<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד לימור אחרק ועו"ד יעל לויה-פינק

הנאשם ובא כוחו עו"ד מוטי יוסף

פרוטוקול

טיעונים לעונש:

עו"ד מוטי יוסף:

אני מבקש להעיד ראיות לעונש.

מר שמעון סוסן מעיד לאחר שהוזהר כחוק:

ח.ר.:

יוסי סוסן הוא אח שלי הבכור.

אני בן 53, נולדתי במושב עזריקם, אני מכהן ב-10 שנים אחרונות כראש המועצה האזורית חבל מודיעין.

הקשרים שלי עם סמי כהן, אנחנו בני אותו מושב, אנחנו פעילים עשרות שנים ובידידיות בין המשפחות, הכרותי את סמי במפעל של החיים שלי. אני בן ממשיך של הוריי במשק חקלאי במושב עזריקם, בהיכרות הזאת אני נגיש למושב פעמים רבות, אני סועד את אמי שגרה עדיין במושב, יש לי בני משפחה שגרים בתוך הישוב ומהיכרותי את סמי בכל שנות הפעילות של החיים הבוגרים, מדובר באדם בעל חמלה רבה ורגישות מופלגת לעזור ולסייע לתושבים השונים בפעילות הציבורית שלו שהוא לקח על עצמו לאורך כל השנים. מעטים אנשי הציבור שפועלים ועוזרים, כל כך הרבה למען הציבור וזה כולל הכל מכל, זה כולל כל בעיה שקשורה לכל נושא גם אם היא לא קשורה לפעילות הציבורית הישירה. סמי הוא כתובת. לשם המחשה בעיות שצפות ועולות אלי כבן המושב, אני נחשב וגם אם אני לא גר פיזית, אני כתובת ללא מעט פניות מבני המושב, האדם שאנחנו מפנים אליו את כל הפניות ואת כל הבקשות בהתנדבות ובהצלחה בלתי מבוטלת, סיוע, ואני מלא הערכה אליו.

הלוואי וירבו אנשים כמותו שעוזרים לציבור ועושים זאת לשם שמיים.

בשנים האחרונות, הוא נקלע לסיטואציה של קושי משפטי, מה שראיתי בשנים האחרונות שסמי הפך להיות שבר כלי, זה לא אותו סמי. בשנה האחרונה אני רואה קצת חזרה לפעילות הציבורית וחזרה למרחבים שבו הוא תרם ועשה למען הציבור. לסמי קשיים רבים בחיים השוטפים, אני סייעתי לו בלא מעט נושאים שהוא נקלע אליהם, קושי בייעוץ ודברים נוספים.

זה כואב לי מאוד שאני רואה את המשפחה ככה, סמי היה דמות דומיננטית, זאת התמונה שאני רואה כעת את סמי והמשפחה שלו. קושי רב וייסורים רבים שהוא עובר, מה גם שהוא היה במגבלה של מעצר בית, היו חודשים שהוא לא יכול היה להתפרנס והיינו צריכים לסייע בתחום הזה. קשה מאוד לראות אותו בסיטואציה הזאת כאחד שנתרם ולא תורם.

ח.נ.:

לשאלתך אם אני יודע במה הורשע מר כהן בתיק הזה? אני משיב שלא.

מר אפרים ברנס מעיד לאחר שהוזהר כחוק:

ח.ר.:

אני מושבניק מחצב. בעברי ניהלתי מערכות חינוך גדולות, ניהלתי את המושב שנים רבות ו-30 שנה חבר מנהל מועצה ו-10 שנים סגן ראש המועצה.

אני מכיר את סמי שנים רבות, 30 שנה, היכרות טובה, עמוקה, אותו את אשתו וכל אחד מילדיו, משפחתו הקרובה חבריו למושב. אני מעיד שהחברות בינינו גדולה ועמוקה מזה שנים רבות. אם הייתי צריך לצייר את סמי או להציג אותו בצורה ציורית הייתי אומר שהוא בנוי משלושה חלקים: אור, לב ונשמה. אם יש תכונה שחשוב לחדד בעת הקשה הזו של סמי, איזה איש עם נשמה ברמות שהיה באבל של משפחה הוא היה מסוגל שבוע שלם לשבת בתוך האוהל ולהגיש קפה ולחזק אותם ברמות שלא היה אכפת לו מהזמן שלו ומהמשפחה שלו. אני מעיד על עשרות מקרים שאני עד מקרוב. סמי בכל השנים האלה כשהיה חבר בהנהלת המועצה, היה בכל הוועדות שאני ניהלתי, וועדת רווחה, חינוך, חקלאות ושם יכולתי להביט מקרוב על היכולות שלו ועל הנשמה שבו וכל המקרים הקשים שהיו סמוכים על שולחני כמי שניהל את הוועדות בעיקר רווחה.

אני מכיר את העשייה של סמי במושב כחבר הנהלה, מכיר את הריצה האין סופית שלו אחרי כל פרט, אחרי כל תושב, במנהלת ההסדרים, במינהל מקרקעי ישראל, בכל מקום שפנו אליו, לפעמים הייתי אומר לו להירגע, ושידאג לביתו. אני מכיר את סמי כאב משפחה, לפעמים אמרתי בשנים האחרונות לאשתו שאילולא הבת הקטנה הוא לא היה עומד במה שהוא עומד כרגע.

אני מכיר את העשייה של סמי במסגרת המועצה, זה מועצה גדולה ויפה באר-טוביה 25 ישובים וגם שם לא נרגע ולא נח. במושב כזה הוא היה אבי הבעיות, הוא היה מטפל בדברים.

