1. בהמשך להחלטה מיום 7.5.15, הצדדים הגיבו לאפשרות לחיוב הנתבעת בת"א 50542-07-12 (להלן: "המדינה"), בשכר טרחת המומחה, יחד עם צדדים אחרים.

2. התובעת וכן הנתבעים 2, 3 ו-6 הגישו תגובתם לתיק בית המשפט. לטענתם, אין כל סיבה שהמדינה לא תשתתף בשכר טרחת המומחה, שכן היא תהנה מתוצאות עבודתו של המומחה.

3. המדינה מתנגדת לכך שתחוייב בשכ"ט המומחה. לטענתה אין מחלוקת כספית בינה ובין התובעת, שהרי סכומי הכסף ששולמו ידועים ומוסכמים. המחלוקת היחידה בינה ובין התובעת היא שלטענתה שילמה לנתבעת מס' 1 בתיק 915-03-10 (להלן: "חברת אמיר") את התמורה שהייתה צריכה לשלם לתובעת וזאת לבקשת התובעת. משכך, חוות דעתו של המומחה לא נדרשת במחלוקת שיש בינה ובין התובעת. זאת ועוד, כאשר תתקבל חוות הדעת של המומחה בסכסוך שבין התובעת לנתבעים בת"א 915-03-10, יש בה כדי לייתר את התביעה בין התובעת לבינה בת"א 50542-07-12.

4. לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לחייב את המדינה לשאת גם כן בשכ"ט המומחה מהסיבות הבאות.

5. המדינה הסכימה לאיחוד הדיון בתיק. אין סיבה מספקת להחריג אותה מהוצאות ניהול ההליך המאוחד.

6. המדינה עשויה להנות ו/או להפיק תועלת מחוות דעת המומחה. המדינה הודתה בתגובתה, שחוות דעת המומחה בקשר ליחסים שבין התובעת לחברת אמיר, יתכן ותייתר את התביעה של התובעת נגדה.

7. כמו כן באפשרות המדינה להמציא למומחה מסמכים ולהביא את טענותיה בפניו.

8. לפיכך הצדדים ישאו בשכר טרחת המומחה בחלוקה הבאה: התובעת – רבע, הנתבעים 3,2 ו-6 – רבע, הנתבע 5 – רבע, המדינה – רבע.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשע"ה, 03 יוני 2015.