1. המבקשת הגישה בקשה, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ע"פ תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 וע"פ סעיף 353א' לחוק החברות התשנ"ט - 1999, ויורה כי המשיבה 1 תפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת והמשיבה 2, במידה שתביעת המשיבה 1 כנגדן תידחה.

2. בבקשה נטען בתמצית כי המשיבה 1 היא חברה בע"מ, שלא הוכיחה את איתנותה הכלכלית ואת יכולותיה להיפרע מחיוביה. עוד נטען כי סיכוייה של תביעת המשיבה 1 להצליח הם קלושים, כמפורט בכתב ההגנה מטעם המבקשת ולאור האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

3. המשיבה 1 טענה בתגובתה בתמצית כי לבקשה לא צורף תצהיר, כי מצבה הכלכלי איתן וכי אין בסיס בשלב זה של ההליך לטענה כי סיכויי התביעה קלושים. לביסוס טענותיה צירפה המשיבה 1 תצהיר של מנהלה וכן אישור רו"ח.

4. המבקשת הגישה תשובה לתגובה, החוזרת למעשה על טענות הבקשה.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה אני מורה על דחיית הבקשה.

6. סעיף 353א לחוק החברות קובע כדלקמן:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעת אם יזכה בדין."

7. הכלל הוא, אם כן, שיש לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן מצא בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת או אם החברה שכנעה כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט. המדובר בעניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט.

8. על בית המשפט לבחון את היכולות הכלכליות של התובעת וכן את סיכויי התביעה. תוך כך על בית המשפט להביא בחשבון כי זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, המתנגשת עם אינטרס נוגד של הצד שכנגד ועם האינטרס למנוע תביעות סרק.

9. על המשיבה 1 הנטל להוכיח את איתנותה הכלכלית. המשיבה 1 צירפה כאמור לתגובתה את תצהיר מנהלה ואת אישור רואה החשבון שלה.

בתצהיר נטען כי המשיבה 1 היא חברה פרטית שעיסוקה בביצוע מדידות הנדסיות, מיפוי מצבי ועוד. נטען כי מצבה הכלכלי של המשיבה 1 איתן, מאזנה חיובי, רווחיה גדלים משנה לשנה והיא עומדת בהתחייבויותיה השוטפות לספקיה ולעובדיה.

אישור רואה החשבון חוזר על הדברים.

10. אכן, אישור רואה החשבון קצר ותמציתי ולא צורפו אליו מסמכים תומכים כגון הדו"חות החשבונאים של המשיבה 1. עם זאת, אין להניח כי אישורים מעין אלה מוצאים על ידי רואה חשבון כלאחר יד.

11. הבקשה לחיוב בערובה לא נתמכה בתצהיר ואין בה טענות לגופו של עניין, המעלות חששות ביחס למצבה הכלכלי של המשיבה 1.

12. יש לציין כי כתב התביעה מטעם המשיבה 1 הוגש לסך של 208,312 ₪, כך ששיעור ההוצאות הצפוי במידה שהתביעה תידחה אינו כזה המעורר חשש של ממש לקריסתה של חברה אשר אין ראיה לכך שמצבה הכלכלי רעוע.

13. לא למותר לציין כי המבקשת עצמה, אף היא חברה בע"מ, הגישה תביעה שכנגד כנגד המשיבה 1 ולא חויבה בערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת שכנגד.

14. בתיק זה נערכה לאחרונה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ואולם טרם הוגשו תצהירי הצדדים ולא ניתן בשלב זה לקבל את טענת המבקשת כי כתב התביעה חסר בסיס.

15. אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה 1 בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ד, 06 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.