<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אלעד מאיר

הנאשם 1 וב"כ עו"ד אלון אמר, סנגוריה ציבורית

<#3#>

גזר דין

1. הנאשם 1 הורשע כפי הודייתו בעעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה על סעיף 275 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), איומים, עבירה על סעיף 192 בחוק והתנגדות למעצר חוקי, עבירה על סעיף 47(א) בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

2. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי ביום 18.4.08 ניגש השוטר יקיר דרעי (להלן: "השוטר דרעי") לפתח מועדון המאמי שבראשל"צ, עקב מידע כי נאשם 1 ירק ואיים על אורטל פינחסי מאחרת המועדון (להלן: "המארחת").

בהגיעו למקום אמר לו נאשם 1 "תעזוב אותי בשקט, אני כבר אסגור איתה חשבון"

השוטר דרעי דרש מנאשם 1 להתלוות איתו לניידת, כשנתקל בסירוב מצד החשוד הסביר לו כי התנגדותו תוביל למעצרו, נאשם 1 התנגד גם למעצרו והחל לבעוט ברגליו של השוטר דרעי.

3. בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירי שרות מבחן, הראשון, מיום 26.3.12.

א. מהתסקיר הראשון מיום 26.3.12 עולה, כי הנאשם בן 35, נשוי ואב לתינוקת וילד. הנאשם מתאר יחסים תקינים עם אשתו ומשפחתו, ושרות המבחן התרשם כי הנאשם נוטה להציג "פאסדה" אידילית לגבי עצמו ומשפחתו.

עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם שלל את המתואר בכתב האישום ואת הוויכוח עם המארחת, ומסר כי כניסתו למועדון נמנעה, והוא היה בהשפעת אלכוהול בעת האירוע. הנאשם סיפר כי השוטרים התנהגו אליו באגרסיביות שגרמה לו להקצין את התנהגותו.

הנאשם שלל צורך בקבלת סיוע בתחום האלימות, והשרות התרשם שאינו מגלה הבנה או חרטה על מעשיו. בנוסף הנאשם שלל בעיות בתחום האלכוהול או הסמים, ולא מסר בדיקת שתן אותה התחייב לבצע.

עוד עולה מהתסקיר, שהנאשם נוטה לטשטש את התנהגותו האלימה, שעלולה להופיע כאשר מציפים אותו תחושות נחיתות, לחץ ותסכול. משכך, לא בא שרות המבחן בהמלצה בעניינו.

ב. בתסקיר השני, מיום 24.12.12, הנאשם תאר מחויבות לעבודתו ומשפחתו, חזר ושלל כי סובל מבעיה בתחום האלימות, וביצע בדיקת שתן המצביעה על ניקיון מסמים.

בשרות הציעו לנאשם אפשרות בדיקת התאמתו לביצוע עונשו בדרך של של"צ בהיקף של 120 שעות, אך סמוך למועד הדיון בעניינו התברר כי לא החל בתהליך הקבלה למסגרת הטיפולית.

מכל האמור לעיל, נמנע שרות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

4. בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה, כי לנאשם הרשעות קודמות, בגין מעשים דומים. כנגד הנאשם עומד מאסר על תנאי להפעלה למשך 6 חודשים .

עוד הוסיפה וטענה, לעניין התסקיר וקבעה כי הנאשם בתסקיר הראשון מסר פרטים באופן מצומצם והקפיד על "פסאדה", אינו לקח אחריות על מעשיו ואינו הביע חרטה. בנוסף הפנתה לעובדה שהנאשם שלל צורך הטיפול בתחום האלכוהול וסמים, על אף שרישיונו נשלל בעבר בגין נהיגה בגילופין.

עוד טענה, כי הנאשם סירב בתחילה לבדיקת שתן על אף, שהתחייב לכך. לדעת ב"כ המאשימה מהתסקיר עולה כי מהנאשם נשקפת מסוכנות עתידית, שכן מתסקיר המבחן עולה שהנאשם עלול להתנהג באופן אלים ותוקפני במצבי לחץ. למרות שנשלח בשנית לעריכת תסקיר לא ניתן ללמוד על פרמטר חיובי, למעט בדיקת הסמים שעבר.

