ב"כ התובעת עו"ד רמי חלבי

ב"כ הנתבעת עו"ד נועם קולודני

1. לפניי תביעתה הכספית של התובעת נגד הנתבעת לסך של 208,312 ₪ ותביעה כספית שכנגד לסך של 334,233 ₪.

2. חברת "שפיר להנדסה אזרחית וימית" בע"מ (להלן: "שפיר") זכתה במכרז לביצוע עבודות להקמת כביש 531 במרכז הארץ (להלן: "הכביש"). "שפיר" הזמינה מהנתבעת עבודות מדידה קרקעיות ופוטוגרמטריות לתוואי המתוכנן של הכביש. הנתבעת שכרה את התובעת כקבלן משנה לצורך ביצוע עבודות מדידה קרקעיות, על סמך הזמנת עבודה מיום 19/9/08.

3. התובעת ביצעה עבודות מדידה של הכביש ואולם לימים עלו טענות בדבר איכות העבודות ואי עמידה בלוחות הזמנים ומכל מקום הנתבעת לא שילמה לתובעת את מלוא שכרה.

תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות

4. כתב התביעה הוגש בסדר דין מקוצר ואולם הכותרת נמחקה בהסכמת הצדדים. כמו כן, התביעה הוגשה במקור גם נגד חברת "שפיר" והנתבעת אף הגישה נגדה הודעה לצד ג'. התביעה נגד "שפיר" נמחקה בהסכמה ביום 27/12/10 ואילו ההודעה לצד ג' נדחתה בהסכמה ביום 26/11/13.

5. בכתב התביעה נטען כך:

א. הנתבעת פנתה לתובעת וביקשה את הצעתה לביצוע עבודות מדידה של הכביש לפי מפרט טכני של הנתבעת. ביום 17/9/08 התקיימה פגישה בין הצדדים, שבה נמסרה הצעת מחיר הכוללת את פירוט המפרט הטכני, סוגי המדידות, מחשוב המדידה וההתחייבויות ההדדיות. על בסיס הצעת המחיר התקבלה הזמנה מיום 19/9/08 על סך של 121,275 ₪.

ב. התובעת והנתבעת היו אמורות לבצע עבודה משולבת. הנתבעת הייתה צריכה להכין ולהעביר קובץ פוטוגרמטריה והתובעת הייתה צריכה לבצע תפירה של המפות לקובץ אחד הכולל את המדידה הקרקעית לפי המפרט.

ג. הנתבעת לא העבירה לתובעת את תכניות העבודה בזמן וכתוצאה מכך עבודות המדידה נדחו ונגרם עיכוב בלוחות הזמנים. עבודות המדידה תואמו ובוצעו עם הנתבעת ונציגה אינג' יריב כסיף.

ד. עבודות המדידה בוצעו ב- 4 שלבים - אזור הרצליה וצפונה עד כפר שמריהו, שאליו נוספו עבודות שלא סוכמו באזור הדרומי של הרצליה ומבלי שהתקבלה תצ"א ; החלק הצפוני באזור שפיים ; החלק המזרחי מצומת רעננה דרום עד הגשר הדרומי ואזור "אמדוקס" ; אזור חורשים שלא נכלל בהזמנה ובוצע בתוך 10 ימי מדידה.

ה. העבודות הנוספות והבלתי מתוכננות נתבקשו תוך כדי עבודה על ידי אינג' יריב כסיף מטעם הנתבעת והוצאה לגביהן חשבונית נפרדת.

ו. עבודות המדידה בוצעו באופן מלא לפי המפרט הטכני, באופן מקצועי ולפי לוחות הזמנים שהשתנו בהתאם לשינויים שנדרשו על ידי הנתבעת. המדידות בוצעו תוך שימוש במכשירי RTK החדשים ביותר בעולם ולא התקבלה הערה ביחס לטיב או איכות העבודה.

ז. לאחר מסירת קובץ העבודות, הנתבעת ביקשה ביום 20/11/08 תיקונים טכניים שבוצעו ללא דיחוי. לבקשת הנתבעת, התובעת גם ביצעה תיקונים נוספים שלא היו באחריותה.

ח. הנתבעת התקשרה ללא ידיעת התובעת וללא התראה עם קבלן מדידה אחר, באופן שפגע בשמה הטוב של התובעת. הדבר נודע לתובעת רק כאשר המודדים האחרים נראו בשטח. בכך הנתבעת הפרה את ההסכם ללא הודעה מוקדמת בדבר הפסקת ההתקשרות או התקשרות עם צד ג'.

ט. התובעת פנתה אל הנתבעת וקיימה עמה מספר פגישות, בכדי לקדם את העברת התשלום עבור העבודות שבוצעו לפי הסיכום המוקדם ועבור העבודות הנוספות. הנתבעת שילמה על חשבון העבודה סך של 20,000 ₪ וטענה שתסדיר את היתרה עם גמר ההתחשבנות מול "שפיר", אך סירבה לקיים מפגש משולש עם "שפיר" וסירבה לכל יוזמה של התובעת לקדם פתרון.

י. סך התביעה כולל ארבעה רכיבים - סך של 85,000 ₪ + מע"מ ושערוך מיום סיום העבודה 9/2/09, סך של 43,312 ₪ עבור ביצוע עבודות נוספות מעבר להזמנה, פיצוי כספי בסך של 50,000 ₪ בגין הפרת חוזה והתקשרות עם קבלן אחר ופיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין ובשם טוב.

6. בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד נטען כך:

א. הנתבעת התקשרה בחוזה עם "שפיר" לביצוע תצלומי אוויר, מיפוי ומדידות לצורך הקמת הכביש. בהמשך לכך הנתבעת התקשרה עם התובעת בהסכם קבלנות משנה מיום 22/9/08. בחוזה צוין במפורש שההתקשרות בחוזה היא "גב אל גב" עם חוזה הבסיס, הן לעניין הזמנת העבודות והן לעניין התשלומים.

ב. מפרט העבודות הועתק מהסכם הבסיס מול "שפיר" והתובעת התחייבה לבצע את העבודות בהתאם למפרט, לאיכות הנדרשת וללוחות הזמנים.

ג. העבודה לא הייתה אמורה להיות משולבת, אלא עבודה בקבלנות משנה לביצוע מלא על ידי התובעת, שהייתה אמורה לחבר את המדידות לקובץ פוטוגרמטריה שהנתבעת מספקת. העבודה לא הותנתה בקבלת מפות או תצ"אות, זולת סימונם של השטחים הנדרשים למיפוי.

ד. התובעת התחייבה לספק לנתבעת עבודות מדידה ומיפוי קרקעיים במועדים ובסטנדרטים האמורים בחוזה. שולמו דמי קדימה והתובעת החלה לבצע את המדידות, אך לא השלימה אותן לפי המפרט ולא עמדה בלוחות הזמנים.

ה. הנתבעת לא עיכבה את התובעת בלוחות הזמנים. התובעת מודה שסיימה את עבודתה ביום 9/2/09, על אף שהתאריך הקובע שהוסכם היה 16/11/08. ארבעת השלבים הנטענים בכתב התביעה אינם שלבים, אלא ארבעה אזורי מיפוי.

ו. "שפיר" סירבה לקבל את המדידות שהתובעת ביצעה בטענה שמדובר בעבודה רשלנית ולא מקצועית, אשר אינה עונה לתנאי ההזמנה. מרבית הפרטים לא נמדדו על ידי התובעת וחסרונם גרם לנתבעת נזק רב.

ז. לתובעת הועברו הערות רבות ביחס למדידה בכתב ובעל פה. הקובץ שנמסר היה חלקי, ערוך ברישול ובלתי ניתן להגשה, באופן שדרש תיקון ועריכה. נשלחו סוקרים לשטח שגילו ליקויים משמעותיים. חלק גדול מהעבודה לא היה ניתן למדידה באמצעות מכשירי RTK.

ח. אילו העבודה הייתה מבוצעת באופן מקצועי, הנתבעת לא הייתה צריכה להזמין את אותה העבודה ממש מספק אחר. לתובעת נמסרו מספר התראות בדבר כוונת הנתבעת להעסיק מודד אחר.

ט. "שפיר" לא שילמה עבור המדידה ונוכח תנאי ההתקשרות "גב אל גב" ממילא לא קמה החובה לשלם לתובעת. הנתבעת הציעה לתובעת המחאת זכות כדי לטפל בתשלום במישרין מול "שפיר".

י. לנתבעת טענת קיזוז הן בשל האיחור במסירת העבודה על ידי התובעת והן בשל הנזקים הממוניים שנגרמו לה בשל הביצוע הרשלני והמאוחר. ההסכם קובע קנס של 1,000 ₪ + מע"מ לכל יום איחור ובסה"כ 85,000 ₪ + מע"מ.

יא. הנתבעת הוציאה הוצאות רבות שלא היו קשורות כלל בעבודת התובעת ואולם כישלונה של התובעת מנע מהנתבעת את האפשרות לגבות בעבורן את שכר טרחתה. נטען להוצאות עבור גיחת צילום אוויר וסריקות (26,552 ₪ + מע"מ), קליטה דיגיטלית (7,395 ₪ + מע"מ) ומיפוי ומדידה של ספקים אחרים (109,336 ₪ + מע"מ). כמו כן נטען לתשומות עבודה נוספות של עובדי הנתבעת בסך של 158,950 ₪ ולהחזר המקדמה ששולמה לתובעת בסך של 20,000 ₪ + מע"מ.

