<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מיכל בן דוד

הנאשם מס' 2 וב"כ עו"ד טל גלאון

<#4#>

החלטה

ביחס לנאשם מס' 2

ביום 14.10.12 לאחר שהסתיימה במלואה שמיעת הראיות בתיק וטרם הסיכומים, הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן, אשר ייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); והעלבת עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן כאמור הודה הנאשם, בתאריך 18.04.09 ניגש אדם אלמוני אל השוטר יקיר דרעי ומסר לו כי שותפו של הנאשם לכתב האישום ליאור חן (להלן: חן) ירק על המארחת של מועדון המאמי בראשון לציון.

השוטר יקיר ניגש לפתח המועדון שם פגש בחן שאמר לו "תעזוב אותי בשקט אני כבר אסגור איתה חשבון".

השוטר יקיר ביקש מחן להתלוות אליו לניידת והוא סירב. משכך, הודיע לו השוטר כי אם יעמוד בסירובו ייעצר. בתגובה דחף חן את השוטר והכה בנוסף גם בשוטר רועי בן מאיר, התנגד למעצרו והחל לבעוט ברגליו בשוטרים.

בנסיבות הללו, אמר הנאשם לשוטר יקיר "אתה סתם תימני מסריח", ירק על השוטרים יריקה שפגעה בגופם.

בהמשך כשנעצר הנאשם והועלה לניידת אמר לשוטרים "בני זונות שרמוטות".

על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הודאתו נרשמה ונתבקש בעניינו תסקיר מבחן טרם הרשעה, אשר לבקשת בא-כוחו התבקש לבחון אפשרות סיום ההליך ללא הרשעה.

המאשימה הודיעה כי בכל מקרה תעתור להרשעת הנאשם.

תסקיר שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם בא בסופו בהמלצה לסיים את ההליך ללא הרשעה, להטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה של שנה ולצידו ענישה חינוכית וקונקרטית בדמות צו של"צ בהיקף של 150 שעות.

מהתסקיר עולה, כי הנאשם כבן שלושים ושש, מנהל מערכת יחסים זוגית במסגרתה מגדל שתי בנות, עובד מזה כשנתיים במפעל לייצור גומי, ונעדר עבר פלילי מסוג כלשהו.

התסקיר סוקר בהרחבה את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת הרקע והתא המשפחתי במסגרתו חווה הנאשם לאורך השנים חוסר יציבות ומצוקה רגשית וכלכלית.

בהקשר זה, מציין שירות המבחן כי בשל המצוקה הכלכלית נאלץ הנאשם להפסיק את לימודיו לאחר 10 שנות לימוד ולהרתם לפרנסת המשפחה, וכי בהמשך אף לא גויס לצה"ל בשל הקשיים במשפחת המוצא.

בשנתיים האחרונות עובד הנאשם במפעל המייצר גומי, ומעסיקיו מעידים עליו כי הינו עובד אחראי, מסור ודייקן. בהקשר זה מוסיף שירות המבחן כי במסגרת עבודתו נדרש הנאשם להכנס למוסדות ביטחוניים הדורשים רמת סיווג גבוהה וכי הרשעה בתיק עלולה לפגוע בהמשך העסקתו.

אשר לאירוע נשוא כתב האישום, בשירות המבחן מסר הנאשם כי לתפיסתו העובדה שהיה נתון אז תחת השפעת אלכוהול הסלימה את התנהגותו לכדי תגובה תוקפנית מצידו.

שירות המבחן מציין, כי עיבד ובדק במהלך האבחון את התנהגות הנאשם ולא התרשם כי מדובר באדם בעל קווי אישיות תוקפניים או דפוסים אלימים, אלא שבמצבים קיצוניים של נחיתות וחוסר אונים עלול הוא להגיב באופן בעייתי ואף אימפולסיבי.

בנסיבות הללו, הציע שירות המבחן לנאשם לקבל סיוע טיפולי, אך הנאשם לא הביע צורך בכך וטען כי מאוד הורתע מההליך המשפטי ואינו מגלה בעייתיות או אימפולסיביות בהתנהלותו היומיומית.

הגם שכך סבור שירות המבחן שהנאשם יוכל להפיק תועלת מסויימת מטיפול ולפיכך ממליץ להעמידו בצו מבחן למשך שנה, במהלכו תועמק ההכרות עמו ותבחנה אפשרויות לסיוע.

כאמור בנוסף, ממליץ שירות המבחן לגזור על הנאשם עונש של"צ בהיקף 150 שעות כעונש מרתיע וחינוכי בעל אוריינטציה שיקומית.