סמי שבר כלי, זה לא סמי שהכרנו לפני 30 שנה. התחלתי את העשייה שלי איתו לפני 30 שנה. סמי היה מלא אנרגיות, סמי היה תמיד פורח גם כשידעתי שאין לו פרוטה בכיס, מצאתי א ותו בקע של משקיע ורץ. אמרתי לו די תעשה לביתך. בשנים האחרונות, אני לא מלווה את הקטע המשפטי, אני יודע שהוא נקלע למצוקה קשה, טעות חמורה, אני לא יודע מה, אבל זה לא אותו סמי, זה סמי שאיבד את האנרגיה שלו, זה סמי שהזדקן, שבר כלי זה למה שקורה לסמי בשנים האחרונות.

ח.נ.:

לשאלתך אם אני לא יודע במה סמי הורשע בתיק הזה, אני משיב שמה שאני כן יודע, זה הרקע לכתב האישום שנוגע לעובדים זרים. אני לא מספיק יודע מה העבירות שהוא ביצע והורשע.

הגב' רויטל כהן מעידה לאחר שהוזהרה כחוק:

ח.ר.:

אני אשתו של הנאשם.

קשה לי, אנחנו עוברים תקופת גהינום, מהרגע שהוא נעצר אנחנו גם לא יכולים לשכוח את הזמן, הייתי בחודש שביעי שזה קרה, והילדה נולדה לסיטואציה הזאת. זאת תקופה קשה עם ארבעה ילדים, שאני צריכה להחזיק אותם ולעודד אותם, אני נשברת ומתרסקת והם מתרסקים איתי. 4 שנים שהוא לא עבד, אין הכנסה, אני צריכה אסוף שקל, להתמודד עם ילדה שהתגייסה וללוות אותה מלשכת גיוס, להביא את הילדים ב02:00 לפנות בוקר הוא לא יכול היה לצאת, נאלצתי להסביר את המצב, לפעמים הוא כמו בובה בבית כי הוא לא יכול לעשות כלום, לא לצאת לאירועים, לא לחגים אצל אמא שלי, הכל היה סביבו, הייתי יוצאת לעבודה בשעה 07:00 בבוקר אין מי שיקח את הילדה לגן. המלווה שלו רשם את הילדה לגן הייתי יוצאת בשעה 07:30, כל היום בטלפון ולדאוג שהוא לא יצא ואסור לו לצאת. כל הזמן אנחנו בטלפונים אם זה עם הגדולה, כל הזמן אנחנו סביבו. הילדה הקטנה מילאה אותו. היה יכול להיות מצב שהוא היה מתאבד, הוא היה אדם אחר שכל הזמן עזר לאנשים אחרים ולא הסתכל על הזמן ולא על המשפחה שלו, פתאום להיות בבית בין 4 קירות, לקרוא עיתון וזה. הוא בן אדם אחר לא בן אדם שאנחנו מכירים, קשה לי עם זה. שילמנו מחיר, 4 שנים הוא ישב בבית בלי לעשות כלום. זה לא להיות בבית ספר, אסיפות הורים, מסיבות חנוכה וכו'.

לא הסתדרנו מבחינה כלכלית, המזל שיש לי אחים ואחיות, יש לי אמא, אין כלום בבית. (העדה בוכה ויורדת מדוכן העדים).

עו"ד יוסף:

אלה עדנו בנושא האופי.

טיעונים לעונשים:

עו"ד אחרק:

הכנו טיעונים לעונש ונטען את עיקרי הדברים לפרוטוקול.

עותק מהטיעונים בכתב העברנו לעו"ד יוסף.

אני מגישה לבית המשפט את הר.פ. של הנאשם, את הפסיקה שאנו מתייחסים אליה במסגרת הטיעונים לעונש. נתקבל ומסומן ת/348.

במסגרת הטיעונים לעונש הגשנו את הר.פ. של הנאשם ויש לו הרשעה משנת 2006 שיש לו שם מאסר על תנאי ובענייננו הוא חב הפעלה. רק מחר נוכל לקבל את העתק של גזר הדין ואנו מבקשים אורכה של מספר ימים על מנת להגיש את גזר הדין המקורי.

עו"ד יוסף:

אין לי התנגדות שגזר הדין יוגש בתוך מספר ימים, אבקש כי עותק יומצא אלי.

עו"ד אחרק:

עניינו של תיק זה והנאשם שבפנינו בית המשפט קבע בהכרעת דין מפורטת את כל ראשי המרמה והעבירות החמורות שהנאשם ביצע במסגרת הפרשה שאנו קוראים לה גבול פתוח.

ראשית אנו רוצים להבהיר הנאשם שבפנינו הינו ראש הפירמידה, מנהל, מייסד, הגורם הראשי שבלתו אין להתקיימות העבירות בכל הפרשה הזו.

הנאשם הוא זה שהיה מזמין את ההיתרים, יוצר את הקשרים עם הפלסתינאים ועם המתווכים, דואג להנפקת ההיתרים על ידי עובדות המדינה השונות, דואג להעבירם לפלסתינאים, דואג לקבל כסף בעבור א ותם היתרים, דואג לבטלם כאשר הם היו היתרים מבוטלים והכל חוזר חלילה במשך כ-3 שנים.

כלל הנאשמים שהורשעו בפרשה הזו היו עושי דברו, חיילים בשרשרת הייצור, שיטת העבודה של הנאשם. ולכן, חשוב להבהיר שדינו של הנאשם שבפנינו שונה בתכלית השינוי מדינם של הנאשמים האחרים שהורשעו בפרשה הזו ואין לגזור מהם גזירה שווה לעניין העונש שאנו מבקשים להטיל עליו.