7. כתב ההגנה שכנגד חזר על טענות כתב התביעה. עוד נטען שהחשבוניות שהנתבעת הציגה נוגעות להוצאות שהיה עליה להוציא לצורך תחילת עבודות המדידה, שהנתבעת קיבלה כספים מחברת "שפיר" אך לא שילמה אותם לתובעת ושההוצאות הוצאו עוד לפני סיום עבודתה של התובעת ובדיקתה.

העדים

8. במהלך קדם המשפט מונה ד"ר דן שרני כמומחה מטעם בית המשפט בתחום המדידות (החלטת המותב הקודם כב' השופט דורון חסדאי מיום 22/6/13). חוות הדעת הוגשה לתיק ביום 31/10/13.

בהמשך הוגשה לבית המשפט בקשה מטעם התובעת לפסול את המומחה שמונה ולחילופין למנות מומחה נוסף. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 28/6/14 ואולם נקבע בה שעל המומחה לערוך פגישה עם הצדדים ולהגיש השלמה לחוות דעתו. ההשלמה בהתאם להחלטה נערכה על ידי המומחה ביום 30/12/14.

9. מטעם הצדדים הוגשו תצהירי העדות הראשית ונשמעו חקירותיהם הנגדיות של העדים הבאים:

א. עת/1 מר לביב חלבי - מנהל התובעת.

ב. המומחה מטעם בית המשפט ד"ר דן שרני.

ג. עה/1 מר טל חצב - מנהל הנתבעת בתקופת ביצוע המדידות.

ד. עה/2 מר אופיר רביב - מנהל בחברת "שפיר" בתקופה הרלוונטית.

ה. עה/3 מר אור כוכבא - מנהל הנתבעת כיום.

דיון והכרעה

פרק א' - פרטי ההסכמות בין הצדדים

10. אין מחלוקת שההסכמות בין הצדדים הועלו על הכתב במסמך הנושא את הלוגו של התובעת מיום 22/9/08, שכותרתו "כביש 531 - הצעת מחיר" (נספח ב' לתצהירו של מנהל הנתבעת).

11. כהגדרתו של מנהל התובעת לביב חלבי, המסמך הנ"ל נותן "פירוט מלא ומדויק לעבודות והמדידות שסוכמו בין הצדדים במסגרת הפרויקט" (סעיף 7 לתצהירו). למרות זאת, בעדותו של הנ"ל הוא העלה טענות לכך שסוכמו סיכומים בעל פה, שסטו מאלו שסוכמו בכתב.

להלן יפורטו עיקרי ההסכמות בין התובעת לבין הנתבעת, כפי שהתבררו בראיות ובעדויות.

12. שטח המדידה - "אורך תוואי המדידה 14 ק"מ/אורך ; גבולות אזור המדידה - כביש 531 ע"פ קו כחול אשר סופק על ידכם ; רוחב רצועת המדידה - שטח קו כחול + 50 מ' לכל צד" (הפסקה הראשונה של מסמך ההסכם תחת הכותרת).

בניגוד לאמור, מנהל התובעת טען כי סוכם בין הצדדים שהתובעת תבצע מדידה לכביש עצמו בלבד, בעוד שהנתבעת תמדוד את השוליים (סעיף 8 לתצהירו ; עמ' 26 לפרוטוקול, ש' 7-6). הנ"ל הופנה בחקירתו הנגדית לסתירה, אך עמד על דבריו שבפועל התובעת לא מדדה את שולי הכביש, אף כי הוא לא ידע להפנות למסמך כתוב המתעד את השינוי הנטען בהסכמות:

"ש: מעל המפרט הטכני בנספח 1 כתוב שרוחב רצועת המדידה היא שטח קו כחול פלוס 50 מטר לכל צד - גם את זה לא עשיתם. ת: התנהלנו בצורה כזו שאני מודד את הכביש והשטח של 50 מטר לכל צד זה הנתבעת מבצעת ועל ידי פוטוגרמטריה ולא על ידי עבודה קרקעית" (עמ' 26, ש' 27-24).

"ש: אתה יכול להפנות אותי להצעת המחיר שלך איפה נאמר שאתה לא עושה את כל הדברים שאתה אמור לעשות. ת: אני לא אוכל להפנות להצעת המחיר שלי. בהצעת המחיר שעשינו בינינו זה כנראה העתק הדבק של ההסכמות בין הנתבעת לבין שפיר. התנהלנו באופן שוטף עד לפני התביעה שהיה מוסכם מראש שאני מודד את הכביש והם נותנים לי את הרצועה מעבר. היום הם מנסים להציג את זה בצורה אחרת. ההתנהלות שלנו התנהלה לאורך כל התקופה של ביצוע העבודה, לא ראיתי אימייל אחד שהזכיר שאני צריך להרחיב מעבר לגבולות הכביש" (עמ' 26, ש' 14-8).

מנהל הנתבעת שלל בעדותו את הדברים והבהיר שהמדידה הפוטוגרמטרית אשר בוצעה על ידי הנתבעת לא התייחסה לשטח שבו היה על התובעת לבצע מדידה קרקעית, בשטח של "קו כחול פלוס 50 מטר" (עמ' 45, ש' 32-27).

שני הצדדים לא זימנו לעדות עדים מטעמם, שיכולים היו לספק מידע ביחס למחלוקת הנ"ל. התובעת העידה מטעמה את מנהלה בלבד ואף לא אחד מהעובדים אשר ביצעו את עבודות המדידה בפועל או את איש השיווק שלה יואב יצחק, החתום על מסמך ההתקשרות. הנתבעת מצדה לא זימנה לעדות את מנהלה המקצועי בזמנים הרלוונטיים אינג' יריב כסיף (ועל כך יורחב בהמשך).

עדותו של מנהל התובעת בעניין זה סותרת מסמך מפורש בכתב ואין לה תימוכין. מסקנתי היא שהתובעת התחייבה למדוד רצועה של שטח הקו הכחול בתוספת רוחב של 50 מ' לכל צד.

13. המפרט הטכני - סוכם שהתובעת תבצע את המדידות בקנה מידה של 1:250. פרק א' של מסמך ההסכם, שכותרתו "מפרט טכני", מפרט מה צריכות לכלול מדידות של מבנים, מבנים יבילים, צנרת תת קרקעית, קירות תומכים, תמרורים, עמודים, קווי חשמל, עצים, פרדסים, גרמי מדרגות וחניונים. כמו כן נקבע שבכל תחום מדידה ישורטטו קווי גובה מצב קיים במרווחים.

טענותיה של הנתבעת הן שהתובעת חרגה מהמפרט הטכני הכתוב והמוסכם ותצהירו של מנהלה מתבסס על המסמך כפי שהוא (ס' 5 ו- 7 לתצהירו). מנהל התובעת טען מחד גיסא שהתובעת "ביצעה את העבודה בשטח בהתאם למפרט הטכני שנמסר לה ע"י הנתבעת ובהתאם להנחיות הנתבעת ונציגיה אשר ליוו את המדידות הנ"ל ..." (ס' 13 לתצהירו) ומאידך גיסא שבפועל עבודות המדידה בוצעו שלא לפי המפרט הטכני:

"ש: אני מפנה להצעת המחיר שלך נספח 1 לתצהירך, מפנה למפרט טכני בסעיף 2 "מדידת מבנים תכלול סימון כל הפתחים וגובה רצפה בכל פתח, מספר קומות במבנה". יש לך הסבר למה לא עשית את זה.

ת: אמנם זה כך נכתב בחוזה בינינו. אבל ההתנהלות בינינו התנהלה בצורה כזאת שאני מודד אך ורק את הקטע של הכביש ולא מעבר. למרות זאת ברגע שיריב ביקש ממני לצאת לאמדוקס ולמדוד את כל המתחם, יצאתי לשטח לפי בקשתו ומדדתי את כל הקירות שמעבר. למרות שזה לא הוסכם בינינו.

ש: לגבי כל המפרט הטכני בנספח 1 למרות מה שכתוב לא היית צריך לעשות את זה.

ת: אני רואה את המפרט וקראתי אותו כמה פעמים, למרות מה שכתוב כאן התנהלנו לאורך כל הדרך בשיטה אחרת לגמרי. בשיטה שבעל פה הנתבעת שלחה אותנו לכל העבודות. איפה שהם ביקשו שאנחנו נמדוד אנחנו מדדנו. אני רוצה לציין שיריב כסיף היה איתנו בחלק גדול מהעבודות" (עמ' 26, ש' 23-15).

בדומה למחלוקת ביחס לשטח המדידה, שני הצדדים לא העידו מטעמם עדים רלוונטיים שהם האנשים שביצעו את העבודות בשטח (המודדים מטעם התובעת ויריב כסיף מטעם הנתבעת) והתוצאה היא שוב טענות בעל פה נגד מסמך מפורש בכתב.

מסקנתי היא שהתובעת התחייבה לבצע מדידות בהתאם למפרט הטכני המפורט בפרק א' של מסמך ההתקשרות.

