<#1#>

נ ו כ ח י ם :

ב"כ התובעת : עו"ד קובי שפירא

ב"כ הנתבעות 1,2: עו"ד נאשף

• הגב' תמי קליף

ב"כ הנתבעת 4 : עו"ד עמוס ברכה

הנתבע 4

פרוטוקול

עו"ד נאשף :

אני מבקש בזמן חקירת הגב' תמר קליף, שהנתבע מס' 4 יהיה מחוץ לאולם ביהמ"ש, למרות שהוא בעל דין. גם לגבי מערכות היחסים בין שופר סל לבינו שהוא קבלן ניקיון, אני מבקש שהוא ימתין מחוץ לאולם.

ב"כ הנתבעת 4 :

אני מבקש שהנתבע 4 ישאר באולם, הנתבע 4 הוא בעל דין, הנתבע 4 יוכל לסייע לי ככל שיעלו דברים במהלך העדות. לא מדובר כאן בנתבע שהוא חברה, אלא בנתבע שנתבע כאן באופן אישי, מודע לפרטים הספציפיים שבמערכת היחסים, לכן חשוב שהוא כן יהיה בדיון הזה במהלך ח.נ. של העדה. הצדדים כבר הגישו תצהירי עדות ראשית, כך שלא מדובר כאן במצב שבו הצדדים צריכים להיחקר בח.ר. ורק לאחר מכן. תצהירו של מר אבירם אלמוג כבר הוגש.

<#2#>

החלטה

יירשם כי הנתבע 4 נמצא באולם בזמן חקירת העדה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"ד, 19/01/2014 במעמד הנוכחים.

הג' תמר קליף – מוזהרת כדין ומעיד :

חקירה נגדית לב"כ התובעת :

ש: בסניף שופר-סל, את עדיין בתפקיד מנהלת ?

ת: כן, אבל לא בסניף המדובר.

ש: בדצמבר 07', בסניף סירקין בגבעתיים, היו מצלמות אבטחה ?

ת: לא. לא היו מצלמות אבטחה.

ש: מה שטח הסניף ?

ת: היה אז כ-700 מ"ר.

ש: כמה מעברים יש ?

ת: לא זוכרת להגיד לך כרגע בדיוק.

ש: שניים ?

ת: יותר משניים, פלוס מינוס 3, זה לא כל כך מדויק, אני כבר לא זוכרת.

ש: כמה קופות היו ?

ת: 5 קופות. הוא לא סניף גדול יחסית לשטח מכירה, 700 זה סניף קטן ברמה של שופר-סל.

ש: אני מסיק מזה שיש שטח נוסף של הסניף שהוא שטח אכסנה ?

ת: כן.

ש: יש שטח נוסף בסניף שמשמש את העובדים בצד של המעדניות ?

ת: לא לזה הכוונה, הכוונה למחסן אחסון של מוצרים.

ש: יש שם אטליז ?

ת: כן.

ש: יש שטח שלא רואים האנשים, שאנשים שעובדים באטליז עובדים מאחורי הקלעים ?

ת: כן, אבל רבע מהחדר הזה.

ש: מי קובע כמה עובדי ניקיון אתם רוצים, התפקיד הוא שלך ?

ת: בהחלט לא, זה לא ברמה שלי. זה של משרדי שופר-סל, יש איש שעוסק בתחום הזה שזה חתך של כל רשת שופר-סל. אני בתפקיד כמנהלת אין לי את ההחלטה הסופית בנושא כמה עובדי ניקיון אני אמורה לקבל.

ש: אם אני רוצה כמשפטן להתווכח עם אותה החלטה, את לא הבן-אדם הנכון לערוך איתו את הוויכוח ?

ת: מאשרת.

ש: את חושבת במסגרת תפקידך, שכמות עובדי הניקיון שהיו לרשותך הייתה מספקת כדי לייצר בטיחות לאנשים שנמצאים בסניף ?

ת: זה אף פעם לא מספיק ברמה האישית כמנהלת. אני בטח ארצה יותר מ-X עובדים, זאת תשובתי.

ש: את לא חשבת כמנהלת....

ת: אני מדברת באופן כללי ולא באופן ספציפי על החנות הזאת.

ש: האם לגבי החנות הזאת, התחושה שלך כמנהלת את נתת למבקרים שלך בשנת 07' חנות שיש בה בטיחות שמספקת מבחינתך ?

ת: לא חשבתי על זה, הייתי שמחה שהיו לי יותר עובדי ניקיון במשמרת שלי, יותר מאחד.

ש: אני מאוד מוטרד – את אמרת אף פעם לא חשבת על זה – אני שואל עם עובדי הניקיון זה מספיק לך לבטיחות העובדים, את אומרת שאף פעם לא חשבת על זה ?

ת: כמנהלת חנות יש אנשים שאני סומכת עליהם, התפקיד שלי זה תפעול החנות. אתה שואל אותי אם הייתי רוצה יותר מאחד, כמובן שהייתי רוצה יותר מאחד.

ש: הגורם הרלוונטי שאחראי לקבוע כמה עובדי ניקיון צריכים להיות בסניף. כמה פעמים אותו גורם היה מבקר בחודש או בשנה ?

ת: לא יכולה לענות. הייתי מנהלת סניף כשנתיים.

ש: איך קוראים לו ?

ת: אני כבר לא זוכרת את השם.

ש: מה ההגדרה לתפקיד שלו ?

ת: אתה מתכוון מטעם שופרסל או מטעם אלמוג.

ש: היא מספקת שירותים בהתאם למה שאת מזמינה, את מזמינה בהתאם להגדרת הכמות שקובעים לך. איך הוא נקרא מנהל כמות עובדי ניקיון, מה שם התפקיד ?

ת: בזמנו היה שלמה ארגז.

ש: ושלמה ארגז הזה – מה הגדרת התפקיד שלו ?

ת: למיטב הבנתי, הוא היה אחראי לקבלני ניקיון ומשלוחים.

ש: והפגישות ביניכם נעשו בסניף או אצלו במשרד ?

ת: לא הבנתי אתה שאלה. כעיקרון לא הייתי פוגשת את שלמה ארגז בתדירות, אלא אם כן הייתי מבקשת ממנו לבוא באופן אישי לחנות. כל ההתנהלות היא דרך המיילים, הוא לא היה מגיע לחנות אם לא הייתי מבקשת.

ש: כמה פעמים הוא הגיע לחנות בשנתיים שאת היית ?

ת: אולי פעם אחת.

ש: ובאותה פעם אתם דנתם בסוגיית כמות עובדי ניקיון הנדרשים לסניף ?

ת: לא.

ש: אני רואה שהתצהיר שלך הוא בכלל לא חתום ע"י עו"ד. למה לא הסכמת להגיע למשרד עורך הדין שלך ולחתום על תצהיר במשרדו, או שהסכמת ולא נתבקשת ?

ת: לא נתבקשתי.

ש: תסבירי לי איך בכל זאת התצהיר הזה נערך ?

ת: בשיחה של טלפון נייד. השיחה נערכה אפילו יותר משעה. לא יודעת עם מי שוחחתי, לא זוכרת את השם.

ש: ובאותה שיחה של שעה, את יכולה להגיד לי עם שוחחת עם עו"ד או לא ?

ת: אני מניחה שכן דיברתי עם עו"ד.

ש: האם את יודעת ?

ת: לא יודעת.

ש: הוא הזדהה כעו"ד ?

ת: לא זוכרת.

ש: האם נמסר לך שהדברים שאת אומרת בתצהיר, אלה דברים לביהמ"ש ואת צפויה לעונשים לפי החוק אם לא תגידי אמת ?

ת: ידעתי שהתצהיר הוא עבור ביהמ"ש. בהחלט תצהיר שאני חייבת להגיד את הדברים כמו שהם.

ש: אמרו לך שאת צפויה לעונשים כחוק אם לא תעשי את זה ?

ת: לא אמרו לי.

ש: את אומרת בסע' 6, אני מדבר על החלק האחרון מהמילה שמתחילה ב"אציין..." את אומרת שבסופו של דבר שנפילה של מוצרים יכולים להיווצר בסניף ולא ניתן לנקות בשניות. למה? את לא חושבת שאם יש לך שני עובדים, מדובר בסדר גודל של שלושה מעברים, שני עובדים שעומדים בקצה של המעברים, אחד מסתכל על שני מעברים, ואחד מסתכל על מעבר ויכול לעזור לשני במבט, או לעמוד בצד השני של המעבר, את לא חושבים שהם יכולים שתוך שניות שכל דבר שנופל – יורם, לא יינזל ולא יהיה רטוב ?