אני חוזרת ומפנה להכרעת הדין ושורת העבירות בהן הורשע הנאשם.

צריך להבין, שהנאשם שבפנינו משך שנים ניהל אורח חיים שבו הוא מרוויח הון שלא יבוטל. 4 מיליון ₪ כפי שנקבע בהכרעת הדין.

חי חיי מותרות, חיי ראווה ופאר, הכל מכח מרמה, עבירות שוחד, עבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף, כך לאורך שנים.

יתרה מזאת, כפי שראינו והוכח בפני בית המשפט, זה אורח החיים של הנאשם מזה שנים רבות ולא רק ב-3 שנים הללו. הנאשם חי חיים קלים, של השגת רווח זמין, קל, מהיר, בשיטה מתוחכמת, בצורה סידרתית משך שנים ארוכות עוד לפני שנת 2007.

משך השנים הללו הנאשם הצליח להתחמק מן הדין והיום הוא צריך לתת את הדין. והוא צריך לתת את הדין באופן כזה בענישה מרתיעה, ממשית ומוחשית שעניינה מאסר למשך שנים רבות, יוכל להפנים הנאשם ולהבין כי מעשיו אינם דברים שניתן לעבור עליהם לסדר היום, אינם דברים נסלחים, צריך להבין החשיבות והחומרה שרואה המדינה מעבר לנסיבות המחמירות שפרטנו בצורה ארוכה גם בטיעונים לעונש וגם על ידי בית המשפט פורטו בהכרעת דינו, היא שהנאשם בצורה הכי גסה שיכולה להיות דרס את הריבונות של מדינת ישראל על גבולותיה ועל השליטה במה שקורה במערכות השלטון, אם זה המחשוב, משרדי הממשלה, מת"ש ומת"ק. נוצר מצב אבסורד שבו נאשם שכל עניינו וכל רצונו הוא לעשות בצע כסף, ולהרוויח רווח קל הביא למצב שבו מחשבי מדינת ישראל ככל שזה קשור לעובדים שנכנסים לגבולותיה, אינם מציגים מצג נכון של השוהים בשטחה, הביא למצב שבו אנשי רשויות החוק, אכיפת החוק, האמונים על בדיקת הגבולות ובדיקת השוהים בתוך תחומי מדינת ישראל אינם יכולים לבצע את הפיקוח הנדרש.

היתר שבו יש תאריך תוקף אותנטי ואמיתי לאותו זמן אין הם יכולים לדעת שההיתר מבוטל והם משלחים את העובד לדרכו.

המצב הבטחוני של מדינת ישראל משתנה מיום ליום ואינו קבוע. היום ייתכן ואושר לו להיכנס למדינת ישראל, למחרת הופך להיות פצצה מתקתקת. כאשר רשויות אכיפת החוק, שב"כ, מוסד, מי שאמון על זה מתחיל לברר היכן העובדה הזה, כאשר רואה שההיתר מבוטל הוא לא יחפש אותו בשטחי מדינת ישראל, וכך גבולותינו נפרצו. לא ניתן להתייחס לעבירות שהנאשם עשה כעבירות קלות, כעבירות פשוטות.

חשוב לנו לומר, שמענו את עדי האופי וסביר שנשמע את חברי טוען לעניין המצב הכלכלי של הנאשם, לעניין הנסיבות האישיות של הנאשם, אני סבורה שאחרי שבית המשפט התרשם באופן בלתי אמצעי מן הנאשם, והתרשם באופן בלתי אמצעי מכלל הראיות שהובאו בפניו ניתן לומר שהנסיבות הללו ככל שהן קיימות אינן יכולות לשמש נסיבות לקולא, אינן יכולות לעמוד לנאשם אשר במשך שנים הצליח לחמוק מלתת את הדין.

ראשית וראשון למצבו דהיום, זה הנאשם, מצב משפחתו ככל שקיים נתונים לפתחו, הציבור לא צריך להיפגע ממעשיו של הנאשם ואינו צריך בשל כך שלא יועבר מסר חד משמעי לגבי חומרת העבירות.

אנחנו בעניינו של הנאשם הצגנו מתחמים לעניין העונש ההולם לכל אישום (אני מפנה לסעיף 23 לטיעוני בכתב).

כאשר בעיקרם אנחנו קובעים מתחם לפי מסגרת אישומים ועבירות כפי שבית המשפט קבע בהכרעת דינו, אך על מנת שהנאשם ידע מה אנחנו מבקשים מבית המשפט, אנחנו מבקשים מבית המשפט במסגרת המתחמים הללו להטיל על הנאשם עונש במצטבר של מאסר דו ספרתי.

בית המשפט גילה חשיבות רבה לעבירת הסיוע לשב"ח בכך שהוא קובע שהנאשם ביצע 1,341 עבירות של סיוע לשב"ח. בעניין זה, אנו סבורים שדעתו של בית המשפט כדעתנו שהעונש שצריך להינתן ולו רק בגין העבירה הנ"ל הוא עונש שדינו מספר שנות מאסר.

חומרה נוספת זה העבירות הנלוות.

אנו עתרנו גם למאסר על תנאי, קנס שלא יפחת מ-4 מיליון ₪ וכן רכיב של חילוט כשנדבר על עניין המס וחילוט נוסף.

כמו כן התייחסנו לפסיקה הרלבנטית לטעמנו בעניינו של הנאשם בתחומי ענישה שטענו להם, כאשר אנו סבורים שבכל מתחם ענישה שאליו טענו מקומו של הנאשם בתוך המתחם הינו ברף העליון.

