צדדי ג': 1. גבריאל בולישם

2. יוליה בולישם

3 . אמבולנט שירוצי אמבולנס בע"מ

לפניי בקשה מטעם התובע להעיד שני עדים נוספים מטעמו, וזאת לאחר שתמה שמיעת הראיות. הבקשה הוגדרה בכותרתה כבקשה להבאת ראיות הזמה. היא מתייחסת לעדותה של צד ג'2, אשר העידה כי התובע עשה שימוש ברכב בו ארעה התאונה ללא רשותה או רשות גורם כלשהו מטעם מי מצדדי ג' האחרים, וכי רכב זה שימש ככלל רק אותה ולא עובדים של העסק. הנתבעת הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. צדדי ג' מתנגדים לבקשה וטוענים כי היה על התובע להגיש את מכלול ראיותיו כמקשה אחת וכי אין לאפשר לו לערוך מקצה שיפורים לאחר שמיעת הראיות.

לאחר עיון בעמדות הצדדים אני רואה לקבל את הבקשה.

ספק בעיני אם ברמה הפורמאלית ענייננו בהבאת ראיות לסתור, משמדובר בבקשת תובע המתייחסת לעדות שהובאה מטעם צד ג'. עם זאת, התובע בבקשתו התייחס לחלופין אף לאפשרות להתיר לו הבאת ראיות נוספות, מקום שאין מדובר בראיות הזמה, ולבקשה זו אתייחס להלן.

נקודת המוצא היא כי על בעל דין להביא ראיותיו כמקשה אחת ולא לשיעורין, באופן שעלול לפגוע בזכויות הצד שכנגד ובניהול התקין והשוטף של ההליך. עם זאת נפסק, כי במקרים מתאימים בסמכות בית המשפט לאפשר סטיה מסדרי הדין הרגילים, תוך מתן אפשרות להבאת ראיות נוספות שלא עפ"י הסדר הרגיל. השיקולים העיקריים הרלוונטיים להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בכגון דא הם מהות הראיה המבוקשת - הן מבחינת חשיבותה למחלוקת המהותית והן מבחינת הכרוך בקבלתה ועוצמת הפגיעה בניהול התקין של ההליך, הטעם להגשה המאוחרת וההשפעה על זכויות הצד השני.

בענייננו, דומני כי לא ניתן לקבל במלואה את טענת התובע כי הוא לא יכול היה לצפות את טענת צד ג' בעדותה הראשית בשל האופן הלאקוני בו נוסח כתב ההגנה ומשקבעתי כי עדותה תשמע ללא תצהיר עדות ראשית. נוכח מהות המחלוקת, הרי שהשאלה האם נהג התובע ברשות ברכב, הינה בוודאי עניין מהותי שהיה צריך להיערך להוכחתו, ובשים לב לנוסח כתב ההגנה של צדדי ג', דומני כי ניתן היה לצפות קיומם של קשיים אפשריים לתובע "בגזרה" זו. העובדה כי לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם צדדי ג' איננה רלוונטית, שכן מכל מקום תצהירי התובע היו קודמים למועד שהיה נקבע להגשת תצהיריהם.

מנגד, ברי כי הסוגייה שבמחלוקת הינה מרכזית ומהותית לבירור זכאותו של התובע לפיצויים עפ"י החוק. שמיעת העדויות בעניין זה תאפשר לבית המשפט כלים ממשיים לרדת אל חקר האמת במחלוקת האמורה ולהכריע בדין בצורה מלאה ומושכלת. לשיקול זה סבורני כי יש לתת בנסיבות משקל דומיננטי. באשר לעיתוי, הרי שאף בהנחה שהיה על התובע להיערך לעניין מראש כמצוין לעיל, יש מקום להתחשב בכך שטענה קונקרטית וממוקדת באשר לאי-מתן הרשאה לתובע לנהוג ברכב במסגרת עבודתו, נשמעה לראשונה בעדותה הראשית של צד ג' 2. התצהירים שהתובע מבקש לצרף הם קצרים ומתייחסים לנקודה הממוקדת הנ"ל, ובנסיבות אלא לא צפוי כי החקירה הכרוכה בהם תאריך יתר על המידה על ההליך, וזאת אף אם יהיה צריך לשמוע פעם נוספת של את צד ג' 2. ההליך אמנם הגיע לשלב מתקדם, אולם טרם נשמעו סיכומים כך שסבורני כי בשים לב למכלול השיקולים, אין בכך להביא לדחיית הבקשה.

אשר על כן אני מקבלת את הבקשה. התצהירים מטעם התובע יצורפו לתיק.

אני קובעת ישיבת הוכחות לחקירת המצהירים ליום 28.9.14 בשעה 13:30.

ככל שצדדי ג' מעוניינים להעיד פעם נוספת את צד ג'2 או עד אחר מטעמם נוכח התצהירים שצורפו, יגישו בקשה בעניין לא יאוחר מ- 14 ימים לפני מועד הדיון הנ"ל. העדויות מטעמם, ככל שיותרו, יישמעו אף הן במועד הדיון הנ"ל.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ד, 13 יולי 2014, בהעדר הצדדים.