ת: קודם כל לא היה לי באותה תקופה עובד במעבר. באותה תקופה היה לי 2 סדרנים עם שלושה מעברים די ארוכים. לא ניתן במידית לפנות מפגע או לאתר מפגע, דוגמא או צנצנת חמוצים שנמצאת במדף עליון, נפל על הרצפה, נגיעה לא נכונה, יש לקוחות שלא מתריעים באותה שנייה.

ש: כשאנו מדברים על שלושה מעברים, אנו מדברים על שתי מחיצות שבשני הצדדים מסודרים מוצרים. כשאנו מדברים על 4 מעברים:. יש שלוש מחיצות של מוצרים בשני הצדדים מוצרים ויש מעברים.

ת: הבנתי. אנחנו מדברים על מוצרי מכולת יבשה, כאשר אנחנו אומרים מעברים, זה מזון יבש בשפה שלנו, מסגרת של החנות זה מחלקות טריות שזה גבינה, ירקות, בשר ומאפית וקו קופות. אתה אומר לי מעברים, איך זה שעובד לא מזהה תקלה או נפילה של מוצר וכו'.

ש: לא זה מה ששאלתי. השאלה שלי לא מה היו הנתונים שהיו לך באותו מועד. אם באותו מועד ובאותו סניף נתון, היו מעמידים 3 עובדי ניקיון, האם היה ניתן לפנות מפגעים תוך כמה שניות ?

ת: כן, בהחלט.

ש: את יודעת כמה אתם משלמים עבור עובד ניקיון לחודש ?

ת: לא.

ב"כ הנתבעות 1,2 :

כל הקו הזה הוא בגדר הרחבת חזית, לא הייתה טענה בעניין העסקת עובדים לא מספיק.

בכתב התביעה ביחסים בין התובע לנתבעת – אין טענה כזאת, לא לעניין העסקת עובדים במספר לא נכון. אני שומר על מלוא הטענות במסגרת הסיכומים.

ב"כ התובעת :

מי שעורר את הטענה הזאת זה חברי בתצהיר שלו, חברי לא יכול לטעון הרחבת חזית, כאשר בתצהירים מטעמו אומר אי אפשר למנוע מכשול, אני רוצה להבין למה הטענה הזאת נטענת, לכן חברי לא יכול להגיד יש כאן הרחבת חזית.

המשך ח.נ. :

ש: את אומרת שאת היית בסניף באותו יום ?

ת: כן.

ש: מילאת ט ופס הודעה ?

ת: כן, טופס תאונת עבודה, זה עבר למשרדים.

ש: למה לא צירפת בתצהירך ?

ת: אין אותו בידי, עזבתי.

ש: הפניתי שאלון לשופרסל, את ענית מטעם שופרסל. התשובה שלך הייתה שאת הטופס ההודעה לא מצאת. מה עשית כדי למצוא אותו ?

ת: כאשר יש תאונת עובד או לקוח לצורך העניין, אנחנו ממלאים טופס תאונת עבודה ע"מ לכתוב מה קרה, מה היה ואת כל הסיפור והמלל שקרה באותו רגע. זה תיעוד. אני מעבירה את זה למשרד לפניות ולקוחות של שופרסל, אני העברתי.

ש: השאלה שלי הייתה מה עשית כדי לנסות ולאתר אותו ?

ב"כ הנתבעות 1,2 :

הרי אין מחלוקת שהיה אירוע, חברי צירף איזשהו תרשומת בכתב, שהעד מטעמו, בעלה של הבת. אנחנו הרי לא מכחישים את האירוע.

המשך ח.נ. :

ש: מה כתבת בטופס ההודעה שלך, את זוכרת ?

ת: לא זוכרת.

ש: נכון שהחתן של התובעת הגיעה אלייך כמה ימים ספורים לאחר האירוע ?

ת: נכון.

ש: אני מציג לך מסמך, זה כתב ידך ?

ת: כן.

ש: את כותבת כך ואצטט. מה זה אומר מספר 3 ?

ת: זה מספר סניף. אני זו שכתבתי את זה.

ש: אמשיך לצטט: "...החליקה עקב רצפה רטובה בשעת צהריים"

ת: נכון.

ש: כשאת כתבת את זה, מה הוא ביקש ממך לכתוב, הוא אמר לך – תכתבי את מה שהיה ?

ת: החתן שלי אמר מה אנו עושים בנדון כמנהלת חנות. אמרתי לו את נהלי שופרסל שזה מילוי טופס תאונת עבודה. הוא שאל אותי אם הוא יכול לקבל את הטופס הזה, אמרתי לו שלא. זה ברמה שלי, אני לא עו"ד. תשאל אותי על ניהול סניף- אני מבינה. הבן אדם היה מאוד נחמד, התובעת היא לקוחה שלנו, אני לא יכולה לנפנף אותו, זה לא ראוי ולא מכובד. הוא אמר לי – מה אני הולכת לרשום. באותו רגע שהוא הגיע, לא יכולה להעתיק לו. אני אמרתי לו שאני כותבת איפה המיקום של ההחלקה היה, תאריך וזהו. אמנם אני לא זוכרת מילה מילה, הנוסח של המשפט שרשום תאונת עבודה, המיקום, מי נפגע, מה הנפגע, מה המפגע מי היה, כל הפרטים הרלוונטיים שאם נגיע לאיזושהי סיטואציה, שנוכל להסתמך על המסמך הזה. לא יכולה להגיד איפה המסמך כי אני 7 שנים כבר לא בסניף הזה.

ש: כשאת הגעת למקום הנפילה, התובעת הייתה על הארץ ?

ת: נכון.

ש: את ראית שהרצפה רטובה ?

ת: נכון.

ש: זה היה ליד מחלקת מאפים ?

ת: במתחם של מחלקת מאפים.

ש: במחלקת מאפים יש נוזלים ?

ת: במתחם של המאפים, יש מקרר עומד שהדלתות נפתחות, זה בשפה שלנו, יש שם מקרר עומד, שכנראה הייתה נזילה קטנה, צינור שלא התחבר, נוצרה שלולית, לא יכולה להגיד שלולית קטנה או גדולה, אבל מדובר בשלולית.

ש: הזמנתם בעל מקצוע שיתקן ?

ת: כן, הזמנו חשמלאי.

ש: למה לא סיפרת את זה בתצהירך ?

ת: מעולם לא התעסקתי מזה, לא עלה בדעתי. פעם ראשונה אני נמצאת בפורום כזה.

ש: זאת נזילה, מה זה שייך לחברת ניקיון, למה בתצהיר שלך את אומרת שזה קשור לחברת ניקיון ?

ת: זו לא נזילה קבועה, זו נזילה שנוצרה באותו יום. רצינו להפיק לקחים, למה פתאום הייתה שלולית, אז השלולית הייתה כתוצאה מליקוי בתוך המקרר, הייתה שם תקלה.

ש: מה הפקתם לקחים, להביא טכנאי כל כמה זמן, לעשות ביקורות על המקרר ?

ת: הלקח הוא לפתוח יותר את העיניים.

ש: המקרר נמצא בזווית שאנשים שעובדים במאפית יוכלו לראות את המקום ?

ת: לא, אבל כלל הצוות כן יכול לראות.

ש: מה יש באותם מקררים ?

ת: בצקים, זה קפוא, זה ממשפחת הבצקים, בורקסים. אנשים שקונים קפוא ועושים בבית, זה מקפיא.

ש: כמה פעמים ביום ממלאים את המקפיא הזה ?

ת: לפי הצורך.

ש: לא מכיר את הצורך.

ת: למיטב זיכרוני, פעמיים בשבוע.

ש: באיזה ימים ?

ת: לא זוכרת.

ש: מה עוד יש על יד ?

ת: אני כבר לא זוכרת.

ש: מה גודל השלולית שהיה שם ?

ת: לא זוכרת.

ש: גדולה ?

ת: לא זוכרת, לא אגיד סתם.

ש: במאפית מוכרים דברים שהם בורקסים וקורסונים ובגטים שהם טריים, נכון ?

ת: נכון.

ש: דברים שהם שמנים, כשאני מחזיק אז זה שמן ?

ת: לא. כשאתה מחזיק בורקס, הוא לא שמנוני. גם היום, תנסה. זאת דעתי.

ש: שאלתי אותך מספר שאלון בשאלון, אמרת שאת לא מבינה. אשאל במילים אחרות. יש לכם מנגנון בסניף הפנימי, שמישהו בודק שבאמת הנושא של הבטיחות בסניף נעשה באופן נכון וטוב ?