מכל האמור ממליץ שירות המבחן להמנע מהרשעת הנאשם, זאת תוך התחשבות בנתוניו החיוביים, בעובדה כי זו הסתבכותו הראשונה עם החוק, ובעובדה כי הרשעתו עלולה לפגוע בהמשך העסקתו.

תמצית טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה ביקש להרשיע את הנאשם ולגזור את דינו. התובע המלומד טען כי אין מקום להחריג את הנאשם מן המדיניות העונשית הנוהגת דרך כלל ובעבירות אלימות כנגד שוטרים ועובדי ציבור בפרט, שלתפיסתו מחייבת הרשעה.

התובע הגיש פסיקה התומכת לדעתו בטענתו זו.

ב"כ המאשימה הפנה לנסיבות המקרה, שלטעמו מלמדות על זלזול בסדרי השלטון והעדר כל מורא מפני רשויות אכיפת החוק, וטען כי טיב העבירות בהן מדובר מחייב כי האינטרס הפרטי ייסוג מפני האינטרס הציבורי, ובכך יבטא בית המשפט מסר ציבורי חשוב העולה בקנה אחד עם שיקולי ענישה נוספים – הרתעה, מניעה וגמול.

עוד טען התובע, כי הנאשם לא הצביע על פגיעה קונקרטית מהרשעתו, שכן לשיטתו ניתן יהיה לאתר לנאשם עבודה חילופית במפעל, כזו אשר אינה דורשת בהכרח סיווג גבוה.

ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן בנוגע להמנעות מהרשעת הנאשם. יחד עם זאת, ביקש להימנע מלהעמיד את הנאשם במבחן, משום שסבור שהנאשם בנסיבותיו האישיות אינו זקוק לטיפול, באשר מדובר במעידה חד פעמית ולא בדפוס התנהגות.

לדברי הסנגור, עסקינן במקרה המתאים להמנעות מהרשעה בדין. הנאשם הודה בביצוע העבירות, אשר מבלי להקל בהן ראש, מצויות ברף הנמוך ביותר האפשרי, זאת בנסיבות בהן התערב בסכסוך לא לו, מתוך מטרה להרגיע את חברו, התערבות אשר למרבה הצער התדרדרה והסתיימה כמתואר בכתב האישום.

הנאשם נטל אחריות מלאה למעשיו, הכשלון היה חד פעמי ושירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו מאופיין בקווי אישיות תוקפניים או דפוסים אלימים.

במסגרת טיעוני ההגנה, הוצג לבית המשפט מסמך ממעסיקו של הנאשם מר צבי אזולאי מנכ"ל חברת גומי תל-אביב בע"מ (טל/1), ממנו עולה כי עבודתו של הנאשם מצריכה כניסה למקומות כמו נמל אשדוד וחברת החשמל, ולכך נדרש אישור כניסה ואישור העדר עבר פלילי, וכי אם עברו של הנאשם יוכתם לא יוכל להמשיך ולעבוד בחברה.

הסנגור הפנה, אף הוא, לפסיקה בתמיכה לטענותיו.

הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה וצער.

דיון

מושכלות יסוד כי בעניינו של נאשם בגיר הרשעה היא הכלל וביטולה הוא החריג.

פסיקה עניפה קיימת בנוגע למסגרת הנורמטיבית להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בכל הקשור לבקשת נאשם להמנע מהרשעתו (ראה למשל ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מד"י; ע"פ 2669/00 מד"י נ' פלוני; ע"פ 9893/06 אסנת אלון לאופר נ' מד"י; ע"פ 9150/08 מד"י נ' ביטון).

תמצית ההלכה היא כי על בית המשפט לשקול בכף המאזניים האחת את השפעת ההרשעה על הנאשם ועל סיכויי שיקומו. בכף המאזניים השניה ישקול בית המשפט את סוג העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה, ולאחר מכן יחליט האם כל אלה מאפשרים לוותר על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה (ראה עפ"ג (מרכז) 44065-04-12 מד"י נ' בוריס דאנו).

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים, התרשמות והמלצות שירות המבחן ונתתי דעתי למכלול נסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי יש להמנע מהרשעת הנאשם.

אמנם, מעשי הנאשם חמורים וראויים לכל גינוי והוקעה, כמו גם ברור מאליו הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה שתעביר מסר ברור. שכן הדעת אינה סובלת שימוש בביטויים נלוזים וגזעניים, שלא לומר שימוש באלימות של ממש, כנגד שוטרי משטרת ישראל, אשר עושים עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור, ואף מסכנים לעיתים את חייהם לשם כך.

הציבור נותן את מבטחו בעובדי ציבור ונציגי החוק ו"טובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד..... מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו" (ע"פ 500/87 בורכוב נ' מד"י).

