי. למעשה עד רגע זה שותפים.

ש: עד מתי היו הוצאות לאותו פרוייקט. תראה חשבונית אחת בגין אותו פרוייקט.

ת: אני מראה ביצוע עבודה מ-25/8 ולא חשבונית. מפנה את בימ"ש ואת חברי מספר חשבון חלקי נספח 11, עמוד שמצוין באות ג'.

ש: זה חשבון שאתה הגשת.

ת: לא. חברת ארדן.

ש: האם תוכל להראות משהו שאתה הגשת.

ת: נכון לרגע זה לא.

ש: בבית יש לך.

ת: אם רשום שאני חתמתי על החוזה ורשום שנכנס סחורה.

ש: אתה יכול לאשר..

ת: במאה אחוז כן. אתה צריך לבקש וזאת לשאלתך למה לא הגשתי.

ש: אתה מסביר נמרצות בכל נספח ותביעה שיש לך הסכם בלון. יש לך מסמכים לתמוך בכך? בהלוואת הבלון המוזכרת?

ת: כן.

ש: תפנה אותנו.

ת: יש לי מסמך מהבנק שאומר שאני חייב שמה שני שיקים שחזרו שהיו על סך 600,000 ₪, כמעט 600, אותם שיקים שחזרו לי מאי פי איי וארדן, השיקים האלה בסך 580 הפכו להיות משכנתא על הבית שלי ואם הנתבע היה עומד בהתחייבויות שלו לא הייתי להחזיר לבנק את הבית שלי על חשבון השיקים האלה שלא הגיעו. או קיי?

ש: תוכל להפנות אותנו להלוואת הבלון המוזכרת?

ת: כן. נספח 12 ה.

ש: אתה מפנה למכתב ממשרד עו"ד הירשפלד רייטר. שהכותרת שלו מכתב כוונות הסרת משכנתא.

ת: אקרא את זה.

ש: לא צריך. אני חוזר על השאלה. האם יש הלוואה בסך 600,000 ₪ שאתה לקחת?

ת: אני מנסה ל הסביר, שני השיקים האלה מאי פי איי וארדן שחזרו שניהם, הבנק אמר שבשביל לפרוע את זה, אתה תעשה הלוואת משכנתא שאני קורא לה בלון, אם השיקים היו בבנק, היו עוברים בבנק, על ה- 600 שלא היו הופכים להיות משכנתא והיו הופכים לאפס. זו הכוונה של הלוואת בלון.

ש: תסביר לי איך זה מסתדר כי המכתב הזה שאתה מפנה אליו הוא מחודש ספטמבר 2010, שנה אחרי

ת: תסתכל מה רשום לך פה. לבקשתכם מסכים מרשי כי....וזאת עד ולא יאוחר מיום...את הדבר הזה לקחנו...מצטט מהנספח (12 ה), רשום בסעיף 1 את ה- 600,000 ₪ שאני קורא לזה הלוואת בלון.

ש: רשום שלקחת הלוואה ומשכנתה את הדירה שלך, איך אנו יודעים שהיא שימשה אותך לעסק ולא לשימושים הפרטיים שלך.

ת: תבדוק תאריכים ותראה שזה מסתדר. אני נאלץ לקחת בתחרות עם השותף שלי, לשים את זה בבנק במקום בעולמי.

ש: אני מבין שאין מסמכים שמדברים על לקיחת הלוואה של 600,000 ש"ח

ת: זה המסמך.

ש: אני מפנה אותך לנספח 10 לתצהירך, זה חלק מהלוואת הבלון?

ת: אני אסביר לך.

ש: כן או לא?

ת: כן. כל אלה נובעות מחיסרון של כסף בבנק.

ש: מפנה לנספח 12 לתצהירך, תאשר לי שזה גם חלק מהלוואת הבלון.

ת: בהחלט. זה מה שהבנק נתן לי לפי ה- 600 אלף שקל, התחילו לפרוס להלוואות.

ש: מפנה לנספח 15 לתצהירך. תאשר לי שזה גם חלק מהלוואת הבלון

ת: בהחלט.

ש: אני אומר לך שסיכום שתי ההלוואות שאישרת לי נספח 10 ו- 12 מסתכם לסך 328,000 ₪. נכון?

ת: כן.

ש: אני מפנה אותך לנספח 15 לתצהירך, שם בתחתית הדף מצד ימין בשורת מטרת ההלוואה, תוכל לומר לנו מה כתוב?

ת: מחזור עד לקבלת כספים פריסת אשראי קיים.

ש: ז"א במילים אחרות היה לך הלוואות על סך 328,000 ₪ ומחזרת אותן על ידי הלוואה על סך 332,000 ₪. נכון?

ת: אני לא בנקאי. שהבנק קורא לי ואומר לי שיש לי בעיה בחשבון, תבוא ותסדר את זה אז אני בא ועושה ככל יכולתי, מה שהבנק אומר לי אני אומר אמן וזהו, עובדה שבסופו של יום מכרו לי את הבית. שני החשבונות קרסו.

ש: תסכים איתי שההלוואה בנספח 15 – 332 אלף שקלים היא במקום שתי ההלוואות הקודמות, זה משמעות המילה מחזור, כאשר אתה בא

ת: לא. כתוב פה, אתה טועה. כתוב פה מחזור עד לקבלת כספים.

ש: בגין מה?

ת: מחכה לשיקים.

ש: תמשיך את כל המשפט.

ת: אשראי קיים, זה יכול להיות שהיא מחכה..330 חזר, 250 אני יודע שיחזור, אני הולך לבנקים ועושה כל מיני דברים. הבית שלי מממן פה מאה אחוז מהדברים.

ש: באוקטובר 2009 יש את הפגישה בכפר קאסם. יש סיכום, באותו מעמד אתה בא לאדם, לנתבע, אומר לו תסגור אותי בבנקים, בין היתר. לא הגיוני לבוא ולהציג חשבון בנק, דף חשבון בנק, איזשהו אסמכתא אמיתית לגובה החוב?

ת: אסביר לך עוד פעם. השיקים הראשונים חזרו ב- 31.9. נעשתה בוררות בכפר קאסם, אבל הייתה בוררות, לא היו הסכמים. מה לעשות? עם אנשים שחייבים להם כסף.