ת: אין לנו מנגנון, כל הצוות מונחה לשמור על כללי בטיחות בעבודה, כשיש מפגע, מרימים דגל לבן, מעדכנים את המנהל או את הסגן שהוא בסניף, אם צריך – ניגשים אלי. הצוות ניגש לעובד ניקיון.

ש: אין אדם ספציפי שאחראי לבטיחות הסניף ?

ת: מאשרת.

ש: אם ההוראות הכלליות אינן עובדות, אין אדם שהתפקיד שלו לרענן ?

ת: מי שמרענן זה אני, אני מנהלת של החנות.

ש: מי בודק שהניקיון ברמה טובה ?

ת: או אני, או הסגנית שלי או צוות העובדים. אם יש מפגע או לכלוך וכו', אנו מסייעים לצוות הניקיון לטפל בזה.

ש: את פנית למר אלמוג אחרי האירוע כדי להפיק לקחים בגלל האירוע הזה ?

ת: לא פניתי אליו, הוא לא האיש הקשר הישיר שלי, יש לו תת קבלן.

ש: עובד ניקיון ?

ת: לא, המפקח.

ש: פנית למפקח הניקיון ?

ת: כן, בשיחה של יומיום.

ש: פנית אליו קונקרטי לגבי המקרה הזה ?

ת: לא. אנחנו בקשר ישיר, הוא מגיע פעם בשבוע.

ש: יש מפקח ניקיון התת קבלן של מר אלמוג, שמגיע לאותו סניף. את טוענת בתצהירך, שהם אחראים על האירוע הזה. למה את בתור מנהלת סניף כשאת רואה משהו לא מתנהל כפי שצריך להיות, דואגת שמאן דהוא, בין אם זה המפקח או מר אלמוג, יקבל ממך אינפורמציה על זה שהדברים הם לא בסדר ?

ת: הרי הוא מגיע אלי פעם בשבוע לראות מה נשמע, אם יש תקלות, זה משהו שברור לכולם וכך קורה גם היום. כשקרה – אני מעדכנת אותו, ובזה מסתיים העניין, הוא לא יכול לעזור לי הרבה בראייה שלי. אני אומרת לו: אחד, שתיים שלו וממשיכה הלאה.

ש.ת: אני מכירה את התובעת, היא לקוחה שלנו.

ש.ת: עד כמה שזכור לי, היא הייתה מגיעה לבד לערוך קניות.

ש: היא הולכת עם מקל, הליכון ?

ת: לא זוכרת.

ש.ת: יכול להיות שהיא הייתה עושה קניות והשליח היה מביא לה לבית.

העדה לא עוסקת בתחום השיקום, זה לא תפקיד העדה. אני מתנגד לקו הזה.

המשך ח.נ. :

ש: מתוך התרשמות שלך כבן אדם רק בסניף שלך, כשראית אותה, את יכולה להגיד לי מה ראית ?

ת: ראיתי אישה מבוגרת שהיא לקוחה מן המניין של החנות שלי שתפקידי לתת לה שירות. זה בשבילי הגברת הזאת והגברת האחרת.

ש: את זוכרת אם היא היתה מגיעה עם עגלת קניות ?

ת: לא זוכרת.

ש: חוץ ממך, היו עוד אנשים בשופרסל שחשו לגברת וראו שהיא נפלה באותה שלולית ?

ת: כשזה קרה, יש נציגה של מאפית קראה לי לבוא ואמרה לי שלקוחה נפלה. ישר אנו רצים, זה הבית שלנו, זה החנות שלנו, דואגים לכולם וגם לעובדים. כשאני הגעתי לשם, זה לקח יותר מדקה, היו כמה מהצוות שלי שם. כשלקוח נופל או עובד נופל, אנחנו לא נוהגים להרים אותו באותו רגע מהרצפה, לתת לו להירגע, לתת לו מים, לעזור לו לשבת על הכיסא, אנחנו לא רופאים.

ש: אז היו עוד אנשים ?

ת: כן. לא זוכרת מי היה.

ש: את אומרת שמי שקרא לך זאת עובדת המאפית ?

ת: נכון.

ש: מהמקום שלה אפשר לראות את האישה ?

ת: היא שמעה קול צעקה, קול של אישה שצעקה.

ש: את מכירה את המיקום שהיא נמצאת בו, טכנית – מהמקום שבו היא נמצאת, אפשר לראות את המקום בו נפלה הגברת ?

ת: כן. לא הייתי במחלקת המאפים, העובדת היא עסוקה באפייה, בן אדם שעובד, לא רואה את הדברים שמסביבו.

ש: אם בן אדם מחפש מוצר, את מסתמכת שאנשים יתריעו לך על מפגעים ?

ת: צוות העובדים, גם הלקוחות.

ש: אי אפשר להגיד לעובדים שפעם ברבע שעה להביט מבט סורק כדי לראות שהכל בסדר?

ת: בגלל הדינאמיקה של העבודה לפעמים קשה לבצע.

ח.נ. לב"כ הנתבע 4 :

ש: הנתבע 4 טוען שיש 6 מעברים בסניף הזה, זה נכון ?

ת: אני אומרת 3 מעברים גדולים ושלושה נמוכים שהם לא נחשבים.

ש: אם היה במקום עובד אחד של ניקיון, מי נתן לו הוראות במקום ?

ת: יש לו סדר עבודה, כשיש בן אדם אחד, אתה לא יכול כל היום להציק לו.

ש: מי נתן לו הוראה: מנהלת או סגנית ?

ב"כ הנתבעות 1,2 :

אני מבקש שהעדה תשלים את תשובתה. חברי שאל שאלה, שיתן לעדה להשלים בצורה מלאה.

המשך ח.נ. :

ת: בשפה שלי יש קבלן שאחראי על עובד ניקיון, שאני והוא בונים סדר יום של העובד מה הוא צריך לעשות מהשעה 08:00 עד 10:00 מהשעה 10:00 ועד 12:00 וכו' וכו'. מדי פעם נשבר פה משהו, שם נשבר משהו, הקופות מאוד מלוכלכות, בהתאם לזה אני מנתבת אותו. מי שקובע מה הוא יעשה, זה הקבלן שלו ובשיתוף שלי. הוא עובד של הסניף, לא יכולה כל יום לשגע אותו.

ש: תרחיבי מה הוא עשה ?

ת: ספציפי לסניף הזה – לא זוכרת.

ש: אבירם אלמוג פירט בתצהיר שלו מה עשה אותו עובד ניקיון. עובד הניקיון הזה ניקה חדרי שירותים ?

ת: כן.

ש: כמה חדרי שירותים היו ?

ת: לא זוכרת, עברו 7 שנים. מאז עברתי 4 סניפים.

ש: יש שירותים לעובדים ויש שירותים ללקוחות ?

ת: כן.

ש: אז גם את זה עושה רק עובד הניקיון ?

ת: כן.

ש: מי ניקה את המחסן, עובד הניקיון ?

ת: כן.

ש: מי אחראי על דחיסת הקרטונים, עובד הניקיון ?

ת: כן.

ש: מי אחראי על הורדת המשלוחים, הורדת הארגזים ?

ת: רק ארגזי הקירור עובד הניקיון, הוא מעביר את זה למקרר חלב.

ש: מי אוסף את העגלות ?

ת: עובד הניקיון ביחד עם צוות העובדים.

ש: מי מביא 6 מים מינראליים, עובד הניקיון ?

ת: כן.

ש: מי מרוקן את פחי האשפה, עובד הניקיון ?

ת: באופן כללי – עובד הניקיון. כשיש לחץ – ביחד עם צוות העובדים.

ש: אני אומר לך גם שעובד הניקיון היה צריך לעשות כל פעולה, גם סבלות שמנהל הסניף ביקש ממנו לעשות ?

ת: זה בגדר התפקיד שלו.

ש: מה הטענה שלך כלפי אותו עובד, ביום אירוע התאונה, אם את יודעת שהוא צריך לבצע כל כך הרבה פעולות, את מצפה שהלקוחות יתריעו על מפגע, יש לך טענה כלפיו ?

ת: שהוא היה צריך לזהות את המפגע הזה.

ש: את יודעת שהוא היה אמור להיות באותו מקום ?

ת: לא זוכרת.

ש: את יודעת איזה משימות נתת לו באותו יום ?

ת: לא זוכרת.

ש: אם באותו זמן הוא היה עסוק בניקיון השירותים, מה הטענה שלך כלפיו ?

ת: זה בתוקף תפקידיו כעובד ניקיון.

