1. ביום 17.4.2013 שבה והגישה התובעת בקשה להורות על הזמנת עדים לקראת דיון ההוכחות שאמור להערך ביום 30.4.2013, לאחר שבקשה קודמת שלה במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 11.4.2013 נדחתה.

במסגרת הבקשה דנן שבה התובעת וביקשה לזמן את מהנדס המועצה המקומית דלית אל כרמל ואת גזבר המועצה. נטען בבקשה, כי ביהמ"ש דחה את בקשה התובעת לזמן עדים, מאחר וסבר כי ההליך יסתיים באותו המועד. נטען, כי עניינה של התובעת מחייב הבאת ראיות ומסמכים אשר ברשות המועצה וכי למען עשיית הצדק וחרף העובדה שהתובעת ויתרה על הבאת העדים הנ"ל, יש לזמן את העדים. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

2. הבקשה הועברה באופן מיידי לתגובת הנתבעת, אשר התנגדה לבקשה.

3. התובעת הגישה תביעתה נשוא תיק זה בטענה שהנתבעת חייבת לה כספים בגין פרויקט שנערך בשנים 1994 - 1996. סכום התביעה הועמד על סך של 2,491,860 ₪ והתובעת זכתה לפטור מתשלומי האגרה.

4. עם העברת התיק לטיפולי, ניתנה ביום 27.12.2011 החלטה בדבר קיום הליכים מקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית. בסעיף 4 להחלטה הנ"ל, נרשם במפורש כי "במידה ומי מהצדדים מבקש לזמן לישיבת ההוכחות שתקבע עד שאינו בשליטתו, עליו להגיש בתוך המועדים המפורטים לעיל, בקשה מנומקת במסגרתה יבהיר מהו תוכן עדותו הצפויה של העד ומדוע לא ניתן להגיש את העדות בתצהיר".

5. התובעת הגישה, בסופו של דבר, תצהיר עדות ראשית אחד של מנהלה, וזאת ביום 20.3.2012, לאחר שניתנה לה ארכה להגשת תצהיריה. הנתבעת הגישה תצהיריה ביום 28.6.2012, לאחר שגם מועד הגשת תצהיריה הוארך.

6. במהלך ישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 25.10.2012 טען ב"כ התובעת כי ישנם עדים נוספים שאינם בשליטתה של התובעת - ראש המועצה לשעבר והגזברית. בהמשך, הצהיר ב"כ התובעת כי הוא מסתפק בתצהיר העדות הראשית שהוגש על ידי התובעת וכי הוא מוותר על יתר העדים. התיק נקבע להוכחות ליום 11.4.2013 במסגרת החלטה שניתנה במהלך הדיון במעמד הצדדים.

7. ביום 11.4.2013 התקיים דיון הוכחות, במהלכו נחקר מר סלים חלבי, מנהלה של התובעת. לאחר סיום חקירתו, בקש ב"כ התובעת להפסיק את הדיון ולזמן את ראש המועצה וגזבר המועצה. לאחר שניתנה לב"כ הנתבעת זכות תגובה לבקשה, ניתנה על ידי החלטה מנומקת ומפורטת, במסגרתה נדחתה הבקשה לזימון עדים נוספים.

בהמשך הדיון נחקר מר ליטבק משה, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לתביעה כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי אצל הנתבעת. בסיום עדותו של הנ"ל, הופסק הדיון מאחר והיה על ב"כ התובעת להתייצב בדיון נוסף לפני ביהמ"ש המחוזי בנצרת באותו היום. דיון הוכחות נוסף נקבע ליום 30.4.2013.

8. אקדים ואדגיש, כי מאז החלטתי מיום 11.4.2013 לא חל שינוי כלשהו במצב הדברים, אשר מצדיק שינוי ההחלטה הנ"ל.

9. ככלל, על בעל דין המבקש לצרף ראיות לתיק בית המשפט לאחר המועד להגשתן לעמוד בנטל לשכנע את בית המשפט, כי קיימים טעמים סבירים והוגנים שיש בהם להצדיק סטייה מן הכלל של הגשת ראיות לבית המשפט כמקשה אחת (ראה רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נגד כלל חברה לביטוח בע"מ).

