<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אלעד מאיר

הנאשם 2 וב"כ עו"ד גלאון

פרוטוקול

ביחס לנאשם מס' 2

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

לנאשם אין עבר פלילי.

בתאריך 14.10.12 במהלך פרשת ההגנה חזר בו הנאשם מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום המתוקן המייחס לו עבירות תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. בטרם הורשע נשלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו שבין היתר נועד לבחון את שאלת ההרשעה ובמידת הצורך לגבש עבורו תוכנית של"צ.

המאשימה הבהירה כי תעמוד על הרשעתו.

הוסכם בין הצדדים כי במידה ובית המשפט יחליט להרשיע את הנאשם אזי בנוסף לכל עונש מאסר שייקבע יושת עליו גם מאסר על תנאי בגין עבירת האיומים שנמחקה.

מתסקיר שירות המבחן שהתקבל ביום 8.5.13 עולה כי הנאשם סיים 10 שנות לימוד במסגרת בית ספר מקצועי, לא גוייס לצבא. בשנתיים האחרונות הועסק במפעל המייצר גומי. ממסמך שהוצג לשירות המבחן במסגרת עבודתו הוא נדרש להיכנס למוסדות ביטחוניים וכי הרשעה בתיק עלולה לפגוע בהמשך העסקתו.

בנוגע לעבירות המיוחסות לו הוא הודה ולקח אחריות על ביצוען אם כי השליך את התנהגותו באותה עת על האלכוהול.

שירות המבחן התרשם מהנאשם כי בעל קווי אישיות ילדותיים ובמצבים קיצוניים בהם חש עצמו נחות וחסר אונים עלול להגיב באופן אימפולסיבי. כפי שקרה בעת האירוע עת איבד את הרסן.

לאור זאת הציע שירות המבחן לנאשם להשתלב בטיפול אך הנאשם סירב לכך. בסופו של יום המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם צו של"צ בהיקף 150 שעות ולהימנע מהרשעתו בדין.

עם כל הכבוד להמלצות שירות המבחן אין בהם כדי לחייב את בית המשפט והינם בגדר המלצה בלבד.

גם הפגיעה הלכאורית הקונקרטית שהציג הנאשם בנוגע לפגיעה בתעסוקתו אנו סבורים שאין בה ממש. סביר להניח שהמפעל מונה מס' עובדים נוספים, אפשר לשלב את הנאשם בעבודות אחרות שאינן דורשות סיווג גבוה. המפעל לא קם ועומד על הנאשם הזה והוא היה צריך לקחת זאת בחשבון בטרם ביצע את שביצע.

מפנה לע"פ 5013/09 מדינת ישראל נ' ד.ש. שם דובר על הפגיעה בעתידו של נאשם שהיה צריך לקחת את זה בחשבון לפני זה.

מפנה לרע"פ 2974/12 בענין איתמר נגר נ' מדינת ישראל, דובר שם על נאשם שהואשם בתקיפת שוטר שחרף גילו הצעיר והיותו ללא עבר פלילי העובדה שהביע חרטה והעובדה ששירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה, בכל זאת בית המשפט הרשיע אותו.

בע"פ 1050/07 בית המשפט המחוזי בנצרת ביטל אי הרשעה של נאשם אשר תקף עובד ציבור.

ולמען חברי לא יטען שחלוף הזמן מצדיק אי הרשעה, מפנה לרע"פ 34/09 בענין נזיע .

מפנה לרע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל. שם דובר על נאשם שהואשם בעבירות של העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר. בענייננו דובר על עבירה חמורה יותר של תקיפת שוטר.

לאור זאת אנו סבורים כי במקרה זה על הנאשם להיות מורשע ויש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם.

בנוגע לענישה – החברה בישראל רוויה בהתנהגות בריונית ואלימה, התנהגות שמכרסמת ביסודותיה ועל כן בתי המשפט מצווים לנקוט בענישה מוחשית ומרתיעה. שכן האינטרס הציבורי מחייב הוקעתם של עבירות המכוונות נגד עבירות אלימות בכלל קל וחומר נגד שוטרים שאמונים על אכיפת החוק ומסכנים את גופם בשביל פעילותם. הם לא צריכים להיות קורבן לאלימות.

על כן מתבקש בית המשפט להשית ענישה מחמירה ומרתיעה.

התנהגותו של הנאשם כללה הן אלימות מילולית והן פיזית.

מצביעה על זלזולו בסדרי החברה והעדר כל מורא.

בנסיבות הללו אנו מבקשים לגזור על הנאשם עונש צופה פני עתיד על עבירות בהן הורשע וכן על עבירות איומים , קנס , התחייבות, של"צ ופיצוי לשוטרים.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

כאשר בית המשפט שוקל להטיל עונש אי הרשעה הרי הוא לא צריך להיזקק לקביעת מתחם העונש ההולם .

מפנה את בית המשפט לת"פ 51799-12-10 מדינת ישראל נ' זגדון שלום כפר סבא.

השלב הראשוני הוא בפסק הדין הזה, קרי הטלה של עונש אי הרשעה.