ש: כמה עובדי סניף היו באותו יום ?

ת: אני לא יכולה להגיד לך.

ש.ת: פחות מעשרה.

ש: היו עובדי קופות, וגם מאפים – סה"כ עשרה ?

ת: אפילו פחות.

ש: איך את מצפה מעובד הניקיון שצריך לעשות כל כך הרבה פעולות נוספות, שיגלה את המפגע אם עובדי הסניף שלך לא גילו את המפגע שהם כעשרה ?

ת: זה לא עובדים שמסתובבים בחנות. כשאנו אומרים עשרה – זה לא סדרנים. זה אלה שיושבים בקופות, שלא זזים. מנהלי מחלקות שנותנים שירות שזה קצבייה...

ש: זאת לא השאלה. שאלת

ת: שאלת איפה היו העובדים שלי. זה מכלול תפקיד של עובד ניקיון.

ש: להיות בכל רגע בכל מקום ?

ת: להשתדל לזהות מפגעים.

ש: את אומרת שעובד הניקיון יש לו סדר עבודה מסוים, כאשר יש איזשהו מפגע – אז קוראים לו.

ת: או שקוראים לו או שהוא מגלה את התקלה, העבודה שלנו דינאמית.

ש: את אומרת שיש לו סדר יום, את אומרת שאת הסדר יום שלו את לא זוכרת בע"פ. אזכיר לך: הוא בבוקר בודק ניקיון במעברים, לאחר מכן הוא ניגש לנקות חדרי שירותים, לאחר מכן הוא ניגש לנקות מחסן, לאחר מכן הוא ניגש לעמדות המכירה. מה שאני אומר זה נכון?

ת: נכון.

ש: בהחלט יכול להיות מצב שאותו עובד הניקיון פעל בדיוק לפי הנחיות שקיבל, והיה בניקיון מחסן, אירעה אותה תקלה באותו מקרר, אירעה השלולית, זה נכון ?

ת: זה נכון.

ש: מדוע לא הותקנה רצפה למניעת החלקות ליד המקומות ה"מסוכנים" כפי שאת קוראת להם בתצהיר שלך. בתצהיר שלך את אומרת בסוף פסקה 6: "...סיכוי גבוה .." למה לא הותקנו רצפות שמונעות החלקה, את יודעת להגיד לי ?

ב"כ הנתבעות 1,2 :

האם חברי הביא חוו"ד מקצועית לגבי תקינות המרצפות. לא הובאה ראיה בנושא הזה, זה סתם להפריך טענות בחלל האוויר ולבקש ממנהלת הסניף לענות על שאלות כאלה.

ב"כ הנתבע 4 :

אשאל אחרת.

המשך ח.נ. :

ש: נכון לסוג הרצפה ליד דוכן המאפים, הייתה אותה רצפה שיש בכל הסניף, אם נלך לראות, זאת אותה רצפה ?

ת: אותה רצפה.

ש: כשאת אומרת ששימשת שנתיים כמנהלת סניף, באיזה שנים ?

ת: לא זוכרת. אנחנו נשארים בחנות מספירה לספירה, כל ספירה זה שנה.

ש: את חתומה על איזשהו הסכם עם חברת הניקיון או עם אבירם אלמוג ?

ת: לא.

ש: את גם לא ניהלת מו"מ עם מר אלמוג ?

ת: מאשרת, זה לא ברמה שלי.

ש: איך את יודעת בתצהיר שלך, שמדובר באותו הסכם שהיה עם אבירם אלמוג ?

ת: במידה ויש שינוי כלשהו, מעדכנים אותנו דרך הדוא"ל, יש לנו אימייל: לידיעת מנהלת הסניף...הערה 1,2,3 שונתה להערה 3, 4, 5 ?

ש: לעניין כמויות העובדים או כל ניסוח בתוך החוזה ?

ת: לא לכל ניסוח, משהו שקשור לסניף.

ש: את אומרת בסע' 4 ואצטט. על סמך מה את אומרת, איפה זה כתוב ?

ת: אני יודעת כמנהלת סניף שקבלנים אחראים על הנושאים האלה, את זה אני יודעת מהידע הכללית. כמו שבמשלוח חסר משהו, היא מתלוננת, מטילים אחריות על הקבלן, אנו מפצים את הלקוחה.

ש.ת: המסמכים האלה לא ברשותי.

ש.ת: אולי פעם אחת נפגשנו בחיים שלנו. אין לו צורך לדבר איתי, אני גם לא ברמה שלו, מי שמדבר ברמה של שלמה ארגז, אני קטנה בשבילו.

ש: כשאבירם אלמוג טוען בתצהיר שלו, ששופרסל שילמה לו באותו סניף עבור 380 ש' חודשיות בלבד, את מאשרת ?

ת: לא זוכרת, זה היה מזמן. אם הייתי זוכרת – הייתי משיבה לך ישר.

ש: את לא יודעת בכלל אם זה קרוב לזה ?

ת: לא זוכרת בכלל.

ש: אם אני אגיד לך, שהכמות של עובדי הסניף, נקבע ע"י הדירקטוריון, את יכולה להגיד לי אם זה נכון ?

ת: לא יכולה להגיד.

ש: אם אני אגיד לך שבסניף של רננים מקצים 2,800 ש' ניקיון, סניף שקרוב למגורים של מנכ"ל שופרסל. את יודעת על זה ?

ת: לא יודעת.

ש: למה לא דיווחת לאבירם אלמוג על האירוע הזה ?

ת: אני לא בקשר אישי מולו, אני מול הקבלן שלו.

ש: למה הוא לא ידע על זה עד שאירע המשפט ?

ת: יצאתי מתוך הנחה שהמפקח יעדכן אותו.

ש: אני אומר לך שהמפקח לא ידע על האירוע הזה ?

ת: הוא כן ידע, זאת צורת העבודה שלנו.

ש: גם כשיש אירוע כזה דרמטי, אתם לא מעבירים שום פקס לחברת הניקיון כדי לדווח על כך?

ת: באופן רשמי – לא מדווחים. באופן של מלל. אני יוצאת מתוך הנחה שיש לו עובד מסור שמעדכן אותו, כמו שיש משהו בסניף – אני מעדכנת את הממונה עליי.

ש: העברתם דרישות נוספות אחרי האירוע ?

ת: לא, זה לא ברמה שלי.

ש: לא אל חברת הניקיון ולא לשופרסל ?

ת: יש את נציג שלמה ארגז לצורך העניין. התשובה היא לא.

ש: לא אמרת לשלמה – תשמע, יש כאן בעיה ?

ת: לא אמרתי.

ש: את היית מרוצה מעובד הניקיון באותו זמן ?

ת: כן, בחור מאוד נחמד.

חקירה חוזרת :

ש: שאלו אותך לעניין מספר העובדים שאמרת שזה לא בתחום אחריותך לקבוע את מספר העובדים. תוכלי להתייחס לכך שאותו עובד אחד התאים לדרישות ולצרכים של הסניף שלך ?

ב"כ התובעת :

אני מתנגד, זו שאלה מנחה.

המשך ח.נ. :

ת: כן, הוא התאים לתנאים.

ש: את יכולה להתייחס לכך, שבשעות מסוימות של יום העבודה היו יותר מעובד אחד?

ת: לא במשמרת אחד, היה לנו שניים. עובד אחד מגיע בשעות הבוקר, לא זוכרת איזה שעה, בין

ש:

ת: עובד אחד מגיע בשעות הבוקר ועד השעה 17:00 או 18:00. מהשעה 18:00 היה מגיע עוד בחור שהיה מסיים את המשמרת עד סגירת החנות.

ש: את יכולה להתייחס לכך אם במשמרת שנייה שהתחלת לדבר על שעה 18:00 האם היה עובד אחד ?

ת: היה עובד אחד.

ש: את יודעת בסניפים גדולים כמה עובדי ניקיון העסיקו ?

ת: לא, לא יודעת להגיד לך על זה.

ש: דיברת על נזילה במקרר. מתי אתם הבחנתם באותה נזילה ?

ת: רק כאשר הלקוחה החליקה באותו מקום, יש דבר כזה הפקת לקחים כדי לבדוק איך הגיע: בקבוק מים שנשבר או סתם נזילה מהמקרר.

ש: את יכולה להתייחס לכמה זמן אחרי האירוע תיקנתם את אותה נזילה ?

ת: מידית, באותו יום פתחתי תקלה, למחרת בבוקר הגיע נציג של שופרסל ותיקן.