14. מדידת נחלים / מעבירי מים / גשרים - פרק ב' של מסמך ההסכם קובע קני מידה של השרטוטים והנחיות בנוגע למידות רצועות המדידה. מנהל התובעת נשאל מדוע התובעת לא הקפידה על הוראותיו של פרק זה וטען שדווקא הייתה הקפדה ושבהתאם לצורך גם בוצעו תיקוני מדידה (עמ' 26, ש' 30 - עמ' 27, ש' 7). נמצא אפוא שאף התובעת מסכימה לכך שפרק ב' להסכם חל ומחייב כפי שנכתב.

15. מחשוב המדידה - פרק ג' של מסמך ההסכם קובע הוראות טכניות באשר למחשוב עבודת המדידות של התובעת. התובעת לא העלתה טענות ביחס לתוקפו של הכתוב בפרק זה.

16. האינטראקציה בין עבודת התובעת לעבודת הנתבעת - לטענת מנהל התובעת סוכם בין הצדדים שהעבודה תתנהל באופן משותף, תוך העברת קבצי מדידה בין הצדדים לצורך חיבור, השלמות ותוספות, עד להגעה לתוצר המוגמר שהוזמן על ידי חברת "שפיר" (ס' 6 ו- 12 לתצהירו ; עמ' 8, ש' 25-22). גם בעדותו הוא הגדיר את העבודה כמשולבת:

"אנחנו היינו צריכים לבצע את המיפוי הקרקעי. הנתבעת צריכה לבצע את הפוטוגרמטריה ואנחנו צריכים לתפור את זה ביחד עם המדידות הקרקעיות. זאת אומרת שזו עבודה משולבת" (עמ' 22, ש' 32-31).

מנהל הנתבעת טען מצדו שהעבודה לא הייתה משותפת (עמ' 10, ש' 3), שכן היה על התובעת למדוד קרקעית את אותם אזורים שהנתבעת לא ביצעה לגביהם פוטוגרמטריה ולהבנתו "אין קשר בין צילומי האוויר לבין המדידות בפועל. יש נקודות חיבור בחפיפות קטנות אבל לא מדובר בעבודה משותפת" (עמ' 10, ש' 10-8).

בפרק א' של ההסכם בסעיף 15 נקבע כי הנתבעת תעביר אל התובעת קובץ פוטוגרמטריה והתובעת תכין קובץ מאוחד, הכולל את המדידה הקרקעית בקנה מידה של 1:500. מנהל הנתבעת הסביר בעדותו את המשמעות של הקובץ המאוחד (עמ' 43, ש' 22-15):

"היתה הזמנה לאזורים שימדדו קרקעית על ידי התובעת. הוא קיבל הזמנה עם תחום מאוד מפורט של שטחי עבודה, בגלל זה נראה לי תמוה כל הדיון ששמעתי קודם אם זה ביחד או לחוד. מכיון שהיו חלקים שהוא עשה במדידה קרקעית והיו חלקים בשטחים הלא חשובים כמו שאופיר רביב אמר שלא היה אכפת לו לקבל פוטוגרמטריה לגביהם, אז בשלב ההתדיינות כשכל אחד עושה את החלק שלו, הלקוח ביקש לקבל גם קובץ אחד שיהיה לו נוח לעבוד לכל מיני דברים, של כל העבודה בקנה מידה 1:500. אם תשים לב בסעיף 1 היה על התובעת להגיש את המדידה בקנה מידה 1:250. הרבה פעמים לקוחות מבקשים קובץ אחד מאוחד של הכל שיהיה להם לתמונה כללית של הכל ביחד. המדידה של התובעת היא 1:250 אבל הוא גם התחייב להכין קובץ אחד מאוחד שזה סעיף 15".

בסיכומו של דבר מצאתי שהמחלוקת שבין מנהל התובעת לבין מנהל הנתבעת היא סמנטית בעיקרה. התובעת היא זו שהתחייבה לבצע את המדידות הקרקעיות בקנה מידה של 1:250. בנוסף התובעת התחייבה להכין קובץ מאוחד בקנה מידה של 1:500 המציג את המדידות הקרקעיות על גבי קובץ פוטוגרמטריה של הנתבעת. בין אם נגדיר עבודה זו כעבודה משולבת ובין אם לאו, תחומי האחריות של התובעת ושל הנתבעת ברורים.

17. תנאי התשלום ולוחות הזמנים - בהתאם למסמך ההסכמות (פרק "כללי"), שכרה של התובעת נקבע על סך של 105,000 ₪ בתוספת מע"מ ועלויות של העתקים, שליחויות וכיו"ב. תנאי התשלום הוגדרו "גב אל גב כולל מקדמה לתחילת העבודה".

מנהל התובעת אישר בעדותו שאכן תנאי התשלום היו "גב אל גב" (עמ' 22, ש' 6-4). מנהל הנתבעת הסביר שמשמעות הדבר הייתה שכאשר הנתבעת מקבלת תשלום מחברת "שפיר" עליה להעביר תשלום לתובעת (עמ' 48, ש' 10-7).

ההסכם בין הצדדים נושא את התאריך 22/9/08 והמועד שבו היה על התובעת למסור את המדידות נקבע ליום 16/11/08. כמו כן נקבע שכל יום איחור יגרור קנס כספי בסך של 1,000 ₪ + מע"מ.

מנהל התובעת טען שלמרות האמור, סוכם כי ביצוע המדידות על ידי התובעת יחל רק לאחר קבלת קבצי הפוטוגרמטריה, אשר בפועל התקבלו באיחור של כחודש ימים באופן שעיכב את תחילת העבודות (עמ' 22, ש' 11-7). יש לציין כי ב"כ התובעת התנגד לעדות הנ"ל בטענה להרחבת חזית המחלוקת, ואולם הטענה הועלתה לראשונה בסעיף 13 לכתב התביעה.

18. לסיכום, תנאי ההתקשרות בין התובעת לבין הנתבעת סוכמו במסמך הצעת המחיר שערכה התובעת ביום 22/9/08. המסמך קבע באופן מפורש את שטח המדידה, את המפרט הטכני של המדידות, את התחייבויות הצדדים, את תנאי התשלום ואת לוחות הזמנים.

לא מצאתי שהתובעת הוכיחה את טענותיה בדבר הסכמות מאוחרות בעל פה אשר סתרו את תנאי ההסכם הכתוב. עם זאת, לא מן הנמנע שתאריך הביצוע אכן נדחה במעט עד לאחר קבלת קבצי הפוטוגרמטריה מהנתבעת. בדיעבד לא מצאתי שיש בטענה זו כדי לשנות את תוצאת פסק הדין.

פרק ב' ­- התובעת לא ביצעה את המדידות באופן מקצועי ולפי המפרט

19. המחלוקת העיקרית בתיק זה עוסקת בשאלה האם התובעת ביצעה את עבודות המדידה הקרקעית על פי ההסכם באופן מקצועי וראוי כפי טענתה או שמא באופן רשלני ולא מקצועי כפי טענת הנתבעת.

20. לצורך זה מונה כאמור ד"ר דן שרני כמומחה מטעם בית המשפט בתחום המדידות. להלן יובאו בתמצית קביעותיו ומסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו הראשונה מיום 31/10/13:

א. מפרט המיפוי נקבע תחילה בהצעת המחיר שהנתבעת העבירה לחברת "שפיר" ובהמשך בהצעת המחיר שהתובעת העבירה לנתבעת. המפרט למעשה זהה בשתי ההצעות, אך קיים בו חסר בכך שהוא אינו מתייחס למיפוי עצמו ולבקרה לגובה. כמו כן, המומחה סבור שהיה מקום לאסור במפורש על מדידת גבהים בשיטות לווייניות, כולל rtk (עמ' 4 לחוות הדעת).

ב. לא נמצאו נקודות "מצולע" כלשהן של התובעת לבקרה למיקום - לא במפות שנבדקו על ידי המומחה ואף לא בבדיקתו בשטח. כל המדידות נעשו על ידי התובעת באופן לווייני ללא השארת עקבות בשטח של נקודות בקרה או בדיקה (עמ' 4 לחוות הדעת).

ג. מיפוי בקנה מידה 1:250 דורש פירוט מדויק של ממדי עצמים ופרטים ולא הכללה והפשטה כסימנים מוסכמים. כל נתוני המיקומים, המרחקים והגבהים במפה צריכים לייצג את המצב בשטח בנאמנות ובדיוק המתאים (עמ' 4 לחוות הדעת).

ד. בבדיקות המשרדיות שבוצעו על ידי המומחה, אותרו בעיות רבות במפות המדידה - חוסר נקודות בקרה, חוסר נתוני ניקוז, חוסר ציון מעבר תת קרקעי לרכב, קווי אי רציפות לא סגורים או נמשכים וללא גבהים מספיקים, חוסר אפיון סוגי משטחים, חתכים לרוחב במרווחים לא קבועים, חוסר נקודות גובה על הכבישים, חוסר פרטי נתיבים, חוסר רוחב אבני שפה. נושאים לקויים נוספים שנמצאו הם היעדר כותרות והערות, היעדר גבהים בפרדסים, חוסר בנתוני reg/dis והתוויה מיותרת של קווי ההליכה של המודד בשטחים פתוחים (עמ' 9 לחוות הדעת).

ה. בבדיקה בשטח באתרי געש ושפיים נמצא שבגלל המספר החריג של פרטים משמעותיים חסרים או לקויים, לא ניתן לקבל את מפות המדידה של התובעת כתואמות דרישות מיפוי בקנה מידה 1:250 או אפילו בקנה מידה 1:500.