בנוסף טענה, כי הנאשם אינו לוקח אחריות על מעשיו ואינו מביע חרטה, ואין מדובר בהסתבכותו הראשונה של הנאשם בתחום אלימות כנגד שוטרים, ועצם העובדה שהסתבך שוב כשמורא המאסר על תנאי מעל ראשו, מראה כי מורא החוק אינו חל עליו והוא אינו מכבדו.

לפיכך, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, מאסר על תנאי וקנס.

5. בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם, כי הנאשם רצה להשתלב בתוכנית של"צ אך, עקב פטירת דודו, ופטירת אחיו של מעסיקו ונבצר ממנו להגיע לגיבוש התוכנית.

ב"כ הנאשם טען כי העונש הראוי שיש להטיל על הנאשם הוא עונש של עבודות שרות, מכיוון שהנאשם עבר הליך ארוך של הפנמה וקבלת אחריות, הוא הודה בעובדות כתב האישום ופנה לשרות המבחן.

למרות ששרות המבחן נמנע ממתן המלצה בעניינו של הנאשם, ב"כ הנאשם טען כי התסקיר חיובי בחלקו ומתבטא בכך שהנאשם נקי מסמים ומאלכוהול, מדובר באיש משפחה, עובד חרוץ, נאמן ודייקן בעל יחסים טובים עם הסביבה.

עוד הוסיף וטען שעובדות אלה מצביעות שהתנהגותו בעת ביצוע העבירה, לא מלמדות על התנהגותו בשנים האחרונות.

לטענתו, עולה מהתסקיר השני אינדיקציה של הפחתת מסוכנות, עקב אי פתיחת תיקים ב 4 השנים האחרונות. כל אלה מצביעים שכיום מדובר באיש חדש. מכאן, לדעת ב"כ הנאשם, מאסר בפועל יחטיא את המטרה גם בהיבט האישי וגם בהיבט האינטרס הציבורי.

עוד הוסיף וטען, כי מתחם הענישה לעבירות נשוא האישום ולאור נסיבות ביצוען, מצביעות על מתחם ענישתי של מאסר על תנאי או פחות מכך, והגיש פסיקה ת"פ 41134-08-10.

לפיכך, עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, והפעלת המאסר על תנאי בחופף.

6. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, ואמר כי הוא מצטער על המקרה וכיום סבור שלא יחזור על מעשיו מכיוון שנמצא במקום אחר בחיו.

7. כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג'(א) בחוק, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שביצע הנאשם, בהתאם לעקרון המנחה הקבוע בסעיך 40ב' בחוק, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

המדובר בעבירות אלימות ובריונות שכוונו כלפי מארחת במקום בילוי, וכלפי שוטרים שביצעו את עבודתם. הנאשם במעשיו התנהג בצורה ביריונית ומאיימת, ובכך פגע בשלום הציבור, בטחונה האישי של המארחת, ובסדר הציבורי. מבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות עולה, כי הנאשם ירק על המארחת והפנה איומים כלפיה, בשיחה עם השוטר דרעי, והתנהג בגסות כלפי כלפיו תוך כדי הליך מעצרו.

נראה כי המניע להתנהגותו הוא תחושת התסכול שחש כאשר נמנעה ממנו הכניסה למועדון הלילה. הנאשם הינו אדם המתקשה לשלוט בדחפיו בעת לחץ, ואינו מוכן לקבל על עצמו אחריות למעשיו, אלא נוטה להעביר אחריות זאת לכתפיי אחרים.

מעשיו של הנאשם מצדיקים אף גמול ראוי בענישתו, שישקף את הסלידה שחשה החברה ואת הוקעתם הנדרשת. יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בהקשר אחר בע"פ 4872/95 מ"י נ' אילון, פ"ד נג(3), 1, 8-9, כך:

"מבחינת האינטרס הציבורי, אין זה מספיק להטמיע בחוק סטנדרטים של התנהגות. הציבור חייב לראותם מיושמים בכל עת ולראות בהם חלק בלתי נפרד מנהגים חברתיים מקובלים המגנים על גופו, על רכושו ועל כבודו של כל אחד מתוכו. ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג. באותו אופן שבו השתת עונש ממשי היא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי שלו ראויים המעשים החמורים...".

8. מתחם העונש ההולם לעבירות שביצע הנאשם, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת בפסיקת בתי המשפט בעבירות איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתנגדות למעצר חוקי, בנסיבות ביצוע העבירות, תוצאותיהן והפגיעה בערכים החברתיים המוגנים, הינה ענישה הכוללת בחובה מאסר אף בדרך של עבודות שירות, מע"ת, קנס ופיצוי.