ש: שאלו אותך קודם לגבי מי בדק את רמת הניקיון אם הייתם כן מרוצים או לא מרוצים. התחלת להגיד שאת או הסגנית שלך, רצית להרחיב על זה.

ת: אני או הסגנית. אם היה נקודה ברמה של העין שלי לא היה תקין, הייתי מבקשת ממנו שיחזור על אותה פעולה, עין של אישה זה לא עין של גבר, אני מבקשת ממנו שיחזור על אותה נקודה.

ש: שאלו אותך על כל מיני מטלות שלכאורה עובד הניקיון היה אמור לבצע, כמו איסוף עגלות, ניקיון שירותים וכו'. את יכולה להתייחס האם אותן מטלות נוספות בוצעו יום ביומו, או לעתים רחוקות או כמה פעמים בשבוע ?

ת: זה בוצע כל יום כי זה סוג של שגרת עבודה, העגלות לא יוצאות מהחנות, כל יום משלוחים, זה סוג של שגרת עבודה. כל יום מבוצע, זה עניין של שניות לאסוף עגלות. אם שנייה אחת הוא היה עסוק, כמובן שאנחנו היינו מסייעים, אבל לרוב עובד ניקיון היה מטפל בנושא הזה.

ש: שאלו אותך קודם וחברי שאל אותך לעניין מיקום של העובד הניקיון בשעת האירוע. את יכולה לשאלה היכן הוא היה מידיעתך האישית היכן הוא היה בשעת האירוע ?

ת: אני לא יודעת איפה בדיוק הוא היה בגלל כל התפקידים שלו. מכיוון שהעבודה שלי ושלו דינאמית, למרות שיש סדר מסוים של 1,2,3,4 ו-5...לא יכולה להגיד בדיוק איפה הוא היה.

ש: את יכולה להתייחס כיצד את מצפה שעובד הניקיון יבצע את עבודתו בסניף לגבי איתור מפגעים, לגבי איתור נזילת מים בין אם זה בגלל מקרר או בקבוק שנשבר ?

ב"כ התובעת :

אני מתנגד לשאלה. זו לא שאלה לח.ח.

<#4#>

החלטה

אני מתיר את השאלה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"ד, 19/01/2014 במעמד הנוכחים.

המשך ח.ח. :

ת: הוא רואה סוג של מפגע, הוא מתקן, כשהוא רואה תקלה – הוא בא ואומר צריך להזמין איש טכני. עובד ניקיון הוא עובד שלנו, אנחנו קוראים לזה משפחה, הוא איש משלנו.

כשהוא רואה תקלה – לעדכן אותי או את הסגנית. אם הוא רואה מפגע או נשבר, הוא צריך לדווח כי זה מתוקף תפקידו.

[לאחר הפסקה].

ב"כ הנתבעות 1,2 :

אני הגשתי בזמנו חוו"ד אקטוארית לגבי היוון. זה חישוב אריתמטי.

התצהיר העדות הראשית של הצד השלישי מהווה העתקה כמעט עיוורת של האמור בכתב ההגנה שלו. לא זו הייתה הכוונה להגשת תצהיר עדות ראשית, לא בטענות משפטיות שאמורות להופיע. לעניין סע' 10 – לעניות דעתנו, מדובר בטענה שלא הייתה אמורה להופיע בתצהיר עדות ראשית. גם גם לגבי סע' 13 –מדובר במסקנה משפטית, גם סע' 15, גם סע 16 – מצרף פס"ד שניתן בהליך אחר, בנסיבות אחרות שאין לו שום זיקה לתיק כאן.

הנתבע מס' 4 – מר אבירם אלמוג – מוזהר כדין ומעיד :

ח.נ. לב"כ התובעת :

ש: בתצהיר שלך אתה מציין שההסכם שצורף לגב' שהעידה כאן, הוא לא ההסכם הנכון, למה לא צירפת הסכם נכון ?

ת: מהסיבה שלא היה הסכם.

ש: כלומר אתה מתכוון שהיה הסכם בע"פ, או שאתה באופן וולונטרי שלחת בן אדם לנקה את הסניף הזה כי אתה בן אדם טוב ?

ת: נותן שירותי ניקיון לשופרסל שניתנו לי. ההסכם בע"פ הוא הסכם ערטילאי מהסיבה שסניפים שופרסל מאופיינית בצורה אינדיווידואלית בכל סניף, לכן ההנחיות ע"י הסמנכ"ל שלמה ארגז היו באופן מאוד כללי כאשר המיקוד היה להיקף שעות העבודה.

ש: מה הייתה השאלה שלי ?

ת: האם היה הסכם בע"פ, התשובה שאין הסכם בע"פ אלא התווית שעות עבודה.

ש: האם נפגשת עם גורם מחברת שופרסל לפני האירוע הזה והגעתם להסכמה שאתה תספק שירותי ניקיון, כולל הסניף הזה ?

ת: כן.

ש: אתה בסע' 3 לתצהירך, אמרת שהתקשרת בהסכם עם חברת שופרסל. עכשיו ניסית להסביר לי למה לא. אז התקשרת בהסכם.

ת: לא כך הדבר. אתה שאלת מה כלל בתוכו ההסכם.

ש: לא, שאלתי האם היה הסכם...

ת: אמרתי שההסכם היה שעתי ברמת סניף.

ש: בתור בן-אדם מנוסה בתחום, לא היה לך ברור שמה שביקשו ממנך חברת שופרסל מראש הוא בלתי אפשרי, כלומר עובד אחד לא יכול לדאוג לניקיון בטוח של הסניף הנקודתי, זה לא ברור ?

ת: ברור לחלוטין.

ש: אז אני שואל את עצמו אמרת את זה – רבותיי, זה לא מספיק. תתייעצו עם בעלי מקצוע, אמרת ?

ת: מאות פעמים.

ש: בכתב או בע"פ ?

ת: גם בכתב וגם בע"פ.

ש: אתה יכול להראות לי בכתב ?

ת: לא.

ש: הייתי מצרף שתצרף לתצהירך, זה כל כך היה עוזר לך ?

ת: מהסיבה שביוני 2011 החומר שאוחסן באופן אישי – נשרף, יש לי אישור על זה במשטרה. ראשית מנהלת הסניף טענה במפורש שעובד אחד ניקיון זה לא מספיק, בנוסף....

ש: שאלתי עליך.

ת: גם מנהלת הסניף אמרה, וגם אתה חיזקת את דבריה. שלמה ארגז היה האדם האמון של שעות העבודה, כשהדירקטוריון היה מוריד לו החלטה בדבר קיצוץ שעות, זה נעשה בין פעמיים שלוש בשנה, הוא היה מרתיע ואומר שתהיינה יותר תביעות גוף, יותר גניבות עגלה, פחות מכירה. כשהיינו פונים אליו, הוא היה אומר לנו – אל תשכנעו את המשוכנע.

ש: למה לא כתבת בתצהירך, זאת פעם ראשונה שאתה אומר לנו היום, זה יוצר לנו תחושה שזה לא נכון. זה שפנית למר ארגז בכתב ובע"פ, זה שהוא אמר לך – אל תשכנע את המשוכנע – למה לא כתבת את זה בתצהיר ? איפה כתוב בתצהירך שאתה הזהרת והתרעת?

ת: מפנה לסע' 8 לתצהירי.

ש: הבנתי מה דעתך, איפה כתוב שהתרעת. זה שאתה כותב בתצהיר – אני מבין. אם היית כותב לפני התצהיר ולפני שהאירוע קרה, איפה התרעת לפני שנת 07' ?

ב"כ הנתבעות 1,2 :

אני מסתייג מעדויות כבושות.

המשך ח.נ. :

ת: מצטט מס' 8 לתצהירי. מפנה גם לסע' 9. בנוסף כתבתי באותו סעיף "בנוסף על העובד מטעמי" לא העמסתי על ביהמ"ש כיוון שאני מאמין בחפותי המלאה, גם המנהלת שהעידה מאמינה. אני יכול להמשיך.

ש: מה הייתה השאלה שלי.

ת: עניתי על זה.

ש: איפה כתוב בתצהיר, שאתה התרעת, שאתה הודעת למאן דהוא לחברת שופרסל. איפה כתוב שמסרת את המידע הזה בזמן אמת לאדם זולתך ?

ת: אני מניח שהדברים עצמם מדברים בעד עצמם.

ש: לא כתוב בתצהיר שלך, שמסרת את זה, התרעת לאדם אחר, נכון ?

ת: נכון בצורה חלקית.

ש: אז איפה כתוב ?

ת: אני הסברתי לך ואני יכול להמשיך.