בתיק זה חייליו של הנאשם המתווכים שהם היו המדרג הכי גבוה בשרשרת החיילים קיבלו עונש של שנתיים מאסר. על מנת להראות את הפרופורציות המתווכים הללו הורשעו בהוצאת היתרים בין 40 ל-70 היתרים. בעניינו של הנאשם, הנאשם הוציא 1,341 היתרים לפלסתינאים. הנאשמים האחרים היו עצורים עד תום ההליכים, את כל זמנם הם ריצו במאסר ובמעצר. הנאשם ישב בביתו במשך 3.5 שנים ולא 4 שנים במעצר בית לילי, לאחר כשנה וחצי כך שיכול היה להתפנות לענייניו באין מפריע ועל כך יש לדייק כשטוענים. לכן, יש חשיבות רבה להבהיר שהנאשם דינו חמור בהרבה יותר מהמדרג הכי גבוה של החיילים.

עו"ד פינק:

לעבירות הרבות בהם הורשע הנאשם בנוסף לעבירות המרמה זיוף, שימוש במסמך מזויף, מתן שוחד, הדחה בחקירה ושיבוש ועוד לכך מצטרפות גם עבירות מס שהורשע בהן במהלך 3 שנים למעשה התחמק הנאשם מתשלום מס ולמעשה הוא העלים במרמה 4 מיליון ₪ שהם אלה ההכנסות שקיבל מהעבירות אותן ביצע. מגישה שומה אחרונה – מתקבל ומסומן ת/349.

הפנינו בטיעון שלנו להלכה לגבי העבירות של העלמת מיסים, בית המשפט העליון רואה בחומרה רבה את העבירות האלה וקובע פעם אחר פעם שהעונש עליהם בלבד הוא שנות מאסר רבות.

הנסיבות המחמירות בעניין של הנאשם הזה שלא שולם ולו שקל אחד על חשבון המס שהוא חייב הוא לא הסיר את המחדלים ולא התחיל להסיר את המחדלים ועד לא עצם היום הזה.

לגבי מע"מ מבירור שערכנו יצא שומת מס סך כל החובות שלו היום מסתכמים בכ-4.2 מיליון ₪. סכום הנטו בעניין של הנאשם קרוב מאוד למחזור הברוטו וזאת גם לאור קביעת בית המשפט בעניין הדיווחים והתנאים הסוציאליים, מפנה לעמ' 90 בהכרעת הדין בעניין זה.

לגבי אורח החיים של הנאשם, שמענו דברים סותרים עובדתית דברים שנמצאים בהכרעת הדין. עובדתית הנאשם נהג ברכב פאר שעלותו היתה 200,000 ₪, בנה בית, שיפץ בית, בבעלותו משק חקלאי שנכון ל-22.3.2011 שוויו היה 3.6 מיליון ₪ ואני מפנה בעניין זה לשומה המלמדת על שווי המשק החקלאי - ת/331.

הנאשם לא יכול היום לטעון שאין לו כסף כאשר עובדתית בהכרעת הדין נקבע שהתועלת הכספית שהפיק מביצוע העבירות היא 4 מיליון ₪.

לגבי מדיניות הענישה הנהוגה אני רוצה במיוחד לציין נוסף על כל הפסיקה תיק פלילי 2778/05 מדינת ישראל נ' שקלים דובר שם בהעלמת הכנסות של 4.2 מיליון ₪ והנאשם נדון ל-5 שנות מאסר בפועל. כמובן שעניינו של התיק שלנו חמור בהרבה.

לגבי הקנס, מפנה לסעיף 63 א' לחוק העונשין בעניין זה שקובע שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם קנס כספי בגובה פי ארבעה משוויה של ט ובת ההנאה שהושגה, זוהי נקודת המוצא.

הרעיון בעבירות כלכליות זה ליצוק הרתעה לעבריינים בכח על מנת שידעו שאם הם יתפסו הקנס שיושת עליהם יהיה גבוה מכלל הרווחים שהפיקו עד שנתפסו.

בתיק פלילי 50614-07-12 בית משפט מחוזי מרכז קבע בית המשפט וקיבל את עמדת המדינה שהמתחם הראוי בעבירות מס של העלמת הכנסות במרמה נע בין פי 1.5 עד 3 מטובת ההנאה שקיבל הנאשם.

את החשבון אפשר לעשות לבד, אבל זאת הסיבה לכך שאנו ביקשנו קנס של לפחות 4 מיליון ₪.

לגבי החילוט אנו מפנים לסעיף 297 לחוק העונשין סעיף קטן א' 2 שקובע כי בית המשפט רשאי לחייב נאשם שהורשע בעבירת שוחד לשלם את סכום טובת ההנאה שהפיק כתוצאה מן העבירה. בעניינו הפועלת כאמור היא 4 מיליון ₪.

בעניין זה הפניתי לפסיקה שדנה במסגרת הנורמטיבית לחילוט בשווי כזה ושם באותו ת.פ. 4039/05 מדינת ישראל נ' אשר כהן, בסופו של יום חולטו 3 מיליון ₪.

הערעור שהוגש לבית המשפט העליון בעניינו נדחה.

סמכות נוספת לצו חילוט מכח סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי בית המשפט קבע בעמ' 112 להכרעת דינו פסקה 185 שברי שהנאשם עשה את הפעולות ברכוש האסור על מנת להתחמק מנושיו ואף מרשויות המס.