המומחה מפרט ליקויים רבים מאד - חוסר בפרטים חיוניים של הניקוז, חתכים לרוחב במרווחים לא קבועים, חוסר נקודות גובה על הכבישים, היעדר פרטי חומרים בכבישים ולצדיהם, שוחות רבות חסרות, אי תנועה חסר, חסרונם של פרטים חשובים (עמודי התאורה ברצועת ההפרדה בין הכבישים ; מעברים תת קרקעיים לרכב ומידותיהם ; מידות נכונות של פרטים כמו אבני שפה, שוחות בזק, ארונות בזק, פרטי עצים וסוגיהם, ציון מעברי חציה וכדומה), אי דיוקים בפרטים, אי אבחנה בין סוגי גדרות שונים, אי סגירת קווי אי רציפות וחוסר גבהים מציינים בהם, חוסר עמוד חשמל מתח גבוה וחיבורי קווי חשמל ליד האתר ומעל לכביש, צנרת מים ונקודות בקרה (עמ' 10 לחוות הדעת).

ו. הסתמכות התובעת על מכשירי rtk מתקדמים לא היה מתאים ונכון לצורך ביצוע המדידות. השגת ערכי גובה אמינים באמצעות לוויינים מחייבת מדידה ממושכת בכל נקודה נמדדת, חזרה על המדידות במועדים שונים ובהמשך המרה חישובית מערכי הלוויינים למערכת הגבהים הארצית. מדידה בשיטת rtk מאפשרת קבלת ערכי גובה במהירות אך בדיוק מוגבל, המשתנה בבדיקות חוזרות. לפיכך אין לבסס גבהים במיפוי מפורט בקנה מידה 1:250 או 1:500 על מדידות rtk ובייחוד לא כאשר המיפוי מבוצע לצורכי תכנון מפורט ומדוקדק (עמ' 11-10 לחוות הדעת).

ז. אין לקבל את טענות התובעת במכתב בא כוחה מיום 24/8/10, שבהזמנת העבודה התובעת לא נדרשה לרשום וליצור פנקסי איזון קשירות ובקרות לנקודות שנמדדו. המומחה סבור שאין צורך לציין בהזמנת מיפוי איך יימדדו נתונים, שכן מחובתו של מודד סביר לדעת איך להגיש גבהים אמינים (עמ' 11 לחוות הדעת).

המומחה גם דוחה את ההפניה של ב"כ התובעת למרכז המיפוי הארצי על בסיס שמות של 3 נקודות. המומחה מציין שבניסיון לברר את פרטי הביסוס ואת נתוני 3 הנקודות הוא פנה וקיבל מהתובעת נתונים, אשר בבדיקתם נמצא ליקוי בבסיס האופקי של הפרויקט (עמ' 12 לחוות הדעת).

ח. שכרה של התובעת עבור ביצוע המדידות לא היה סביר וריאלי - מחירון מע"צ מספק תעריף מדידות לצרכי תכנון ומאפשר הערכה סבירה של עלות הפרויקט בסך של כ- 700,000 ₪. הצעת המחיר של הנתבעת לחברת "שפיר" בסך של 363,500 ₪ + מע"מ לא הייתה ריאלית ומקל וחומר הצעת המחיר של התובעת לנתבעת בסך של 105,000 ₪ + מע"מ. בתנאים שכאלה לא ניתן לצפות לתוצאות חיוביות מהמיפוי.

ט. המומחה סבור שהנתבעת והתובעת נפלו בפח ומאשים את כל המעורבים בכשל המיפוי - חברת "שפיר" על מסירת העבודה במחיר זול באופן לא סביר ; הנתבעת על הפעלת קבלני משנה שונים ובמיוחד על העסקת התובעת במחיר זול במיוחד ולא סביר ; התובעת על ביצוע עבודה לא תקינה בגלל אילוצים כספיים (עמ' 13 לחוות הדעת).

י. בשורה התחתונה חוות הדעת קובעת שמפות התובעת אינן קבילות, הן בגלל ליקויים בבסיס המיפוי והן בגלל ליקויים חמורים עוד יותר במיפוי המפורט.

21. כפי שכבר צוין לעיל, לאחר הגשת חוות הדעת לתיק, התובעת העלתה טענות קשות כלפי המומחה מטעם בית המשפט ואף ביקשה להורות על פסילתו, בעיקר על רקע העובדה שהמומחה לא קיים פגישה עם הצדדים לפני השלמת חוות הדעת. בהחלטת בית המשפט מיום 28/6/14 הבקשה נדחתה ואולם ניתנה הנחיה שהמומחה יקיים פגישה עם הצדדים ולאחריה יגיש את חוות דעתו הסופית. בהתאם להחלטה הפגישה קוימה והמומחה ערך השלמה לחוות דעתו מיום 25/12/14, שבה נקבע בתמצית כך:

א. כל הקבצים שהועברו לעיונו של המומחה על ידי התובעת אינם עומדים בדרישות תקנות המדידה למיפוי מצבי בקנה מידה 1:250 (או אף 1:500) ובדרישות מפרט המדידות אשר סוכם.

ב. חוות הדעת המקורית בחנה קובץ שכונה "קובץ 3". התובעת הפנתה את המומחה ל- "קובץ 5", שבבדיקתו נמצא דל עוד יותר מ- "קובץ 3" ולכן הוא נדחה כבלתי קביל. "קובץ 5" כולל חוסרים חמורים ואינו מתאים לדרישות מדידה בקנה מידה 1:250 או אף 1:500.

22. המומחה מטעם בית המשפט נחקר על ידי ב"כ הצדדים בחקירות נגדיות. בעדותו הוא הבהיר שמחוץ לבדיקה המשרדית של הקבצים, הוא ביצע בדיקה פיזית היכן שניתן היה לבצעה ממרחק הזמן ונוכח ביצוע עבודות הקמת הכביש בפועל (עמ' 38, ש' 9-4).

בעדות בפניי המומחה חזר על עיקרי חוות דעתו - כל קבצי המדידה שהועברו לעיונו אינם מספקים תוכן לפי הדרישות (עמ' 42, ש' 8-5) ; החוסרים אינם ניתנים להשלמה בשיטת rtk שבה השתמשה התובעת (עמ' 39, ש' 19-18) ; אסור להשתמש בשיטת rtk לצורך תוכן מפורט 1:250 או 1:500 משום שהגבהים אינם מדויקים, מה גם שחסרים המון פרטים קריטיים שכלל לא נבדקו (עמ' 40, ש' 3-1); לפי המפרט אזור המדידה סוכם על קו כחול בתוספת 50 מ' לכל צד, שזהו האזור שכלל ליקויים (עמ' 42, ש' 4-1) ; מדידת הכבישים עצמם איננה מקצועית וכוללת חוסרים וליקויים רבים (עמ' 39, ש' 13-3); הבדיקה הפיזית במעבר געש העלתה ליקויים רבים וניתן לקבוע שמדובר בתוצר של מדידות קרקעיות ולא של פוטוגרמטריה (עמ' 38, ש' 24-10) ; התובעת והנתבעת התחייבו לבצע את עבודות המדידה במחיר נמוך באופן לא ריאלי (עמ' 41, ש' 8-4).

23. לא מצאתי שמי מהצדדים סתר את ממצאיו ומסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו. המומחה גילה בקיאות מקצועית ומומחיות בנושאי המחלוקת שבין התובעת והנתבעת. אף לא מצאתי בסיס של ממש לטענות התובעת באשר לאופן עבודתו של המומחה, שביצע הן בדיקות משרדיות של כל הקבצים שהועברו לעיונו והן בדיקות בשטח במקומות שבהם הדבר היה אפשרי, בשים לב לכך שחלפו מספר שנים מתקופת ביצוע המדידות ולכך שבכביש 531 מבוצעות כיום עבודות נרחבות. טענות התובעת באשר לנחיצותה של פגישה של הצדדים עם המומחה התגלו בדיעבד כחסרות רלוונטיות.

יש לציין כי המומחה מצא ליקויי מדידה הן בשטח שבשולי הכביש והן בכביש עצמו. עובדה זו מפחיתה את הרלוונטיות של טענת התובעת, שהיא מדדה אך ורק את הכביש ואילו הנתבעת את השטח שבשוליו.

24. התובעת העלתה ביקורת רבה על עבודת המומחה, הגישה לו עשרות של שאלות הבהרה וכאמור אף ביקשה להביא לפסילתו, לעיתים תוך שימוש בלשון בוטה כלפיו. סבורני כי מוטב היה לתובעת לנסות להתמודד עם תוכנה של חוות הדעת ולא להטיל דופי במומחה.

25. נוכח האמור אני מאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט על ממצאיה ומסקנותיה. התובעת ביצעה עבודות מדידה באופן לא נכון ובלתי מקצועי, שלא לפי דרישות המפרט שהוסכם בין הצדדים ושלא לפי דרישות מקצועיות אובייקטיביות. עבודתה של התובעת לא סיפקה מדידה קרקעית ראויה לצורכי הנתבעת ומזמינת העבודה חברת "שפיר".