ש: כתוב בתצהיר שהצהרת אדם אחר ?

ת: כתוב באופן כללי. אני ישבתי על התצהיר הזה אולי 3 ש' עם עו"ד במשרדו. חתמתי כאשר הבנתי שאני לא צריך לרדת לרמת המקרו, כך הוסבר לי. יכולתי לכתוב תצהיר של 30 עמודים ולצרף טבלאות, לא ראיתי לנכון.

ש: לא ראית לנכון שאתה התרעת מראש ?

ת: אני חושב שכתוב פה בצורה שאפשר להבין דבר בתוך דבר.

ש: לא ציינת שהייתה שריפה, והיו לך מסמכים שלא נמצאים ברשותך בגלל השריפה ?

ת: מאשר.

ש: עוה"ד שלך סיפרת לו את מה שאתה אומר לי עכשיו, סיפרת לו שהיה מסמכים כאלה ?

ת: בטח.

ש: המנהלת אמרה, שאתה הרתעת בפניה על הצורך בעובדים ?

ת: בוודאי.

ש: ואתה גם לא מצאת לנכון לקבל את המסמכים מחברת שופרסל ?

ת: אני חושב שהעדות שלי מספיק אמינה, מה גם שהיא נתמכת מהעדות של מנהלת הסניף.

ש: לקחת משימה בלתי אפשרית, ברור לך שאנשים יכולים להיפגע, זה דבר שהיה בידיעתך, למה לקחת את המשימה הזאת ?

ת: מהסיבה שנתבקשנו לתת שירותי ניקיון בכפוף לשעות העבודה. כך נתבקשנו, מעבר לכך לא התחייבנו לתת יותר.

ש: למה לקחת עבודה שבאופן שאתה לוקח אותה, אנשים ייפגעו ?

ת: אני לא הבנתי שבכל רגע נתון ובכל שלב יכולים להחליק אנשים וכו'. עובד הניקיון עצמו לא ניקה ב-100% אלא ב-60% משרה.

ש: איך אתה יודע ?

ת: כי נוכחתי בלא מעט מהמקרים בסניף הספציפי הזה שיש עובד ניקיון אחד, שמחליף כל יום את השומר באזור החצי שעה, ניתן לראות בזה הרגע ללכת ולראות את זה.

ש: איך קוראים לעובד שעבד בדצמבר 07' ?

ת: לא, יודע, לא זוכר.

ש: למה לא הבאת אותו, מדובר בעד כל כך משמעותי, אם זה באמת אותו אדם שהטילו עליו המון משימות, או שהוא היה בדיוק באותו מקום והוא סתם התעצל ?

ת: לא מצאתי אותו.

ש: איך אתה יודע לא למצוא אותו אם אתה לא יודע מי זה ?

ת: בשנת 2010 כשקיבלנו את התביעה, בדקנו והוא לא עובד.

ש: הוא ישראלי ?

ת: לא. אריתראי.

ש: היה לו אישור עבודה ?

ת: כן.

ש: איפה האישור ?

ת: מה זה רלוונטי להחלקה ?

ש: אתה כשקיבלת 2010 את התביעה, פעם ראשונה שמעת על האירוע הזה ?

ת: נכון.

ש: כל מה שאתה זורק בתצהיר שלך, הם דברים כללים שאתה יודע באופן כללי, אבל על האירוע הספציפי הזה לא ידעת כלום ?

ת: על האירוע הספציפי הזה ידעתי בשנת 2010, הייתי בסניף בעצמי.

ש: הכל עדות שמועה ?

ת: בפועל מה קרה – אני בעצמי לא יודע מה קרה.

ש: איפה אתה יודע שהשופרסל לא שמה אנטי סליפ במקומות שמיועדים להחלקה ?

ת: אני ראיתי במו עיניי שהם לא שמו אנטי-סליפ.

ש: מה זה אנטי סליפ ?

ת: אני סליפ זה לא רצועות, זה מרצפות שבין 0.4 ל-0.85, הכוונה לרצפות שהן מחוררות, על מנת שאם תהיה רטיבות, הרצפה לא תחליק.

ש: תן דוגמא ?

ת: מקומות של גבינות, מקומות שי מקררים, אפילו הייתי אומר במאפית, בירקות. – אלו מקומות שבמידה והיה בהם אנטי-סליפ...

ש: התרעת על זה ?

ת: כן, אבל אני יכול לעשות השוואה למקומות בהם שהיה מנכ"ל בתקופה של אפי, באותו סניף ברננים היו לי 2100 ש', כשהוא נהייה מנכ"ל – הגדילו ל-2,800 ש', כשהוא עזב – הפחיתו.

ש: שאלתי האם אתה התרעת על זה, אתה מספר משהו אחר ?

ת: סיפרתי כדי שתבין שאני התרעתי, אבל כשהם אומרים לי – אל תשכנע את המשוכנע-

ש: פעם ראשונה אני שומע בפעם הראשונה. כתוב את זה במפורש.

ת: אם זה כתוב במפורש – אז כתבת, אם לא כתוב במפורש – אז לא כתבת.

אם זה לא עניינך, למה אתה מתריע ?

ש:

ת: זה כן ענייני, העניין של האנטי סליפ וגם עניין של תוצאת הניקיון.

ש: נתנו לך X שעות, מה אכפת לך ?

ת: אני תמיד צד ג', לכן אני מתריע. אני נמדד על הדבר הזה ביחס ישיר ולא עקיף להיקף ש' הניקיון, אני נמדד עפ"י איכות הניקיון.

ש: אתה יכול להגיד לך שהמקומות המיועדים להחלקה, אלה מקומות שסטטיסטית הרבה נשים מחלקים שם ?

ת: כן.

ש: למה העובד שלך לא נמצא שם ?

ת: באותם מקומות שמיועדים להחלקה או מועדים להחלקה – העובד כפי שציינה המנהלת שהעידה פה, יש לו עשרות תפקידים למעט תפקיד הניקיון כאשר תפקיד הניקיון כשלעצמו מדובר על סניף רחב ממדים שיש לו שטח מכירה של 700 מ"ר, מחסן של עוד לפחות 400 מ"ר, שירותים, מגרש חניה וכו'. לא יכול לעולם עובד ניקיון אחד לעשות את כל התפקידים הללו בו זמנית. אתה לא יכול היום לייצג ב-3 מקומות בפני שלושה שופטים.

ש: אז אני פשוט לא אקח את התיקים האלה ?

ת: אני כן אקח.

ש: לא הבאת את העובד שלו, שאלתי למה הוא לא היה באותו זמן, אתה אומר שיש לו לעשות זה, וזה. אולי הוא כן היה באותו זמן וצפצף על כולנו ?

ת: מהסיבה שהמנהלת אמרה במפורש, שעובד הניקיון היה פה ונענה לדרישות שלהם, והיה עושה את עבודתו במסגרת יכולתו נאמנה. לא היה לי שום אפשרות בעולם לנקות בכל רגע נתון את כל מכלול הדברים בנוסף למכלול העבודות שהיו לי.

ש: אתה טוען את זה בכל תיק ותיק, אתה מנצל שיש לך תת כמות של עובדים, בכל תיק אתה טוען שאין לך מספיק עובדים. גם אם תיאורית העובד היה באותו מקום, אנחנו לא נדע את זה.

ב"כ הנתבעת 4 :

מדובר בשאלות תיאורטיות שלא רלוונטיות לתיק שלנו. אנחנו מדברים על שאלות היפותטיות.

ב"כ התובעת :

חברי פתח את הדלת, איך זה יכול ל היות שהנתבע הזה טוען את אותן הטענות פעם אחר פעם.

המשך ח.נ. :

ת: אני לוקח אחריות המלאה ואני חוזר ואומר שהמנהלת פה ואמרה שהשירות שנתתי היה טוב במסגרת יכולותיי. עובדי הניקיון שעברו באותם מקומות, במידה והייתה בעיה באותו רגע, אין צל של ספק שהיו מנקים, לראיה בכל אותן שנים שעבדתי על הסניף הזה יש תביעה אחת, ייתכן בגלל תקלה במקרר ולא קשור לעובד שלי שהיה שם ופסח.

ש: אתה בעצם אומר, שאתה סבור שאין לך אחריות על המקרה משום שמראש הטילו עליך מסיבה שאתה לא יכול לעמוד בה בכלים שעמדו לרשותך ?

ת: נכון.

ש: אבל מצד שני אתה מקבל את זה שידעת מראש והתרעת על זה, שהמשימה הזאת בלתי אפשרית מאות פעמים ?

ת: נכון.