9. בעניינו של הנאשם שיקול החובה הראשון שנשקל הינו מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו כשביצוע העבירות בעניינינו בתיק זה התרחשו קצת פחות משלושה חודשים לאחר הטלת הענישה המקלה.

שיקול נוסף לחובת הנאשם הוא אי לקיחת אחריות למעשיו, והטלת האחריות על גורמים חיצוניים. זאת ועוד הנאשם נשלח לקבלת תסקירי מבחן, כשבתסקיר הראשון סירב לבדיק שתן לגילוי סמים למרות התחייבותו, ולמרות מידת הרחמים שזכה בשליחתו בשנית לעריכת תסקיר, לא הגיע הנאשם לפגישות לצורך השתלבותו בתוכנית של"צ.

מכל האמור מעלה נראה, כי הנאשם זכה בעבר וכעת, למספר הזדמנויות שיקום אך, סירב לאמצם והעדיף להמשיך בהתנהגותו הבריונית והגסה להתעלם מן החוק.

בגזירת העונש המתאים לנאשם שמלפניי וכמצוות המחוקק בסעיף 40יא' בחוק, יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירה. לזכות הנאשם זקפתי את העובדה שלאחר המקרה הקדיש את חייו למשפחתו ועבודתו.

העובדה שלא מיצית את הדין בעניינו של הנאשם נובעת בעיקר מהעובדה כי חלפו 4 שנים מאז הארוע ולא נפתחו תיקים נוספים, דבר המצביע, אולי, על שינוי בדרכיו ובהתנהגותו.

10. לאחר ששקלתי את השיקולים השונים ובחנתי את טענות הצדדים ומכלול נסיבות העושה והמעשים, שוכנעתי כי יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיהם ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידית העונש המוטל עליו, ימצא ביטוי על דרך השתת העונשים, כדלקמן:

א. מאסר בפועל למשך 6 חודשים.

ב. מורה על הפעלת עונש של מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם בת.פ 3566/07 (שלום ראשון לציון) ביום 21.2.08 למשך 6 חודשים.

עונש המאסר על תנאי יופעל בחופף לעונש המאסר שהוטל לעיל, כך שעל הנאשם לרצות 6 חודשי מאסר.

לאחר קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, לפיה, הנאשם יכול לעבוד בכל עבודת שירות ללא מגבלה וניתנת המלצה על ידי הממונה להציב הנדון בעבודת שירות ציבורית, אני מורה כדלקמן:

הנאשם ירצה את עבודות השירות במקום העבודה "פתחון לב" ברח' לישנסקי 9 ראשון לציון, 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות יומיות.

הנאשם הביע את הסכמתו למקום העבודה הנ"ל להמרת המאסר בפועל בעבודות שירות. הריני קובעת, שהנאשם ישא את עונש המאסר שהוטל עליו בתיק זה ולמשך תקופה של 6 חודשים בעבודות שירות.

תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 1.5.13 הנאשם יתייצב בפני המפקח על עבודות השרות בשעה 08:00 לצורך קליטה והצבה במפקדת גוש מרכז ת.ד 81 רמלה.

הובהר לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי אם יחול בכתובת מגוריו, וכי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.

לא יתייצב הנאשם לריצוי המאסר בעבודות שירות - תיחתם פקודת מאסר.

ג. מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירות איומים או הכשלת שוטר.

ד. קנס בסך 2000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב – 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.5.13 וב – 1 לכל חודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום במועדו תועמד מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.

ה. פיצוי בסך 2000 ₪, שישולם לעדת תביעה 1.

הפיצוי ישולם מתוך ההפקדה בתיק המ"י 11200/08 בסך 2000 ₪.

כל סכום שיופקד בקופת בית המשפט יזקף תחילה לטובת הפיצוי.

המאשימה תודיע למתלוננת על פסיקת הפיצוי לטובתה ותעביר למזכירות בית המשפט בתוך 3 ימים את פרטיה העדכניים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

מזכירות בית המשפט תשלח בדחיפות העתק פרוטוקול ישיבת היום לממונה על עבודות שירות.

<#4#>

ניתן והודע היום ד' אייר תשע"ג, 14/04/2013 במעמד הנוכחים.