לכן אנו טוענים שהשיקים הבנקאיים שנתפסו בביתו של הנאשם, רכב הסובארו או מה שהופקד, הכסף שנתפס בחשבונו של שרון בוקר וכל הנכסים שנתפסו מכח פקודת סדר הדין הפלילי הם למעשה שימשו כאמצעי להעלמת הכנסה במרמה עבירה בה הורשע הנאשם באישום התשיעי ומשכך מבוקש חילוט הכספים.

אציין שבית המשפט קבע בצורה מפורשת בהכרעת דינו כי הנכסים שנתפסו דהיינו השיקים, הרכב, והכספים שנתפסו בחשבונו של שרון בוקר על סך של 80,000 ₪ הם רכושו של הנאשם.

במאמר מוסגר יצויין שסכומים אלה אף הם מעידים על מצב כלכלי טוב.

עו"ד יוסף טוען לעונש:

לא בכדי בית המשפט אמר פרופורציה. המילה הזאת יש בה כל כך הרבה ולי אישית נראה שהבקשות שמבקשות חברותיי הן מוגזמות ולעניות דעתי גם תלושות מהנסיבות של התיק והייתי אומר גם מתעלמות ממספר רכיבים בהכרעת הדין כמו למשל ובעיקר הזיכוי שבית המשפט זיכה באישום העשירי בעבירה של הלבנת הון שלמעשה טרפה להם את כל הקלפים בנושא החילוט וכעת מנסים בדרך אחרת לבנות תילי תילים על מנת להצדיק את הבקשה.

אציין שחבל מאוד שהם לא ביקשו לזמן לדיון הזה צדדים שנוגעים לכספים הללו כמו משה בוקר ושרון בוקר שכן דעתם ועמדתם והטיעונים שלהם צריכים להישמע במיוחד כאשר חברותיי יודעות שמשה בוקר נמצא איתנו בקשר תמידי ככל שזה נוגע לשיקים הבנקאיים וגם ממה שאני יודע, עו"ד פינק שוחחה מספר פעמים עם משה בוקר שימתין.

תוך כדי שמיעת הטיעונים של חברותיי חיפשתי משהו שיכול לשקף את הישיבה הזאת, ישקף ככל שניתן את מלאכת גזירת הדין ומצאתי ציטוט של כב' המשנה לנשיא מנחם אילון בפרשת האופנובנק ליבוביץ, שמדגיש את הקושי במלאכת גזירת הדין.

כך גם במקרה שעומד לדיון כאשר מבקשים להשית עונש מאסר דו ספרתי תוך התעלמות הייתי אומר בוטה מעיקרון מאוד פשוט זה שוויון בין נאשמים, אחידות ענישה אל מול שותפים אחרים בנסיבות ושינויים שקיימים.

אני אוסיף שבמסגרת אותה פרשיה של רוני ליבוביץ ציין כב' השופט שנכון המסורת של הפסיקה, השיקולים הללו קשים ליישום ואין בהם אלא הכוונה כללית לשופט ואין בהם אלא משום נקודת מוצא בלבד.

בסופו של יום בית המשפט מסתכל ורואה שמאחורי כל אדם יש סיפור, מאחורי כל אדם יש סיבה מדוע הוא כפי שהוא, מאחורי כל אדם יש אישה, ילדים, משפחה, יש חברים, יש קרובים שנפגעים באם בצדק ובין אם לא מהמעשים.

חברותיי באו בטרוניה שבכל הכבוד למצב הקשה ולמצוקה בין אם הכלכלית ובעיקר הנפשית, שחווה וחוותה המשפחה היה על הנאשם לחשוב אבל על זה נאמר כולנו חכמים בדיעבד וכולנו חכמים בלהסתכל מהצד ולהגיד היית צריך לחשוב אבל זהו המצב ואף אחד לא מנסה להסתתר ולהתייפף מאחורי הפסיקה של בית המשפט בהכרעת הדין.

תיקון 113 לחוק קובע כי עיקרון ההלימה הוא העיקרון המנחה, ברור שהוא שבית המשפט אמור לקבוע בכל תיק מתחם ענישה הולם, ממעשה עבירה שביצע נאשם כזה או אחר, בהתאם לעיקרון ההלימה מתחם זה יישאב בין היתר ממעשה העבירה הספציפית הפגיעה בערך החברתי וסיבותיו האישיות בין אם החריגות ובין אם לאו של הנאשם, מדיניות ענישה שנהוגה וכיוצ"ב.

יחד עם זאת בית המשפט עדיין על פי שיקול דעתו יכול לחרוג ממתחם הענישה ההולם שהוא עצמו קובע ובלבד שינמק ויסביר מדוע יש לחרוג.

אני אתחיל דווקא מהשותפים בתיק. המאשימה מציירת את הנאשם כמפקד שבהבל פה מתייצבים ועומדים חיילים כהגדרתה כאילו היה ראש ארגון פשע, כאשר בפועל הדברים לא כך ובית המשפט נחשף לכל אותן ראיות, לכל אותן עדויות בין אם של הנאשם, של הגברות הנכבדות שהיו, לינדה סאלם ומרים השאש, של המתווכים הפלסתינאים, ואני אומר מציירת חברתי את הנאשם כמי שחדר לתוך מחשבים של מדינת ישראל, עשה בהם כבשלו, שיחק ותיעתע בהם כאילו אין מחר, אבל הגיע לכאן רמ"ד תעסוקה, הגיע קצין בכיר, סגן אלוף, ושם שאלתי שאלה פשוטה, האם היה איזשהו סיכון ביטחוני, פלילי, אמרו לי לא. כי עברו את כל הפילטרים של הבדיקות שצריך לעשות במסגרת אבן מתגלגלת שבסופו של ההליך הונפק האישור. כרגע אני לא מתייחס אם זה היה בדרך נכונה או לא. אבל כאשר באים לבית המשפט ומציירים את הפעולות שביצע הנאשם במנותק מהקונטקסט והראיות הקיימות זה דבר שלא יעשה.