פרק ג' - הנתבעת יידעה את התובעת בזמן אמת בנוגע לתלונותיה של "שפיר"

26. מנהל התובעת טען שהתובעת עמדה בכל התחייבויותיה וקיימה את דרישות הנתבעת לשביעות רצונה, ועל כן הופתעה לגלות שהנתבעת שכרה מודד אחד ללא כל התראה ותוך הפרת ההסכם ביניהן (ס' 28-26 לתצהירו).

לפי עדותו, נציג הנתבעת יריב כסיף קרא לו ומסר לטיפולו הערות של חברת "שפיר", שאז התובעת יצאה לשטח וביצעה את ההשלמות, על אף שגילתה שכל ההשלמות נדרשות בשולי הכבישים ובאזורים אשר כלל לא נמדדו ולא היו באחריותה של הנתבעת (ס' 19-17 לתצהירו ; עמ' 9, ש' 11-1).

27. מנהל הנתבעת אור כוכבא טען שעבודת הנתבעת נמצאה רשלנית, לא מקצועית ומנוגדת להזמנה ושהודעות על כך הועברו לתובעת שוב ושוב (ס' 7 לתצהירו). לפי עדותו "שפיר" הייתה שבעת רצון מהעבודה הפוטוגרמטרית שהנתבעת ביצעה בעצמה, אך דחתה את עבודות המדידה הקרקעית שביצעה התובעת (עמ' 10, ש' 15-13).

מנהל הנתבעת בתקופת המדידות, עה/1 טל חצב, העיד שהנתבעת ביצעה בעצמה את השלמות המדידה הנדרשות עבור "שפיר" לאחר שהתובעת לא נענתה לפניות בטלפון ובכתב (עמ' 30, ש' 6-4).

28. עה/2 אופיר רביב היה מנהל בחברת "שפיר" בתקופה הרלוונטית ואחראי על ההתקשרות עם הנתבעת. כעולה מתצהירו, עם מסירת עבודות המדידה התגלה שהמיפוי הקרקעי הוא באיכות ירודה, חסר, לא מקצועי ולא עומד בדרישות ההזמנה (ס' 4) ועל כן הוא התריע בפני הנתבעת מבעוד מועד ובמהלך התקופה, שהמתכננים אינם שבעי רצון מאיכות המיפוי (ס' 6).

עה/2 העיד שהיה מבולבל מכמות הרג'קטים וההערות ביחס למדידה הקרקעית ועל כן פנה ליועץ חיצוני ממשרד המדידות "הלפרין פלוס", שבדק אף הוא את המדידות ומצא שאיכותן 'מתחת לכל ביקורת' (ס' 8 לתצהירו ; עמ' 33, ש' 16-10 ; עמ' 35, ש' 20-18).

29. לתצהיריהם של מנהלי התובעת והנתבעת צורפו התכתבויות דוא"ל ומסמכים שונים אשר נערכו והוחלפו בין הצדדים בזמן אמת. להלן פירוט של המסמכים בסדר כרונולוגי:

28/9/08 דורון סלע מהתובעת אל מנהלת הייצור אתי אמסלם מהנתבעת - אישור שעבודות המדידה יחלו ביום 30/9/08 ושתאריך המסירה 16/11/08.

16/10/08 אור כוכבא מהנתבעת אל מנהל התובעת לביב חלבי - העברת סימון גבול העבודה. כמו כן פנייה של אור כוכבא מהנתבעת אל יואב מהתובעת, המאשרת את הרחבת העבודה בכחצי ק"מ לפי תעריף כספי שנרשם.

23/10/08 אתי אמסלם מהנתבעת אל דורון סלע מהתובעת - עיכוב ביצוע עבודה באזור צומת חורשים.

29/10/08 אתי אמסלם אל אור כוכבא מהנתבעת עם העתק לתובעת - עדיין לא התקבל המיפוי ממולדובה. נכתב שבשיחה עם דורון מהתובעת הוא התחייב לסיים את המדידה הקרקעית ביום שלישי ונשאלה השאלה האם התוספת למיפוי המדידה סגורה עם התובעת בהיבט הכספי.

10/11/08 אתי אמסלם מהנתבעת אל מנהל התובעת - אישור שהמדידות שהועברו יעברו בדיקת איכות ושבהמשך יישלח החלק הזהה בפוטוגרמטריה לצורך עריכה אצל התובעת. כמו כן, בקשה שהתובעת תעביר מדידות נוספות. נכתב "בקשר ללוחות הזמנים מיותר לציין שתאריך ההגשה לא השתנה ולכן חבל על כל רגע".

20/11/08 הילה רווה מהנתבעת אל דורון סלע מהתובעת - הערות לתיקון מדידות בנושאי תשתיות, ניקוז, קירות תומכים, עמודי חשמל ועמודי מתח גבוה. נכתב "אנחנו צריכים בבקשה את הערכתכם ללוחות הזמנים למסירה, על מנת שנדע איך להיערך אצלנו לסיום העבודה ושליחה ללקוח".

29/11/08 מכתב הנתבעת אל רינת פליקשטיין מחברת "שפיר" - הצעת מחיר לתוספות מדידה בקטע הדרומי של שפיים.

2/12/08 מסמך סיכום פגישה בנוכחות יריב כסיף מהנתבעת ונציגי משרד ההנדסה "תדם". נמסרן לנציג הנתבעת עשרות סעיפים של תיקון המדידות ושל הוראות לבדיקות ולפרוט.

3/12/08 מכתב "ד.א.ל. הנדסה" בע"מ אלחברת "שפיר" הכולל הערות כלליות בנוגע למדידות שהתקבלו מהנתבעת.

3/12/08 דו"ח פירוט השלמות עריכה במסמך הכתוב בכתב יד ונושא אישור קבלה חתום על ידי מנהל התובעת.

16/12/08 אתי אמסלם מהנתבעת אל דורון סלע מהתובעת - העברת קובץ.

17/12/08 יריב כסיף מהנתבעת אל דורון סלע מהתובעת - העברת הערות "ד.א.ל." ודרישה לתיקון עד סוף השבוע כולל עריכה.

17/12/08 אור כוכבא מהנתבעת אל מנהל התובעת לביב חביב - טענות שלביב אינו זמין ושיש לחץ קשה מצד "שפיר" לקבלת לוח זמנים, הכולל איומים לקנסות ולסנקציות משפטיות. נרשם שהתובעת התחייבה להעברת מדידות בתאריכים 18/12/08 ו- 25/12/08 ונכתב כך: "אבקש לעמוד בלוחות הזמנים להם התחייבת. במידה ואינך מסוגל לעמוד בזמנים להם התחייבת ניאלץ להפעיל צוותים אחרים וכמובן שנבוא חשבון על ההוצאות. אני חוזר ומדגיש אנו ממש לפני פיצוץ עם הלקוח ואני לא צריך להרחיב מה יהיו תוצאותיו".

29/12/08 אור כוכבא מהנתבעת אל מנהל התובעת - "משיחה שהייתה לי היום עם הלקוח (חברת שפיר)הבנתי שוב שבמדידה חסרים דברים בסיסיים כמו עמודי תאורה, קו שפה ועוד. מעבר לאי עמידה בזמנים שהתחייבת לנו מדובר בנזק תדמיתי קשה לחברת טריג. צוותים שלמים מבצעים בימים אלה השלמות שדה לעבודה שלך. כמובן שאת השלמות אלה התחייבת לעשות בהזמנת העבודה במסגרת המחיר שסוכם".

29/12/08 הילה רווה מהנתבעת אל גורמים אחרים בנתבעת - פירוט בעיות מיפוי שהכותבת נתקלה בהן במהלך העריכה. הדוא"ל הועבר ביום 1/1/09 מאור כוכבא אל מנהל התובעת בבקשה לתגובה.

2/1/09 יריב כסיף מהנתבעת אל מנהל התובעת - בהמשך לשיחה טלפונית פרוט הסיכום שהתובעת תבצע עדכונים ותעביר תוצאות עריכה בתאריכים 2/1/09, 4/1/09 ו- 5/1/09.

4/1/09 מכתב אינג' רינת פליקשטיין מחברת "שפיר" אל אור כוכבא מהנתבעת - תלונות על אי עמידה בלוח הזמנים ופירוט הערות המתכננים.

8/1/09 סיכום ישיבת מודדים בחברת ש"פיר" בנוכחותו של יריב כסיף מהנתבעת - סוכם שהנתבעת תעביר תכניות מדידה מתוקנות לכביש 531 עד ליום 16/1/09.

9/1/09 התכתבות בין נציגי "שפיר" לבין אור כוכבא מהנתבעת - התראות על העיכוב החמור בלוח הזמנים ועל איכות המדידות.

15/1/09 התכתבות בין יריב כסיף מהנתבעת ודורון סלע מהתובעת - העברת קובץ מדרונות.

16/1/09 יריב כסיף מהנתבעת אל מנהל התובעת - דרישה לקבלת מדידה ולוח זמנים. נכתב כי "המדידה צריכה להסתיים מקסימום ביום שבת הקרוב 23-24/1. אם אינך יכול לבצע אנא תודיע לי".

19/1/09 יריב כסיף מהנתבעת אל רינת פליקשטיין מחברת "שפיר" - אישור שהועברו קבצים והבהרה שתיקון הרג'קטים דורש זמן. המכתב מפרט הערכות משך תוספות מדידה בקטעי שפיים והרצליה.