ש: יש לך את המקור של ההסכם

ת: לא. הוא אצל הנתבע. המקור מאה אחוז אצל הנתבע.

ש: במסמך שנרשם בכתב יד יש תוספת כזאת שמדברת על הלוואת בלון. מפנה לעמוד 2 באותו הסכם שצורף לתצהיר התובע כנספח 14.

מפנה אותך לעמוד 2 וכתוב שמוליק מחויב לקחת את רון לבנק הפועלים...– מצטט. ואז יש תוספת בכתב בעט שונה – כולל חוב הבלון.

ת: מי שכתב את המסמך הזה הוא אדון בשם ביביש הוא רשם את זה.

ש: שאלנו אותו והוא אמר שהוא לא כתב?

ת: מה זו בדיחה? הוא זכר לפני חמש שנים?

ש: איך יש לך העתק של המסמך אם שמואל לקח אותו

ת: אני קיבלתי העתק מאדון שמואל. אני לא יודע איפה המקור נמצא. המקור נמצא ב- 99 אחוז אצל הנתבע ואני קיבלתי את זה ממוחמד.

ש: מוחמד צילם

ת: הוא היה חלק מהנושים.

ש: הזכרת לפני זה בעדותך וגם מזכיר בתצהירך את החובות העצומים בהם אתה נמצא ואתה מפנה לנספח 21 לתצהירך שזה רשימת תיקי הוצאה לפועל שנפתחו.

ת: כן.

ש: תאשר לי שתיק משכנתא שורה שלישית ושורה רביעית בנספח הזה זה תיקים שנסגרו כי שילמת אותם.

ת: אם זה בנק הפועלים כן, אם זה לאומי – לא.

ש: תאשר שאת המשכנתאות האלה סגרת

ת: של הפועלים נסגרו על ידי הבית שלי. לא כולל את ההוצאה לפועל פה.

ש: התיקים האלה מדברים על משכון של רכב.

ת: כן, נשאר 250 משהו כזה. איבדתי את החשבון כבר. פתח בהתחלה ב- 300 אלף שקלים ונגמר.

ש: יש רשימת תיקים לחייב, מפנה לדוח, כתוב שהתיקים סגורים לבנק לאומי.

ת: כן.

ש: סגורים?

ת: כן.

ש: גם השני סגור? יש משכון רכב.

ת: נכון.

ש: כמה זמן אתה ואשתך נשואים?

ת: לא רוצה להשיב על השאלה.

ש: אתם נשואים?

אמו של התובע:

ת: לא. זו שאלה טיפשית. שישאל למה שמואל התחתן והתגרש?

המשך:

ת: אנחנו חיים בפירוד.

ב"כ הנתבע:

אני רוצה להגיש רשומה מההוצאה לפועל ביחס למצב תיקים עדכני לתובע בדגש לשורה אחרונה ברשימה הזו.

ב"כ התובע:

אני מתנגדת להגשת הרשומה שלא גולתה ולחילופין לחייב בהוצאות בהתאם.

המשך:

ש: לשאלת בית המשפט, האם הרשומה הזו מחליפה את מוצג 21 לתצהירי, אני משיב שכן.

<#3#>

החלטה

מתקבל ומסומן נ/2.

נשמרת טענות הצדדים לשלב סיכומיהם לעניין המשקל שייוחס לנ/2, אם ייוחס, וכן לעניין הוצאות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' סיוון תשע"ה, 25/05/2015 במעמד הנוכחים.

המשך:

ת: שאמרתי מיליון 400 זה לא כלל את הסעיף האחרון.

ש: אני מהסה להבין, בחודש אוקטובר 2009 היו הסכמות ביניכם לפיהן שמואל התחייב לשלם, להיכנס לאתרים, לעבוד במקומך, לעשות הכל, אתה התחייבת לא להפריע לו ולקבל את מה שהוא צריך לתת לך ולהעביר לו 120,000 ₪ בגין כספים שכבר קיבלת. תסביר לי חודש אחרי זה בנובמבר 2009 לטענתך אתם נפגשים בבית אמו, נכתב שמה פתק לאחר שהנתבע בסערת רגשות וזורק כיסאות ולא מרוצה לכאורה, והוא בא וחותם על פתק שהוא באופן חד צדדי מתחייב לשלם 100,000 ₪ כל חודש, ללא הגבלת זמן, איך זה מסתדר בחודש הבדל?

ת: בהסכם הראשון מיום 1.10 שמואל כמו שרשום בעמוד שני למעלה – מצטט, שהוא מחויב לקחת אותי לבנק הפועלים ולנכות את החוב עד לתאריך 4.10.09. שמואל לא בא איתי. הוא לא בא עד התאריך הזה, לא בא גם ב- 15 ולא ב- 17. הלכנו לאמו, שהייתה בבית חולים, בבית הבראה, אמרה תסגור לו את התיק במשטרה ואחרי זה נעשה אווירה טובה לשלום בית ולכן סגרתי את התיק במשטרה וביום 5.11 הוא היה צריך אותי בשביל לקבל כספים, יכולתי לעצור עבודות כי הדברים היו רשומים על שמו ולכן חתם את מה שחתם.

ש: מסמך כ"כ חשוב לכאורה התחייבות לשלם כל חודש 100,000 ₪, למה היא לא נעשתה לכל הפחות על דף איי 4. משהו מסודר. למה זה נעשה על שני פתקים כאלה?

ת: שמואל היה צריך אותי ב- 5.11 יותר משהייתי צריך אותו. שנית, לא יודע למה זה לא נעשה בפתקים, תשאל את אמי או אותו. אני והוא עבדנו כל הזמן על אמונה. מרגע שזה נפתח הוא קיבל ממני כסף ב- 2008, הכל היה אמונה והוא מנצל את ה.

ש: הוא זורק כיסאות, צורח, פוגע לכאורה וכמעט הורג את כולם, אחרי זה הוא פתאום מפסיק, תכתבי 100,000 ₪, אני אחתום.