בית המשפט צריך לבחון את הפגיעה הקונקרטית בתעסוקה של הנאשם, בענין הזה מגיש מכתב ממעסיקו של הנאשם המלמד על פגיעה תעסוקתית קונקרטית. מתקבל ומסומן טל/1.

הנאשם עובד במפעל אבל הוא לא פועל ייצור, הוא מתקין מערכות שהמפעל מייצר במקומות אחרים ובין השאר במוסדות מסווגים כפי שעולה מהמכתב. ולכן הפגיעה מהותית בענישה הקונקרטית שלו.

שאנו שוקלים אי הרשעה יש לבדוק את הפגיעה בשיקום הנאשם, וכאן אני סבור שזה לא בדיוק שיקום אבל פגיעה בתעסוקה בהחלט תוכנס בקריטריונים האלה. שנית, סוג העבירה מאפשר בנסיבות האלה לוותר על הרשעה.

הנאשם הודה בזה שהוא ירק על שוטר ושאמר לשוטר אחר שהוא תימני מסריח. כל זה שיש מהומה שחבר שלו נעצר ושהוא הגיע מלכתחילה להרגיע את החבר ואת המצב ומכאן ועד הדרך לחוסר מורא מפני החוק ואלימות קשה, כפי שציין חברי, רחוקה הדרך ואני לא מבין איך חברי הגיע לתאר מעשי עבירה, אפשר לחשוב שמדובר באמת באדם שהחטיף מכות רצח לשוטרים. ההיפך הוא הנכון.

לענין התסקיר, אבקש מבית המשפט לכבד את המלצות התסקיר.

יחד עם זאת אני לא סבור שיש להעתר להמלצה להטיל על הנאשם צו מבחן.

גם מכסת השעות שנקבעה של 150 שעות גבוהה מאוד ולא הולמת את העבירות או את נסיבות העבירה בהן הודה הנאשם.

שירות המבחן גם הוא מתייחס לפגיעה התעסוקתית הקונקרטית וגם לנסיבות העבירה. אומר הנאשם שהתגובה שלו קרתה בגלל שימוש באלכוהול, מדובר על מועדון הם יצאו לבלות. עצם ניהול ההליך עבור הנאשם היה סוג של עונש.

שירות המבחן גם אומר שלא מדובר באדם בעל קווי אישיות תוקפניים ודפוסים אלימים. אומר שירות המבחן שהעבירה בוצעה על רקע הצורך השגוי לסייע לחברו.

שירות המבחן מתאר את נסיבות חייו שאינן קלות. גדל בשכונה מצוקה ופשע, בעברו התרועע עם חברה שולית. גם ההורים חוו קשיים במהלך הגידול של הנאשם, רקע של חובות כלכליים כבדים. יש גם אח תאום שכן נפל והוא חלק מהעולם העברייני. לעומת זאת הנאשם כבן 36 מעולם לא הסתבך בפלילים, מעולם לא היה מעורב בשום חקירה משטרתית למעט האירוע נשוא כתב האישום. ואני סבור שצריך לשים את הדברים בפרופורציה.

האם אדם כזה נורמטיבי לחלוטין, אב לילדים , מפרנס אותם בכבוד, הוא אינו נשוי אבל חי עם בת זוג ויש להם 2 ילדים, הקושי לפרנס הוא קשה , חברי מתייחס לזה בזלזול, בעיני הגישה הזאת לא ראוי שיהיה לה מקום.

שירות המבחן בעצמו מוצא שייתכן ויפיק תועלת מסויימת מאיזשהו טיפול. הנאשם לא סירב לבצע הוא רק חושב שלא יתרום לו.

אם אנו רואים את כל עברו וכל מה שעשה בחייו ושמייחסים לאדם כזה יריקה ואמרה לשוטר זה לא אומר שהוא צריך טיפול, לאדם בן 36 שעובד בצורה מסודרת ואב לשני ילדים.

לגבי הענישה מציג פסיקה : -

רוב התיקים מסתיימים בעונשים לא מעט של אי הרשעה וצווי מבחן ושלצ, כפי שאנו מבקשים במקרה זה. זו הענישה הנוהגת והיא זו המחייבת.

אם בית המשפט יחליט להרשיע לגבי הרכיבים הכספיים אבקש להתחשב. לגבי הפיצוי אני לא סבור שיש מקום, אני לא חושב שיש פה פגיעה אפילו לא מינימאלית, מה עוד שההתנהגות שלהם לא היתה מצטיינת. היה כאן שוטר שלא זוכר כלום מהאירוע אז אין מקום לפצות אותו.

גם לגבי קנס אני לא רואה כאן מקום, הנאשם מפרנס בדוחק את משפחתו. לכן בנסיבות האלה אבקש להימנע מרכיבים כספיים.

אבקש מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן.

הנאשם:

אני מצטער על כל התיק.

<#3#>

החלטה

נדחה למתן החלטה/גזר דין ליום 3.6.13 בשעה 13.00.

מובהרת לנאשם חובת התייצבותו לדיון.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ג' סיון תשע"ג, 12/05/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי חדווה ינר