26/1/09 מכתב "ד.א.ל. הנדסה" בע"מ הכולל הערות ביחס למדידות שהתקבלו מהנתבעת ביום 15/1/09. המסמך מפרט חוסרים משמעותיים במדידות ונכתב בו שיש לוודא כי המדידה עומדת בדרישות הפורמט של מע"צ.

27/1/09 סיכום ישיבה במשרד חברת המהנדסים "תדם" בהשתתפות נציגת הנתבעת הילה רווה. המסמך מפרט מספר רב של הערות ביחס למפות המדידה.

10/2/09 אתי אמסלם מהנתבעת אל מנהל התובעת - בקשה להעברת קבצים של צומת ג'לג'וליה.

12/2/09 אינג' רינת פליקשטיין מחברת "שפיר" אל אור כוכבא מהנתבעת - הערות על פנייתו אליה והודעה כי המדידות הועברו למתכננים.

24/2/09 מפרט מדידות של "שפיר" לפרויקט 531.

16/6/09 פניות אינג' רינת פליקשטיין ואופיר רביב מחברת "שפיר" אל טל חצב מהנתבעת בדרישה למענה לפניה, שבה "שפיר" ביקשה תוספות מדידה באזור כביש 2 דרומית לשפיים. בסיום הפניה נרשם "האם מכל הנ"ל אני צריכה להבין את הרמז שאתם לא מעוניינים להמשיך לעבוד אתנו ?".

30. ההתכתבויות מעלות תמונה ברורה - חברת "שפיר" הביעה חוסר שביעות רצון מאיכות עבודות המדידה הקרקעית שהועברו אליה ומאי העמידה בלוחות הזמנים שנקבעו מראש. בין לבין התקיימו ישיבות עם המהנדסים מטעם "שפיר" ונערכו מסמכים המפרטים את החוסרים ואת הליקויים שנמצאו בעבודות המדידה.

הנתבעת העבירה את המסרים אל התובעת כפי שהם ודיווחה לה בזמן אמת על הליקויים שנמצאו בעבודות המדידה, על הפיגור הנטען בלוח הזמנים ועל חוסר שביעות הרצון מעבודת התובעת. הנתבעת אף ביקשה מהתובעת מפעם לפעם להודיע האם ביכולתה לעמוד בלוחות הזמנים ואף הודיעה שבכוונתה להפעיל צוותים אחרים לתיקון ולהשלמה.

התובעת מצדה לא תמיד הייתה זמינה ולא תמיד השיבה לפניות וללחצים. גם כאשר הועברו מדידות ותיקונים, הם לא עמדו בדרישות המתכננים.

31. מנהל התובעת הודה שקיבל לעיונו את מכתב "ד.א.ל. הנדסה" בע"מ מיום 3/12/08 שכלל ביקורת על המדידות, אך טען שבאופן כללי הליקויים נבעו ברובם מעבודה של הנתבעת ורק בחלקם מעבודה של התובעת (עמ' 23, ש' 12-8). בהמשך עדותו הוא נדרש להתייחס ביתר פירוט להערות של חברת "ד.א.ל." ומתשובותיו עלה למעשה שהמחדלים קשורים ברובם לעבודת התובעת (עמ' 25, ש' 23 - עמ' 26, ש' 2). דברים דומים עלו בהתייחסותו לדו"ח הפירוט מיום 3/12/08 הערוך בכתב יד (עמ' 25, ש' 22-17).

בעדותו מנהל התובעת טען שהלכה למעשה "באימיילים שהתכתבנו לא היתה מורת רוח כזאת כפי שמגדיר אותה ב"כ הנתבעת" (עמ' 27, ש' 21-19) ושעל אף ההתכתבויות וההערות העבודה נמשכה, נקבעו לוחות זמנים להמשך ו- "... לא היה שום פיצוץ ולא היה מיועד כלל לפיצוץ והעבודה נמשכה גם שלושה וארבעה חודשים לאחר מכן" (עמ' 23, ש' 24-11).

עדות זו של מנהל התובעת נסתרת הלכה למעשה בהתכתבויות השונות ורק מעידה על התנהלותה של התובעת, אשר לא התייחסה ברצינות רבה מדי לפניותיה החוזרות ונשנות של הנתבעת.

32. אשר להודעת הנתבעת כי בכוותה להפעיל צוותים אחרים, מנהל התובעת העיד שהשיב כי ביכולתו להשלים את העבודה כפי שנעשה בפועל (עמ' 23, ש' 29-25). עם זאת, מנהל התובעת טען שלא ראה את הודעת הדוא"ל מיום 29/12/08, שבה הודע לו באופן מפורש שצוותים מטעם הנתבעת מבצעים בפועל השלמות שדה לעבודת התובעת (עמ' 23, ש' 30 - עמ' 24, ש' 4). ספק בעיניי אם דווקא הודעה זו לא הגיעה לעיונו של מנהל התובעת.

33. מסקנתי לסיכום פרק זה היא שהתובעת עודכנה בזמן אמת בדבר מחדליה בביצוע המדידות הקרקעיות ואי העמידה בלוחות הזמנים, כמו גם בדבר חוסר שביעות רצונה של המזמינה "שפיר" על כל המשתמע מכך.

פרק ד' - התשלומים שהתקבלו מחברת "שפיר" ותשלומי "גב אל גב"

34. לתצהירו של מנהל הנתבעת אור כוכבא צורפו שתי קבלות שהופקו על ידי הנתבעת בגין תשלומים שהתקבלו אצלה מחברת "שפיר". הנ"ל נחקר בקשר לקבלות והעיד כך:

"ש: אני רואה שתי קבלות שאתה צרפת אותן כעמודים אחרונים לתצהירך 41,000 ₪ והקבלה השניה 125,000 ₪. זה שתי קבלות שהוצאתם לשפיר.

ת: הקבלה מס' 372 על סך 41,522 ₪ היא קבלה עבור עבודה אחרת שהשתרבבה לכאן ולא קשורה לסיפור הזה. עשינו צילום אוויר של הכביש בצבע וזה לא קשור לכאן לבחור בשם ניצן אורגל שעבד בשפיר וזה השתרבב לכאן. הקבלה מס' 376 על סך 125,953 ₪ היא מורכבת מ 70,000 ₪ או 80,000 ₪ פלוס עוד משהו וזה כולל את המקדמה.

ש: אתה מצרף לתצהיר שלך את שתי הקבלות האלה ומציין שאלה קבלות בגין כספים שקיבלת משפיר. כרגע אתה אומר דברים חדשים בניגוד לכך.

ת: את כל הכספים האלה קיבלתי משפיר ואני מעיד היום שהקבלה הראשונה היא עבור עבודה אחרת" (עמ' 47, ש' 26 - עמ' 48, ש' 3).

35. לפי תנאי ההסכם בין הנתבעת לבין חברת "שפיר", נספח א' לתצהירו של מנהל הנתבעת, סך התשלום המגיע לנתבעת עבור ביצוע עבודות המדידה של כביש 531 עמד על 363,500 ₪ בתוספת מע"מ. נקבע ש- 30% מהתשלום ישולמו בעת הצגת גיחת צילום, 30% ישולמו בעת הגשת העבודות והיתרה תשולם בתנאי "שוטף + 60".

קבלה מס' 376 ע"ס 125,953 ₪ נערכה ביום 6/11/08, בעת ששיעור המע"מ עמד על 15.5%. מכאן שהקבלה מבטאת תשלום בסך של 109,050 ₪ + מע"מ. הסך של 109,050 ₪ הוא בדיוק 30% מהסך של 363,500 ₪ ומכאן שקבלה מס' 376 מעידה על תשלום המקדמה לנתבעת.

בשים לב לכך שהקבלה האחרת מס' 372 נערכה ביום 5/10/08, לפני מועד תשלום המקדמה, הרי שאני מקבל את טענתו של מנהל הנתבעת כי אכן מדובר בתשלום שאינו קשור כלל לעבודות המדידה של כביש 531.

36. מנהל הנתבעת העיד שהנתבעת לא קיבלה כספים מחברת "שפיר" מעבר למקדמה:

"ההזמנה מצד ג' היתה בסדר גודל של 340,000 ₪ ללא תוספות. קיבלנו 100,000 ₪ כמקדמה ויותר לא קיבלנו. הם לא היו מוכנים לשלם ורצו לתבוע אותנו על נזקים" (עמ' 10, ש' 19-18).

"ש: נכון שאזור פסי הרכבת של הרצליה תל אביב היתה עבודה נוספת.

ת: למיטב זכרוני היתה הרחבת עבודה שם שגם עליה לא קיבלנו כסף" (עמ' 48, ש' 14-13).

"ש: מפנה לנספח 5 לתצהירה של התובעת - זאת חשבונית העסקה שהועברה לנתבעת מס' 419/09 למה לא שילמתם עבור החשבונית.

ת: כי לא קיבלנו והעבודות היו גב אל גב" (עמ' 49, ש' 15-13).

37. עה/2 אופיר רביב, כאמור מנהל בחרת "שפיר" בתקופה הרלוונטית, חיזק את הדברים בתצהירו ובעדותו:

"אך ורק בשל איכות העבודה הנמוכה והמאוחרת, שמסרה טריג לשפיר, לא שולמו לטריג הכספים אשר שפיר נתחייבה להם בהסכם" (ס' 7 לתצהירו).