ת: מה היה קורה אם הייתי הולך למשטרה. לשמואל יש תיקים במשטרה על אלימות. הוא אמר שעד שלא סוגרים את התיק לא יוצאים מפה. הוא לקח את המפתח ונעל את הדלת ושם את המפתח בכיס ובסוף זה נסגר ב- 100,000 ₪ וזה לא עד אינסוף. הוא היה צריך להחזיר את ה- 100,000 ₪ בחודש את הבנק שלי, מה שהייתי חייב בבנק האישי שלי, את ה- 600 אלף שקלים ואז לסגור את כל הנושים והתביעות שיגיעו, ממש כמו שכתוב ב- 1.10 זה אותו מסמך, רק שזה כתוב בצורה אחרת. הוא לא יכול לעמוד ב- 400,000 ₪ במכה אחת כמו שהתחייב ב- 1.10 ולכן ביקש לעשות בחתיכות 100,000 ₪ לחודש ובזכות זה קיבל את הכסף של חברת ארדן.

ב"כ הנתבע:

מתנגדים לכל עדות מפי השמועה, סברה, הרחבת חזית וכל עדות המנוגדת לדיני הראיות.

המשך:

ש: לטענתך הייתה פגישה בנווה עמית, נקבעה פגישה לחודש נובמבר 2009 שבה אמור להיסגר הסכסוך.

ת: נכון.

ש: איך אתה לא מגיע לפגישה הזו שיש ברשותך מסמכים מהבנק, מכמה חובות שלך. משהו, איזשהו מסמך כדי להוכיח את החוב שלך ואתה ממשיך ועד היום למרות כל ההליכים, כל הדיונים שעברת, אתה לא מציג ולו פיסה אחת של התחייבויות שנכונות לכאורה לשנת 2009

ת: הנתבע ואני היינו שותפים, ידענו כל מה שקורה בעסק, כמה כסף צריך להיכנס ולצאת מהעסק, לפני שעורכי דין נכנסנו לתמונה, אני והוא הסתדרנו בינינו בחיבוקים ונשיקות, בלחיצות ידיים, הוא שהכל היה רשום על השם שלי, הוא קיבל כסף בלי סוף, שאני נפלתי שקל לא קיבלתי.

חקירה חוזרת:

אין.

ב"כ התובע:

אלו עדיי.

העד מר ביגיש יורם:

אבקש לציין כי שלושת המילים האחרונות לנספח 14 לתצהיר התובע בעמוד 2 המילים כולל "חוב הבלון...", לא כתב ידי.

העד מר ביגיש יורם לאחר שהוזהר כדין:

משיב לשאלות בחקירה נגדית:

ש: מי נכח בפגישה.

ת: שמואל, אני, רון, חבר'ה מהכפר לא יודע את שמם, שהיה ביניהם סכסוך ומוחמד שהיה קבלן. זה מה שאני זוכר.

ש: מי יזם את הפגישה הזו

ת: הנתבע ביקש ממני להגיע אליה.

ש: מה היה תוכן הפגישה

ת: לסגור את העניינים בנושא התחייבויות והחובות בלבד.

ש: של מי?

ת: של רון תשתיות מול הקבלנים כי היו חובות לקבלנים והיו התחייבויות. מה שבאתי לשם כדי לשמוע את התהליך, לא ידעתי למה אני הולך אפילו.

ש: מה הקשר שלך לנתבע

ת: הוא ישב איתי באותם משרדים בלישנסקי 7. לא היינו שותפים, ישבנו במשרדים משותפים.

ש: מי סיכם את ההסכם.

ת: מאחר והייתי מין עד כזה כי אין לי שום ערך לשני הצדדים, אמרו לי שתכתוב בכתב ידך

ש: מי אמר?

ת: אני חושב ששני הצדדים. לא זוכר. ישבתי ורשמתי את זה מבחינתי את ההסכם הזה, ישבו שמה אנשים וכל אחד העלה את הנקודות שלו. לשאלת בית ה שפט, האם בזמן העלאת הנקודות של כל אחד, דיברו הצדדים על היקף החוב שקיים בבנק הפועלים, אני משיב שלא.

ש: מי הכתיב לך את הפתק הזה?

ת: כל הצדדים שהיו בפגישה.

ש: כולם הכתיבו לך

ת: כל אחד העלה את הרעיון, כל אחד ידע ביניהם מה החובות ומה לא. אין שם סכומים אם אני זוכר נכון.

ש: מה הייתה האווירה באותה פגישה

ת: טובה מאוד

ש: לא טענה

ת: לא טעונה לחלוטין.

ש: בסוף הפגישה מי לקח את ההסכם אליו ליד?

ת: התובע. מאחר והוא רצה להראות את ההסכם לעורך דין או לאיזה מישהו כפי זיכרוני.

ש: איך הוא הגיע אחר כך לנתבע

ת: לא הייתי כבר. יכול להיות שהעבירו את זה. אני זוכר שרון לקח את זה כי הוא רצה להראות זאת לעו"ד.

ש: אני רואה פה חתימה בעמוד שני להסכם, שורה חמישית, בתחילת השורה חתימה של מר שמואל ביצצו. מה זה?

ת: כן.

ש: זו חתימה שלו?

ת: או קיי

ש: למה יש חתימה באמצע העמוד, על יד התיקון?

ת: לא זוכר. אם היית שואלת לפני שלוש שנים, אולי הייתי זוכר.

חוזרת:

ש: נשאלת לגבי חתימה באמצע העמוד, ביתר העמודים יש חתימות באמצע העמוד. מציג בפניך את ההסכם.

ת: אני לא זוכר ואומר מדוע?

ש: תאשר שיש גם חתימות באמצע העמודים גם בעמודים אחרים.

ת: יש.

מר בן מלך יקים לאחר שהוזהר כדין:

משיב לשאלות בחקירה נגדית:

ש: אתה יכול להתחיל בזה שתאמר מה הקשר שלך לשמואל

ת: היה. קודם כל אני מכיר אותו תוך כדי עבודה, אני עושה עבודות חשמל ותשתית, עשינו עבודה משותפת בלה גרדיה, הוא עבד בחברה מסוימת ואני עבדתי ובשלב מסוים הוא הציע לי ועמדתי לסיים את העבודה בחברה בה עבדתי, הציע לי לעבוד בחברה חדשה שאומר שיש לה עתיד ואז הכיר לי את רון. הכרתי אותו בקשרי עבודה

ש: הקשר שלך לרון?

