1. בהמשך לפסק-הדין החלקי מתאריך 20.6.13, ולאמור בסעיף 28 לאותו פסק-דין חלקי, הגישה הנתבעת הודעה על צירוף מסמכים, לרבות דו"חות הנוכחות המתייחסים לתקופה מ-1/2004 ועד 5/2006, ככל שאלה היו ברשותה (חסר דו"ח 9/2004).

דו"חות הנוכחות מתייחסים לתקופה מ-21 לכל חודש ועד ל-20 לחודש שלאחריו, ועניין זה ידוע לתובע עוד מהתקופה בה שולמו גמול שעות נוספות, כמו גם מפירוט הדו"חות שהוגשו, הן בעקבות החלטת בית הדין מתאריך 5.7.12, והן בעקבות הצירופים שצורפו לאחר פסק-הדין החלקי (עיין גם בס' 2.2 לתגובת הנתבעת מ-8.9.13).

2. דו"חות הנוכחות הינם הבסיס לתחשיב זכאות התובע לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, משכבר נקבע על-ידינו בפסק-הדין החלקי, כי טענת התובע באשר למסגרת שעות עבודה קבועה, אינה נכונה (עיין סעיף 23 לפסק-הדין החלקי, ויש לזכור, כי תביעת התובע התייחסת למתכונת עבודה קובעה, ולא התבססה על חישובים מדויקים התואמים את שעות העבודה בפועל).

בית הדין יכול היה לדחות את תביעת התובע, משזה לא הגיש את דו"חות הנוכחות, ואף לא הגיש בקשה לקבלתם לפני ישיבת ההוכחות, אולם, לפנים משורת הדין, הלכנו לקראת התובע, כפורט בסעיף 28 לפסק-הדין החלקי.

בפסק הדין החלקי היתה אף התייחסות לכך, שדו"חות הנוכחות מתייחסים לתקופה שמ-21 לכל חודש ועד ל-20 לחודש שלאחריו, כך שמשכורת חודש 3/2006, לדוגמא, מתייחסת לרישומי השעות מ-21.2.2006 ועד 20.3.2006 (סעיף 26 לפסק-הדין החלקי).

3. בהמשך לפסק-הדין החלקי, ולאור תחשיבי התובע אל מול תלושי השכר, ניתנה על-ידינו החלטה בתאריך 3.11.13, הדוחה את תביעת התובע בהתייחס לחלק מהחודשים, תוך שנקבע דיון בטרם מינוי חשב שכר או רואה חשבון, ככל שיהא בכך צורך, באשר לאותם חודשים שלגביהם, לפי תחשיב התובע, עלתה הזכאות לגמול עבור עבודה בשעות נוספות על שווים של שני המרכיבים- תוספת איכות ונקודות עודפות שהינם, המרכיבים שקבענו בפסק-הדין החלקי, כי היוו תחליף לתשלום גמול עבור שעות נוספות.

החודשים שנותרו להכרעה הינם, החודשים 9/2004 ועד 9/2005, וכן 3/2006 ו-5/2006, כאמור בסעיף 8 להחלטה מתאריך 03.11.13.

4. במעמד הדיון התברר, כי התובע לא ערך תחשיביו במדויק אל מול דו"חות הנוכחות, ולא התייחס לכך ששכר חודש מסוים, כפי ששולם בתלוש השכר, מתייחס, למעשה, לתקופה מ-21 לחודש הקודם ועד 20 לחודש עבורו משולמת המשכורת.

ברור, כי תחשיבי התובע שגויים, ואינם עולים בקנה אחד עם השוואת דו"חות הנוכחות, אל מול תלושי השכר.

מאידך, הנתבעת הגישה טבלה ובה השוואה בין פירוט שעות על יסוד דו"חות הנוכחות, אל מול תלושי השכר.

נדגיש בהקשר זה, כי מעיון מתחשיבי שני הצדדים, עולה, כי הם חישבו את השעות הנוספות על בסיס מתכונת עבודה של חמישה ימי עבודה בשבוע, כך ששני הצדדים חישבו את השעות הנוספות בימי א'-ה' לאחר השעה התשיעית, ושעות עבודה בימי ו' חושבו כשעות נוספות, כך ששעתיים ראשונות לפי 125%, ומעבר לכך לפי 150%.

אשר על כן, יערך התחשיב בנוגע לחודשים שנותרו על בסיס דו"חות הנוכחות ותלושי השכר, ולא בהסתמך על תחשיבי התובע, שאינם עולים בקנה אחד עם העובדה, שתלוש שכר לחודש מסוים מתבסס על דו"חות הנוכחות שהינם, מ-21 לחודש הקודם ועד 20 לחודש שעברו משתלמת המשכורת.

החודש גמול שעות נוספות מרכיבי שעות עודפות ותוספת איכות ההפרש

9/04 אין דו"ח נוכחות 2,146 ₪

10/04 2,045 ₪ 1,416 ₪ 629 ₪

11/04 2,807 ₪ 450 ₪ 2,357 ₪

12/04 1,783 ₪ 920 ₪ 863 ₪

1/05 2,978 ₪ 2,182 ₪ 796 ₪

2/05 3,626 ₪ 1,548 ₪ 2,078 ₪

3/05 2,622 ₪ 2,622 ₪

4/05 3,527 ₪ 2,875 ₪ 652 ₪

5/05 3,099 ₪ 1,557 ₪ 1,542 ₪

6/05 2,463 ₪ 1,996 ₪ 467 ₪

7/05 2,919 ₪ 1,598 ₪ 1,321 ₪

8/05 1,957 ₪ 1,583 ₪ 374 ₪

9/05 1,935 ₪ 1,676 ₪ 259 ₪

3/06 1,522 ₪ 1,155 ₪ 367 ₪

5/06 521 ₪ 521 ₪

5. לאור האמור לעיל, הננו קובעים, כי על הנתבעת לשלם לתובע הפרש גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסכום של 14,848 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 1.6.2005 (מחצית התקופה לגביה נערך תחשיב ההפרש), ועד התשלום המלא בפועל.

6. בנסיבות העניין, ולאור אופן ניהול התביעה, איננו מוצאים מקום ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ד, (16 ינואר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.