1. בתיק שלפניי תלויה ועומדת בקשת המוסד לביטוח לאומי להצטרף כתובע נוסף.

עניינה של התביעה שלפניי - נזקי גוף אשר נגרמו לתובע כתוצאת מתאונת עבודה אותה עבר. בגין תאונה זו שילם המוסד לביטוח לאומי (להלן:- "המל"ל) תגמולים לתובע ועתה עותר הוא לצירופו כתובע נוסף, על מנת שבמסגרת תובענה זו, שבה תובע התובע את מי שנטען לגביו כי הוא הגורם לאירוע התאונה, תתברר גם תביעת המל"ל ועל מנת שלא תצאנה תחת ידי בית המשפט החלטות סותרות.

יצויין, כי צירופו של המל"ל במקרים דומים נעשה פעמים רבות על ידי בית המשפט מטעמי יעילות הדיון.

2.. כבר בפתח הדברים אציין, כי אם בית המשפט יעתר לבקשה, יצטרך הוא להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי, זאת לאור סכום התביעה נוכח צירופו של המל"ל, שכן גובה תקבולי המל"ל עומד על למעלה מ- 2.3 מליון ₪ ואילו לגבי התובע עצמו, העריך בית המשפט, במסגרת הצעת פשרה, את סכום נזקי התובע על סכום העולה על שלושה מליון ₪, כאשר שיעור הפיצוי שהוצע לתובע נמוך מסכום זה רק נוכח תקבולי המל"ל, אותם יש לנכות מסכום הפיצוי, כך שצירוף הסכומים הנתבעים על ידי התובע והמל"ל מביא לכך ששיעור סכום התביעה גבוה מהסכום המקסימאלי שהוא בסמכותו העניינית של בית משפט השלום לפסוק.

3. התובע, לאחר שהסדיר עם המל"ל את נושא תשלום הפרשי האגרה עקב העברת התיק לדיון בבית המשפט המחוזי, אינו מתנגד לצירוף המל"ל כתובע נוסף.

הנתבעים הביעו התנגדותם, בין היתר בטענות של שיהוי, סרבול ההליך והצורך בהעברת ההליך לבית המשפט המחוזי.

4. לאחר ששקלתי העניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום במקרה דנן להיעתר לבקשה.

ככלל, נכון הוא, כי תביעת המל"ל ותביעת התובע תתבררנה יחד ויש בכך כדי לחסוך זמן שיפוטי ומזמנם של הנתבעים, אשר אמורים להתדיין באותו עניין פעמיים.

אלא, שחסכון זה אינו חל בכל המקרים והמקרה דנן הינו אחד החריגים לכלל.

היעתרות בית המשפט לבקשה, משמעה, העברת התיק לבית המשפט המחוזי.

העברת התיק מביאה מכללא להארכת משך בירורו של ההליך, עקב החלפת מותב בהליך.

מנגד, במשפט ישנם כלים נוספים, שיש בהם כדי להקל על בירורן של תביעות שעניינן דומה, כאשר אחד הכלים הינו כלל השתק הפלוגתא, שלפיו, יכול המל"ל להוות חליף של התובע והכרעות אלו ואחרות אשר תוכרעה בהליך דנן, תחייבנה גם בהליך שיוגש על ידי המל"ל. כלי נוסף שיש בו כדי לחסוך בזמנם של הצדדים הינו עיכוב הליכים עקב עניין תלוי ועומד.

5. מדובר בהליך אשר מתנהל במשך מספר שנים ואף ניתנה במסגרתו הצעת פשרה באשר לסילוק התובענה. צירופו של צד במקרה זה, יש בה כדי להאריך את ההליך, נוכח השלב שבו צורף אותו צד, כאשר יש לזכור, כי במקרה דנן אף נקבע מועד לשמיעת הראיות.

סרבול נוסף הנעוץ במקרה דנן הוא בריבוי צדדים, כאשר גם ללא תביעת המל"ל מדובר בהליך מורכב, עקב הצורך להכריע בעניינם רבים, ביניהם עניינים חוזיים ולאו דווקא נזיקיים.

המל"ל אף הוא לא עושה מאמץ לקדם ההליך מבחינתו, הגם שמבקש הוא להצטרף בשלב מאוחר. כך למשל, לא ברור מדוע מתנה המל"ל בחינת האפשרות להצטרף להליך של גישור- בצירופו כצד להליך, זאת שעה שהליך הגישור יכול להתקיים ללא כל קשר לשאלת צירופו של המל"ל כצד.

6. מצאתי מקום לציין בנוסף, כי פעמים רבות מנהל המל"ל את ההליכים בנפרד מתביעת התובע וזאת ללא כל קושי ולמרות האפשרות לקבלת החלטות סותרות, כך שהאפשרות של צירוף תובע אינה הכרחית.

7. בהתחשב בכל המכלול, בבחינת האפשרויות השונות, הגעתי לכלל מסקנה, כי בנסיבותיו של תיק זה, גובר הסרבול שבצירוף תובע נוסף על פני התועלת שבבירור ההליך יחדיו ולכן בקשת המל"ל נדחית.

8. לגופה של תביעה.

בית המשפט הציע לצדדים לפנות להליך של גישור, אך מסתבר כי עניין זה אינו מתקיים דיו.

מוצע לצדדים לבחון העניין פעם נוספת ובתוך 14 יום יודיע כל אחד מהצדדים האם מסכים הוא להליך.

9. בתיק ישנן בקשות תלויות ועומדות בעניין הליכים מקדמיים.

חלק ניכר מהתגובות בעניין זה תוייק שלא על גבי הבקשה המקורית, כך שקיים קושי של ממש לייחס תגובה פלונית להליך פלוני וקיים קושי לדעת באיזו סוגיה הוסדרו המחלוקות בין הצדדים ובאיזו לא.

לפיכך, מתבקש כל אחד מהמבקשים להגיש במאוחד את הבקשות והתגובות הנוגעות לעניינו ותינתן בהן החלטה, כל בקשה בנפרד.

10. על מנת ליתן הוראות בדבר קידום ההליך לקראת ישיבת ההוכחות, נקבעת ישיבת קדם משפט נוספת ליום 6.2.14 שעה 9:50.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ד, 30 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.