יחד עם זאת, סבורני כי נסיבות המקרה המיוחדות והמסויימות מאפשרות ויתור על ההרשעה, תוך שנחה דעתי כי בכך לא ייפגעו שיקולי ענישה אחרים.

סבורני שיישום אמות המידה שנקבעו בפסיקה בנוגע לאפשרות הימנעות מהרשעה, על המקרה שבפניי, תומכת במסקנה זו, כמפורט להלן:

• המדובר בהסתבכות ראשונה ויחידה של הנאשם שאינה מאפיינת את אורחות חייו. בענין זה חשוב להדגיש כי כעולה מהתסקיר חרף התא המשפחתי הקשה והסביבה בה גדל הנאשם – שכונה המאופיינת במצוקה ופשע וחבירתו בעבר לחברה שולית, הצליח להמנע מהסתבכויות עם החוק ולקדם עצמו לחיים בוגרים יציבים ונורמטיביים, ולא יכול להיות ספק כי הנאשם ראוי להערכה בנסיבות הללו, ויש לזקוף זאת לזכותו ביתר שאת.
• חומרת העבירה ופגיעתה בשוטרים ברורות. יחד עם זאת, אין מדובר בעבירות ברף חומרה עליון, כך שמידת הפגיעה של הנאשם בערך המוגן במקרה דנן – הגנה על שלטון החוק ומערכת אכיפת החוק, לא היתה ברף הגבוה.
• שוכנעתי כי הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד הינה נמוכה. התנהגות הנאשם באירוע הינה תוצאה של התערבותו בענין לא לו, שהתגלגל והסלים, אין מדובר באירוע מתוכנן אשר משקף דפוס אלים וכרוני.

שירות המבחן גם הוא, התרשם כי אין מדובר באדם בעל קווי אישיות תוקפניים או אלימים, וכי העבירה בוצעה על רקע צורך אותו הבין אז, באופן שגוי ובעייתי, לסייע לחברו, כשהעובדה שצרך אלכוהול פגעה בשיקול דעתו.

כמו כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם מורתע מההליך המשפטי המתנהל כנגדו.

זאת ועוד, העבירות בהן הודה הנאשם בוצעו לפני 4 שנים ומאז לא הסתבך הנאשם בעבירות נוספות.

• יחסו של הנאשם למעשיו הוא בוגר ומפוקח והוא נוטל אחריות מלאה בגינם, כמו גם מכיר בפסול בהתנהגותו ויודע לזהות, כך על פי התסקיר, גם את הבעייתיות בצריכה לא מבוקרת של אלכוהול.

בנוסף, בהעמדתו של הנאשם בצו מבחן בהתאם להמלצת התסקיר, יש גם כדי להבטיח השתלבותו של הנאשם בטיפול, אשר גם ממנו סביר כי יפיק הנאשם תועלת בפן של ניהול קונפליקטים והבנה אינטגרטיבית של מצבים מורכבים.

• הוכחה פגיעה תעסוקתית שאינה בגדר פוטנציאל בלבד, בשים לב לטיב עבודתו של הנאשם מול גורמים חיצוניים שדורשים אישור בדבר העדר הרשעות, כעולה מהמסמך טל/1. כמו גם בשים לב לעובדה כי על פי אותו מסמך הרשעת הנאשם תביא להפסקת עבודתו בחברה בה עובד מזה כשנתיים.

מכל המקובץ מצאתי לנכון לקבל עתירת ההגנה והמלצת שירות המבחן ואני נמנעת מהרשעת הנאשם בדין, ומשיתה עליו את העונשים הבאים:

1. הנאשם יבצע עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, במתנ"ס "נווה דקלים" בראשון לציון, וזאת בתיאום ובפיקוח שירות המבחן.

הובהר לנאשם כי הפרת צו השל"צ עשויה לגרום להפקעתו, לחידוש המשפט ולגזירת דינו מחדש.

2. אני מעמידה את הנאשם בצו מבחן למשך שנה מהיום, במסגרתו הינו מחוייב לשתף פעולה עם שירות המבחן ועם כל הליך טיפולי שיגובש עבורו.

הובהר לנאשם כי הפרת צו המבחן עשויה לגרום להפקעתו, לחידוש המשפט ולגזירת דינו מחדש.

3. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסכום של 7,500 ₪ להמנע מלעבור במשך שנה מהיום על העבירות בהן הורשע ו/או על כל עבירה כנגד שוטרים ועובדי ציבור ו/או כל עבירת אלימות אחרת.

אי חתימה על ההתחייבות תגרור מאסר בן 30 יום.

4. קנס כספי בסך 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד לא יאוחר מיום 1.7.13.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תשע"ג, 03/06/2013 במעמד הנוכחים.