חקירה נגדית לב"כ הנתבעות 1 2, :

ש: כמה שנים אתה בעסק הזה למתן שירותי ניקיון לשופרסל ?

ת: 4 שנים.

ש: אנחנו מדברים על תאונה משנת 07' ?

ת: משנת 07' זה 4 אחורה.

ש: דהיינו 03' ?

ת: פחות או יותר, כן. נתתי שירותי ניקיון במוסדות שונים מלבד שופרסל.

ש.ת: משנת 04' נתתי שירותים לשופרסל.

ש: החברה שבבעלותך מתי הקמת אותה ?

ת: לא חברה, עוסק מורשה.

ש: החברה שהקמת בשנת 09' היא שלך ?

ת: לא, הייתי שכיר.

ש: התמורה הכספית ששולמה לך בתקופה של לפני הקמת החברה שאתה משמש בה כשכיר, נניח בשנת 06', לעומת התמורה הכספית ששולמה לחברה לאחר הקמתה, השתנתה ?

ת: לא יודע, תבדוק עם הבעלים של החברה.

ש: אין לך ידיעה ?

ת: אין לי.

ש: מה הסיבה שהחלטתם להפסיק את המתקנות של עסק מורשה ולהקים חברה ?

ת: כיוון שנכשלתי במספר מקומות באותו עיסוק שלי.

ש: מה הסיבה שנכשלת, במה התבטאה הכישלון שלך באותם עסקים ?

ת: מה זה רלוונטי?

ש: אתה אומר - נכשלתי, החלטנו להקים חברה. בעסקיך עם שופרסל – נכשלת ?

ת: נכשלתי כישלון מסוים, כן.

ש: בתקופה שאנחנו אמרנו שלא הצלחנו לאתר את ההסכם הרלוונטי שהיה בשנת 07', אתה מדגיש את זה בתצהיר שלך, שההסכם שצורף ב-09' הוא בן החברה נ. אלמוג לבין שופרסל, אתה אומר שזה לא ההסכם משנת 07', מזה אני למד שהיה הסכם בשנת 07'?

ת: לא היה הסכם, ההסכם היה בע"פ, תלוי בשעות.

ש: מדוע בתצהיר שלך אתה לא אומר, שבעצם היה הסכם בע"פ, לא היה הסכם כתוב. למה אתה לא מציין את זה מיוזמתך, לראשונה אני שומע שהיה הסכם בע"פ.

ת: בכל 4 שנים שעבדתי בשופרסל, היו לי 3 תביעות של נזקי גוף בלבד. לא רבות הפעמים שחתמתי על תצהירים, אמרתי את כל אשר אמרתי. צמצמנו כדי לא להעמיס על ביהמ"ש, זו המלצה שקיבלתי, אני לא צריך להעמיס על השופט.

ש: אתה מרחם על ביהמ"ש ?

ת: לא. אני אומר שאני נתתי קווים כללים וכעת אני מרחיב. אני לא יכול להגיש תצהיר של עשרות עמודים, זה מיותר.

ש: אתה יכולת להוסיף ממילא, מצטט בסע' 3. למה לא כתבת – אני התקשרתי בהסכם בע"פ – כך שניתן שלא היה הסכם בכתב. זה השיקול שמנחה אותך כשאתה כותב תצהיר? מדוע זה לא מופיע פה ?

ת: זה נעשה ע"י העו"ד הקודם, מדובר בסמנטיקה. אני נתתי דברים באופן כללי, במקום לשאול על האירוע עצמו, אתה הולך מסביב.

ש: התחלת לדבר על העו"ד הקודם שלך, מי זה היה ?

ת: התכוונתי לעו"ד קובי שפירא, ב"כ התובעת. לא התכוונתי שהיה לי עו"ד קודם.

ש: אני לא מאמין לך, אני חושב שאתה לא אומר את האמת. היה הסכם בכתב.

ת: איפה הוא ?

ש: הוא בחזקתך, אתה מסתיר אותו בפני ביהמ"ש ובפני הצדדים, זה המצב, למה ?

ת: ממש לא נכון, למה?

ש: זה אותו הסכם משנת 09' ?

ת: לא נכון, לא היה הסכם.

ש: אתה לא מחזיק בהסכם ?

ת: לא מחזיק ולא היה גם.

ש: איפה כל התיעוד והמסמכים שנוגעים מערכת יחסים שלך עם התובעת ?

ת: לא היה.

ש: לקחו קבלן מהרחוב ואמרו לו – תביא עובדים ?

ת: אתה חברת הביטוח של שופרסל ?

ש: מה זה משנה מי אני? תשיב את האמת כי אתה לא אומר אמת.

ת: אני אומר אמת. יש פה בימ"ש. אני אומר דבר פשוט: תבדוק עם הלקוח שלך איך נעשו הסכמים עם קבלנים. מזמנים אותי למשרד או בטלפון אומרים לי: היקף השעות באותו סניף, מכונת שטיפה, שם מנהל הסניף ואומרים "נא לא לחרוג מהיקף השעות"

ש: כשכתבת את התצהיר העדות הראשית, אתה התעניינת מה אומרת תמי קליף ?

ת: אני לא זוכר.

ש: את הכל אתה כן זוכר, אבל כשאני שואל אותך שאלה...עוה"ד סיפר לך שתמי קליף הגישה תצהיר מטעם שופרסל ?

ת: לא זוכר.

ש: לא עניין אותך לדעת מה שופרסל טוענת נגדך ?

ת: אני לא זוכר.

ש: אתה מקבל לידך הודעת צד שלישי, אתה יודע מה זה הודעה לצד שלישי, קיבלת בדואר אליך ?

ת: כן.

ש: קראת מה כתוב נגדך, מה כותבים, מה מעלילים עליך ?

ת: כן.

ש: בהודעה לצד שלישי ששופרסל שלחה נגדך, היא אמרה שהיה הסכם בכתב, ושאתה נטלת על עצמך שורה של התחייבויות לפצות ולשפות ולבטח את שופרסל בביטוחים שאתה תרכוש. זה בסיס של ההודעה ?

ת: לא זוכר.

ש: אני רוצה לומר לך מדוע שאנחנו גם בתצהיר עדות הראשית העדה מטעמנו כותבת את זה, גם בהודעה לצד שלישי שקיבלת, לכן פנית לעזרה משפטית. למה אתה לא כותב מילה על כך בתצהיר שלך מלבד האמירה שלך שההסכם לא רלוונטי, לא כתבת שאתה לא התחייבת לבטח ולפצות. מדוע בתצהיר עדות הראשית שהגשת לביהמ"ש אתה לא אומר וכנראה לא בכדי, במילה ובחצי מילה על כך שלא התחייבת לבטח, לא לפצות והטענות האלה לא נכונות ?

ת: התצהיר עצמו נערך במשך מספר שעות לפני הרבה שנים, כאשר כל מה שכתבתי בתצהיר, כתבתי מול עו"ד ולא ידעתי שאני צריך להתייחס לדברים נוספים.

ש: מתי זה לפני הרבה שנתיים ?

ת: גם לפני שנתיים זה הרבה שנתיים, זה שנתיים ו-4 שנים מיום קרות האירוע.

ש: זה היה לפני שנה ?

ת: כן. זה שנה ולפני 6 שנים מיום האירוע.

ש: כאשר זה לב לבו של ההליך נגדך, כל ההליך נגדך מבחינתי מתחיל ונגמר בטענות ביטוחיות, התחייבויות חוזיות לשפר, מדוע אתה שותק, ל מה אתה לא עונה על זה ?

ת: לשיטתי ולשיטת הייעוץ המשפטי שקיבלתי אלה לא טענות ביטוחיות אלא מקרה של רמת ניקיון ויכולות ניקיון. לשיטתי, אני לא משפטן ולא עו"ד, אני חושב שקו חקירה שלך נגדי מוביל למקום...מאחר והלקוחה שלך אמרה שאני לא אשם, היא שיבחה את צורת העבודה שלי...

ש: תענה לעניין.

ת: אני אענה כמו שאני מבין ולא כמו שאתה רוצה. הלקוח שלך לא דאג להחתים אותי על שום הסכם, לא ביקש ממני שום ביטוח ושום כלום.

ש: זה לא תשובה לשאלה שלי. למה לא כתבת שהלקוח שלי לא ביקש ממך ביטוח, לא ביקש ממך התחייבות חוזית, לא ביקש ממך לשפות – למה את זה לא כתבת ?