ת: התחלתי לעבוד אצלו.

ש: מתי?

ת: ב- 2008. משהו ב- 08.

ש: באיזה פרויקטים נכחת איתם. עם רון.

ת: בהרבה פרויקטים. באי פי איי עבודות שהתחלנו לעשות, באשטרום, בנס ציונה לטובת עירייה, בתע"ש פחות או יותר אלו היו הפרויקטים הגדולים.

ש: מה אתה יודע על הסכסוך הזה

ת: על הסכסוך עצמו כסכסוך לא יודע בדיוק, אני רק יודע שהתחלתי לעבוד והיו הבטחות לי ואז תוך כדי עבודה כל ההבטחות לא עמדו, ז"א לא קיבלתי את המשכורת, קיבלתי כל פעם על החשבון, הבטיח לי שיהיה בסדר, עשיתי לו את העבודות, קבלני משנה שהבאתי לעבודות האלה זה על סמך היכרות אישית ואז נוצר מצב לא נעים.

ש: יש לך מושג מאיפה נבע החוב הכספי שבגללו הייתה לו בעיה עם ההחזרים הכספיים

ת: לא יודע על חוב.

ש: אתה לא יודע מאיפה נבע החוב הכספי שלו?

ת: עבדתי איתו שכיר.

ש: אתה עבדת אצל רון תקופה די רצינית ואח"כ המשכת לעבוד אצל הנתבע.

ת: כן

ש: למה עשית את המעבר הזה?

ת: משתי סיבות. אחת כמו שאמרתי בהתחלה הוא לא שילם את מה שהתחייב. אשתו נכנסה באיזשהו שלב לעניינים, לא יודע איך, גם הוא לא יודע בעניינים האלה כל כך וניסיתי לעזור אבל זה לא הלך, בנוסף הגישו נגדי תלונה במשטרה על גניבת רכב, רכב שהיה צמוד אליי והייתי צריך להחזיר אותו. כל ההשתלשלות הזו..

חקירה חוזרת:

אין.

הגב' סוזן ביצ'צ'ו לאחר שהוזהרה כדין:

משיבה לשאלות בחקירה נגדית:

ש: אני מתחילה באותה פגישה שהייתה בנווה עמית, מי היה נוכח באותה פגישה?

ת: הם תמיד היו באים ששמעו שאני חליתי, אורה באה עם הבן ושמי ואני וישבנו בחצר כי לא יכולתי ללכת.

ש: מה היה בפגישה?

ת: בפגישה. בגלל שאני חולה לא ידעתי מה מתרחש רק אמרו שמשהו לא מסתדר ביניהם. אז אמרתי למה לכם ללכת רחוק ולריב? עוד חודש אני יוצאת הביתה, תבואו הביתה, נשב כולנו כמשפחה, כי היינו כל הזמן משפחה, ונסתדר בינינו כמו שהסדרתם עד עכשיו. הסכימו.

ש: את ביקשת לבטל את התלונה במשטרה שהייתה?

ת: אני בעצמי הייתי בתאונה. איך אני יכולה לדעת מה מתרחש בחוץ?

ש: הייתה פגישה אצלך בבית, אחרי שהשתחררת מבית החולים. מי נכח

ת: אורה, רון, שמי ואני ואחותי ז"ל.

ש: מה היה באותה פגישה?

ת: אותם ויכוחים שהעבודות לא בסדר, אתה לא בא לאתר, אתה לא מבצע וחסר כסף לפועלים אז הגיעו להסכם ובגלל שאורה גם עבדה בתור פקידת עו"ד אז היא לקחה את הניירות שהיה על השולחן והתחילה לכתוב דברים. אני לא יכולה לקום כי אני שוכבת ככה עם הרגל למעלה ולא יכולה לכתוב כי אני לא יודעת לכתוב עברית. אז הניירות האלה שישנם בבית הם כל הזמן אצלי מוכנים על השולחן (מראה מאחז פתקים מפלסטיק בתוכו פתקים בתצורת נ/1 עטוף בניילון). שחליתי ושהגעתי הביתה הבן שלי.

בית משפט פתוח את הניילון, לא נחזה כי בדוגמא המובאת נמצאים פתקים ריקים הנושאים את חתימתו של הנתבע.

המשך:

ת: שהייתי עם המצב של הרגל שאני לא יכולה לזוז, שמי כתב לי שתיים שלוש פתקים עם שמו, ריקים, בתוך המאחז הזה עומד על השולחן. מדוע?

ש: לא שאלתי. אני חוזרת אחורה, אמרת שבגלל שהתווכחו ביניהם והגיעו להסכם מסוים ובגלל שאורה הייתה פקידה של משרד עו"ד היא יודעת לנסח והיא כתבה את מה שסוכם בין הצדדים.

ת: אמת.

ש: בעצם הצדדים הם שהכתיבו לה את הפתק.

ת: לא יכולה להגיד לך. בלגן ולא יכולה להיות מרוכזת.

ש: היא כתבה את הפתקים ואחר כך

ת: כן. אחר כך התעוררה אצלי בעיה...

ש: אורה היא ניסחה את ההסכם של הצדדים

ת: כן.

ש: הם חתמו על ההסכם.

ת: איון לי מושג. לא ראיתי. הפתקים האלה שעומדים על השולחן היה בפנים חתומים בשם בשמי שלושה ארבעה פתקים.

ש: אמרת שאת לא זוכרת אם הם חתמו או לא. אני מפנה אותך לתמליל של השיחה המוקלטת בינך לבין אורה ובשורה 3 בעמוד 4 לתמליל – מצטטת. את כתבת כמה דברים והוא חתם. ובפעם השנייה – בהמשך אותה שיחה בתמליל בעמוד 5 שורות 23-25, אני מצטטת. "את אומרת לאורה – תראי אורה אני זוכרת שזה היה בבית אצלי ובשורה 25 אמרת שחתמת את כתבת והוא חתם. והפתק היה על השולחן. איך זה מסתדר בעצם עם מה שאמרת קודם?

