1. עניינה של החלטה זו בניסיון מטעם הנתבעים להגיש תובענה של "הגיחון" נגד הנתבעת 2 בתיק אחר כראיה נוספת בתיק דנן, לאחר שנשלמה הגשת הסיכומים בו. היא עוסקת גם בבקשה נלווית של הנתבעים, שיומצאו להם ע"י התובעת דנן או ע"י חברת "הגיחון" מסמכים נוספים בקשר לאותה תובענה.

2. ההחלטה ניתנת על יסוד מה שהוגש בפרקי הזמן שנקצבו ולאחר שהנתבעים לא הגישו דבר מה נוסף מאז התשובה שהגישה התובעת ב-27.6.17.

3. בהינתן התמונה בכללותה והשתלשלות העניינים שעד כה, אין לחייב עתה את התובעת דנן או את "הגיחון" בהמצאת מסמכים נוספים, יש לתת החלטה עתה על יסוד מה שהוגש עד כה ויש להתעלם מן המסמך שצירפו הנתבעים להודעה שהגישו.

4. לתוצאה דלעיל אני מגיע בשל צירופם של אלה:

א. אין זהות בין התובעת דנן (עיריית ירושלים) לבין חברת "הגיחון" ולצורך התובענה דנן אין נפקות למידע המצוי אצל "הגיחון" ולמהלכים שהיא נוקטת.

ב. למסמך הספציפי שמבוקשת הגשתו עתה אין נפקות לצורך התובענה דנן.

ג. השלב המאוחר שבו אנו מצויים ושבו הוגשה הבקשה.

ד. רושם ברור שהנתבעים עושים כל אשר לאל ידם במגמה לעכב את פסק הדין שעל הפרק בתובענה דנן.

ה. העובדה שהנתבעים צירפו את המסמך הנ"ל לבקשה להגשתו בטרם נדונה בקשה זו ומבלי שקיבלו רשות לכך.

5. לנוכח כל האמור נראה כי היה מקום לחייב את הנתבעים בהוצאות בגין מה שביסוד החלטה זו ללא קשר לתוצאה הסופית של ההליך. בכל זאת אסתפק בקביעה ששאלת ההוצאות בקשר אליה תישקל במסגרת פסק הדין שיינתן.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, י' בתמוז תשע"ז, 4 ביולי 2017.

רפאל יעקובי, שופט