"ש.ב: האם היה עניין שחלק ניכר מהתשלום לנתבעת לא שולם בגלל רמת העבודה שהיא סיפקה. ת: כן. שלבי התשלום מחולקים בצורה כזו של מיפוי קרקעי ומיפוי פוטוגרמטרי. אנחנו קיבלנו את המיפוי הקרקעי לא שלם. נכון לאז לא יכולנו לעשות בו שימוש" (עמ' 34, ש' 16-14).

38. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים שמקדמה בסך של 20,000 ₪ שולמה על ידי הנתבעת לתובעת עם קבלת המקדמה מחברת "שפיר" (עדות אור כוכבא, עמ' 48, ש' 10-7).

39. מסקנתי היא שהנתבעת קיבלה מחברת "שפיר" את סך המקדמה בלבד ובאותו זמן העבירה לתובעת את חלקה. מעבר לתשלום המקדמה, לא התקבלו תשלומים נוספים אצל הנתבעת מחברת "שפיר" ובהתאם לתנאי "גב אל גב", אף היא לא שילמה לתובעת תשלומים נוספים.

פרק ה' - דינה של תביעת התובעת להידחות

40. בהתאם לקביעותיי ולמסקנותיי דלעיל, דינה של תביעת התובעת להידחות.

41. התובעת לא ביצעה את המדידות באופן מקצועי ולפי המפרט אשר נקבע בין הצדדים. הנתבעת יידעה את התובעת בזמן אמת בדבר חוסר שביעות רצונה של המזמינה "שפיר" מהליקויים הנטענים בעבודת המדידה הקרקעית ומאי העמידה בלוחות הזמנים, על כל המשתמע מכך. כפועל יוצא, המזמינה לא שילמה לנתבעת תשלומים עבור יתרת העבודה ובהתאם לתנאים שסוכמו בדבר תשלום "גב אל גב", לא התגבשה זכותה של התובעת לקבלת תשלום נוסף.

42. נוכח האמור, התובעת הפרה את החוזה ולא הוכיחה את זכותה לקבל את יתרת התשלום החוזי אשר נקבע בהסכם שבינה לבין הנתבעת, הן עבור העבודות אשר נכללו בחוזה במקור והן עבור התוספות.

43. מובן שאין גם מקום לקבל את תביעת התובעת לפיצוי עבור העובדה שהנתבעת התקשרה עם קבלני משנה אחרים בניסיון לתקן את הליקויים שבעבודת התובעת ומקל וחומר שאין לקבל את התביעה לפגיעה במוניטין ובשם טוב, אשר ממילא כלל לא הוכחה.

פרק ו' - התביעה שכנגד מטעם הנתבעת

44. מנהל הנתבעת טען בסעיפים 11 ו- 13 לתצהירו כי לנתבעת נגרמו הנזקים הבאים:

א. תשלומים ששולמו לקבלני משנה חלופיים אשר ביצעו את עבודתה של התובעת לאחר שהיא נכשלה בה.

ב. אי קבלת תשלום עבור עבודות נלוות שהנתבעת ביצעה באמצעות קבלני משנה אחרים.

ג. אי גביית יתרת שכרה של הנתבעת מחברת "שפיר" בסך של 280,000 ₪.

ד. הוצאות משפט הן בניהול ההגנה והן בניהול הודעה לצד ג' נגד חברת "שפיר".

ה. נזקי מוניטין ושם טוב.

45. עם זאת, לא כל הנזקים הנ"ל נתבעו בכתב התביעה שכנגד, אשר כלל תביעה בסך של 168,283 ₪ עבור הוצאות שהנתבעת הוציאה לצורך ביצוע המיפוי וכן תביעה בסך של 158,950 ₪ עבור תשומות עבודה של הנתבעת.

46. נמצא שטענות הנתבעת לאי גביה מחברת "שפיר" ולנזקי מוניטין ושם טוב כלל לא נכללו בכתב התביעה שכנגד. לפיכך אדון להלן בשני ראשי הנזק שנכללו בתביעה שכנגד ובהם בלבד.

טענה לתשומות עבודה של הנתבעת

47. בסעיף 16(ז) לתצהיר מנהל הנתבעת נטען שהנתבעת ביצעה בעצמה עבודות עריכה והשלמת מיפוי והשקיעה בכך 289 משמרות עבודה בשווי של 550 ₪ כל אחת ובסה"כ 158,950 ₪. אותה טענה הועלתה בסעיף 2 לתצהירו של עה/1 טל חצב, שהיה כאמור מנהל הנתבעת בתקופת ביצוע המדידות. טל חצב נשאל בנושא זה והעיד כך (עמ' 31, ש' 16-10):

"ש: אתה אומר 289 משמרות עבודה זה אצלכם בחברה לעריכת המפות.

ת: זה לא רק עריכת המפות, זה צוותים שיצאו לשטח לעשות את העבודה ולהביא את אותם פרטים שלא קיבלנו מהתובעת. זה עריכה של מפות. יש תיעוד של כל הפעולות שנעשו.

ש: יש לך תיעוד, יומני עבודה, שעות משמרות וכו'.

ת: אני לא בנתבעת כבר כמה שנים. לנתבעת יש נוהל של בדיקת הביצועים בסוף כל שנה והדוח הזה היה יוצא לחברה חיצונית שהיתה עושה לנו את ביקור האיזו. אנחנו בשביל לתחקר את עצמנו תעדנו עד לדיון של חצי יום עבודה מה עשה כל עובד בנתבעת או בשמה".

48. הנתבעת לא סיפקה בדל ראיה להוכחת טענתה בדבר משמרות עבודה שבוצעו על ידי צוותים מטעמה. לא הוצגו יומני עבודה, שמות של עובדים, תאריכי ושעות משמרת או כל תיעוד אחר, על אף שלכאורה ולפי עדותו של טל חצב, תיעוד שכזה היה בנמצא.

49. צד הנמנע מלהציג ראיה, מעורר את החשש כי מחדלו נובע מהחשש שהראיה תשמש נגדו (השופט י. קדמי, דיני ראיות, (חלק שלישי), תשנ"ט, עמ' 1391). ככלל, אי הצגתו של מסמך רלוונטי המצוי בחזקתו האפשרית של בעל דין ואשר יש בו כדי לתרום לגילוי האמת, יוצר הנחה כי אילו הוצג היה מערער את גרסתו של הצד אשר נמנע מהצגתו. כך בע"א 548/78 נ.ש. ואח' נ' י.ל., פ"ד לה(1) 736 בעמ' 763-762:

"דרך זו שנקט בה המחוקק מקורה בכלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה".

50. הנתבעת לא הוכיחה את טענותיה לעצם הוצאת ההוצאה. לא הוכח שבוצעו משמרות עבודה בקשר לעבודות המדידה של התובעת, לא הוכח כמה משמרות בוצעו ולא הוכח מהי העלות של כל משמרת. לפיכך התביעה לתשלום עבור ההוצאה הנ"ל נדחית.

טענה להוצאות בעין

51. סעיף 6 לכתב התביעה שכנגד וסעיף 16 לתצהירו של מנהל הנתבעת מפרטים "הוצאות בעין שהוצאו לצורך ביצוע המיפוי" בסך כולל של 168,283 ₪ כדלקמן:

א. תשלום לחברת "אופק צילומי אוויר" בסך של 26,552 ₪ + מע"מ עבור גיחת אוויר וסריקות. חשבונית התשלום נושאת את התאריך 24/9/08, יומיים לאחר חתימת ההסכם עם התובעת וזמן רב לפני שהתובעת הייתה אמורה להשלים את עבודתה.

ב. תשלום לחברת "שדות" בע"מ בסך של 7,395 ₪ + מע"מ עבור קליטה דיגיטלית של 60 גושים. החשבון נושא את התאריך 8/12/08, המאוחר למועד המיועד למסירת עבודות המדידה של התובעת 16/11/08.

ג. תשלום לחברת "אוג מדידות" בסך של 19,336 ₪ עבור מיפוי כביש 531. צורפה הזמנת רכש מיום 18/11/08.

ד. תשלום לחברת "סיגמא מהנדסים" בע"מ בסך של 6,000 ₪ + מע"מ עבור מיפוי ומדידה של הקטע הדרומי של מחלף שפיים. חשבונית התשלום נושאת את התאריך 4/5/09.

ה. תשלום למנסור חאזם בסך של 84,000 ₪ + מע"מ עבור ביצוע השלמת מדידות. צורפו 7 חשבוניות מס בסך של 12,000 ₪ כ"א הנושאות את התאריכים 9/9/09, 30/9/09, 1/11/09, 30/11/09, 1/1/10, 30/1/10 ו- 1/3/10. על גבי החשבוניות צוין שאמורים להתבצע 10 תשלומים. בחשבונית האחרונה מיום 1/3/10 נרשם "תשלום 7 מ- 10".

ו. תשלום המקדמה לתובעת בסך של 20,000 ₪ + מע"מ.

52. מנהל הנתבעת ניסה להסביר בחקירתו מדוע התובעת נתבעת בגין הסכומים הנ"ל:

"ת: חלק מההוצאות היו הוצאות לספקי משנה גם על הפוטוגרמטריה עבודה שלא קיבלנו עליה כסף בגלל התוצר הלא מספק שקיבלנו מהתובעת.

ש: נכון שעל פי ההסכם אתם הייתם צריכים לשאת בצילומי האוויר ולא התובעת.