ב"כ הנתבע:

אני מתנגד לשאלה. התנגדנו לקבילות של אותו תמליל ממספר הסיבות. לא הוצגה לבית המשפט, שנית מפנה לספרו של פרופ' ארנון ולפקודת הראיות שרוצים להגיש תמלול צריך להגישה באמצעות תצהיר ובו צריך לפרט באיזה מכשיר השתמשו לצורך ההקלטה, לפרט שמי שהקליט מכיר היטב את המכשיר ויודע לתפעלו, אותו אדם צריך להצהיר שההקלטה תואמת את מה שנאמר בפירוש ושאין קטיעה. אבקש להורות שההקלטה פסולה.

<#5#>

החלטה

לא ביקשתי בשלב זה את תגובת התובע.

בסיכומיהם, יכלו הצדדים להתייחס גם להיבט זה. ממילא אין החלטה בתיק ביחס להוצאת מוצג כזה או אחר.

העדה תשיב לשאלה משמע זוהי סברת התובע.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ז' סיוון תשע"ה, 25/05/2015 במעמד הנוכחים.

המשך:

ת: יש לי איזו הערה. לא ראיתי שהיא כתבה ואני ראיתי שהוא קם לחתום. אבל לא ראיתי ממש כי ישבתי רחוק בכורסא. אחרי שהם הלכו מהבית, יש לי את הפתקים האלו שהוא חותם לי, בשביל להביא לו דואר רשום, הוא לא שינה את הכתובת, זה דואר רשום שמגיע אליי הביתה, אני צריכה ללכת לקחת, לא יכולה, לוקחת את הפתק, נותנת לבנק, לשכן, לשכנה, ואחר כך שני פתקים כאלה אין לי אותם בבית באותו יום ואני מרימה טלפון ואומרת לאורה למה הם לא נשארו אצלי בבית? אם היא כתבה ושמי חתם?

ש. לגבי הפתקים האלה אני רוצה לדעת איך זה היה מתבצע בפועל. שמואל היה משאיר לך פתקים כדי שתוציאי מהדואר.

ת. דואר רשום. בנס ציונה.

ש. אם הוא מקבל דואר רשום

ת. על שמו. זה על כתובתי והוא איננו, אני יכולה ללכת עם תעודת זהות שזו אני אמו, עם הפתק, כותבים למעלה שאני מאשרת לקבל את המכתב לאימא וחתום למטה שמואל.

חוזרת:

ש. מה זה המכתב שהראית

ת. מכתב מבית משפט שהגיע אליי שלשום.

ש. מכתב לפקודת שמואל לכתובת. זו הכתובת שלך?

ת. כן איפה שאני גרה.

הנתבע – מר שמואל ביצ'צ'ו לאחר שהוזהר כדין:

משיב לשאלות בחקירה נגדית:

ש: אני מציגה בפניך את ההסכם מיום 1.10.09. זה מצורף כנספח 14 לתצהיר התובע. אתה מכיר אותו

ת: כן

ש: החתימות על גביו הן שלך

ת: כן

ש: כל החתימות שלך?

ת: כן

ש: בעצם ההסכם נערך בפגישה שהייתה בביתו של ברי

ת: כן

ש: חתמת על ההסכם הזה, ביחד עם התובע.

ת: לא. התובע לא חתם.

ש: אבל ההסכם הוא ביחד עם התובע

ת: נכון. אני חתמתי והוא לא חתם.

ש: לפי ההסכם הזה, התחייבת בין היתר לקחת את רון לבנק הפועלים ולנכות את החוב כולל חוב הבלון

ת: זה מה שהוסף, חוב הבלון לא היה רשום.

ש: עד ליום ה- 4.10

ת: אמת

ש: עשית זאת

ת: החוב שנקרא עד ה- 4.10 מתמקד עד ה- 4.10 בשביל שזה יתמלא רון היה צריך לתת לי את הכספים לפי ההסכם ואז הייתי משלם את החובות עד ל- 4.10 – אמת.

ש: לפי ההסכם, אתה התחייבת לקחת את רון לנקות את החוב בבנק הפועלים, עשית זאת

ב"כ הנתבע:

אני מתנגד להטעיה בחקירה בשאלה, ב"כ התובע כל הזמן מציינת תאריך 1.10 כאשר מפורשות מופיע בהסכם ה- 5.10.

ההסכם מצוי בפני העד הנתבע ובנסיבות אלו, תימשך החקירה.

המשך:

ש. האם לקחת את רון לבנק הפועלים לנקות את החוב לפי ההסכם עמוד שני שורה 4

ת: ההסכם הוא ב- 5.10, החוב שהוסכם שמה עד לתאריך ה- 4.10 בבנק אם הוא היה חותם הייתי צריך עד ל- 4.10 לנקות אחורה את הכל.

ש: לקחת את רון לבנק

ת: על מה אלך לבנק אם הוא לא חתם על ההסכם.

ש: מילאת אחר איזשהו סעיף בהסכם הזה?

ת: בטח

ש: איזה סעיף

ת: הבאתי לו כספים מ 4 חברות בסך 510,000 ₪.

ש: יש מסמכים

ת: יש לכם, חשבוניות אצלכם.

ש: מתי ההסכם הזה נכנס לתוקף.

ת: מהיום שהוא נחתם, ב- 5.10. הלכתי בזמנו במקביל והבאתי לו את הכספים, הוא קיבל את הכספים 510 אלף שקלים + מע"מ, הוא הוציא חשבוניות.

ש: איפה החשבוניות

ת: תשאלי אותו.

ש: באיזה תאריך בדיוק זה היה

ת: מה- 5.10 עד ה- 17.10 הוא קיבל 510 אלף שקלים שהופקדו אצלו בבנק.

ש: חשבוניות תוכל להציג לי.

ת: לא.

ש: מציגה בפניך נספח שני לתצהיר התובע שזה הפתקים הקטנים. מכיר את ההסכם הזה

ת: לא.

ש: מכיר את הפתקים האלה?

ת: לא.

ש: ראית אותם פעם?

ת: לא.

ש: של מי החתימה על גביהם?

ת: שלי.

ש: מתי חתמת עת החתימות האלה?

ת: אלו היו פתקים אצל אמי.

ש: מתי חתמת

ת: לא זוכר.