בית המשפט שמע וראה מה בדיוק היה שם.

אני פונה לבית המשפט ומבקש לי אישית לאור העובדה שאני מלווה את התיק הזה, יחסית לא מההתחלה, אני יכול לומר שבכל דיון ודיון אני יכול לראות שעוד פיסה מהחיים של הנאשם נתלשת ככל שאנחנו מתקדמים בתיק.

כששמעתי את מר ברנס שתיאר בשפה הציורית שלו את הנאשם ובעיקר שעלתה אשתו והעידה בצורה כנה ואמיתית דיברה מתוך הכאב הפרטי שלה, כאשר היא מציינת שהילדה הקטנה למעשה נולדה לתוך זה, שאבא שלה יושב בבית, הייתה בחודש 7 להריונה, הילדה היום בת 3.5, ואני שואל את עצמי איזה עוד עונש מעבר לכל הניהול של התיק הזה וכל המחירים האישיים שהנאשם שילם על הטעויות שביצע, איזה עונש יכול להיות הולם.

כמובן שאני בראיה שלי אני חושב שכל עונש שבית המשפט ישית עליו בין אם קל או קשה, המחיר ששילם הנאשם ובצער רב גם המשפחה, מחיר לא מבוטל, לא פשוט, הצלקות שניסתה לתאר רעייתו בעיקר הנפשיות הם לא כאלו שיגלידו במהרה וכאשר גם מתנוססת מעל ראשו אותה חרב מאיימת בדמות מאסר בפועל דו ספרתי כפי שמבקשת המאשימה, אז ברור שאנו נמצאים בסוף של ההתחלה. אם עדיין הנאשם היה בבית ויכול היה לסייע במגבלות בהן הוא נמצא בגידול הילדים, אני חושב מה יקרה כאשר הוא לא יהיה בבית ויאלץ לרצות עונש של מאסר בפועל איך הילדים, האישה, איך הוא עצמו יגיב לזה, מה הנזקים. ברור לי שהוא צריך לקבל עונש וגם לנאשם ברור שהוא צריך לקבל עונש השאלה מה העונש.

בית המשפט המותב הזה, צריך לגזור את העונש מתוך ראיה של כלל העונשים שנגזרו על כלל השותפים במסגרת הפרשייה.

לי מאוד קשה, לי נראה שעל מנת להקריב את סמי על המזבח בכל רצון להרשיע וללמד לקח למען יראו ויראהו המאשימה היתה מוכנה להקל ולתקן את כתב האישום נגד הגב' השאש והגב' סאלם ולהסכים ל-6 חודשי עבודות שירות כדי להפוך את התיק הזה לתיק דגל וללמד לקח נאשמים פוטנציאלים אחרים ולי זה לא נראה נכון וראוי.

הנאשם שהה במעצר לצורכי חקירה תקופה של כשבועיים ימים ואז שוחרר בתנאים, במסגרת הזמן הזה הפרקליטות הגישה כתב אישום יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים ובמסגרתה ביקשה להחזיר אותו אל מאחורי הסורגים.

בקשת המאשימה נדחתה והנאשם שהה במעצר בית מלא תקופה של שנה לערך.

לאחר מכן שהה במעצר בית חלקי בליווי צמוד של מלווה בשעות היום עד השעה 20:00. מהשעה 20:00 היה במעצר בית עד למחרת בבוקר שעה 06:00.

אני הגשתי מספר רב של בקשות כדי להקל על תנאי השחרור, כל הבקשות ללא יוצא מן הכלל נתקלו בתגובה הוא מסוכן, אין להסכים, יסכן, יעשה וכו' והבקשות נדחו.

במשך 3 שנים שאנחנו בתוך התיק הזה, אלו התנאים. אני יכול להעיד שאני קיבלתי מספר פעמים טלפון מהאישה בדמעות שיש אירוע של קרוב משפחה שיצא להתאוורר, המצב של סמי לא טוב מבחינה נפשית, תגיש בקשה, תדבר עם הפרקליטה, חברותיי יכולות להעיד על כך והתשובות היו סירוב מוחלט.

אנחנו לא מדברים על עבירות פליליות שהם קלאסיות כמו עבירות סמים, אלימות, תקיפה, אנחנו מדברים על עבירות שבסופו של יום יש בהן גרעין כלכלי. אני מייצג בתיקים של אנסים, שהם לא יושבים בפרק זמן הזה של תנאים מגבילים, יש דברים שאני רואה והם לא רואים.

יש אסופה של פסיקה שהמאשימה הגישה ואני סבור שבית המשפט ידע לעשות את האבחנות שיש לבצע.

אבקש להתייחס לגזר דין שתפס לי את העין של ישראל פרי (פ 40258/01) שגנב כספים מניצולי שואה בסכומים אדירים, עשק ניצולי שואה מסכנים, הורשע בשורה ארוכה של עבירות, למרות שמדובר בעבירות מכוערות, בית המשפט השית עונש מאסר בפועל לתקופה של 12 שנים ואני אומר סמי כהן, הנאשם, בסופו של יום בלי להמעיט בחומרה הוא שווה ערך למקרה כזה. האם החומרה של המעשים שעשה ככל שיהיו חמורים באותו לבל של ישראל פרי, אני לא חושב.