ת: זה פעם שלישית או רביעית, כשאני עושה תצהירים, לא ידעתי שאני צריך לכתוב את כל הדברים וגם לפי הייעוץ המשפטי שקיבלתי זה מספיק ע"מ להרחיב בדיון.

ש: אתה אומר שישבת עם עוה"ד שלך 3 או 4 שעות על התצהיר ?

ת: אמרתי כ-3 שעות.

ש: איך אתה מסביר שהתצהיר שלך זה העתקה עיוורת לכתב ההגנה שלך של צד ג', אתה שינית מגוף שלישי לגוף ראשון, איפה ה-3 ש' ?

ת: איפה הבעיה? אתה רוצה לבחון את רמת ההבחנה שלי, את רמת הפרספקטיבה שלי?!

ש: לקח לך כ-3 ש' להחליף מגוף שלישי לגוף ראשון ?

ת: אני לא רואה פה מה האשמה שלי. לא מבין גם מה השאלה שלך.

ש: במועד התאונה היה לך ביטוח ?

ת: לא היה לי.

ש: גם לפני התאונה וגם אחרי התאונה לא היה לך ביטוח ?

ת: לי באופן אישי אבירם אלמוג העוסק מורשה – לא היה לי ביטוח.

ש: אמרת – באופן אישי – לא היה לך. היה ביטוח שיכול לכסות את הביטוח ?

ת: לא. לא נדרשתי, עובדה שלא ביקשו ולא בדקו, אתה יכול לבדוק עם הלקוח שלך.

ש: אתה בטוח במה שאתה אומר ?

ת: אני יודע.

ש: אנחנו ביצענו חקירות בתיק הזה, חוקר מטעמנו פגש אותך ואתה אמרת לו, ככה אני מבין, שיש לך ביטוח, היה לך ביטוח אבל ההשתתפות עצמית הייתה גבוהה, כ-4,000 $. כל תיק ששופרסל מעורבת, אתה רושם שיק בין 4,000 ל-5,000 ₪. נפגשת עם חוקר מטעמנו ?

ת: לא זכור לי דבר כזה. אני לא כותב שיק של בין 4,000 ל-5,000 ₪. זה עו"ד שבשירותיו השתמשתי בשנים בהם הייתי עוסק וגם לאחר מכן.

ש: כמה תביעות הוגשו נגדך במרוצת השנים ?

ת: 2,3,4 – לא זוכר. לא זכור לי שאמרתי דבר כזה כי זה לא קרה, איך זה קרה. אם יש לי ביטוח בשנים שבין 04' ל-08' – אני אמכור את הבית ואשלם על כל התיק הזה.

ש: יש לך הסבר מדעו החוקר מטעמנו כותב את זה מפיך ?

ת: אתה שואל אותי מה צד שלישי חושב? איך אני יכול לדעת? אני לא יכול לדעת את הדבר הזה.

ש: היה נייר כתוב שמגדיר את מהות התפקיד של עובד הניקיון ?

ת: אני חוזר על הדברים ששאלת אותי. עו"ד קובי שפירא שאל אותי. ההתקשרות נעשתה בצורה של היקף ש' העבודה....לשאלתך, לא היה מסמך בכתב.

ש: מי זה היה העובד שעבד באותו מקום ?

ת: נשאלתי ע"י עו"ד שפירא ועניתי על זה.

ש: ניסית להגיע אליו ?

ת: שאלתי את מנהלת החשבונות אם היא זוכרת, היא נתנה לי כמה שמות, האפשרות לאתר אריתראי שגר בתחנה מרכזית לדעתי היא קלושה, גם במדינת ישראל.

ש: העסקת אריתראים ?

ת: כן.

ש: היה להם היתר שהייה חוקי ?

ת: כן.

ש: אני רוצה להגיד לך שאתה משקר, אתה לא דובר אמת כי אתה הועמדת לדין והורשעת בהליך פלילי על העסקת עובדים זרים אריתראים שלא כחוק, מה אתה אומר ?

ת: לא אריתראים, העסקתי 4 עובדים אתיופיים שהעסקתי לא בצורה חוקית, עד היום אני משלם 3,400 ₪ כל חודש.

ש: אני מציג לך הרשעה בגין העסקה שלא כדין.

ת: אבל זה לא אריתראים, זה אתיופים.

ב"כ הנתבע מס' 4 :

שחברי יגיש גם את כתב האישום, ולא לצרף רק את גזר הדין שאי אפשר להבין ממנו שום דבר, שכל מטרתו רק להשחיר את פניו שלה עד. אין שום רלוונטיות בין ההליך הזה לבין המשפט שלנו.

ב"כ הנתבעות 1,2 :

מדובר בנושא של מהימנות העד בלבד.

המשך ח.נ. :

ש: אתה בדקת אם יש לו ניסיון בניקיון לעובד האריתראי ?

ת: לא זוכר. עובדים אריתראים עובדים בניקיון, לזה הם באו לפה.

ש: נתת הדרכות באופן אישי לעובד לשים לב לאותם מקומות שקיים סכנת החלקה ?

ת: הסניף נתן. אני באופן אישי לא נתתי. הסניף נתן וזה נאמר במפורש ע"י מנהלת הסניף.

ש: אתה התייחסת לתצהיר שלך שהטילו על העובד שלך מטלות שהן לא בדיוק...לאסוף עגלות, לספק ללקוחות הורדת שישיות מים.

ת: לספק שישיות מים, להוריד ארגים, להחליף את השומר.

ש: אתה פנית באופן אישי ואמרת לשופרסל, שאתה לא רוצה שהעובד שלך יבצע את העבודות האלה ?

ת: שלמה ארגז שהיה אמון על ניקיון הסניפים, בעצמו הסתייג מהעבודות האל וידע.

ש: מדוע היה צורך שאתה תתריע, אמרת שאותו ממנו בכיר בשופרסל ידע על כך, מה הצורך שתתריע, הרי הוא ידע על כך, מה ההיגיון ?

ת: אם מנהל פורמט או מנהל אזור או מטעם שופרסל מההנהלה, והיו מתלוננים על איכות הניקיון, בנוסף איזה לקוח היה שולח מכתב למשרדים, אני הייתי צריך להתגונן וכך היה. בנוסף, כשהיה ביקור דירקטוריון, היו מפוצצים אותנו בשעות, למשל דנקנר, היה שיק פתוח שהסניף יהיה נקי ומושלם, מדובר בעשרות מקרים כאלה.

ש: אותו גורם בכיר ידע על כך, הוא זה שאמר. מדוע היה צורך שאתה תתריע על כך, הרי אתה יכול לפנות לאותו גורם ולהגיד בעצמו הוא יודע ?

ת: ברגע שהייתה תלונה ממנהל פורמט או מלקוח מסוים, או שזה היה מועבר אלינו בצורה פורמאלית או בע"פ, הייתי עונה על זה. עובדתית בכל שנות עבודתי בשופרסל, לא הוצאתי מסניף.

ש: החברה נ' אלמוג עובדת עם שופרסל ?

ת: לא.

ש: מתי הפסיקה לעבוד ?

ת: לא יודע.

ש: מה הסיבה שהם הפסיקו לעבוד עם נ. אלמוג ?

ת: לא יודע.

חקירה חוזרת :

ש: נשאלת לגבי התקשרות שלך עם חברת שופרסל. רצית לפרט, תשלים את התשובה שלך לגבי אופן ההתקשרות שלך עם שופרסל, איך זה עבד ?

ת: ההתקשרות שלי עם שופרסל הייתה נעשית בצורה של טלפון, לאחר מכן או שהייתי מוזמן למשרדים, לחילופין היה מועבר מייל כאשר במייל היו מפורטים מספר שעות, סוג מכונה, גודלה וטלפון של מנהל הסניף. לא נדרשתי לביטוחים, לא נדרשתי לכלום, למעט לא לעבור על "בנק" השעות, משמע אם יש לסניף X שעות, אסור לי לחרוג ממנו אלא באישור כתוב.

ב"כ הנתבע 4 :

אלה עדי.

<#6#>

החלטה

ס י כ ו מ י ם

ב"כ התובעת יסכם תוך 30 ויעביר עותק לב"כ הנתבעות 1-2 אשר יסכם אף הוא תוך 30 מקבלת סיכומי ב"כ התובע, ויעביר עותק לב"כ הנתבעת 4 אשר יסכם תוך 30 יום מקבלת סיכומי ב"כ הנתבעות 1-2.

התיק יובא אלי לתזכורת פנימית ליום 24.04.13.

פסק הדין יינתן ביום 25.05.14 ויישלח לצדדים.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"ד, 19/01/2014 במעמד הנוכחים.