ש: לשאלת בית משפט אמך אומרת שהגעתם להסכמה באותו יום שעלתה על הכתב. מה נוסח ההסכמה שהגעתם אליו.

ת: היו שמה כמה פגישות אצל אמי.

ש: לשאלת בית המשפט, מה נוסח ההסכמה שהושג באותו מקום שאורה כתבה אותו על הכתב

ת: הוא היה צריך להביא לי 500,000 ₪.

ש: יש לך הסכם למה שאתה טוען

ת: תשאלי את מי שרשם.

ש: של מי כתב היד בפתקים האלה - נספח 2 לתצהיר התובע

ת: לא יודע.

ש: אמך אמרה שאורה רשמה את הפתקים

ת: או קיי

ש: מי אמר לה לכתוב

ת: לא אני.

ש: מי היה נוכח באותה פגישה אצל אמך בבית ביום ה- 5.11

ת: לא יודע את התאריך 5.11. אבל היו כמה פגישות אצל אמי בבית עם התובע, שהלכו ובאו וחזרנו והלכנו.

ש: לשאלת בית משפט, על פגישה אחת אמך אומרת שהיה סיכום דברים שעלה אלי כתב. למה היא מתכוונת, אני משיב שהאמת היא שאני לא יודע.

ש. אתה זוכר את הפגישה בנווה עמית

ת. לא.

ש. מדוע ביטלת את התלונה במשטרה

ת. איזו תלונה? יש כמה. יש תלונה אחת על גניבת מסמכים

ש. ב- 1.11.09 4 ימים לפני הפגישה המדוברת אצל אמך בבית, אתה ניגשת למשטרה וחתמת על ביטול תלונה כנגד התובע, מציגה בפניך את המסמך.

ת. כן מכיר.

ש. ניגשת לזה ביוזמתך

ת: לא. התובע ביקש ממני ללכת למשטרה כדי לבטל כדי שאוכל לקבל את הכספים, זה היה התנאי שלו כדי שאקבל את הכספים – 510,000 ₪.

ש: לגבי הפגישה המדוברת, הייתה 4 ימים לאחר ביטול התלונה.

ת: או קיי.

ש: הטענה שלך על אותם שני פתקים שעליהם הוגשה התביעה, שיש פה טענת זיוף

ת: אמת.

ש: אם אתה כ"כ משוכנע שמדובר בטענת זיוף, מדוע לא הסכמת להצעת בית המשפט הנכבד בדיון הקודם לסיים את התיק בהתאם לחוות דעת גרפולוג מומחה

ת: על מה גרפולוג? על השם שלי? זו חתימתי. המלל בפנים – לא.

ש: אם אתה כ"כ משוכנע שהחתימה שלך נחתמה במועד אחר למלל, מדוע לא הסכמת לסיים את התיק בהתאם לחוו"ד גרפולוג

ת: לא יודע על מה את מדברת. זה לא הוצג בפניי.

ש: היית נוכח בדיון וסירבת להצעת בית המשפט.

ת: (מושך ידיו).

ש. למה השארת את הפתקים האלה

ת. מה שיש ביני לבין אמי, למה אני משאיר פתקים כאלה ואחרים, זה לא עניינך. זה ביני לבין אמי.

ש. מה המטרה של הפתקים האלה?

ת. כדי להוציא דואר, להוציא דברים אחרים. דואר רשום, מכתבים מהוצאה לפועל

ש. אמך דיברה על דואר רשום מדואר ישראל. אתה תוכל להראות לי מרשם משרד הפנים שבאותה תקופה הכתובת שלך הייתה רשומה בבית אמך

ת. עד היום זה רשום. לא, אין לי פה מרשם.

ש. לפי מה שאמך אומרת השארת פתקים עם חתימה שלך בתחתיתם שאמך תכתוב בגוף הפתק ייפוי כוח לשם הוצאת מכתב כלשהו. אמת?

ת. כן.

ש. כלומר סמכת עליה מאוד אם השארת זאת

ת. אם על אימא לא לסמוך, אז על מי לסמוך?

ש. מה נהוג לרשום בתוך אותם פתקים.

ת. כמו שהיא אמרה.

ש. מה רשום על ייפוי כוח בד"כ

ת. לשם הוצאת מסמך, שאמי מוציאה את המסמך עם ת.ז. שלה, אני חתום למטה עם תעודת הזהות וזה הכל.

ש. זה מלל שממלא כל פעם פתק ממו אחד?

ת. כן.

ש. לא צריך יותר מפתק אחד

ת. כן.

ש. החתימות נחתמו לפני המלל ואתה אומר שאין בעיה לקבל דואר רשום עם אותם פתקים ועם תעודת זהות של אמך.

ת. נכון.

ש. היו אצלך אמך בבית מספר פתקים כאלו עם החתימה שלך בתחתית שלהם.

ת. אמת.

ש. מדוע לא צורפו עוד דוגמאות כאלה לכתב ההגנה או לתצהירך כדי להראות שכך נהגת בשגרה?

ת. אתה רוצה שבאמת אשיב לך? עד לאותו מקרה ועד שראינו את כל הדברים האלה, לא תיארנו שבן משפחה יכול להיכנס הביתה ולגנוב דברים מהבית. לבוא למישהו אחר ולקבל על זה כסף. באותה פגישה אמרתי לאימא שלי שאני מפסיק עם זה ולא יהיה את הדברים האלה יותר.

ש. תוכל להראות לי דבר דואר אחד עם חתימה של אימא שלך שקיבלה.

ת. אם היית מבקשת הייתי מביא. אמי מראה לי עכשיו מכתב

ש. איפה החתימה שלך אמך

ת. זה בטח למטה. אין לי פה אישור מסירה מדואר ישראל כהפנייתך.

ש. נכנסתי לאתר של דואר ישראל, מצויים בו בצורה מאוד ברורה נהלי הדואר למסירת דבררי דואר רשומים. סעיף 3.2 אומר – הנמען או באת כוחו יחתמו על הטופס המיועד לכך את שמם המלא בדיו. כלומר, טופס המיועד לכך ולא ייפוי כוח בפתק רגיל. איך זה מסתדר עם ייפוי הכוח הקטן הזה

ת. ברגע שיש ייפוי כוח היא מראה את זה לבחור ואז היא חותמת את שמה למטה ומקבלת את הדואר עם תעודת הזהות שלה.