ביקשתי מהנאשם שימציא לי מסמכים שיעידו לגבי המצב שלו, שכן חברותיי ציינו שהוא חי חיי פאר, איזה פאר, על מה אנו מדברים, יש לו משק שקיבל בירושה מההורים שלו, הוא קנה רכב ב-200,000 ₪, היום כל רכב עולה לא פחות מ-120,000 ₪, שווי הרכב 130,000 ₪. יש לו צו עיקול מרשות המיסים בסכום של קרוב ל-4 מיליון ₪, צרפתי אישור היתרות שלו בבנק, השומה שנקבעה לו על ידי פקיד השומה באשקלון, יש מסמך של המנהלה להסדרים במגזר החקלאי שמתייחס למשק 17 מושב עזריקם החוב שלו לאגודה על פי פסק חלקי 1.9 מליון ₪ נכון ליום 31.5.03, נכון להיום החוב עומד על 4 מיליון ש"ח.

נניח, בית המשפט יתרצה ויעתר לבקשה שלהם לחלט את המשק, צריך להסביר האם זה מתוך הפירות שהם טוענים שהוא הרוויח, ברור שלא. זה לא בציר הזמן הנכון, וגם יש עוד נושה. זה לא ריאלי בנסיבות התיק.

לפני הדיון יצא לי לשוחח עם הנאשם ואמר לי שהוא לא מרגיש טוב, לפני כן ביום 3.10.13, הוא פונה בניידת טיפול נמרץ עם לחצים בחזה, וגם ביום 11.10.13, להראות לבית המשפט שאף בן אדם הוא לא ברזל, ההליך הזה מחלחל ופוגע.

אני מבקש להגיש אסופה של מסמכים הכולל מסמכים רפואיים ויתרת החוב, שומות של פקיד שומה. נתקבל ומסומן נ/22.

הנאשם כיום בן 60, אינו צעיר. בתו הצעירה בת 3.5, וכשאני מסתכל עליה, אני חושב איך בדיוק נניח שהוא יכנס למאסר בפועל, אנסה לדמיין את הסיטואציה איך הוא מרגיש שהילדה שהיא לא מבינה כלום, הוא רואה אותה בתוך חדר הביקורים בכלא, מה הוא מרגיש, מה היא תרגיש, מה האמא תרגיש, הוא צריך לקבל עונש, אבל אלו דברים שבית המשפט צריך לראות אותם. בית המשפט יכול להסתכל על הענישה דרך העיניים הרחמניות. הדרישה לקנס המסמכים מדברים בעד עצמם, אז בית המשפט יטיל קנס של 40 מיליון, מאיפה הוא ישלם. זה עוד מסמר בתוך ארון הקבורה.

אני מבקש מבית המשפט להקל עם הנאשם ולגזור את דינו במידת הרחמים ובהתאם לנסיבות שלו תוך התייחסות לחלקם של השותפים האחרים, ככל שזה נוגע לדרישה לחלט כספים שיש בחשבון, ששייכים לשרון או למשה בוקר, אני חושב שמין הראוי היה לקבל את תגובתם, אני חושב שראוי היה שהם יתייצבו היום.

עו"ד פינק:

אני מבקשת לתקן כמה עובדות, חברי לא ייצג את הנאשם בתחילת ההליך ולכן נתפס לכמה טעויות. ראשית בחודש מאי היתה החלטה של כב' השופטת חיימוביץ ביום 5.5.10 שבה החליטה כב' השופטת שהוא ייכנס למעצר בית. כבר בחודש אוגוסט החליטה כב' השופטת דברת שהנאשם יהיה חופשי לצאת לעבודה במהלך שעות היום, מה שקרה זה שלא הומצאה תוכנית עבודה כפי שהשופטת קבעה וכשהמאשימה הגישה עיון חוזר נקלענו לשביתת פרקליטים.

מהר מאוד בחודש ינואר הוא היה במעצר בית לילי, החלטה של כב' השופט מגד. לכן כל התיאור של מעצר בית מלא למשך 3 שנים הוא לא מדויק.

אני מפנה לעמ' 103 להכרעת הדין, בית המשפט קבע עובדתית שהשיקים שנתפסו בביתו של הנאשם בסך של 49,999 ₪ כל אחד שייכים לנאשם, הקביעה הזאת היתה בהכרעת הדין כמובן לאחר שמיעת כל הראיות כולל עדותו של מר משה בוקר. משניתנה הכרעה עובדתית זו לא חשבנו שיש צורך בהליך ראייתי נוסף. כך נקבע עובדתית גם לגבי יתר הנכסים שנתפסו.

הנאשם:

(הנאשם בוכה)

אם פגעתי בבית המשפט אני מבקש סליחה.

אני חושב שהייתי פה מעל 3 שנים בסדר גמור, ומי שחושב שיש אבא הכי רע שלא דואג לילדים הוא טועה. כל מה ששמעתי פה כל ההכנסות מוגזמים עד אין סוף. אם היו הכנסות כאלה לא הייתי מגיע למצבים כאלה, הייתי סוגר את החובות ועושה איחוד תיקים. המצב האמיתי הוא בשטח, אני לא יודע למה לא נתנו לאף אחד לראות את המצב איך מתנהל הבית.

יש לי ארבעה ילדים. כשהייתי במעצר הילדה התגייס ועכשיו השתחררה.

בת בת 21, בן בן 17, ילדה בת 14, וילדה קטנה בת 3.5.