שיקולי בית המשפט לעניין הגשת ראיות נוספות באיחור פורטו במסגרת רע"א 2137/02 אליהו ממן נגד פז חברת נפט בע"מ, כדלקמן:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'. רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא 'פשוטה'; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665)".

10. תביעתה של התובעת התבססה על מסמכים שקיבלה בעבר (בשנת 2007) מאת המועצה המקומית. מאז הגשת התביעה, היא לא טענה כי חסרים לה מסמכים נוספים. התובעת הגישה תצהיר של מנהלה בלבד ונמנעה מלהגיש תצהירים נוספים או לבקש זימונם של עדים אחרים, תוך התעלומות מוחלטת מהוראות סעיף 4 להחלטה מיום 27.12.2011 ולמרות שהיתה בידיה תקופה ארוכה להיערך להגשת ראיותיה ולבחון את הצורך בזימונם של עדים, מעבר למנהלה.

11. כפי שפורט לעיל, במהלך הישיבה מיום 25.10.2012, לאחר שהוגשו תצהיריה של הנתבעת, העלה ב"כ התובעת לראשונה בקשה לזמן גזברית המועצה ואת ראש המועצה לשעבר (ראוי לציין, כי בעוד עד כה בקשה התובעת לזמן את ראש המועצה לשעבר, כעת היא מבקשת לזמן את מהנדס המועצה, מבלי שניתן לכך הסבר). לאחר מכן, חזר בו מהבקשה והתצהיר באופן מפורש, כי התובעת מוותרת על זימונם של עדים נוספים. במצב דברים זה, נקבע התיק להוכחות. רק לאחר חקירתו של מנהל התובעת, נזכר ב"כ התובעת לשוב ולבקש זימונם של ראש המועצה לשעבר והגזבר. בקשה זו נדחתה.

12. הבקשה דנן, אינה מעלה הסבר כלשהו, שלא לומר הסבר מניח את הדעת לכך שהתובעת לא פעלה בהתאם להוראות ההחלטה מיום 27.12.2011 ולא בקשה זימונם של עדים נוספים טרם הגשת ראיותיה של הנתבעת. התובעת גם לא הסבירה מדוע בחרה כעת לפעול בניגוד להצהרת ב"כ בדיון מיום 25.10.2012 ומדוע נמנעה, הלכה למעשה, מלשוב ולבקש זימונם של העדים, מאז דיון קדם המשפט ועד למועד ההוכחות, במשך כששה חדשים. לא ניתן גם הסבר לעובדה שהבקשה לזימון העדים, נעשתה רק לאחר סיום חקירתו של מנהל התובעת. התובעת לא הצביעה, אפוא, על טעם סביר והוגן לזימונם של עדים נוספים בשלב זה של ההליך.

13. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 11.4.2013 והדבר עולה בקנה אחד מפסיקת בית המשפט העליון, הרי שעל בעל דין ובפרט תובע להגיש את ראיותיו כמקשה אחת ולא בתשלומים, ולבטח אין מקום לזמן עדים אשר היה ידוע על קיומם זמן רב, רק לאחר שנסתיימה עדותו של התובע. הגשת ראיות נוספות תיעשה במקרים חריגים בלבד ולא לצורך "שיפור מקצים", כפי מבקשת התובעת לעשות כעת, תוך התעלמות מהחלטות מפורשות של בית המשפט ומסדרי הדין והראיות.

יתירה מזאת, הנתבעת כלכלה צעדיה והגישה את ראיותיה לאור הראיות שהגישה התובעת ובשלב זה, גם נחקר אחד מעדיה המרכזיים. זימונם של עדים נוספים בשלב זה של הדיון, לאחר שהנתבעת כבר הגישה את תצהיריה ואחד מעדיה אף נחקר, מהווה פגיעה בזכויותיה הדיוניות ואין לאפשר זאת, בפרט לאור התנהלותה של התובעת ומחדליה.

14. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בסיום ההליך.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לידי הצדדים.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.