1. ביום 31.3.2014 ניתן פסק-דין בתביעותיהם הכספיות ההדדיות של הצדדים (להלן פסק-הדין); בפסק-הדין התקבלה התביעה העיקרית באופן חלקי, באופן שהמבקש חויב לשלם למשיב סך של 34,130 ₪ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (3.6.2008) עד יום פסק-הדין; בה בעת נדחתה התביעה הנגדית שהגיש המבקש נגד המשיב במלואה. מונחת לפני בקשת המבקש לעכב את ביצועו של פסק-הדין עד להכרעה בערעור אותו בדעתו להגיש; בין לבין הוגש הערעור בתיק ע"א (חי') 41874-05-14 (להלן תיק הערעור).

2. בתיק הערעור עתר המבקש להאריך את המועד הנתון לו לשם הגשת הערעור עד לאחר שתינתן החלטה בבקשה דנן. בשים לב לכך שהבקשה הוגשה עוד טרם הגשת הערעור, לאחר שעיינתי בהחלטת כב' השופט ח' שרעבי מיום 26.5.2014 ובשים לב לכך שנראה כי המבקש אינו חולק על סמכותו של בית-משפט השלום להכריע בבקשה במצב דברים זה, מצאתי שיש מקום ליתן החלטה לגוף הבקשה מבלי להידרש לשאלת עצם סמכותי להכריע בה לאחר הגשת הערעור.

3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה – כמו גם בתצהיר המשלים של המשיב שהוגש על-פי החלטתי מיום 19.5.2014, מצאתי שיש לדחות את הבקשה. להלן טעמיי.

(א) המבחן שעל-פיו תוכרע בקשה להורות על עיכוב ביצועו של פסק-דין הוא כפול. ראשית, על מבקש העיכוב להצביע על סיכוי לכאורי טוב להצליח בטענה שבגינה התבקש עיכוב הביצוע. שנית, על מבקש העיכוב להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתו ומצדד בהענות לבקשה [בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ(1) 668, 672 (1996); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 643-642 (מהדורה תשיעית, 2007)].

(ב) שיקול סיכויי ההצלחה נוגע במישרין להערכת סיכויו של המבקש לבטל את פסק-הדין או לשנותו לטובתו בערעור. מאחר שהערעור יסוב על פסק-דין שניתן על-ידי הערכאה הדיונית אין זה ראוי שאותה ערכאה דיונית עצמה תידרש לשאלת סיכויי הצלחתו של המבקש בערעור [ת"א (מח' חי') 1328/95 בנק לאומי סניף נהריה נ' עזבון הורביץ יורם ז"ל (26.8.2007)]. לפיכך, מטעמים של ריסון עצמי וכיבוד ערכאת הערעור המתחייבים בכגון דא, לא אדרש לשיקול זה.

(ג) אשר לשיקול מאזן הנוחות, כלל הוא שעם מתן פסק-דין בערכאה ראשונה הופך החיוב שגלום בו בר-פועל על-אתר, אפילו פסק-הדין נתון לבחינה בערכאת הערעור. על המבקש לסטות מכלל זה להראות שמתקיימים התנאים לכך, כפי שעוצבו בפסיקתם של בתי-המשפט. בתוך כך עליו להראות שאם לא יעוכב הביצוע יגרם לו נזק בלתי הפיך או למצער נזק חמור שאינו ניתן לפיצוי בכסף. כאשר בפסק-דין כספי עסקינן כבד עוד יותר הנטל בו נושא מי שמבקש לעכב את ביצוע פסק-הדין; בהתייחס לחיוב כספי תקף ביתר שאת הכלל המורה שיש לבצע פסק-דין על-אתר. חלה לגביו הנחה שלא צפוי קושי מיוחד בהשבת הגלגל לאחור, היה והערעור יתקבל [ע"א 8777/08 מריסאת נ' מריסאת (8.2.2009)]. סכום פסק-הדין ושיעורו, והנתונים שפירט המשיב בתצהירו המשלים על-אודות נתוני שכרו, אף הם אינם עולים בקנה אחד עם תוצאה של עיכוב הביצוע ומאזן הנוחות אינו נוטה לצידו של המבקש.

4. הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ד, 28 מאי 2014, בהעדר הצדדים.