ש. ממשיכה עם סעיף 3.4 באותו נוהל – שאומר הם יימסרו באשנבי הדואר לנמען עצמו לאחר זיהוי או לידי מיופה כוח שיציג תעודות מזהות שלו ושל הנמען. איך זה מסתדר עם העובדה שאמך ניגשה עם תעודת זהות אחת בלבד.

ת. מאוד קל. בתעודת הזהות של אמי יש ספח למטה של ילדים וגם פרטיי מופיעים שם.

ש. זו לא תעודת זהות.

ת. זה ספח של תעודת זהות.

ש. למיטב ידיעתי אתה מעל גיל 18 ואמך אינה אפוטרופוס שלך ולכן

ת. מה זה קשור? אם אני משאיר לה ממו

ש. ואם אתה מבקש לפי נהלי דואר ישראל שדורש הצגת תעודת זהות צריך הצגת תעודת זהות ולא השארת.

ת. אני חושב שהנהלים מה שרשום לבין הנהלים מה שקורה בפועל זה שמיים וארץ.

ש. גם אני גרה בנס ציונה ויש סניף דואר אחד שמוציא דואר רשום, הפקידות מקפידות מאוד על העניין של תעודות הזהות.

ב"כ הנתבע:

מתנגדים לעדות.

<#7#>

החלטה

ההתנגדות במקומה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ז' סיוון תשע"ה, 25/05/2015 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. כל כמה זמן קרה שאמך הצטרכה להוציא דואר

ת. לא יודע. לפעמים פעם בחודש, פעם בחצי שנה, פעם בשבועיים.

ש. לפי העדות של אמך, ממש לפני אותו פתק שנרשם, היא היתה חודש לפחות מאושפזת בשיקום ולפני כן עוד חודשיים. סך הכל 3 חודשים של אשפוז ולפני כן הייתה לה תאונה וגם לאחר שהשתחררה מבית החולים שכבה בביתה עם הרגל למעלה. איך יכלה אמך לגשת להוציא דואר באותה תקופה.

ב"כ הנתבע:

אני מתנגד לשאלה. חברתי מטעה את העד, לא הוזכר הנושא בשאלה בתצהיר של העדה.

<#9#>

החלטה

חקירה נגדית אינה מוגבלת לתשקיף כתבי טענות או תצהירים אחרים. במהלך חקירה נגדית ניתן להציג לעד הנחקר כל הנחה, כל עובדה וכל נתון ברצון לעמתו למולם.

העד נשאל אשר לתקופה מצטברת ארוכה בה נחזה כי אמו לא הייתה כשירה להתנהל משמע הייתה מיופת כוחו. אני מניח כי העד ער לקורותיה של אמו ואם שגתה החוקרת בנתון כזה או אחר, חזקה עליו כי יתקנה.

ההתנגדות נדחית.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ז' סיוון תשע"ה, 25/05/2015 במעמד הנוכחים.

המשך:

ת. לאותה תקופה, לא לקחנו וגם אם הייתה לוקחת הייתה שולחת מישהו – או שכנה או מישהו כמו שאמרה עם הממו הזה. או אחותי או אמי.

ש. מציגה לך את אותו נספח 2 לתצהיר התובע, אותם שני פתקים, תמרקר לי את החתימות שלך. איפה חתמת על הפתקים האלה

ת. מקיף בעיגול.

ש. זה בנוי משני פתקים? מתי נגמר הפתק הראשון ומתי מתחיל השני?

ת. אני מסמן בטוש זוהר איפה מתחיל הפתק השני.

ש. החתימה שלך בפתק הראשון ממוקמת במרכז ובשני ממוקמת בתחתית

ת. נכון.

ש. בעצם פה במרכז חתימה של שמואל וביצצו שתי שורות שונות

ת. נכון

ש. איך זה מסתדר עם הטענה שלך קודם שהשארת פתקים עם חתימה בתחתית כדי שיהיה מקום לאמך לציין את פרטי ייפוי הכוח, שמות, תעודות זהות וכדומה.

ת. לפעמים שאני לוקח את הממו, רושם פה, רושם פה, פעם אחת רשמתי כך ופעם אחת רשמתי ככה, זה בסך הכל ממו שצריך להישאר בתוך הבית. לא צריך להיות פרופסור, צריך להיות בר דעת, לבוא ולתת לבן אדם 100,000 ₪ כל חודש, צריך להיות אידיוט בשביל לחתום על זה.

ש. מפנה אותך לתמלול ההקלטה – נספח 4 לתצהיר התובע. אני אומרת לך שסוזי אמרה לאורה, בעמוד 4 שורה 3 לתמליל – מצטטת. בנוסף, בעמוד 5 שורה 25 – מצטטת. הכל אינדיקציות לחתימתך. איך זה מתיישב עם הטענות שלך בעצם שהפתקים נחתמו לפני?

ת. זה את צריכה לשאול את אמי. תשאלי את אמי, לא יודע לענות בשמה.

ש. התצהיר שלך, יש לך שני תצהירים, עדות ראשית ובבר"ל, מה שכתוב בתצהירים, אתה מאשר שזה אמת?

ת. תני לקרוא אותם.

ש. חתמת בתחתית התצהירים שאתה מאשר את התוכן שלהם.

ת. מאשר.

ש. אתה טוען בעצם שאתה לא שותף של רון ומעולם לא היית

ת. גם היום אני אומר שלא הייתי שותף שלו ומה שקיבל החלטה בבית דין לעבודה איני מסכים לכך ואיני יכול לתבוע את הבחור הזה כי אין לו מאיפה לקחת את הכספים.

ש. מפנה אותך לתמליל השיחה המוקלטת שבינך לבין רון. בשיחה אמרת מספר פעמים שאתם שותפים ואף הבעת נכונות לקחת אחריות בחובות השותפות. אני מפנה אותך לעמוד ראשון החל משורה 19. אמרת – מצטטת.

ת. איפה ההמשך?

ש. מפה אנו מבינים שהסכמת שהיית שותף ואם לא היית שותף, סביר להניח שלא היית מציע כסף לסגור. לשאלת בית משפט אם הצעתי כסף לסגור?