היה צריך להעיד אריה ברנע, מנהל בית ספר באר-טוביה, אני בקשר איתו, הוא חולה, שבוע ימים מאושפז הוא היה אמור להגיע, הילד ראה את המצב בבית ונלחץ, ביקשנו ממנו להתחשב, הוא החזיק אותו בידיים, יש לו עוד שנה לגיוס.

אני לא יודע מה יהיה בסוף.

הילדה בת 14, צריכה טיפולים בפה. הם קיבלו את כל הדברים של בית הספר.

היו בחירות במושב ואני נבחרתי ליו"ר האגודה, דבר שמצביע על האמון שנותנים בי חברים באגודה. המצב גרוע, הבעיה הבית, האשה עובדת כסייעת גנים, לא מגיעה ל-3,000 ₪ כולל נסיעות. עד עכשיו טיפלתי בילדה הקטנה מאחר ואשתי יוצאת לעבודה בשעה 07:00 בבוקר. יום אחד לא הפרתי את האמון ובאו מהיחידה לביקורות אף פעם לא התאכזבו.

ראש המועצה היה לו בר מצווה, בקשותיי לשינוי תנאים לא נענו.

3.5 שנים אני משוחרר בתנאים, אני כבר מתבייש.

העדפתי כבר לא לצאת, אי אפשר, זה מוגזם. אני עכשיו בטיפולים, כמה אני יכול לנסוע עם אנשים, ממש קשה. אני מרגיש נקמנות אישית, מעל ומעבר.

אם טעיתי אני מבקש רחמים, לפחות מהמשפחה.

אני רוצה להגיש שהמצב גרוע, אני מבקש לקחת את זה בחשבון, עברתי תאונה קשה הייתי בבית לוינשטיין במשך 6 חודשים. אני עזרתי ועוזר למדינה אני לא יכול לפרט דברים, הקליטו שיחות עם שר הביטחון, יש המון הקלטות.

אני מבקש את הצדק, לבדוק עם פינצטה, עוד טיפה ועוד טיפה, מאשימים אותי בהתחזות.

שיבואו לבדוק את הנושא הכלכלי במשק.

אני דואג לאינטרסים של חברי המושב ומנסה לעשות סדר, לדוגמא הליך שהתנהל לאחרונה בבית המשפט כאן שבו ביקשתי לקדם חלוקה שוויונית של מניות תנובה לכל חברי האגודה.

עניין שאושר על ידי בית המשפט.

חברי האגודה ביקשו ממני להגיש נציגות במועצה האזורית, הבאתי לאגודה מאות אלפי שקלים מבחוץ אם זה שיקום המועדון, המגרש, ממשרד ממשלה, היום היה צריך להגיע חנן חסיד שליווה אותי 16 שנה במועצה, אתמול הוא הודיע לי שיש לו בעיה עם האשה, ויש עוד אנשים שהיו צריכים להגיע אך הזמן לא התאים להם.

אני התמוטטתי לפני שבועיים, אין לי כח נפשי. יש לי בדיקות במהלך החודשים הקרובים.

אני מבקש לא להחמיר איתי קשה, קשה. במיוחד קשה לי ההתמודדות עם הקשיים של הבן שלי.

היו אמורים להגיע אנשים נוספים למסור עדות אופי בענייני אבל נבצר מהם להגיע.

לא תיארתי לעצמי שאני אגיע למצב כזה.

עד לאחרונה התנדבתי לשירות מילואים וכל מה שהיה זה אירוע חריג ואירוע חריג בחיי.

אני מוכן לעשות הכל ולתרום.

המצב הכלכלי קשה מאוד אפשר לבוא ולראות, אבקש את רחמיו של בית המשפט ואני מבקש מעל ומעבר.

עו"ד יוסף:

הנאשם אמור לעבור סדרה של בדיקות רפואיות, אני מבקש לפנים משורת הדין להקל בתנאי השחרור של הנאשם שצמוד כל השעות שהוא יוצא מפתח ביתו למלווה.

עו"ד אחרק:

הנאשם טען שלא היה לו הפרות כל תקופת הפיקוח, אני מבקשת להבהיר לבית המשפט שהנאשם נחקר על מספר הפרות ולאחרונה הוא נחקר שוב, הגשנו גם עיון חוזר בעקבות הפרה העיון החוזר שלנו בעניין ההפרות של הנאשם.

אנו חושבים שמחזקת החפות איננה עומדת לנאשם, אנו לא סבורים שהנאשם נמנע ממנו מלצאת את ביתו. הנאשם יכול לצאת מהשעה 06:00 עד שעות הלילה המאוחרות. בשעות הבוקר הוא חייב בליווי, בית המשפט כאן לא נחשף לתסקירי מעצר.

עו"ד יוסף:

אני מתקשה לשמוע את דברי חברתי בכל הנוגע לסירובה להקל בתנאי השחרור, אני מוותר על הבקשה בשם מרשי.

יחד עם זאת, אני מבקש כי בית המשפט יאפשר לנאשם לצאת לאירוע משפחתי ביום 27.10.13 בין השעות 19:00 עד שעת חצות ובליווי אשתו.

המדובר באירוע בת מצווה שמתקיים באולמי "נסיה" בצומת מסמיה.

ב"כ המאשימה:

אין לנו התנגדות.

<#6#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 5.11.2013 שעה 13:00.

אינני נדרשת לבקשה לשינוי תנאי השחרור לאור חזרתו של הנאשם מבקשה זו.

יחד עם זאת, לאור הסכמת המאשימה לשינוי תנאי השחרור ביום 27.10.13, אני מורה על שינוי התנאים כמבוקש.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ט חשון תשע"ד, 23/10/2013 במעמד הנוכחים.