ת: העבודה הוגשה אווירית וקרקעית ובגלל שהעבודה הקרקעית לא היתה טובה, כמו שכולם אמרו, לא קיבלנו כסף משפיר כי אף אחד לא משלם על חצי עבודה.

ש: למה אתה רוצה לחייב את התובעת בקליטה דיגיטלית של 60 גושים ואני מפנה לסעיף 6 של כתב התביעה שכנגד.

ת: מאותה סיבה.

ש: כך גם לגבי החיוב ב 19,000 ₪ של אוג מדידות.

ת: בדיוק אותו דבר וגם יתר פרטי הנזק. גם לגבי המודד מנסור חאזם.

ש: יש לך מסמך להראות לי שחאזם תיקן עבודה של התובעת.

ת: מר חלבי אמר שפגש אותו בשטח. יש לי הזמנת עבודה אולי. מפנה לחשבונית מיום 1.1.10 שסומנה 17 בתוך נספח ה' 5 לתצהירי. יש סדרת חשבוניות ה5. כתוב שם עבור מה הוא ביצע עבודה.

ש: נכון שמר חאזם עשה לך עבודות נוספות מעבר לעבודה הזו.

ת: לא פוסל. לא זוכר" (עמ' 48, ש' 32-18).

53. הטענה, אם כך, היא שחלק מהסכומים משקפים הוצאות שהנתבעת הוציאה ממילא, אך לא הייתה יכולה לגבות אותן מחברת "שפיר" בשל עבודתה הלקויה של התובעת, בעוד שהחלק האחר שולם עבור עבודות מדידה שבוצעו במקום עבודות המדידה של התובעת. דא עקא שלא ברור מעדותו של מנהל הנתבעת איזה מהתשלומים שייך לאיזה סוג של סכומים.

54. מהעדות עולה שלכאורה עבודתו של המודד חאזם מנסור נועדה להחליף את עבודתה של הנתבעת, אלא שמנהל הנתבעת כאמור אינו שולל את הטענה שהמודד הנ"ל ביצע גם עבודות נוספות ואחרות עבור הנתבעת.

יתרה מכך, כאמור הוצגו 7 חשבוניות מתוך 10 שהנפיק חאזם מנסור. לא ברור מדוע רק 7, עבור מה נועדו 3 החשבוניות הנוספות ומדוע החשבונית הראשונה נושאת את התאריך 9/9/09, המאוחר חודשים אורכים למועד שבו היה על התובעת לסיים את עבודתה.

55. הנתבעת נמנעה מזימונו לעדות של חאזם מנסור, על מנת שיסביר מה בדיוק הוזמן לבצע, מה ביצע בפועל ומתי. מנהל הנתבעת נשאל לפשר אי זימונו של הנ"ל לעדות והשיב שמדובר בהחלטה של בא כוחו (עמ' 49, ש' 2-1).

לכך יש לצרף את אי זימונו לעדות של מר יריב כסיף, מנהל הביצוע של הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה ומי שבוודאי היה יכול לשפוך אור על העובדות. עה/1 טל חצב העיד שיריב כסיף היה הגורם המקצועי אצל הנתבעת שעבד מול התובעת ושאין כל קושי להשיגו (עמ' 28, ש' 20 - עמ' 29, ש' 1). בנוסף הוא העיד שיריב כסיף הוא זה שנשלח לברר את הטענות ואת התלונות של "שפיר" (עמ' 29, ש' 24-22). גם מנהל הנתבעת העיד על תפקידו של יריב כסיף ואולם הוא בחר לייחס את מחדל אי הבאתו לעדות דווקא לתובעת (עמ' 43, ש' 11-4).

56. אי העדתו של עד רלוונטי, אשר יש בעדותו כדי לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה כי דבריו היו עלולים לערער את גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינו ולא עשה כן (ראו ע"א 293/90 גרינהולץ ואח' נ' מרמלשטיין (פורסם במאגרים - 28/12/94)). כך גם נאמר בע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה(4) 651, בעמ' 658:

"אי הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד".

57. הפועל היוצא של אי הבאתו לעדות של חאזם מנסור, הוא פגיעה בטענה ששולמו לו כספים עבור ביצוע עבודות מדידה חוזרות לאלו שביצעה התובעת. הפועל היוצא של אי הבאתו לעדות של יריב כסיף, הוא פגיעה נוספת בטענותיה העובדתיות השונות של הנתבעת ובהן הטענות לנזק שנגרם לה.

תמיהות באשר להתנהלותה של הנתבעת מול חברת "שפיר"

58. אף לאחר שמיעת שלושת העדים מטעם הנתבעת, רב הנסתר על הנגלה באשר להתנהלות שבין הנתבעת לבין חברת "שפיר".

לא הוצגו בפני בית המשפט הודעות מפורשות בזמן אמת מטעם "שפיר", שמפסיקות את עבודתה של הנתבעת או שמסרבות לשלם לה את שכרה. לא הוסבר באיזה תאריך הנתבעת הבינה שלא תקבל את שכרה ועל רקע זה לא ברור מדוע היא המשיכה לטענתה להוציא הוצאות עבור ביצוע מדידות (כמו לדוגמא התשלומים לחאזם מנסור שבגינם הופקו חשבוניות בין החודשים ספטמבר 2009 ומרץ 2010, זמן רב לאחר המועדים שנקבעו להעברת המדידות).

כמו כן, אם אכן הנתבעת ביצעה עבודות מדידה במקום התובעת, בין באמצעות צוותים שלה ובין באמצעות קבלני משנה אחרים, לא ברור מדוע "שפיר" לא שילמה לה עבור המדידות החלופיות.

59. יתרה מכך, לא הוסבר מדוע הנתבעת השלימה בקלות כה רבה עם החלטת "שפיר" שלא לשלם לה את שכרה ואפילו לא להחזיר את הוצאותיה. מנהל הנתבעת העיד שהנתבעת לא מנהלת הליכים נגד "שפיר" (עמ' 10, ש' 20-18) ואולם כאמור לא ניתן לכך כל הסבר.

60. לערפל מתווספת עובדה שנמסרה לראשונה רק במסגרת חקירתו הנגדית של עה/2 אופיר רביב, מי שהיה מנהל בחברת "שפיר" בתקופה הרלוונטית, ולפיה זכייתה של "שפיר" במכרז להקמתו של כביש 531 כולו בוטלה בשנת 2010 והיא הקימה בפועל רק מקטע אחד של הכביש מתוך חמישה, מבלי שסופק מידע מי ביצע עבורה את עבודות המדידה באותו מקטע (עמ' 34, ש' 22-17 ; עמ' 34, ש' 31-27).

בנסיבות אלו תמוהה עוד יותר החלטתה של הנתבעת שלא לדרוש ולתבוע מחברת "שפיר" ולו החזר על הוצאותיה, שכן לכאורה כלל לא היה צורך במדידות שבוצעו על ידי התובעת ולא נגרמו לחברת "שפיר" שום נזקים בקשר לאיכות המדידות.

61. מסקנתי היא שהנתבעת לא הוכיחה את תביעתה ביחס לאי אילו מהסכומים שנכללו בתביעה שכנגד. הנתבעת לא הוכיחה ניסיונות גביה כלשהם מחברת "שפיר", שהם בבחינת חובתה להקטין את נזקיה הנטענים. בנוסף הנתבעת כלל לא הוכיחה שהוציאה הוצאות לצורך החלפת עבודות המדידה של התובעת באחרות, בין באמצעות צוותים שלה ובין באמצעות קבלן משנה אחר.

62. לא מצאתי שום בסיס לתביעה להשבת סך המקדמה ששולמה לתובעת על ידי הנתבעת, שכן מדובר בתשלום ששולם לפי תנאי החוזה המפורשים במסגרת יחסי "גב אל גב".

63. תוצאת הדברים היא שהתביעה שכנגד נדחית.

סיכום

64. תביעתה של התובעת נדחית, נוכח הקביעה שהיא ביצעה עבודות מדידה לא מקצועיות, תוך סטייה מלוח הזמנים שנקבע מראש והפרת ההסכם עם הנתבעת. אם לא די באמור, חברת "שפיר" לא שילמה לנתבעת כספים עבור עבודות המדידה ולפי תנאי ההסכם "גב אל גב", לא התגבשה זכותה של התובעת לקבל מהנתבעת תשלומים נוספים.

65. התביעה שכנגד נדחית נוכח אי הוכחתם של נזקי ההוצאות בעין ושל הקשר הסיבתי בין התשלום למודד חאזם מנסור לבין עבודתה של התובעת. בנוסף עלו תמיהות של ממש ביחס להתנהלותה של הנתבעת מול חברת "שפיר" אשר לא הוסברו ודי היה בהן כדי לדחות את יתרת התביעה שכנגד.

66. הצדדים העלו בכתבי הטענות ובמהלך ניהול המשפט מספר טענות שוליות נוספות, שלא נמצאו רלוונטיות לצורך ההכרעה בתיק זה.

67. התובעת והנתבעת ניהלו הליך משפטי ארוך, ממושך ורב הוצאות. נוכח הדחייה ההדדית של התביעה והתביעה שכנגד, איני עושה צו להוצאות לטובת מי מהצדדים.

ניתן היום, כ"א תשרי תשע"ז, 23 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.