ת. אני חושב שכן.

ש. בעמוד 2 שורה 12 – מצטטת.

ת. תלכי שלוש שורות אחורה. מצטט.

ש. חוזרת על השאלה. שמואל אומר – אני עשיתי איתך עסק.

ת. מאיזה תאריך המלל הזה? זה חשוב. אם זה מה- 5.10 אז יכול להיות מה שרשום.

ש. בהמשך עמוד 4 שורה 2 והלאה, אתה אומר לו – אתה יכול לבוא מחר בבוקר? לבוא תשב איתי עשר דקות...איך זה מסתדר עם הטענות שלך לפיהן אתה לא שותף

ת. אני ב- 30.6 עזבתי אותו שהחברה שלו לא חזר לה שיק אחד אפילו והוא היה בפלוס של 250,000 ₪. ב- 30.6 הוא נכנס לפאניקה ורצה להיות עצמאי לבד, לא הצליח, בכל זאת בגלל שזו משפחה רציתי לעזור לו, אבל לא הבנתי כמה שהוא מנסה לעקוץ את כולם ואז הוא הלך למשטרה והגיש תלונה במשטרה על זה שנכנסתי אליו הביתה, גנבתי את הרכב בערב חג וגנבתי מביתו 100,000 ₪. באותו זמן אני בכלל הייתי בים המלח, חזרתי משם עם המשפחה, אשתי אומרת שיש משהו בשבילנו, מסוק באוויר, עצרו אותי בבושת פנים ליד ילדיי, אזקו אותי. הקטע של המשפחה היה גם אימא, היה כקודש ורציתי לסגור, לעזור לי. אבל אני מה- 30.6 לא הייתי איתו. הוא התעסק בדברים לבד, בכל זאת באתי לעזור לו.

ש. העסק היה בהפסדים כלכליים?

ת. ממש לא נכון. העסק לא היה בהפסדים. אם מישהו אוכל אוכל של גלאט כשר בעשרות אלפי שקלים כנראה שאין לו הפסדים.

ש. אם אתה אומר שהעסק כ"כ מרוויח למה נולד ההסכם הזה מה- 1.10

ת. זה מ- 5.10.

ש. מדוע הוא נולד?

ת. אומר לך למה. הוא נולד מאוד פשוט, כי הוא לא היה מסוגל להוציא את הכסף ואז הוא פנה אליי.

ש. כלומר שהוא לא כ"כ הרוויח.

ת. הוא לא היה מסוגל להוציא את הכספים. הכירו אותי בתור דמות אחראית שיודעת להוציא את החשבוניות ולקבל את הכספים.

ש. אם אתה טוען שהעסק היה כ"כ מרוויח מדוע ישבת כאן בדיון הקודם ונכחת ולא הסכמת להצעת בית המשפט לסיים את התיק על פי חוות דעת של רו"ח

ת. לא שמעתי את זה.

ש. גם בדיון עצמו וגם אחר כך התנגדת להצעות מטעם בית משפט.

ת. אני לא יודע את ההצעה הזו, לא הונחה בפניי.

ש. היית נוכח

ת. לא קיבלתי שום דבר כזה.

ש. היית נוכח בדיון

ת. כנראה שלא שמעתי.

ש. אתה תהיה מוכן לסיים היום את התיק בכפוף לחוות דעת גרפולוג או רו"ח

ת. על איזה תאריכים? אני לא יודע להגיד לך היות ולא מונחים מולי כל המסמכים, איני יודע מה הוא עשה.

ש. בסעיף 11 לתצהירך בבר"ל, טענת שפרויקט ארדן עבר אליך בהסכמתו המלאה של רון.

ת. אמת.

ש. תראה לי מסמכים המעידים על כך

ת. יש יתרה מזאת. אני אראה לך את המסמך. יש לך את המסמך? אולי תעזרי לנו? היית רוצה שהמסמך לא יהיה? אבל הוא יהיה.

חקירה חוזרת:

ש. מפנה אותך לנספח להסכם להזמנת עבודה מיום 25.8.09 עם ארגן, האם זה נספח לשינוי הזכויות?

ת. כן.

ש. אתה חייב כסף לתובע?

ת. לא.

ש. ענית לשאלות שאתה מסביר להוציא כספים, מאיפה התכוונת להוציא כספים לתובע?

ת. הוצאתי לו כספים מחברת אלקו, פז, מכל החברות שהוא עבד איתן.

ש. רצית להראות לבית המשפט דבר מה ולא נתנו לך. מה רצית להראות?

ב"כ התובע:

אני מתנגד. שיפנה למשהו ספציפי.

<#12#>

החלטה

כמבוקש.

#13#>

ניתנה והודעה היום ז' סיוון תשע"ה, 25/05/2015 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. נשאלת לגבי אסמכתא לשינוי זכויות ורצית להראות.

ת. רציתי להראות שהייתי בבדיקת פוליגרף והחוות דעת...

ב"כ הנתבע:

אלו עדיי.

<#11#>

החלטה

מבלי לקבע דעה או עמדה, אציע לצדדים הצעה לא מחייבת, לפיה הדיון יתכנס כלשהו סביב עדויות אימהות הצדדים ובאיזון המתבקש ביניהן אציע לסיים את המחלוקת על דרך תשלום הנתבע לתובע סכום כולל של 100,000 ₪. ככל שיעלה קושי ביחס לפירעון לתשלומים, אציע להסמיך את בית המשפט לפסוק בנושא בפשרה.

קובע ת.פ. לעוד 7 ימים, מועד בו תימצא בתיק הודעת הצדדים אשר לתוצאת הידברותם.

הבהרתי מערך לא מחייב של סיכונים-סיכויים.

בהעדר הסכמות, יוגשו סיכומים בכתב –

התובע בתוך 14 ימים והנתבע בתוך 14 ימים לאחר מכן.

היקף סיכומי הצדדים לא יעלה על 5 עמודים.

שוליים וגופן נוהגים.

ככל שהודעת הצדדים לא תכלול הסכמות, המזכירות תשלים את תיק העזר שכעת כולל רק חלק מכתבי הטענות והראיות שבתיק.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ז' סיוון תשע"ה, 25/05/2015 במעמד הנוכחים.